האיש שאיבד רמטכ"לות
זה קרה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, 2016. זה היה שנים לפני 2023, שהביאה לנו את ממשלת ה"מלא מלא", את הרפורמה המשפטית, את ה-7 באוקטובר ואת האירועים שאחריו. באותו יום נשא סגן הרמטכ"ל דאז, יאיר גולן, נאום, והשמיע אבחנה שבדיעבד עלתה לו ברמטכ"לות.
יאיר גולן:
"אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, לפני 70, 80 ו-90 שנה – ומציאת עדות להם בקרבנו היום"
שילם מחיר יקר
יאיר גולן שילם מחיר יקר עבור ההתבטאות הזאת. הייתה זאת אמירה מאוד לא תקינה פוליטית, ועד היום יש הרואים בדבריו הסתה שבאה משנאה. התהליכים שהמשיכו להתגלגל מאז, הראו שלא הייתה זאת התבטאות חסרת בסיס. גולן התכוון כנראה להתחזקותם של זרמים פשיסטיים במדינת ישראל, ובכך, מן הסתם, צדק.
אך ישנו שוני בין התהליכים שהעלו רודנים לשלטון אבסולוטי והציתו את אירופה אז, לבין התהליכים שניתן לזהות היום במדינות דמוקרטיות מסוימות.
השוני הוא בדרך.
הרודנים של אז התנהלו מלכתחילה באלימות פורעת חוק כדי להשיג את מטרתם – השלטון.
השליטים של היום מתוחכמים הרבה יותר. הם, כפי שמכנה אותם פרופסור קים ליין שפלי, "רודנים בחסות החוק".
הפתולוגית של הדמוקרטיות
קים ליין שפלי (Kim Lane Scheppele) היא פרופסור לסוציולוגיה וליחסים בין-לאומיים באוניברסיטת פרינסטון. היא מומחית למשטרים אוטוריטריים ולתהליכי שחיקה בדמוקרטיות.
היא המקבילה הסוציולוגית לרופאה פתולוגית. היא עוסקת בניתוח גוויות של דמוקרטיות שנפטרו בטרם עת.
במאמר שהתפרסם ב-2018 בשם "רודנות בחסות החוק" ("Autocratic Legalism"), מציגה שפלי את הצעדים אותם נוקטים "הרודנים שבדרך". את הצעדים האלה אפשר לזהות מוקדם, אם יודעים מה לחפש. היא מצביעה על תהליך מובנה ומכוון, שמטרתו ליצור "דמוקרטיה אנטי ליברלית", שהיא בעצם כסות לרודנות.
"רודנים בחסות החוק"
שפלי, שליוותה מקרוב את התהליכים שעברו הונגריה ופולין, טוענת שה"רודנים החדשים", כפי שהיא קוראת להם, למדו את הלקח מן הרודנויות הנוראות של המאה ה-20.
הרודנים של המאה ה-20 הפעילו מלכתחילה שיטות אלימות כדי לעלות לשלטון ולבסס את שילטונם. הרודנים החדשים לא מבססים את רודנותם על קליעי רובים או על אלימות קשה. הם מעדיפים להיות "רודנים בחסות החוק".
שיניו החוק והמנגנונים הדמוקרטיים
שפלי טוענת כי הרודנים החדשים משתמשים ברוב בו זכו מלכתחילה בבחירות הוגנות, כדי לשנות החוק ואת המנגנונים הדמוקרטיים באופן שיעבוד לטובתם, ויאפשר להם לעשות ככל העולה על רוחם.
באופן הזה, הופכת הדמוקרטיה שהייתה במקורה ליברלית ומקדשת זכויות אדם, לקליפה חלולה שנראית אולי כמו דמוקרטיה, אבל חוקיה מבטיחים הנצחה של שלטון הרודנות ופגיעה בזכויות הפרט.
ה"דמוקרטיה" הופכת להיות לא ליברלית, אך היא מקפידה לפעול במסגרת החוק, אותו דאג הרודן לשנות כך שיתאים לו.
באופן זה, נהרסים מנגנוני האיזון והבלמים המובנים בדמוקרטיה. מנגנוני הביקורת נעלמים או מאויישים באנשי הרודן. ערוצי תקשורת ביקורתיים נסגרים או מורעבים עד סף פשיטת רגל ונמכרים לטייקונים שתומכים ברודן.
ערוצי התקשורת החדשים, או המחודשים, מקפידים לשיר את תהילתם של הרודן וממשלתו, ומפסיקים למלא את תפקידם ככלב השמירה של הדמוקרטיה.
דמוקרטיה חלולה
בכל המשטרים שהלכו במסלול הזה, הציגו הרודנים שבדרך את פעולותיהם כאילו הן נעשות לצורך קידום הדמוקרטיה ושלטון החוק, ובכך הצליחו לבלבל חלק לא קטן של האזרחים. ברוב המקרים, עד שהבינו האזרחים מה קורה, הפכה הדמוקרטיה שלהם לדמוקרטיה חלולה.
דוגמאות ל"דמוקרטיות" כאלה: ונצואלה, אקוודור, טורקיה, רוסיה, הונגריה ופולין.
הצעדים לקראת רודנות בחסות החוק
שפלי מבחינה בצעדים הבאים בתהליך שמוביל למה שהיא קוראת "רודנות בחסות החוק":
- ניצחון המנהיג בבחירות הוגנות וחופשיות.
- פירוק מנגנוני הביקורת המגבילים את הרשות המבצעת.
- השתלטות על בית הנבחרים או הפיכתו ללא רלוונטי.
- הכפפת בית המשפט לרשות המבצעת ע"י רפורמות ומינוי נאמנים. בהונגריה, למשל, הקדימו בחוק את גיל הפרישה של השופטים, שלחו רבים מהם לפרישה מוקדמת, והחליפו אותם בעושי דברו של המשטר.
- הצבת נאמנים בתפקידי מפתח (תובע כללי, ועדת הבחירות, ועדה לבחירת שופטים וכו').
- השתלטות על אמצעי התקשורת ושיעבודם למסרי הממשלה.
- דה-לגיטימציה של ארגוני חברה אזרחית ומפלגות אופוזיציה.
- שינוי חוקי הבחירות באופן שמבטיח ניצחון בבחירות עתידיות.
כשל #8 – המתקפה על הדמוקרטיה בישראל
מאמרה של שפלי הופיע לפני שזכינו כאן בישראל בממשלת ה"מלא מלא" (להלן 'ממלמ"ל').
אם מישהו מזהה כאן משהו מוכר ממקומותינו, אין זה במקרה. הממלמ"ל בישראל כבר עשתה צעדים משמעותיים המקבילים לסעיפים 1-7 למעלה, ובחלקם אף הצליחה.
