איהאב שליאן, גיוס נוצרים לצה״ל • אפליה מתמשכת ומערכת תקועה

(חי פה) – איהאב שליאן, קצין סייבר בכיר לשעבר בצה״ל והנוצרי הראשון שהגיע לדרגת סגן אלוף, מוביל בשנים האחרונות מאבק ציבורי וחברתי למען שילוב צעירים נוצרים בשירות הצבאי. שליאן, העומד כיום בראש עמותת "הקול הנוצרי", מתאר מציאות מורכבת שבה צעירים נוצרים המעוניינים להתגייס ונתקלים בחסמים בירוקרטיים, היעדר תשתיות גיוס ייעודיות ואדישות מצד גורמי המדינה. בשיחה מעמיקה הוא חושף תמונה רחבה של אפליה, תסכול וחוסר מענה, לצד מחויבות עמוקה למדינה ולשילוב בני העדה הנוצרית בחברה הישראלית.

דמות מובילה במאבק לשילוב נוצרים בצה״ל

איהאב שליאן, בן 45 מנוף הגליל, נחשב לאחת הדמויות הבולטות ביותר בקידום גיוס נוצרים לצה״ל. הוא שירת 25 שנים בצבא, מילא תפקידים בכירים במערך התקשוב והפך לסמל עבור צעירים נוצרים, המבקשים להשתלב בשירות משמעותי. עם פרישתו ייסד את עמותת "הקול הנוצרי", שמטרתה לעודד גיוס, לסייע למשפחות וליצור תשתית חברתית וקהילתית התומכת במתגייסים.
שליאן גדל בסביבה מעורבת, למד בבית ספר נוצרי בנצרת, והתחנך לצד חברים יהודים. לדבריו, החוויה הזו עיצבה את תפיסת עולמו ואת מחויבותו לשותפות. הוא מדגיש כי מעולם לא ראה את עצמו כמי שמייצג מגזר, אלא כישראלי המבקש לתרום למדינה.

פורום הגיוס הנוצרי והמאבק הציבורי

בשנת 2012 היה שליאן בין מייסדי פורום גיוס העדה הנוצרית, יוזמה שנועדה לעודד צעירים נוצרים להתגייס. הפורום עורר סערה פוליטית, בעיקר בקרב חלק מהמנהיגות הערבית, שהתנגדה לשילוב נוצרים בצבא.
למרות ההתנגדות, הפורום הצליח ליצור תנועה חברתית חדשה, שביטאה רצון גובר בקרב צעירים נוצרים לקחת חלק בשירות המדינה. שליאן מספר כי הפורום הוקם מתוך צורך אמיתי: "אימהות נוצריות לא מצאו אוזן קשבת. לא היה מדור גיוס נוצרי, לא היה מי שידבר איתן, לא היה מי שיסביר".
הוא מציין כי לעומת זאת קיימים מנגנוני גיוס ייעודיים למגזרים אחרים: מדור גיוס בדואי, מנהלת חרדים, עמותות מלוות, אך לנוצרים אין כל תשתית דומה.

עיצוב הדגל הנוצרי הישראלי וההכרה הציבורית

אחד המהלכים הבולטים של שליאן, היה עיצוב הדגל האתני של הקהילה הנוצרית בישראל. הדגל הונף לראשונה באירוע הוקרה לחיילים נוצרים במחנה שמשון בשנת 2022, והפך לסמל של גאווה וזהות.
אולם גם כאן נתקל שליאן בהתנגדות. לדבריו, היו שטענו כי אסור להניף דגל עם צלב, אך אותם גורמים עצמם לא היססו להשתמש בו כאשר היה צורך בגיוס תרומות. "זה מראה עד כמה היחס לנוצרים מורכב ולא עקבי", הוא אומר.

פגישה עם שגריר ארצות הברית וניסיון לגייס תמיכה בינלאומית

לפני כשבועיים, נפגש שליאן עם שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, בניסיון לרתום גם אותו למאבק. לדבריו, הקהילה הנוצרית הבינלאומית מגלה עניין רב במצבם של הנוצרים בישראל, ורבים מהם תומכים בשילובם בצה״ל.
שליאן מספר כי פנה לארגונים נוצריים ברחבי העולם, ואלה שלחו מכתבים רשמיים לממשלת ישראל בדרישה להסדיר את נושא הגיוס. בעקבות הלחץ הבינלאומי אף הגיע לדיון בנושא בבית הנשיא.

