אנשי הצפון,
בגלל האש והטילים
ארזו כמה מטלטלים
לקחו רק מה שחיוני
והתפנו לדיור זמני.
ובצפון שרפות
וטילים ממשיכים ליפול
בכל אתר ומקום
והשיבה הביתה
זה בבחינת חלום.
ומה עושים עם הילדים?
ומה עם שנת הלימודים?
נטישת הבתים
את המשפחות הרסה
ואיתה גם הפרנסה קרסה.
ובמשך הזמן
הלחץ ושתיקת הממונים
והאי ידיעה לבאות
גרמו לכך,
שרבים מהמשפחות
בוכות ושבורות.
הם רוצים לדעת לפחות
למי עכשיו צריך לפנות
ואין מענה ואין פתרון
והמצב עומד כעצם בגרון.
ועכשיו המפונים מפגינים
בכל כיכר וכביש
והם מודיעים ומכריזים
שהם לא יתנו למצב
להישאר אדיש
כי הם מבינים ויודעים
שעם המצב לא
יקבל מענה ולא יובהר
סופם יהיה
כעם ישראל
שנדד 40 שנה במדבר.
מצב נדידת המפונים בצפון
מסמל את מצבו של עם ישראל
שהוא בעיתי וקשה
כי עדיין לא נתגלה עבורו
מנהיג כמשה.
את מי שנלחם בגבורה ב-7.10 המדינה שולחת לחקירות ולכלא.
תבינו שלא סתם צה"ל והמשטרה הפקירו את ישובי קו הגבול בדרום ואותו דבר יקרה גם בצפון.
יש פה שיטתיות בהרס המדינה במשפטיזציה ורקבון פנימי עמוק שנוצר מבג"ציה