הממלמ"ל השלימה את החרבתה של הרשות המחוקקת, הכנסת, כגוף משפיע ומאזן. הכנסת של היום הפכה לחותמת גומי של הממשלה.
משם ריכזה הממלמ"ל את מאמציה בניסיון השתלטות על הרשות השופטת, הגוף האחרון שמסוגל לבקר אותה באופן אפקטיבי.
תחת הכותרת "רפורמה משפטית" ביצעה הממשלה (ועדיין מבצעת) הסתערות על בית המשפט ומוסד היועץ המשפטי. המטרה: חיסול החומה האחרונה לפני רודנות.
גם כאן, לפי המתודולוגיה שזיהתה שפלי, משתמשים במושגים כמו "רפורמה" ו"חיזוק הדמוקרטיה" כדי לבלבל את האזרחים.
אזרחים רבים יסכימו שלמערכת המשפט שלנו תועיל רפורמה, ורובנו מעוניין בחיזוק הדמוקרטיה. אך, משהיכרנו את המודל לחיסול הדמוקרטיה של שפלי, קל לראות שמה שהציעה הממלמ"ל הוא משהו אחר לגמרי. זאת איננה "רפורמה לחיזוק הדמוקרטיה", אלא עוד צעד לפי המתכון של שפלי, בדרך לריקון הדמוקרטיה מתוכן.
מדינות כמו טורקיה, הונגריה ובמידה רבה פולין, עשו כבר את כל הדרך והיום הן רודנויות בחסות החוק.
כאילו כדי לחדד את הנושא הזה, נתקלתי לאחרונה בסיפור שהופיע באחד העיתונים. הכותב טען שמדובר באירוע שקרה, אך כיוון שזהו מקור יחיד, אני מעדיף להביאו כמשל:
לפני שנים, הגיע אל חבר בעל השפעה במפלגת השילטון בארץ צעיר מבולבל ונטול כריזמה, שביקש להתקדם בשורות המפלגה. הצעיר ביקש להציג לאיש הצעה שהגה לטיפול במערכת המשפט.
אחרי ששמע את ההצעה, אמר האיש לאותו צעיר:
"מה שאתה מציע זאת דיקטטורה. העם לא יקבל את זה וידיח אותנו מיד בבחירות הבאות."
"לא," השיב הצעיר המבטיח, "זה לא יקרה, כי בשיטה שאני מציע אנחנו נישאר תמיד בשילטון".
לאן זה מוביל אותנו?
עד ה-7 באוקטובר, הגורם היחיד שעצר את ממלמ"ל מלעשות את כל הדרך לריקון הדמוקרטיה מתוכנה, הייתה תנועת המחאה. אפשר לומר בביטחון מלא, שלולא תנועת המחאה, היינו היום דמוקרטיה, בערך באותו אופן בו הונגריה או פולין הן דמוקרטיות.
המקום אליו הביאה אותנו הממשלה הנוכחית, ממתג את ישראל, בהדרגה, בחבורה של מדינות שכל מדינה מערבית תרצה להתרחק מהן. ניתן לראות זאת כבר היום.
עם מי בדיוק נרצה לשלב ידיים, כאשר ניראה כמו טורקיה?
אם לא נשכיל לשמור על ערכי הדמוקרטיה הליברלית, ניפול לתהום, טובי בנינו יעזבו, והדרך לחורבן בית שלישי תהיה קצרה.
כל מי שטוען שהרפורמה המשפטית היא "הפיכה" או פוגעת בדמוקרטיה מ***ן בשכל. הנה השוואה מקיפה, מדוייקת, מתומצתת, ו-100% אובייקטיבית נקייה מדעה אישית, שהכנתי בתקופת הרפורמה:
איזונים ובלמים על רשויות השלטון לפני ואחרי הרפורמה המשפטית:
(1) איזונים על הממשלה: לפני הרפורמה: בג"ץ; היועמ"ש; הכנסת. אחרי הרפורמה: בג"ץ (באופן מופחת); הכנסת.
(2) איזונים על הכנסת: לפני הרפורמה: בג"ץ; קואליציה (הסכמים קואליציונים, רוב קואליציוני, וכו'); בחירות בקלפי. אחרי הרפורמה: בג"ץ (באופן מופחת); קואליציה; בחירות בקלפי.
(3) איזונים על ביהמ"ש העליון/בג"ץ: לפני הרפורמה: (אין איזונים ובלמים.) אחרי הרפורמה: הכנסת (על פסיקות בג"ץ); הקואליציה (על מינוי שופטים דרך הוועדה למינוי שופטים).
(4) ביטול הבחירות בקלפי אפשרי ע"י… לפני הרפורמה: בג"ץ. אחרי הרפורמה: הכנסת. (הסעיף הזה מבטא גם איזו רשות מסוגלת להעביר החלטות סופיות (לאחר ההליך הבירוקרטי עם האיזונים והבלמים כמובן, אם יש כאלו) שאף רשות אחרת לא יכולה לבטל. לפני הרפורמה זה ביהמ"ש העליון שיש עליו אפס איזונים; אחרי הרפורמה תהיה זו הכנסת, שיכולה להתחלף בבחירות בקלפי, מה שמבטיח שהעם הוא זה שאומר את האמרה האחרונה וביכולתו לעדכן את החלטות השלטון, תמיד.)
השפעות נוספות של הרפורמה: אין השפעות ישירות מלבד המצויינות מעלה (ארבעת חלקי הרפורמה לא עוסקים בדבר מלבד אלו שקשורים לרשויות השלטון כפי שציינתי למעלה, כלומר, אם לרפורמה יש השפעה על תפקוד המדינה מעבר לכך, משמע שההשפעה היא השפעה עקיפה כתוצאה מהשינויים באיזונים והבלמים ולא תוצאה ישירה של תוכן הרפורמה שבכלל לא עוסק בעניין התפקוד של המדינה); הכלכלה תיפגע באשמת הרפורמה רק אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה.
ניתן לאמת את ההשוואה שלי אם מסתכלים על המצב הנוכחי ומחילים עליו את ארבעת החלקים שהיו אמורים להיות ברפורמה (אפשר לבדוק בוויקיפדיה את ארבעת החלקים) — היועמ"ש, הוועדה למינוי שופטים, פסקת ההתגברות, ועילת הסבירות — ואז מגיעים למצב שאני מתאר ב"אחרי הרפורמה".
נראה לי שמי שמבצע את האקט המדובר לשכל הוא אתה.
(1) איזונים על הממשלה: הנקודה היא שהממשלה הפכה את הכנסת לזרוע ריקה מתוכן, שהממשלה שולטת בה ברוב קואליציוני אוטומטי.
