פנים רבות לו למדען דב פוקס. במהלך שנות חייו שוטט בתעופה בין מערכות הביטחון לבין מעבדות מחקר, כאשר בראשו הקודח עלילות וסיפורים לשני ספרים מחד – ויצירתיות צילומית פנומנלית הנעזרת בתוכנות AI מאידך.
מדען, חוקר, סופר וצלם אומנות דיגיטלית
דב פוקס נולד בחיפה (1948), והינו בעל תואר ראשון ותואר שני בהנדסה אווירונאוטית מהטכניון. שנים רבות עבד ברפא"ל בתחום ההנעה הרקטית. הוא היה מדען במערכת הביטחון הישראלית, וחוקר ששהה שנים אחדות במעבדות המחקר של חיל האוויר האמריקני ולאחר מכן עסק בתחום המודיעין העסקי.
דב פוקס פרסם שני ספרים: הראשון: 'קץ המילניום' (תל אביב: גוונים, תשנ"ח 1998) והשני: 'לראות דרך קירות' (תל אביב: עמדה, תשע"ד 2014).
כיום, דב פוקס הינו אמן צילום בינלאומי, המשלב צילום ואמנות דיגיטלית לכדי יצירת תמונות קונספטואליות במבע של יצירות סוריאליסטיות.
"גם אני חי פה"
כאן המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן כאשר ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים והגרים פה, ממש כשם המדור – "גם אני חי פה".
במסגרת מדור זה נכיר דמויות חיפאיות ואת מקום מגוריהן. ההיכרות איננה דרך מטראז' הדירה, או הערכה נדלני"ת או תיאור עיצובי בלבד – אלא מהותה של היכרות זו הינה להיוודע בבית המארחים, אל הסיפורים, אל המטען הרגשי ואל זווית הראייה הייחודית האישית.
ההורים: האם אוריקה והאב מירצה
בתקופת השואה, בעיר יאשי אשר ברומניה, בוצע אחד הפוגרומים האכזריים ביותר ביהודים אשר במהלכו נרצחו כ-15,000 יהודים ורבים אחרים הוכו, עונו והושפלו. הרכוש היהודי הפרטי, המסחרי והקהילתי נבזז בגלוי ורבים מהיהודים ששרדו הוגלו מהעיר למחנות ריכוז. לאחר המלחמה – נותרה בעיר קהילה יהודית קטנה. וכך, בשנת 1946, מעט לאחר ההתאוששות מהמלחמה חברו אוריקה/גולדה ומירצה, ברחו והלכו ברגל עד צרפת.
שם הצליחו לחבור לאנשי המוסד לעלייה ב' של "ההגנה" ובעזרתם הם יצאו לדרך עם ספינת המעפילים 'לְקוֹמְמִיּוּת' (קרי: לקראת עצמאות) שארגן המוסד לעלייה ב'.
האם דב נחשב כמעפיל?
'לְקוֹמְמִיּוּת' הייתה אוניית מעפילים, שארגן המוסד לעלייה ב' של "ההגנה". בשנת 1948 ב-19 בפברואר גילו הבריטים את אוניית המעפילים. למחרת בהיותם בלב ים כ-90 מייל מחיפה מול חוף ביירות, עבר מטוס וכעבור שעה הגיעה משחתת בריטית.
הספינה שייטה אז בעזרת מפרשים כאשר המשחתת החלה ללוות את הספינה בכיוון לקראת הארץ. לאחר שהתגלתה הספינה בידי מטוס בריטי, נצמדה אליה משחתת. הושג סיכום עם הבריטים שיניחו לספינה להמשיך לבדה לכיוון חיפה, והבריטים יעלו על סיפונה כשלושה מייל מהחוף. מספר הילדים הרב על הספינה הכתיב התנהגות פסיבית. ב-20 בפברואר הגיעה הספינה לנמל חיפה, אך המעפילים גורשו אל מחנות המעצר בקפריסין.
לאחר כ 4 חודשים נולד בחיפה לאוריקה ומירצה תינוק. האם נחשב דב כמעפיל?
