״הצלחתי לחייך!!!״

ימים אלה, שחלקם עגומים, חיפש אורי שרון מחיפה דרכים כדי לחייך. חיפש שם, חיפש פה ולבסוף מצא ואז הכריז:
״הצלחתי לחייך!!!״:
א
הלכתי ברחוב.
רציתי לחייך.
חיוך יפה לסחוב,
אך לא גילו לי איך.
ב
ביקשתי מעורב:
״אולי תיתן עצה?״
אבל הוא לי סירב;
קרא לי בקריצה:
ג
״חיוך אחד שלך
יבריח ציפורים.
לא יעזור לך
מקצה לשיפורים״.
ד
״תפסתי״ אכזבה.
פניתי לחתול.
אך הוא מ״אהבה״
ילל לי בהיתול:
ה
״ללמוד אם תנסה
חיוך עדין ורך
ממך, למעשה,
כאן כול אחד יברח״.
ו
הלכתי לקרקס
לשאול עצת ליצן.
מוקיון די מפורכס
על תקן של פלצן
ז
אמר לי בלי בושה:
״חיוך זה ׳טריק׳ מטעה.
לך ממש דרושה
רק ישיבת מטה״.
ח
הלכתי בין קהל
מבלי להשתייך.
אז מישהו שאל:
״מתי קצת תחייך?״
ט
אני, למעשה,
בודד ובלי שיוך
בכוח מנסה,
אך לא יוצא חיוך!
י
פרצוף ״תשעה באב״
רואה את ההולכים.
לבי כול כך יכאב,
והם שם מחייכים!!!
י״א
פתאום אחד מהם
על ישבנו צנח.
אני שם ביניהם
והוא כה נאנח.
י״ב
אני בלי בהלה
(עזבו את הפרטים)
״מרביץ״ בצהלה
חיוך מהסרטים!!!