חברי הקואליציה הזאת הפכו לחותמת גומי של הממשלה (זאת בעיה בשיטה שמאפשרת זאת אבל לא נעסוק בכך כאן). לרשות המחוקקת אין היום רצון או יכולת אפקטיבית לבקר\לאזן את הממשלה.
האפשרות לביקורת על הממשלה היום היא רק דרך בג"ץ (שבדרך כלל נזהר מאוד) ושומרי הסף, שבשניהם אתה מציע לפגוע.
(2) איזונים על הכנסת: היא כבר לא כל כך מעניינת מהסיבות שמניתי למעלה, אבל גם כאן הביקורת רק דרך בג"ץ (שבדרך כלל נזהר מאוד) ושומרי הסף, שבשניהם אתה מציע לפגוע.
(3) איזונים על ביהמ"ש העליון/בג"ץ: יש בהחלט איזונים בוועדה לבחירת שופטים, אתה כנראה לא מכיר את החומר.
מבחינת הכוח, אני מסכים שיש צורך בתיקון שיאפשר ביקורת של הכנסת על בג"ץ, אבל זה יכול להיעשות רק במסגרת חוק הסדר החקיקה שיקבע את האיזונים הנדרשים (למשל. הכנסת תוכל לפסול את קביעת בג"ץ ברוב מיוחס מאוד).
מה שאתה מציע הוא שהכנסת, שנשלטת לחלוטין על ידי הממשלה, תשלוט באופן מלא בבג"ץ באמצעות רוב קואליציוני. זה לא קביל, ומעיד על חוסר הבנה ברעיון הפרדת הרשויות.
אני מסכים שצריך להתגונן מפני המצב בו יהיה בג"ץ מופרע שעוצר ממשלה רציונלית (זה כבר קורה מדי פעם בארה"ב), אך המצב היום הוא שיש לנו ממשלה מופרעת, שבג"ץ רציונלי עוצר אותה מדי פעם.
יורם כץ, אתה מוכיח שאינך מסוגל להפעיל חשיבה ביקורתית ולוגיקה בסיסית, ואתה מודה במילותיך שאתה צבוע (ראה סעיף 10). להלן הראיות לכך מתגובתך וההסבר שלי שמגבה אותן (הערה — אין התאמה מספרית בין הסעיפים בתגובה זו שלי לתגובה שלך):
(1) "הנקודה היא שהממשלה הפכה את הכנסת לזרוע ריקה מתוכן, שהממשלה שולטת בה ברוב קואליציוני אוטומטי."
אני בכלל לא דיברתי על מה שהממשלה עושה או לא עושה, זה בכלל לא רלוונטי. אני עשיתי השוואה בין המצב שלפני הרפורמה למצב שאחרי הרפורמה, כי זאת הברירה שיש לך בחיים האמיתיים — לתמוך ברפורמה או להתנגד לה. אין שינוי במשחקי הרוב הקואליציוני/הסכמים קואליציונים לפני ואחרי הרפורמה, ניתן לראות זאת גם מההשוואה שעשיתי. נוסף על כך, "הפכה את הכנסת לזרוע ריקה מתוכן" זה ביטוי עמום מכיוון שיש רק שתי דרכים להבין אותו: (א) המשמעות האובייקטיבית היבשה, שלכנסת אין כוח. אבל הכנסת מחוקקת חוקים גם לפני וגם אחרי הרפורמה, אז יש לה כוח, והמשמעות הזו לא תקינה. (ב) המשמעות הסובייקטיבית שלך שאתה לא מרוצה מאיך שהכנסת תיראה/תתפקד אחרי הרפורמה. אוקיי? אין במשמעות הזו טיעון מגובה עובדות יבשות לשאלה מדוע לא תהיה מרוצה מהכנסת אחרי הרפורמה. יכולת לכתוב "הכנסת תצטרך לעבור פחות בירוקרטיה לחקיקת חוקים אחרי הרפורמה" למשל, אבל במקום זאת כתבת רק דעה במסווה של עובדה, שהכנסת תהיה "ריקה מתוכן", ללא גיבוי עובדתי לכך.
(2) "חברי הקואליציה הזאת הפכו לחותמת גומי של הממשלה"
כנ"ל
(3) "לרשות המחוקקת אין היום רצון או יכולת אפקטיבית לבקר\לאזן את הממשלה"
כפי שהראתי בהשוואה שעשיתי, הרפורמה בכלל לא משנה את היכולת של הכנסת לבקר על הממשלה, ולכן הטיעון הזה בכלל לא רלוונטי. אנחנו בוררים בין המצב שלפני הרפורמה למצב שאחרי. אם אין הבדל בהיבט/פרט מסויים כשמשווים אותו לפני ואחרי, אז הוא לא מעניין לעניין התמיכה או ההתנגדות לרפורמה.
נוסף על כך, אם אני מתעלם לרגע מהמילה "רצון" (אני לא אגיב על רצון של חברי כנסת, אני לא מדבר בשמם) ומהמילה "אפקטיבית" (שאתה קבעת בלי לתת גיבוי עובדתי לכך), זה גם שקר, כי אפשר לראות בבירור מההשוואה שעשיתי שהכנסת מבקרת את הממשלה. הכנסת ממנה את הממשלה, מסוגלת להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון, והממשלה מחוייבת לדווח לכנסת על פעילותה. זה חומר בסיסי של שיעור אזרחות.
(4) "האפשרות לביקורת על הממשלה היום היא רק דרך בג"ץ (שבדרך כלל נזהר מאוד) ושומרי הסף"
(כאשר "שומרי הסף" משמע אנשי אכיפת החוק/הייעוץ המשפטי בתוספת קונוטציה חיובית סובייקטיבית)
שקר. הראתי את כל האיזונים והבלמים על הממשלה בהשוואה שעשיתי למעלה. גם לפני וגם אחרי הרפורמה, יש איזונים נוספים על הממשלה חוץ מבג"ץ ומערכת אכיפת החוק/הייעוץ המשפטי.
"שבדרך כלל נזהר מאוד"
זהירות היא עניין סובייקטיבי, ובביטוי הזה חסר גיבוי עובדתי, ולכן זה לא רלוונטי. נוסף על כך, הביטוי הזה מתאר תיאור סובייקטיבי של פעילות/מעשי בג"ץ לכאורה, לעומת הרפורמה —נושא הוויכוח שלנו— שעוסקת ביכולות, ולא בפעילות/המעשים, של בג"ץ, ולכן שוב, זה לא רלוונטי בכלל.