ילדות חיפאית בצל תקופת הצנע
בשנת 1948 בבית החולים רוטשילד הישן, אשר שכן באותה העת ליד הטכניון שבשכונת הדר – נולד דב. המשפחה גרה ברחוב העצמאות בקרבת 'ממגורות דגון'. דב מספר על ילדות בתקופת הצנע, בה חלה מדיניות הקיצוב הכלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959.
לגבי הילדים הצעירים הרי שהביטוי המרכזי הזכור הינו תקופה של צמצום במזון בפרט, אך גם הסתפקות במועט בכל שאר המרכיבים של חיי היום-יום ככלל.
יחד עם זאת, דב מתאר ילדות מאושרת של משחקים בה לכול אחד ואחת היה "כלום עם שום דבר – כי כולם היו עניים".
התבגרות ושירות צבאי
בהיותו דב כבן 3 התגרשו הוריו ובבית נשארו לגור אימו, הוריה: הסבא והסבתא, וכן אחיה היחיד בנימין הורוביץ הי"ד שלימים נפל במלחמת יום כיפור.
דב סיים את לימודיו בביה"ס היסודי "שדות הכרמל", אשר במיקומו נמצא כיום מוזיאון העיר חיפה ואח"כ למד בתיכון עירוני א'. דב למד שנה אחת בעתודה האקדמית ובסיומה התגייס לצבא. בעת ילדותו חלם דב להיות טייס, שכן כבר אז נושא התעופה הרשים אותו, אולם בגין בעיות רפואיות נבצר ממנו להגשים חלום זה. את שירותו הצבאי עשה בחיל הקשר.
אקדמיה ותארים לרוב ולצידם תחביב הצילום
את התואר הראשון, B.Sc סיים דב בשנת 1973 בפקולטה להנדסה אווירונאוטית אשר בטכניון ובשנת 1982 כבר נשא את התואר M.Sc מאותו המקום.
כעמלן, סקרן ולמדן משנת 2015 נושא עימו דב תואר נוסף ובהצטיינות מטעם האוניברסיטה הפתוחה בטעם החוג לפסיכולוגיה וחינוך.
בנוסף לכך בשנת 2017 סיים את לימודיו וקיבל תואר M.A בחוג לספרות עברית והשוואתית, במסלול כתיבה יוצרת, באוניברסיטת חיפה.
כחוקר ובעל תחביבים דב הינו צלם-אמן. בעת ילדותו הייתה לו מצלמה – ומאוחר יותר אף מעבדת צילום, בתחילה לפיתוח צילומי שחור-לבן ואח"כ מעבדה לפיתוח צילומי צבע.
במהלך השנים הוא השתלם וסיים 'לימודי צילום', וכן 'צילום יצירתי ואמירה צילומית' בסטודיו "הראל". כמו כן למד במכללת "תלתן": קורסי צילום למתחילים ולמתקדמים. לאחרונה, במהלך כשנה וחצי, הוא משתמש ומיישם בעבודות הצילום שלו את יכולת השימוש בתוכנות הבינה המלאכותית.
נופי החלום של דב פוקס ◄ צפו
עבודה, השתלמות, שיווק וייעוץ
משנת 1974 עד לשנת 2007 עבד דב ברפא"ל, שם היה ראש מדור האחראי למחקר ופיתוח מנועים מוצקים לטילי אוויר-אוויר ומשימות אחרות. הוא אף היה מנהל שיווק האחראי למיגוון פעילויות שיווק בינלאומי של חטיבת מנו"ר ואח"כ מנהל שיווק במנהלת מערוכות חלל.
במהלך שנות ה 80' יצא ל 3 שנות השתלמות בארה"ב, בהן שהה בבסיסי חיל האוויר האמריקאי בקליפורניה כמדען-אורח, שם ביצע מחקרים בנושאי הנעה רקטית מוצקה. בשנת 2007 פרש מרפא"ל לפנסיה מוקדמת והקים משרד לייעוץ שיווקי בתחום ה Hi-tech .