חסמים בירוקרטיים וחוסר רצון מצד גורמי הצבא

אחד הנושאים הכואבים ביותר מבחינת שליאן הוא היעדר תהליך גיוס מסודר לנוצרים. לדבריו, "אף אחד לא מעוניין בגיוס נוצרים לצה״ל". הוא מספר כי קיבל מכתבים מצה״ל שבהם התבקש להפסיק את פעילותו בנושא, וכי גורמים שונים ניסו "לכסת״ח" כדי לא לעסוק בגיוס נוצרים.
המצב בשטח קשה: צעירים מסיימים בית ספר תיכון ומעוניינים להתנדב לצבא, חלקם לשירות קרבי, אבל ממתינים לעתים מעל שנה לתחקיר בטחוני שיאפשר להם להתחיל בהתנדבות. בשנת 2022 שירתו בצה״ל רק 327 נוצרים מתוך כ־142 אלף אזרחים נוצרים בישראל. אין אחראי גיוס ייעודי, אין מערך הסברה, ואין תהליך מסודר. שליאן משווה זאת למגזר הבדואי: "בצה"ל יש 600 חיילים בדואים, ויש להם שישה בעלי תפקידים שמלווים אותם. אצלנו אין אפילו אחד". רק לאחר לחץ ציבורי שהפעיל, מונה חייל אחד שיטפל בנושא וגם הוא, לדבריו, מתקשה להתמודד עם המערכת.

סיפורים אישיים של תסכול והשפלה

אחד הסיפורים שמרגשים את שליאן במיוחד, הוא הסיפור של בנו, צעיר בן גיל גיוס, המעוניין להתנדב למג״ב. למרות רצונו העז, הוא ממתין חודשים ארוכים לתחקיר ביטחוני, בעוד חבריו היהודים כבר התגייסו.
"הבן שלי מרגיש מושפל", אומר שליאן. "הוא שואל איך יכול להיות שהוא רוצה לתרום למדינה ולא נותנים לו אפילו להתחיל את התהליך". לדבריו, הוא מקבל עשרות שיחות מצעירים נוצרים שנמצאים במצב דומה, רוצים להתגייס, אך נתקלים בחומה בירוקרטית.

אפליה גם מחוץ לצבא

שליאן מציין כי האפליה אינה מסתיימת בצה״ל. אפילו בטפסים לעבודה באבטחה אין אפשרות לסמן "נוצרי". "אני מאמין בגיוס לצה״ל, אני ציוני, אין לנו ארץ אחרת", הוא אומר. "אבל האכזבה שלי היא שאין מי שמעוניין בגיוס שלנו. זה לא הגיוני". בנוסף, הוא מוטרד מכך שחיילים נוצרים, שמשתחררים מצה"ל, לא זוכים להכוונה לקראת החיים האזרחיים ובחלק מהמקרים, ממשיכים למלא את אותו תפקיד מקצועי, בו עסקו לפני השירות ולא מתקדמים.

מאבק להנצחת החיילים הנוצרים

נושא נוסף שמוביל שליאן הוא הקמת אתר הנצחה לחיילים נוצרים שנפלו בעת שירותם.
כיום, ההנצחה נעשית יחד עם החיילים הבדואים, אך שליאן סבור כי יש צורך באתר ייעודי, שיכבד את תרומתם של הנוצרים למדינה. הוא מספר כי נעשו כבר שלושה סיורים בשטח שיועד לאתר, אך בכל פעם המיקום לא אושר.
"אנחנו יודעים על 29 חללים נוצרים דוברי ערבית", הוא אומר. "המשפחות שלהם מחכות להכרה. זה המינימום שמדינת ישראל צריכה לעשות". מבחינתו, אין שום מניעה להנצחה משותפת עם כלל החיילים הנוצריים, גם דוברי העברית וגם הערבית, אך זו ההנחיה של הצבא והוא מכבד אותה. אתר ההנצחה יוקם והאבן עם שמות הנופלים, כבר עוצבה על מנת לכבד את זכרם ולכבד את כאבם של משפחות הנופלים.

פנייה למשרדי הממשלה ולגורמים פוליטיים

שליאן פועל ללא הפסקה מול משרדי הממשלה, חברי כנסת וארגונים אזרחיים. הוא מציין במיוחד את שיתוף הפעולה עם ח״כ אכרם חסון, שמסייע למאבק באופן רציף. הוא מספר כי נפגש בעבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר הביטחון לשעבר בני גנץ, ושניהם הביעו תמיכה עקרונית, אך בפועל דבר לא השתנה. "כולם אומרים שצריך לעשות הכול, אבל לא עושים כלום", הוא אומר. "אני מבין שהם עסוקים, אבל זה לא תירוץ".

חזון לעתיד ושאיפה לשוויון מלא

למרות הקשיים, שליאן ממשיך להיאבק. מבחינתו, הצלחה תתחיל בהקמת אתר ההנצחה ומשם הדרך לשינוי תהיה קלה יותר. הוא מדגיש כי מאבקו אינו אישי: "אני מבקש דברים לטובת המדינה, לא לטובתי". שליאן מאמין כי שילוב נוצרים בצה״ל הוא אינטרס לאומי, והמדינה חייבת להפסיק להתעלם מהקהילה הנוצרית, שרוצה לתרום.