(דוגמאות לביטויים במשמעות דומה, שיש בהם תוכן עובדתי: ביהמ"ש העליון של אוזבקיסטן פסל 83 מתוך 145 הצעות החוק שהועלו בפרלמנט האוזבקי; 5 מתוך 7 שופטי ביהמ"ש העליון של אוזבקיסטן שהשתתפו בהרכב שפסק את פסק הדין במשפט סטן נ. אוזבק 2024 נקטו בעמדה ניטרלית תוך שציטטו קשיים בראיות העובדתיות שהביאה התביעה)
(5) "ושומרי הסף"
(כאשר "שומרי הסף" משמע אנשי אכיפת החוק/הייעוץ המשפטי בתוספת קונוטציה חיובית סובייקטיבית)
אתה מוכיח שאינך מסוגל לדבר ולנתח דברים בצורה אובייקטיבית נטולה דעה אישית כמו שאני מסוגל.
"שבשניהם אתה מציע לפגוע"
(כאשר "לפגוע" משמע להחליש בתוספת קונוטציה שלילית סובייקטיבית)
כנ"ל.
העובדה שאני תומך ברפורמה שמחלישה את כוחם המופרז של בג"ץ ושל אנשי אכיפת החוק/הייעוץ המשפטי (כוח שבג"ץ נתן לעצמו ברפורמה שעשה שופט העליון אהרון ברק בשנת 1992) אינה עובדה חבויה — היא גלויה לכל בהשוואה שעשיתי. אומנם, אני מסוגל גם לעשות הפרדה בין עובדות ומושגים אובייקטיביים, לבין קונוטציות סובייקטיביות שמורכבות על גביהם.
(6) "איזונים על הכנסת: היא כבר לא כל כך מעניינת מהסיבות שמניתי למעלה…"
לא ציינת סיבות שמגובות בלוגיקה או עובדות, אלא רק קביעות סובייקטיביות שלך, שזכותך לחשוב אותן, אבל הן לא טיעון אובייקטיבי.
"…אבל גם כאן הביקורת רק דרך בג"ץ (שבדרך כלל נזהר מאוד) ושומרי הסף, שבשניהם אתה מציע לפגוע."
כנ"ל.
(7) "יש בהחלט איזונים בוועדה לבחירת שופטים, אתה כנראה לא מכיר את החומר."
מכיר מכיר: לשופטים יש זכות וטו בוועדה הזאת. בג"ץ גם יכול (כי (לפני הרפורמה) בג"ץ יכול לעשות הכל ללא הגבלה) להכריח את שר המשפטים לכנס את הוועדה. ראינו את זה בשבועות האחרונים כאשר בג"ץ דרש מיריב לווין לכנס את הוועדה.
(8) "מבחינת הכוח, אני מסכים שיש צורך בתיקון שיאפשר ביקורת של הכנסת על בג"ץ, אבל זה יכול להיעשות רק במסגרת חוק הסדר החקיקה שיקבע את האיזונים הנדרשים (למשל. הכנסת תוכל לפסול את קביעת בג"ץ ברוב מיוחס מאוד)."
(אני מפרש את הסוגריים "למשל" כהצעה היפותטית לצורך הרטוריקה שלך כלפיי, ולאו דווקא כאילו אתה מציע אותה כפי שהיא; אני מתעלם מהעובדה שקראת לחוק המסויים "חוק הסדר החקיקה" כי השם של החוק לא משנה, אלא התוכן שלו. לפיכך, אתייחס לטיעון הזה שלך כאילו אתה מציע חוק (לא משנה מה שמו) שמאפשר לכנסת בדרך כלשהי (הדרך חשובה, אבל שנינו משאירים אותה מחוץ לעניין, בטיעון המסויים הזה לפחות) לבקר/לבלום (לאו דווקא באופן סופי לאחר הליך בירוקרטי) את בג"ץ)
ראה פסקת ההתגברות ברפורמה שאתה כל כך מתנגד אליה.
(9) "מה שאתה מציע הוא שהכנסת, שנשלטת לחלוטין על ידי הממשלה…"
(כאשר "הממשלה" משמע הקואליציה בכנסת (הרשות המחוקקת), כי הממשלה (הרשות המבצעת) בכלל לא שולטת בכנסת בשום צורה, לא לפני ולא אחרי הרפורמה, כפי שניתן לראות בהשוואה שעשיתי למעלה, והקואליציה זה הדבר הכי קרוב במשמעות שאני יכול להחליף במקום המילה "הממשלה" בטיעון שלך, אחרת הטיעון שלך אינו תקין והייתי חייב להתעלם ממנו אם אינו היה תקין)
שקר. הראתי את כל האיזונים והבלמים על הכנסת בהשוואה שעשיתי למעלה. גם לפני וגם אחרי הרפורמה, יש איזונים נוספים על הכנסת חוץ מהקואליציה.
"…תשלוט באופן מלא בבג"ץ…"
(כאשר "מלא" משמע שלבג"ץ יש אפס כוח/סמכויות לאחר הרפורמה)
שקר. הרפורמה לא מונעת מבג"ץ לפסוק פסיקות.
"…באמצעות רוב קואליציוני…"
שוב אותו שקר. גם לפני וגם אחרי הרפורמה, יש איזונים נוספים על הכנסת חוץ מהקואליציה.
"…זה לא קביל, ומעיד על חוסר הבנה ברעיון הפרדת הרשויות."
זה קביל ועוד איך. המצב הנוכחי הוא שיש רשות (הרשות השופטת) שיש לה כוח בלתי מוגבל ואפס איזונים ובלמים ואינה נתונה לביקורת על ידי הציבור/העם (זו המשמעות של דמוקרטיה! שלעם יש אפשרות לשלוט על עצמו — בדמוקרטיה ייצוגית כמו אצלנו, שלעם יש את הכוח לעדכן את החלטות השלטון, מה שלא מתקיים במצב הנוכחי). כל רפורמה שמשנה את המצב הנוכחי כך שעל כל רשות יהיו איזונים ובלמים, ושהרשות שיש לה את הזכות הבלעדית לקבוע החלטות סופיות לאחר הליך בירוקרטי של איזונים ובלמים (אם יש כאלו) תהיה רשות שלציבור/לעם יש יכולת לעדכן/להחליף אותה, היא רפורמה שבוודאות אובייקטיבית מוחלטת טובה יותר לדמוקרטיה מהמצב הנוכחי. וכפי שניתן לראות מההשוואה שהכנתי למעלה, זה בדיוק מה שהרפורמה המשפטית של יריב לווין עשתה, אבל אתה מתנגד לה. שים לב שאני לא אומר שהרפורמה היא טובה באופן כללי, אני אומר שהיא טובה לדמוקרטיה. אם אתה מעדיף לשייך את עצמך לקבוצה של אנשים שמתנגדים לרפורמה שטובה לדמוקרטיה, ואתם מעדיפים להיות דיקטטורים במדינה הזאת או לתמוך בדיקטטורה, זה כבר עניין אחר. אבל אתה גם משקר שאתה בעד דמוקרטיה בעוד שאתה בעד דיקטטורה בעצם. זו שיא הצביעות, החוצפה, והנבזיות. בנוסף, זה כל שלושת הדברים האלו וגם עבירה פלילית לקרוא לנבחר הציבור הפופולרי ביותר במדינה, בנימין נתניהו, "רודן" כפי שאתה מכנה אותו.