יצירות סוריאליסטיות וקונספטואליות
ללא כל עוררין, דב פוקס הינו אישיות רב גונית. כיום הוא אמן צילום, המשלב צילום ואמנות דיגיטלית ליצירת עבודות סוריאליסטיות וקונספטואליות. כדרך לתעד את המציאות, משתמש דב במצלמה ככלי לתהליך היצירה ולביטוי העצמי. על גבי קנבס דיגיטלי, הוא לא מפחד להתנסות ויוצר במחשבו מציאות בדיונית באמצעות חלקי התמונות הרבות אשר צילם במצלמתו.
לאחרונה יצירותיו מתמקדות סביב דיוקנאות עצמיים, שבהם הוא משחק בסיפורים אלגוריים ואף הינו בתפקיד הדמות הראשית. העבודות הללו הן תוצאה של הרהורי הצלם על החיים לבד עם עצמו – על זיכרונותיו, חלומותיו, רגשותיו, על מחשבותיו וכן דעותיו אודות הקורה מסביב – כל זאת, דרך הפריזמה של חייו.
נושאים אוניברסליים
יצירותיו של דב מוציאות את הצופה מאזור הנוחות ומאלצות אותו להסתכל על המציאות מזווית קצת אחרת.
רבות מהן עוסקות בחרדות, שהן גם אישיות של האמן וגם אוניברסליות המתאימות לכלל בני האנוש. למשל מחשבות הקשורות ב: פחד מהזדקנות, פחד משינוי, פחד להישאר מאחור או פחד לעשות בחירות שגויות בחיים. כל התחושות הללו מוכרות לכולנו, אבל כל אחד מרגיש אותן בצורה שונה.
יתכן אף שבעת מבט בעבודותיו ניתן לזהות את עצמנו בתמונות, או אולי אפילו להבין דרכן משהו חדש אודות אישיותנו.
משפחת פוקס
מזה 50 שנה נשוי דב פוקס ללאה לבית הרץ. לאה נולדה בחיפה ואף הייתה גרה בסמיכות לדב, אולם בשנות ילדותם הם לא הכירו זו את זה. אביה של לאה הינו יצחק הרץ ז"ל שהיה בין כ-1,200 היהודים אשר הועסקו במפעלו של שינדלר. אנשי רשימת עובדי מפעלו של שינדלר ניצלו מהנאצים, הודות לכך שהוא שיחד קציני צבא גרמנים כדי שיתאפשר לו להעסיק יהודים, זאת למרות שבכך סיכן את חייו שלו.
לאה מרצה להבעה עברית במכללה האקדמית גליל מערבי, שימשה בעבר מורה ומדריכת מורים מחוזית בספרות, בהבעה ובתרבות הנאום. היא הייתה בעלת טורים בנושאי ספרות חברה וחינוך בעיתונות מקומית בארץ ובארה"ב. לבני הזוג פוקס שני בנים יניב (יליד 75') פרופ' באוניברסיטת בר אילן הגר בכפר יונה וירון (יליד 78') אשר בעבר היה פרופ' בטכניון ועתה הינו מנהל מחקר בחברת ביולוגיה הגר בחיפה. כיום, לאה ודב פוקס חובקים 5 נכדים.
נוף הבית: פארק הכרמל
לפני כ 12 הגיעה משפחת פוקס מקריית חיים אל מעונה הנוכחי הגובל בפארק הכרמל. פארק זה הינו רצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל הגבוה. הנוף הניבט מן הבית – הינו הסיבה העיקרית שבגינה נרכש מעון זה.
בעת השריפות אשר קרו באזור הכרמל בני המשפחה אמנם פונו ממעונם, אך למרבה המזל – ביתם לא נפגע.
הבית הוא רחב ידיים ולכל אחד חדר עבודה משלו כמו גם חדרי נכדים וחדרי אורחים. אחד מחדרי הנכדים זכה בכינוי "המבצר". רשות הכניסה אל חדר זה והשהייה בו הינה אך ורק על פי טוב ליבם ורצונם של הזאטוטים.
