(חי פה עם המתגייסים) – כמעט כל ישראלי וישראלית יגידו לכם שהם זוכרים היטב את יום הגיוס שלהם לצה"ל, לפעמים יוכלו אפילו לספר עליו לפרטי פרטים – על ההגעה למקום ההתכנסות, על העלייה לאוטובוס, הנסיעה, ההגעה לבקו"ם והניסיון להבין מה זה המקום הזה… על המדים החדשים ונעלי החי"ר הכבדות…
התרגשות גדולה ומעורבת בלא מעט חששות וחוסר ודאות, המתגייסים החדשים מגיעים אל הרגע הזה, הכל כך ישראלי, בו הם עושים את הצעד הראשון בכניסתם לפרק חדש בחייהם.
השנה, כשמלחמת 'חרבות ברזל' נמצאת ברקע של כל תחום בחיינו, עבור המתגייסים (ודאי חלקם), מתווספות משמעויות עמוקות אפילו יותר מתמיד. בלב השיח הציבורי נוכחים כל העת החיילים, ובחשיבותו של הגיוס לצה"ל כבר איש אינו מטיל ספק, נראה שבפני המתגייסים הטריים עומדים לא מעט אתגרים יחודיים.
היום הראשון שלי בצה"ל היה בלתי נשכח – זה היה יום ארוך ומתיש, קיבלתי מדים ענקיים ונעלי חי"ר שהרגישו כל כך כבדות על הרגליים. אחריו הגיעו הימים הראשונים בטירונות,עם אין ספור אתגרים, אבל יותר מהכל אני חושבת שהיה לי מזל, כי אז גם היכרתי את האנשים שהפכו לחברים הכי טובים שלי, שנשארו כאלה עד היום.
בהמשך השירות שלי הגיעה הקורונה, נראה לי שאפשר לומר די בביטחון שהיה זה זמן מאתגר עבור כל החיילים באשר הם, ובמקרה שלנו הוא הגיע כשכבר היינו בטוחים שהקשיים הגדולים ביותר כבר מאחורינו…
אמנם המתגייסים בימים אלה מגיעים לצה"ל של אחרי ה-7 באוקטובר ואל תוך תקופת מלחמה, ובכל זאת, ישבתי לשוחח עם כמה מהחברים שלי מהשירות וביקשתי שישתפו מהחוויות האישיות שלהם בצה"ל ויתנו כמה טיפים למתגייסים החדשים, שאולי יוכלו להפוך עבורם את ההתחלה בצבא למעט קלה וידידותית יותר.
איזה טיפ טוב במיוחד תוכלו לתת למי שמתגייס עכשיו?
דנה: "הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת הוא לבוא בראש פתוח. לזכור שגם אם יש רגעים קשים, זה זמני, ובסוף מתרגלים להכל ואתם תמצאו את עצמכם בכל מקום שתהיו".
עידן: "כשאתה נכנס למסגרת חדשה כמו הצבא, יש לך הזדמנות מיוחדת להתחיל מחדש. אף אחד לא מכיר אותך וזה מאפשר לך להציג את עצמך בצורה חדשה בפני אנשים חדשים וליצור רושם ראשוני רענן. הייתי ממליץ למתגייסים החדשים לנצל את ההזדמנות הזו כדי להציג את עצמם בצורה הטובה ביותר ולהשאיר רושם חיובי".
עדן: "הייתי אומרת שהטיפ הכי טוב זה לזרום, לתת צ'אנס, לא משנה לאיזה תפקיד תגיעו. הצבא הוא מערכת שלא תמיד מוצאים בה את ההיגיון, אז לפעמים צריך פשוט לקבל את הדברים כמו שהם ולהתמודד עם מה שיש".
ספרו על אתגר מיוחד שנתקלתם בו בשירות, איך צלחתם אותו?
דנה נזכרת בתקופת הקורונה: "היינו בסגר המון זמן, לא יצאנו הביתה ושום דבר לא היה ברור. מה שהחזיק אותי לאורך התקופה הזו והעביר לי אותה הכי נחמד שאפשר, היה הגיבוש של כל הפלוגה ובמיוחד החברות שלי. תמכנו אחת בשנייה והעברנו את הזמן הזה הכי חיובי שאפשר".