(10) "אני מסכים שצריך להתגונן מפני המצב בו יהיה בג"ץ מופרע שעוצר ממשלה רציונלית (זה כבר קורה מדי פעם בארה"ב), אך המצב היום הוא שיש לנו ממשלה מופרעת, שבג"ץ רציונלי עוצר אותה מדי פעם."
כל הטיעון הזה מדבר על המעשים/פעילות, לכאורה, של רשויות השלטון, ולא על כוחן/יכולותיהן של רשויות השלטון והאיזון בינם, ולכן הוא לא טיעון רלוונטי לשאלה האם צריך לתמוך ברפורמה או להתנגד לה, ואני נאלץ להתעלם מהטיעון הזה. אני גם רוצה שהשלטון יפעל בצורה רציונלית ולא מופרעת, אבל בשביל זה יש את הפתק בקלפי, וצריך שתהיה דמוקרטיה כדי שתהיה משמעות לפתק שלי בקלפי. ושוב, אתה ממשיך ומוסיף לטיעון שלך תיאורים לרשויות השלטון שאתה קובע באופן סובייקטיבי, ומעביר את התיאורים הסובייקטיביים שלך כאילו הם עובדה מוגמרת — גם אם היו נכונים, אתה לא הבאת גיבוי עובדתי לכך שהממשלה היא "מופרעת" לכאורה ובג"ץ הוא "רציונלי" לכאורה. מה שקורה בארה"ב גם אינו קשור לתוכן הרפורמה/מה שלפני ואחרי הרפורמה פה בישראל, ולכן גם מזה אני מתעלם. הטיעון הזה חושף את הצביעות שלך, שבעצם אתה מודה בה בעצמך במילים מסובבות: מאזן הכוחות בין רשויות השלטון, ואופן מימוש העיקרון של דמוקרטיה —שלטון העם— על ידי מאזן כאמור כזה או אחר, לא מעניינים אותך. מה שכן מעניין אותך, על פי הטיעון הזה שלך, הוא שהשלטון יישם החלטות שתואמות את הדעה הפוליטית שלך (מה שאתה חושב שהוא "רציונלי" משמע כל דבר לכאורה שאתה רוצה/אוהב (וזו זכותך המלאה לחשוב על כל דבר שאתה רוצה שהוא רציונלי בפועל, בשביל זה יש את הפתק בקלפי), לעומת מה שאתה מכנה "מופרע" משמע כל דבר לכאורה שאתה לא רוצה/לא אוהב (כנ"ל)) (תהיה אשר תהיה הדעה הפוליטית שלך, זה בכלל לא מעניין אותי אם אתה ימני או שמאלני או קדימני או אחורני או מוסלמי או בודהיסטי או לא-משנה-מה לסעיף זה). אתה מודה שהאיזון בין רשויות השלטון מעניין אותך עד לרגע שאתה מגלה שאתה המיעוט בקרב ציבור הבוחרים, והדברים הרציונליים לכאורה שאתה מייחל להם לא מתממשים, וזה הרגע שאתה מתהפך ורוצה לכפות את הדעה הפוליטית שלך באמצעות דיקטטורה. ואתה עוד מעז להטיף מוסר לאנשים אחרים, להסוות את כפיית הדעה שלך במסווה שקרי של "דמוקרטיה" בעוד שאתה עושה דה-לגיטימציה פלילית של נבחרי ציבור, של השלטון המכהן, של המצביעים של הנבחרים/השלטון כאמור, ושל תומכי הרפורמה, ולהשתמש בבמה ציבורית כדי להמריד באופן פלילי את הקוראים נגד אלו ולשקר את הקוראים. גועל נפש.
על החתום,
אדון "רפורמה עכשיו!",
ימני ליכודניק גאה שהצביע לליכוד גם בשביל הרפורמה,
חילוני ותומך הפרדת דת ממדינה והפעלת תחב"צ בשבת,
דמוקרט אמיתי (אבל חלילה לא תומך מפלגת "הדמוקרטים" בארה"ב או ברשות יאיר גולן בישראל),
נכד לשורדת שואה שהיתה בגטו,
בוגר כיתת המחוננים במרכז חינוך ליאו באק (דרך צרפת 90, חיפה).
מצאתי טעות. בסעיף 9, בתגובה לציטוט הבא:
"…באמצעות רוב קואליציוני…"
אני הגבתי את הדבר הבא:
שוב אותו שקר. גם לפני וגם אחרי הרפורמה, יש איזונים נוספים על הכנסת חוץ מהקואליציה.