הנוף הנגלה מחלון חדר המגורים המרווח הוא נוף פסטורלי של שטח הגן הלאומי הנחשב ליפה במיוחד. למרחוק נמצא האזור המכונה "שוויצריה הקטנה" על שום דמיונו לנופי שווייץ. יש בו חניוני נופש, מצפורי נוף ושבילי הליכה מסומנים. בשטח הפארק עצים רבים, ביניהם אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית. על המצוקים פורחים פרחים רבים ובין השאר גם שושן צחור. המטיילים באזור, מטיבי המבט, יוכלו אף לראות בסבך הצמחייה את שפני הסלע.
בעת הנץ החמה – אל חדר העבודה
דב הינו אדם המשקים קום. בעת השחר, בעונות החורף והקיץ ולעיתים אף לפני הנץ החמה – הוא מתעורר, וכבר בשעה 5 בבוקר נכנס אל חדר העבודה. לדידו זוהי עת בה הכול דומם: טלפונים אינם מצלצלים, השקט מבורך ובמיטבו. זהו הזמן המועדף על דב לעסוק בהרהוריו ובמחשבותיו. עת בה הרעיונות מגיחים בקלות אל מוחו הקודח.
בשעת בוקר זו דב קורא ומתעדכן בהיבטים השונים הקורים בארץ ובעולם מחד ומאידך מהנעשה בשדה הטכנולוגיה. להבנתו, בעידן הנוכחי "אפילו בכדי להישאר במקום – יש לרוץ מהר", שכן כל הזמן הדברים מתקדמים, משתנים ומשתכללים.
החדר המועדף: חדר הרחצה
בצמוד לחדר השינה של הבית, נמצא חדר השירותים והאמבט, בו גם מקלחת גדולה אשר מכילה ספסל ישיבה. זהו 'ספסל ההגות' של דב. פוקס מציין שדווקא בעת הרחצה ניתן להגות ב"דברים שרואים מכאן לא רואים משם". הוא אף הגדיל עשות צילם ופיתח, מתוך חדר האמבט, מספר עבודות צילום העוסקות בנושא זה.
לאחרונה, עבודותיו מתמקדות בצילום עצמי, שם דב מגלם את תפקיד הגיבור בנרטיבים אלגוריים. עבודות אלו הן תוצאה של הרהוריו על החיים לבד עם עצמו – על זיכרונותיו, חלומותיו, רגשותיו, מחשבותיו ודעותיו על מה שקורה סביבו דרך פריזמת חייו.
מאוד מתאים לדב להשתמש בעצמו כמודל לצילום כדי לבטא את עצמו. הצילומים מתוך חדר הרחצה מטיבים לתאר דרך אומנותית זו.
"חדר הציוד" בעל רקע הקיר הלבן
נוח לדב להשתמש בדמותו כמודל לצילומים שלו על מנת להביע את עצמו. לדידו, הוא תמיד זמין ואפילו יכול להרשות לעצמו להיראות ביצירותיו "לא הכי יפה" . שכן, כי אין לו מטרה "להראות נאה" ובנוסף לכך הכי חשוב לו שלא להיות תלוי באף אדם, כנאמר בפתגם – "אם אין אני לי – מי לי?".
ארסנל רעיונות זה מתאפשר ליישום בעזרת מכלול הפריטים הנמצאים ב"חדר הציוד". על רקע הקיר הלבן ובעזרת המצלמה והרחפן הוא מיישם את הקומפוזיציות לעבודותיו.
בחדר זה הוא מבלה שעות רבות בכדי לתפור ולהרכיב תמונה רבת רבדים המובאים לאחר מכן אל "מעבדת המחשב", בו נוצר הקסם הסופי ליצירותיו.
ניקון Z6
ביצירותיו, "כלת השמחה הראשית" הינה מצלמתו של דב. זוהי מצלמה מדגם ניקון 6Z טובה ביותר, אשר אין בה מגבלת זמן צילום וכיול חשיפה. זוהי מצלמה בה ניתן לשנות את התחום הדינמי על ידי שינוי של שחזור חשיפת יתר ואף ישנה אפשרות לביטול מערכת הפחתת רעשים, תוך שמירה על איכות התמונה והצבע.