היה זמן שעידן ואני תפסנו קו מבצעי בקלקיליה – שגם אז היה ידוע בהפרות הסדר הרבות בו, דבר שהפך את המשימות היומיומיות שלנו למתישות ומורכבות מאוד. נזכרנו איך בשלב מסוים עידן כבר הרגיש מותש פיזית ונפשית מהלחץ המתמיד ומהצורך להיות דרוך כל הזמן. אבל אז, עם כל הקשיים הוא החליט שהוא לא מוותר. עידן מספר: "מצאתי דרכים לשמור על המורל האישי שלי, כמו להקפיד על אימוני ספורט, לעשות שיחות טלפון לחברים ולמשפחה מדי יום".
עדן מספרת על העייפות: "אני זוכרת את העייפות הפיזית שהרגשתי במהלך משימות שמירה ארוכות. לעמוד במשך זמן רב כ"כ, עם כל הציוד הכבד, בכל תנאי מזג אוויר, זה היה קשה מאוד. מה שעזר לי להתמודד עם זה היו החברים. כשעליתי למשימות עם חברים טובים, הזמן עבר מהר יותר והרגשתי הרבה יותר טוב."
איך השירות הצבאי השפיע עליכם? האם הוא שינה אתכם?
את דנה פגשתי ממש ביום הראשון שלי בצבא, היא נראתה לי אז ילדה מפונקת, עד כדי כך שהייתי צריכה לעזור לה להחליף מצעים… עם הזמן דנה תפסה עצמאות, התפתחה והתחשלה.
דנה: "הצבא הפך אותי לבוגרת יותר. למדתי להסתדר בכל מקום ובתנאים שונים ומגוונים, והכל תוך כדי אווירה טובה, בלי להתבכיין, מה שלא קרה לפני הצבא…"
עידן: "כשהגעתי לצבא הייתי ילד ביישן ומופנם, השירות הצבאי עיצב אותי מחדש כשאתה רחוק מהבית בתנאים לא פשוטים בכלל ולא האנשים המוכרים לך , אתה נאלץ להתפתח ולגדול. החוויה הזו השפיעה עלי לטובה. אני ממליץ לכל אחד להתגייס ובמיוחד לשירות קרבי בשביל האתגר והחוויה הייחודית".
עדן: "עלי השירות השפיע מאוד לטובה. יצאתי ממנו עם ביטחון עצמי, מה שלא היה לי לפני. קיבלתי אחריות, עצמאות וכלים שעזרו לי לבנות את 'העצמי' שלי. אני בטוחה שכל אחד עובר בצבא את השינוי הזה, אבל אני מרגישה שאישית מה שעברתי בשירות מאוד בנה אותי. זה שם אותי בסיטואציות ובמצבים מאתגרים שהייתי צריכה להתמודד איתם תחת לחץ. הניסוי והטעיה במצבים האלה נתן לי את הכלים להתמודד עם מצבים דומים בחיי האזרחות גם אחרי השירות הצבאי".
לפני הגיוס לצבא, לכל אחד מאיתנו תחושות וציפיות שונות. שאלתי כמה חבר'ה שעומדים לפני גיוס, כל ששיתפו אותי בחוויות שלהם מהתקופה הזו. הם דיברו על הלחצים, הציפיות והחששות שמלווים את המעבר מהחיים האזרחיים לשירות הצבאי. ודיברו גם על כך שבנוסף לחששות הרגילים, נוספו גם המורכבויות שעולות מהמצב בארץ שהשפיעו על כל אחד מהם. בשיחות שלנו הם דיברו בפתיחות על רגשותיהם, על הבלבול שעלה בהם בשבעה באוקטובר, הפחדים, התקוות, וסיפרו איך הם מתמודדים עם השינוי הגדול שעומד בפניהם.
מה אתם עושים עכשיו לפני הגיוס?
ליאור: "לפני הגיוס אהיה בשנת שירות במגן דוד אדום, שאני מתחיל בקרוב. כרגע, לפני השנת שירות, אני עובד וחוסך כסף לזמן שלא אוכל לעבוד, במהלך השירות.
ליהי: אני מנצלת את הזמן לפני הגיוס כדי לעבוד כמה שיותר ולחסוך כסף לקראת השירות. בנוסף, אני מבלה הרבה עם חברות ונהנית מהזמן הפנוי שלנו יחד".