אני רוצה לתקן ולהחליף עם הדבר הבא במקום:
כפי שניתן לראות מההשוואה שעשיתי, אחרי הרפורמה יהיו על בג"ץ שני איזונים/בלמים: א. הכנסת (על פסיקות בג"ץ, באמצעות פסקת ההתגברות); ב. הקואליציה (על מינוי שופטי בג"ץ, באמצעות שינוי ההרכב של הוועדה למינוי שופטים). אז חוץ מהקואליציה, יהיה לסיעות הכנסת ולחברי כנסת יחידניים (אינדיבידואליים) את היכולת להצביע בעד או נגד או להימנע מלהצביע על החלטות שמבטלות פסיקה של בג"ץ, לא רק לקואליציה; נוסף על כך, ההשוואה שהכנתי היא, כפי שציינתי בתחילתה, מתומצתת, מכיוון שהיא רק סוקרת את האיזונים והבלמים ברשימה שימושית אבל לא מפרטת אותם — ואכן, לכל אחד מארבעת חלקי הרפורמה, כולל פסקת ההתגברות, יש סייגים ודרישות. למיטב זכרוני היו גם כמה טיוטות/רעיונות שהועלו לגבי אופן הפעולה המדוייק של פסקת ההתגברות. הדבר שאני זוכר כרגע הוא שהכנסת תוכל ברוב של 61 לבטל פסיקות בג"ץ, ואז בג"ץ יוכל ברוב של 12 מתוך הרכב מלא של 15 שופטי עליון להחזיר את ההחלטה, ואז הכנסת (בהרכב הבא שלה לאחר בחירות) תוכל שוב לבטל את פסיקת בג"ץ ברוב מיוחד עם ארבע קריאות. זה למיטב זכרוני, ויכול להיות שהסדר הפוך או משהו, אבל הזכות הבלעדית לקבוע קביעה שהרשויות האחרות לא יכולות לבטל (לאחר הליך בירוקרטי) מועברת לכנסת, אשר נשלטת על ידי בחירות בקלפי, והחלטות קיצוניות שלה יצטרכו לעבור בירוקרטיה קיצונית (כן, כולל גם את בג"ץ). בנוסף, וזה הדבר החשוב ביותר: לפני הרפורמה, יש רשות שאין עליה שליטה על ידי העם ויש לה את הזכות הבלעדית להעביר החלטות שהרשויות האחרות לא יכולות לבטל לאחר הליך בירוקרטי; אחרי הרפורמה, על כל הרשויות (לא רק על בג"ץ) יהיו איזונים ובלמים, והרשות שיש לה את הזכות הבלעדית כאמור תהיה בשליטה של העם על ידי בחירות בקלפי. זאת אומרת, כשבוררים בין המצב הנוכחי (לפני הרפורמה) למצב שיהיה אחרי הרפורמה, גם מבחינת האיזונים והבלמים על בג"ץ שאתה מציין לרעה בציטוט הזה, הרפורמה היא אובייקטיבית טובה יותר לדמוקרטיה, ואין סיבה הגיונית להתנגד לה. זה קל להוכיח את זה, מכיוון שהמצב הנוכחי שתיארתי ב"לפני הרפורמה" הוא מצב של דיקטטורה מוחלטת של בג"ץ, כך שלא משנה מה הרפורמה הייתה משנה, זה לא יכול להיות גרוע יותר לדמוקרטיה ממה שיש עכשיו, זה יכול (במקרה הטוב) לעזור או (במקרה הכי גרוע) לא לשנות כלום. פשוט מאוד.
אני רק רוצה להוסיף עוד משהו על התיאור הסובייקטיבי שלך של אנשי אכיפת החוק/הייעוץ המשפטי כ"שומרי סף": אותם "שומרי סף" פרצו לטלפונים של אלפי אזרחים ישראלים והתקינו עליהם רוגלות, ללא סמכות חוקית לעשות כך וב"אישור" של צווים בלתי חוקיים של שופטים, כולל למטרות פוליטיות כדי לרגל אחרי מקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו (כי אין לו טלפון בעצמו), כולל פריצה גם לאנשים שאינם מואשמים בדבר (למשל אשתו-של כל מיני). לפני הבחירות בנובמבר 2022, איילה חסון סיקרה את הדברים האלו בערוץ 13 מידי ערב שישי כל שבוע. נוסף על כך, אין שום אנשים שיבקרו את אנשי אכיפת החוק/הייעוץ המשפטי, שיגישו נגדם כתבי אישום אם הם עוברים על החוק בעצמם. אין שום גוף שמפקח על פרקליטות המדינה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרה מיארה, עד היום מתנגדת שוועדת החקירה לרוגלות תבדוק את התנהלות הפרקליטות/מח"ש, בייחוד ב"תיקים עומדים" (כלומר, העבירות שבוצעו כדי להפליל את בנימין נתניהו בהאשמות שווא כדי לגנוב קולות/לגנוב את הבחירות). הרוגלות האלו הן האימ-אימא של הדיקטטורה — הן יכולות להדביק את הטלפון שלך מרחוק ב"אפס קליק" (zero click) ומשתמשות בחורי אבטחה שאינם ידועים (zero days), הן משיגות שליטה מלאה על הטלפון, לא משאירות עקבות, מסוגלות להשמיד את עצמן ולמחוק את הראיות להדבקה, והן עלולות לקבל עדכון תוכנה/הגדרה שמאפשר להן גם להתעסק עם מידע שנמצא על הטלפון שלך ולשתול ראיות פורנזיות מפוברקות שיפלילו אותך בטלפון, ולא רק לשאוב מידע מהטלפון שלך באופן פסיבי (או שכבר יש להן אפשרות כזו (בכוונה או בטעות! ראה הערה קטנה בסוף) ואנחנו לא יודעים, אי אפשר לדעת). אפשר גם לציין שתת-ניצב יואב תלם נתן עדות שקר בבית המשפט כאשר אמר שהיו רק 4 או 6 מקרי הדבקה — נתינת עדות שקר בבית משפט היא עבירה פלילית חמורה. האנשים שאתה קורא להם "שומרי הסף" הם עבריינים פליליים שעשו עבירות מהחמורות ביותר שניתן להעלות על הדעת, וזה לא מפריע לך להשתמש בבמה ציבורית כדי להלבין את האנשים האלו והעבירות שהם עשו. גם בג"ץ, אגב, ב-1 בינואר 2024, לראשונה בהיסטוריה של המדינה, פסל חוק-יסוד שהכנסת חיקקה, זאת לאחר שבג"ץ הכריז על חוקי היסוד כתחליף בפועל לחוקה, שאפשר להשתמש בהם כדי לפסול חוקים אחרים. נוסף על כך, בפסק הדין כאמור, נשיאת ביהמ"ש העליון המכהנת דאז, אסתר חיות, טענה בפסק הדין שהקואליציה העבירה את החוק ב"רוב דחוק מזדמן" של 64 מנדטים (הקואליציה הנוכחית, מתוך 120 חברי כנסת בסה"כ). אך פסק הדין הזה עבר ברוב קולות של 8 שופטי עליון מתוך 15 (ההרכב המלא) שנכחו —8 מתוך 15 זה *בדיוק* אותו יחס מתמטי כמו 64 מתוך 120, בדיוק אותו "רוב דחוק" שחיות הצביעה עליו— וזאת (אם אני זוכר נכון) לאחר שאחד משופטי העליון עזב/פרש כמה שבועות קודם לכן שאפשר לרוב הזה של 8 מתוך 15 לקרות, ועוד שופט אחד שהיה אמור לפרוש קצת אחרי פסק הדין. אין סוף לאירוניה, אין סוף לצביעות, אין סוף לשקרים, ואין סוף לעבירות הפליליות החמורות. "שומרי הסף" האלו הם אנשים שרוצים לשמר את הכוח הבלתי מוגבל של עצמם כדי לכפות דיקטטורה במדינה הזו, ואתה מנסה להגן עליהם במסווה שקרי של "דמוקרטיה" ומילים גבוהות כמו "שומרי סף".