מצלמה הינה איכותית ומצוינת היות והיא מצלמה יציבה בכל תחום – אם כי איננה מומלצת לצלמים מתחילים אלא למיומנים שבחבורה.
ה-רחפן
בכדי שלא להיות תלוי בכל גורם זר מחד ומאידך אפשרות לצלם מטווח גבוה – נעזר דב ברחפן. בעולם של היום, בו אומנות הצילום רק הולכת ומשתפרת, ניכרת עלייה גדולה בביקוש לרחפנים מסוגים שונים. הרחפן של דב מאפשר לו לבצע צילומים מרהיבים מזוויות מגוונות וייחודיות, וכך הוא מייצר את תמונותיו האומנותיות.
העיצוב של רחפן הוא בעל מראה מעוגל, הכולל פרופלורים גדולים, המעניקים לו זמן תעופה ארוך. לרחפן שלט העובד עם ג'ויסטיקים. משקלו לא מהווה כובד עודף משמעותי ולכן נוח לעבוד עימו. זהו רחפן בעל עיצוב מוצלח, ובקלות ניתן לקחת אותו לכל מקום, כאשר הוא ניכנס ללא כל מאמץ אל תוך התיק הייעודי לו.
ה-מחשב
גולת הכותרת אשר בחדר העבודה של דב והפריט החשוב ביותר, הינו המחשב האישי הנייח. יתרונו הגדול של המחשב האישי הוא באפשרות לבחור מפרט רצוי על פי הצרכים והתקציב של כל משתמש. הודות להתפתחות הטכנולוגית המהירה האופיינית לתחום, רכיבי המחשב מתחדשים כל הזמן ומחיריהם של רכיבים שנחשבו עד לאותו הרגע לחדישים ביותר, יורדים משמעותית במהלך זמן קצר. שלושת המרכיבים העיקריים אשר קובעים את רמת ביצועיו של המחשב הם המעבד, הזיכרון (RAM) ולוח האם.
מחשבו של דב "נתפר" על פי צרכיו המיוחדים. זהו מחשב מהיר, חזק וטוב בעל כרטיס גרפי חזק ביותר. מחשב זה אמנם נקנה "רק לפני" כשנתיים ימים – אך עם ההתחדשויות הטכנולוגיות הכה מהירות, יתכן שכבר בקרוב יוחלף מחשב זה במחשב חדיש עוד יותר .
'מאה שנות בדידות'
הספר אשר חולל רטט רב בנפשו של דב הינו סיפרו של הסופר הקולומביאני גבריאל גארסיה "מאה שנות בדידות". זהו רומן שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. העלילה דנה בקורות משפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל על פי חוקים פנימיים, שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים ולמעשה זוהי כרוניקה של האנושות כולה.
דב, אשר מרבית עבודותיו עוסקות בחרדות, שהן גם אישיות של האמן וגם אוניברסליות לכלל בני האדם – כמו פחד מהזדקנות, פחד משינוי, פחד להישאר מאחור או פחד לעשות בחירות שגויות בחיים – הרי שספר זה מכיל בחובו מאה שנים של אהבה ואמונה וייאוש, שאיפה לאושר ואכזבה ולבסוף חזרה אל בדידותו של היחיד. סיפור העלילה המרכזי של ספר זה משובץ בשלל צבעוני של מעשיות-עם מרתקות והוא מלהיב את דמיונו של קוראים בכל העולם ככלל ושל דב בפרט.
פוקס אף הנציח את קישרו העמוק לעלילת הספר ביצירת הצילום "עלייתה המופלאה השמיימה של רמדיוס היפה" (על רמדיוס היפה נאמר שהיא יפה יותר מכל בנות מקונדו; גברים רבים מתו מאהבה או תשוקה אליה) – צילום הנמצא בסלון הבית.
'סיפורים במקום שוקולד'
בסמוך ליצירת המופת של גארסיה שוכנת בליבו של דב יצירה נוספת והיא אסופת הסיפורים מאת רעייתו לאה פוקס.