תומר: "החלטתי לפני הגיוס לעבור לאילת כדי לעבוד במלון. העבודה במלון מאפשרת לי לחסוך כסף וגם להכיר אנשים חדשים ולצבור ניסיון מקצועי. אני גם מנצלת את הזמן הפנוי כדי לבלות עם חברות וליהנות מהאטרקציות הרבות שיש לאילת להציע".
שאלתי את תומר, ליהי וליאור לאן הם מתגייסים, וגיליתי שכל אחד מהם מתגייס לתפקיד שונה ומעניין. תומר מתגייסת כלוחמת מעברים, גם ליהי תשרת כלוחמת, בחיל האיסוף הקרבי. ליאור מתגייס לחיל האוויר כנהג אמבולנס. כל אחד מהם בחר במסלול ייחודי ומאתגר, ואני בטוחה שהם יצליחו ויתרמו רבות.
איך הכנתם את עצמכם לקראת הצבא?
ליאור: "כרגע אני בשנת שירות, אז אני לא חושב כ"כ על בהכנה לשירות הצבאי".
תומר: "אני חושבת שאי אפשר באמת להכין את עצמך לשירות הצבאי, לא פיזית ולא מנטלית. אני מאמינה שאתחיל ביום הגיוס, ומשם הכול כבר יזרום לבד".
ליהי: "מכיוון שאני מתגייסת ליחידה קרבית, אני רוצה להיות מוכנה מבחינה פיזית ככל האפשר. לכן אני מתאמנת במסגרת כושר קרבי, כדי להכין את עצמי בצורה הטובה ביותר".
יש לכם פחדים כלשהם? חששות מהשירות?
תומר וליהי, שבחרו במסלול לוחמה, מספרות על החששות מהבחירה להיות לוחמות. על הדאגה מהקושי הפיזי ומהאתגרים שיפגשו, וגם מהפחד להיות רחוקות מהבית לתקופות ארוכות. עוד שכבת דאגה עולה מהן בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. הן יודעות שהשירות שלהן עשוי לכלול מצבים קיצוניים ובלתי צפויים. למרות הכל, הן שלמות עם הבחירה ומגייסות אומץ ונחישות, ומתכוונות להתמודד עם כל אתגר ולהוכיח את עצמן: "אנחנו יודעות שזה לא יהיה קל, אבל אנחנו מוכנות לתת את כל מה שיש לנו."
ליאור, לעומתן, מעלה את החשש מהאפשרות שלא יהיה מרוצה מהתפקיד אליו ישובץ. פרט לכך גם הוא מדבר על ההשפעה של ה-7 באוקטובר על תחושותיו. אין ספק שאירועי היום הזה שינו את המציאות של כולנו, כל אחד בדרכו.
מהו האתגר הגדול ביותר שאתם חוששים שיעמוד בפניכם?
לשאלה הזו השיבו כולם פה אחד, שהפחד הגדול ביותר שהם חוששים בפניו הוא לא להתחבר לסביבה שבה יהיו. ליהי מספרת על החשש מהאפשרות שתתקשה להתחבר: "הפחד הכי גדול שלי הוא לא למצוא את המקום שלי בצוות, או שאמצא את עצמי מבודדת. אני יודעת כמה חשוב להיות חלק מהקבוצה ואני מקווה שאצליח להתחבר ולהרגיש שייכת.'"
ללא ספק, אירועי ה-7 באוקטובר והמלחלמה המתנהלת מאז משפיעים על על המתגייסים החדשים לצה"ל, שנדרשים לתקופה של אי-שקט ביטחוני, שמשפיע על היבט בחייהם ובחיי כולנו. בתוך מציאות משתנה ומורכבת כמו זו שאנו מצויים בה, עומדים הצעירים המיוחדים הללו בפני פרק חדש ושונה כ"כ בחייהם. אולי כעת הזמן להזכיר אופיו המיוחד והמופלא של העם שלנו, שתמיד יודע לקום ולהזדקף בעוצמה בכל פעם מחדש, גם בימים הקשים והמאתגרים ביותר.
נאחל לכל החיילים והחיילות שלנו, החדשים והוותיקים, שיפיקו את המיטב משירותם הצבאי, שיצליחו, שישמרו על עצמם ושישובו הביתה לשלום.