(הערה: חורי האבטחה שהרוגלות משתמשות בהם כדי להשתלט על טלפונים הם נגרמים בגלל באגים — טעויות בקוד של התוכנות בטלפון שלך. כמו כן, גם רוגלות, בייחוד כאלו מסובכות עם יכולות כאלו מתקדמות, יכולות להכיל באגים, ולפיכך גם חורי אבטחה בעצמן. אפשר להתווכח שאם הרוגלה משתמשת בטעות בטלפון כדי להשתלט עליו, והרוגלה מכילה טעות שמאפשרת למי שמתפעל את הרוגלה יכולות חודרניות נוספות מעבר למה שהיא אמורה לתת לו, שבעצם אין הבדל משמעותי כי המפעיל של הרוגלה צריך למצוא טעות ברוגלה כדי לבצע את זה, ובאותה מידה יכול היה למצוא את הטעות בתוכנה שהיא קורבן ההדבקה בטלפון שלך. אבל זה לא בדיוק עובד ככה: הטעות ברוגלה עלולה להיות הרבה יותר קלה לניצול מאשר הטעות שהרוגלה מנצלת כדי להשתלט על הטלפון שלך — במובן הזה, הרוגלה מגבירה את הפגיעות שלך למתקפה. זו הסיבה למה צריך להניח שלרוגלה חודרנית יש יכולות מתקדמות מעבר למה שהיא מתוארת כמסוגלת, שלא לדבר על העובדה שאנשים אחרים עלולים להשתלט על הרוגלה בטלפון ולקחת אותה מידי המפעיל לעצמם (למשל, האקרים מאיראן). דוגמה בולטת מהחיים האמיתיים של מקרה אמיתי דומה הוא ה-rootkit של חברת סוני שהתגלה בשנת 2005 כפגיע עם חורי אבטחה חמורים שסיכנו את האבטחה של המשתמשים.)
הביביסטים והדור הישן שאמרו להם מה להצביע לא מבינים את מה שאנחנו הבנו מזמן.
הכל קורס והילדים שלנו נהרגים
ולאף אחד לא איכפת. בכיה לדורות.שבו אותנו מבלי יכולת לעשות משהו. לצערינו. 😭
האליטיסטים השמאלנים העליונים ממאחזי האוניברסיטה המשפט והרפואה בחיפה שהסתגרו בכרמל בבתים בלינצ'ים של שומר חומות ומוציאים רשיונות נשק מרוב פחד אחרי 7.10 שחגגו את חורבן גוש קטיף עבור קידום 'שלום בעזה' וקבלנו עשרים שנות טרור בסבבים טבח ומלחמות – קחו את הדרכונים הזרים ואת שנאתכם השוצפת ל'ביביסטים' או ל-64 מנדטים שלא חושבים כמוכם ותתעופפו לכם לפורטוגל ובאדן באדן שלכם ותחכו שם לרכבות הבאות. נמאסתם תבוסתנים פחדנים ובעיקר גזענים. צועקים כל היום ביביסטים ביביסטים ממש החלילן מהמלין הקרן החדשה ושפוטיה בני ה-60 במוצ"שים שבאים לרקוד סמבה ולזמבר לעצמם את השכל בסיסמאות ריקות. לא נרקוד לחליחה הבריחות תמורת טרור שלכם יותר.
ישראל אינה דמוקרטיה. אין הפרדת רשויות. יש דיקטטורה של בג"צ. הכנסת משותקת והעם אינו ריבון.
בג"צ מתערב בשאלות אידאולוגיות ופוליטיות בהן ההכרעה צריכה להיות בכנסת, העם הוא הריבון בדמוקרטיה. השופטים נבחרים על ידי נבחרי ציבור והממשלה.
בישראל שופטים נבחרים על ידי ועדה בה רוב לשופטים דרך גילדת לשכת עורכי הדין ושופטי עליון המקדמים את חבריהם, ואינם מתחלפים לכל חייהם.
הם שולטים בכנסת ובממשלה בהתערבות גסה דרך יועצים משפטיים ובג"צים של האופוזיציה שהפכה כלי שרת בידיהם לסרס משילות לא רק בממשלה אלא במשטרה, שב"כ שב"ס, בצה"ל ובשלטון המקומי. שיתוק רוחבי. הכל בשליטת יועצים משפטיים. פצ"ר וכו'.
מצב זה מסוכן. מצב זה יצר שיתוק מערכות כולל גם בלינץ' שומר חומות וגם הוביל באיומי הרעדת המדינה ופוליטיזציה של מכתבי סרבנות בצבא לטבח 7.10.
זו האמת שכל העם יודע על מחדלי מערכת הבטחון – ולא הממשלה, ולא הבדיות והתעמולה בטקסטים ובכתבות מטעם.
אייל,
לא אנסה להסביר לך כאן מהי הפרדת רשויות, אבל נסה לקרוא על זה בעצמך.
מעבר לזה, אתה צודק. בג"צ מפריע לממשלת ישראל למצות את יכולותיה המופלאות:
* בג"צ אשם בכך ששר האוצר הורס את הכלכלה
* בג"צ אשם בכך ששר החינוך פוגע בחינוך
* בג"צ אשם בכך שמקצצים בחינוך, בבריאות, בבריאות הנפש, בטיפול בעקורים, ורק לישיבות יש כסף
* בג"ץ אחראי להנצחת השתמטות חרדית מעבודה, גיוס ולימוד כישורי חיים
* בג"ץ אחראי לבזיזת הקופה הציבורית, לנפילה בדירוג האשראי ולעליות המחירים התלולות
* בג"צ אשם בכך שממשלת ישראל ראתה בחמאס נכס לאומי ומימנה אותו במיליארדים
* בג"צ אשם בכך שממשלת ישראל הכילה את התעצמות חמאס וחיזבאללה במשך יותר מ-15 שנים
* בג"צ אשם בשפל המדיני חסר התקדים בו נמצאת ישראל
* בג"צ אשם באובדן ההרתעה של מדינת ישראל
* בג"ץ אשם בהפיכת הליכוד לאוסף עלוב של טיפוסים חסרי ערך, חסרי כישרון, ומנבלי פיות
* בג"ץ אשם באסטרטגיה המזהירה שהובילה את איראן להיות מדינת סף גרעינית
אין ספק שיש עוד הרבה דברים שאפשר להאשים בהם את בג"צ.
יפה שעלית על זה.
שלום יורם:
* בממשלה הקודמת שר האין-בטחון גנץ בזז את הקופה הציבורית ב-5 מליארד שקל הלבנת תוספות הרמטכ"ל למגזר המפלגתי שלו, מפלגת המגזר הבטחוני. זה מה שהיה דחוף לו לעסוק בו כל 2022 ב-50 פגישות עם האוצר.