הספר 'סיפורים במקום שוקולד' הינו קובץ של סיפורים קצרים לבני הגיל השלישי והרביעי ולבני משפחותיהם. אלו סיפורים אשר נכתבו בעקבות טיפולה של לאה באביה יצחק הרץ ז"ל, ואף במהלך פעילותה ההתנדבותית בבתי אבות בחיפה.
הספר כולל 40 סיפורים המציירים את חוויות החיים דרך מבט בעל עדשה מחוייכת ואופטימית. ד"ר דוד כהן, ראש המחלקה הגריאטרית לשעבר בבי"ח "כרמל", מדווח על שסיפוריה של לאה פוקס כאילו נכתבו ידי זקנים מעדות שונות – וזאת עבור זקנים וצעירים כאחד. הוא מדגיש שבסוף הספר משתפת המחברת את הקוראים במחשבותיה בעת הכתיבה, ואף פונה לניסיונם ולהתמודדותם של הקוראים עם שמחה, כאב ובעיקר עם המשמעות שבחיים. סיפרה של לאה פוקס אף "מתכתב" עם מרבית נושאי הצילום אשר מעסיקים את דב, האיש שאיתה.
ועוד בנושא הספרייה וספרים
שני ספרים הוציא לאור דב פוקס, אשר מעידים בבירור על היותו 'איש אשכולות', אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע, חברה ורוח רבים ומגוונים.
1 . 'קץ המילניום'
לפני כ 26 שנה פירסם דב את הרומן הראשון שלו "קץ המילניום" (ת"א, הוצאת גוונים, תשנ"ח 1998). הספר מספר אודות עורך דין תל אביבי מצליח המגלה שהוא מאוהב בעיתונאית יפיפייה, בדיוק בזמן שבו עומדים סימניה של אנרכיה מוחלטת באוויר בבחינת אסון ממשמש ובא. בעת המסופרת הממשלה אובדת עצות וברקע התגשמות נבואות הזעם של נוסטרדאדמוס: חבורת קנאים מנסה להקים את בית המקדש השלישי ולהצית את כל העולם.
במהלך העלילה נשאלת השאלה מה קורה כשאספקת החשמל נפסקת? מנכ"ל 'חברת נגה', החברה שמנהלת את משק החשמל הישראלי, מזהיר כי בחיזבאללה יודעים כיצד להפוך את החיים בישראל לבלתי נסבלים, בואכה קטסטרופה טוטלית. האם הרומן של דב פוקס הינו יצירת מדע בדיוני, בז'אנר האסונות האפוקליפטיים, פרי דימיונו? או שמא נבואה המגשימה את עצמה העלולה להתרחש ממש בימים הקרובים ?!
2 . 'לראות דרך קירות'
סיפרו השני 'לראות דרך הקירות' ראה אור לפני כ 10 שנים (ת"א, הוצאת עמדה, תשע"ד 2014). בספר זה פורש דב פוקס בפני הקורא עלילה מרובת שכבות ועומקים ומשלב בתחכום עלילות שבין אירועים מתקופת הבית השני לבין אירועי ההווה של הוצאת הספר אשר להם השפעה גורלית על העתיד שהינו ההווה העכשווי.
הספר דן בחברות היי טק בינלאומיות העוסקות בפיתוח היכולת לראות דרך קירות. התחרות הינה מי מבין אותן חברות תהיה הראשונה אשר תגיע אל המטרה הנכספת ותזכה לשלוט בשווקים העולמיים
בין המתחרות על הפרס הגדול נמצאת גם חברה ישראלית שהגיעה לפריצת דרך בפיתוח המכשיר המהפכני. אנשי החברה עושים כל שביכולתם, ומעבר לכך, כדי לזכות בעסקת הענק עליה הם מתחרים. הם אינם מעלים כלל בדעתם שהתגלית המסעירה תפתח בפניהם עולמות נסתרים מעידן קדום: לא הרחק מחופיו הצפוניים של ים המלח שכנה "כת מדבר יהודה", שחבריה האמינו שגורלו של אדם נחרץ ביום בריאת העולם. האח יונתן והאח דניאל יצאו למסע, בניסיון נואש להציל את המגילות המקודשות, הצופנות סודות קדומים, מפני הלגיון הרומאי העשירי המתקרב, בדרכו למגר את המרידה בירושלים ולהחריב את בית המקדש השני.