* בממשלה הקודמת ראש ממשלה העביר לידי ארגון הטרור חזבאללה שטחים ימיים ללא שהיה דיון בכנסת, ללא אישור הכנסת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה שהוא עצמו מינה, בממשלת מעבר ובחוסר סמכות (גם המינוי וגם ההסכם התבוסתני)
* בממשלה הקודמת שרת התחבורה חסרת כל נסיון ציבורי או פרלמנטרי קודם, עסקה בשיבושי לשון בתחבורה וצביעת קמפיינים בסגול שיתאימו לצבע הקמפיין שלה בעבודה. שרי העבודה בעבר הם שגרמו להרס התחבורה הציבורית בישראל והיה צריך את ממשלת נתניהו שתחלץ את הקו התקוע 12 שנה או את הרכבת בתל אביב שהייתה תקועה 40..
* שרי החינוך מהשמאל הקיצוני הפרוגרסיבי נוסח יולי תמיר הכניסו משוררי הסתה שקראו ליהודים צלבנים אל מערכת החינוך, פגעו בלימודי הרוח והכניסו פוליטיזציה אינסוף למשרד החינוך
* מי שהקים את רשת החינוך של ש"ס אל-המעין היה יצחק רבין, ששיחד דרכה את ש"ס לתמוך בהרס המדיני שיצר עם אסון אוסלו. אבל בתור אביר הדמוקרטיה הוא גם שיחד 3 חברי כנסת מצומת עם תפקידי שר בלי תיק וסגן שר לאלכס גולדפרב שיצביעו לאוסלו (על 61 בלבד)
* בנט אביר השמאל ('להשתמש ולזרוק' כמו שכתבו בעיתון הארץ) שיקר ל-6 מנדטים בבחירות כשאמר במפורש שלא יישב לעולם בממשלת מיעוט של השמאל שנסמכת לרוב על רוב אנטי-ציוני.
אני יכול להמשיך ועוד ועוד יורם.
על הטירוף של אולמרט וברק שהקימו בנסיגות חד צדדיות את חמאסטן וחזבאללסטן, שהפקירו את השבויים בלבנון אחרי מלחמת לבנון השנייה והפקירו את גלעד שליט 3 שנים בשבי וגם אחרי עופרת יצוקה,
שהעלימו עין ממנהרות ההברחה של חמאסטן (2006-2009) ויצרו לנו את מאורעות אוקטובר 2000 ואינתיפדה נוספת אחרי הבריחה מלבנון ואת לבנון השנייה, ואת הטבח ומלחמת עזה – עופרת יצוקה ומלחמת עזה השנייה (חרבות ברזל) ובאמצע כ-20 שנות טילים וטרור מחמאסטן, על זה בכלל לא נדבר כי זה דורש ספרים שלמים על השחיתות שלהם. אלו הגיבורים שלכם בהפגנות מוצ"ש.
הצביעות כבר מתפרצת מכל משפט שלכם כמו מפלים…
כל מילה נכונה ,דמוקרטיה חלולה בדרך לדיקטטורה מלאה. את הטיעונים אני אפרק לקטעים ברורים שיתאימו לכל מי שחושב שאין כמו ביבי ,הביביסטים האטומים
אטומים ועוד איך שהכישרון הבולט שלהם זה לחזור כמו תוכים 'שמאלנים בוגדים'
כתבה מעניינת ומאלפת. אגב, בשנת 2023, נוצרו קשרים בין ממשלת ישראל לבין מפלגות השלטון בהונגריה ובפולין. הנושא המרכזי היה ללמוד כיצד להתמודד עם ההפגנות נגד ה"רפורמה" המשפטית בישראל.
נתת דוגמה כביכול שלילית ל2 מדינות ששווה לבדוק את נתוני הביטחון האישי אצלם ביחס לשאר מדינות מערב אירופה-שטובעות בבוץ הדמוגרפי בגלל מדיניות הגירה כנועה ו"דמוקרטיה".
לדעתי יש לישראל הרבה מה לקנא מ2 המדינות שהזכרת.
למרות שבוא נודה אצלנו הבעיות הביטחוניות עוד יותר מורכבות.
אם יש פה סוג של דיקטטורה זו אשמת מי שבחר בליכוד, בן גביר הפנאט ונער הגבעות סמוטריץ
שלושת אלה יובילו את המדינה לאבדון
למגיב ירון-לא אפול מהכיסא אם הטיעון שלך יתברר כנכון ע"י הגורמים המוסמכים.
יחד עם זאת חובה להמתין לועדת חקירה ממלכתית מסודרת לפני שמסיקים מסקנות.
בוא נקווה שועדה כזו תעשה עבודה דקדקנית ותבדוק לא רק נושאי תפקידים רשמיים בצבא ובממשלה אלא את כלל ההשפעות באותם ימים כולל לשעברים,עיתונאים,שדרים,כתבים וגופי תקשורת שבעדינות נגיד הציפו באופן ספק פרופורציונלי את הביקורת וסיקור והמחאות נגד הממשלה בנושאים משפטיים שבחלקם זניחים שכמה באופן רגיל היו מעניינים בכלל את הציבור?
יאיר גולן איש מסוכן צריך לשבת בכלא יחד עם כל קברניטי קפלן ועכשיו ההסבר למה . יאיר גולן, בוגי יעלון, דן חלוץ, עמי איילון ובראשם אהוד ברק שילמו הון עתק לבכירים במערכת הביטחון להעלים מידע מנתניהו בידיעה שעומד להתרחש טבח בעוטף לפי תפיסתם אסון בקנה מידה כזה יוביל לנפילת הממשלה בראשות נתניהו ולראיה מדוע מטוסי חיל האוויר לא החלו לפעול דקות ספורות לאחר שהגיעו הידיעות הראשוניות? טנקים שהיו בסיור הבחינו במתרחש ונסעו משם למה ? כי הם קיבלו פקודה ברורה לעשות הכל כדי להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.
אלה שטויות.
היתה פאשלה ענקית וכשל מודיעיני נורא. יחידות המודיעין הפכו יותר לאמצעי להעביר מידע הלאה ולא לנתח.
אבל מכאן להשערות פרועות המרחק גדול.
מזכיר את ההזיות של מתנגדי החיסונים בזמנו.
חבל שלא הצליחו להפיל את הממשלה ההזויה בראשות הבוגד והמטורללת
אוי אוי אוי. נתניהו המסכן. כולם מרמים אותו ומעלימים ממנו מידע. מי שניתן לעבוד עליו כל כך בקלות כל הזמן לא ראוי להיות ראש ממשלה כך שגם לפי תיאורית הקונספירציה של ירון יש להדיח אותו על אי מסוגלות.
לזהבה
זה כי יש יותר מדי מצביעי ליכוד, ביביסטים חסרי מוח ופנאטים של הימין הקיצוני