'סבא דב' – במשרה מלאה
שלוש פעמים בשבוע אוסף 'סבא דב' את נכדיו החיפאיים מביה"ס 'פיכמן' אשר בשכונת רמות רמז. תשומת הלב וההשקעה החוויתית הרבה עם סבא דב גורמים, לכל בר דעת, לחלום "לו הייתי גם אני בין נכדיו"…
מדי מפגש ומפגש מתבשל מרק קישואים טרי עם שמיר לנכד בן ה 11 וחצי ואילו לנכדה הצעירה יותר ממתינים שניצלים טריים בעובי הרצוי לה בלוויית תפוחי אדמה אפויים ושרופים היטב.
יתר על כן, עם סבא דב ניתן להכין מצגת 'פאאור פוינט' בנושא בינה מלאכותית, כמו גם להבין כיצד מטוס ענק שמשקלו יכול להגיע ל 400 טון נוסע במהירות על מסלול ההמראה, ולקראת סופו, הדבר הגדול הזה מתנתק מהקרקע וממריא לאוויר.
'סבא דב' מסביר שהכול הודות לתופעה הנקראת כוח העילוי או בפשטות – העילוי, הפועל על כלי הטיס בו החלק הקדמי של כנף המטוס מפצל את האוויר לשניים. הכנף בנויה כך שנוצר הפרש לחצי אוויר בין האזור שמעל הכנף לבין האזור שמתחת לכנף (למעלה- יש פחות לחץ, ולמטה יותר לחץ). הפרש הלחצים זהו הדבר אשר מרים את המטוס כלפי מעל, כך עד אשר האוויר ייפגש שוב, בחלק האחורי של הכנף, ואזי ייווצרו הבדלי לחץ אוויר בין האוויר שמעל הכנף וזה שמתחתיה. כאמור, הפרשי לחץ אלו הם הגורמים להיווצרות כוח העילוי אשר מחזיק את המטוס באוויר.
הכרה בינלאומית ותערוכה חיפאית
כמדי 15 בחודש יוצא לאור ירחון חדש של המגזין הדיגיטלי Living the Photo Artistic Life המפרסם את עבודותיהם של חברי קבוצת האומנים AWAKE. בגיליון חודש יולי 24' מופיעות שתיים מעבודותיו של דב. בעמוד 47 של המגזין התפרסמו שתי תמונות של דב פוקס, האחת נקראת "ריף האלמוגים" והשנייה היא "לכוד על רצועת מביוס".
בהמשך להכרה בינלאומית זו הרי שבחודש הבא תתקיים בחיפה תערוכת יחיד של דב. בבוקר שבת 31.8.24 תיפתח בבית האומנים ע"ש שאגאל תערוכתו בנושא: "לבד עם עצמי", בלוויית האוצרת: דינה בוובה.
עם הפנים אל העתיד
רבות הן המחשבות המתרוצצות במוחו של דב, כמו גם הסקרנות לדעת מה צופן בחובו העתיד לבוא. הוא מייחל לימים שלווים וטובים יותר בהם ישרור השקט והשלום במחוזותינו.
אך מכיוון שעוד חזון למועד – בהיבט האישי ממשיך דב להתמקד בבני משפחתו ובנסיעתו הקרובה לארבעה ימי 'סדנת אומנות צילום דיגיטלית בינלאומית', אשר תתקיים בבירמינגהם שבאנגליה בהדרכתה הייחודית של האומנית ברוק שיידן.
ובהיבט הלאומי, כעת חיה – לדידו, מדינת ישראל עדיין נלחמת את אחת המלחמות הקשות בתולדותיה. המחירים הכבדים והכואבים שגובה המערכה מידי יום, הופכת אותה למלחמה קיומית על חיינו ועל ביטחונה של המדינה. לא נותר אלא לייחל ולהתפלל, כולנו יחדיו, לסיומה של תקופה קשה זו.
