פרח השבוע • חרחבינה מכחילה

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.בטור זה נציג...

נשיאים משבשים • 7. פרנקלין רוזוולט וחזון הסדר העולמי החדש

אם וודרו ווילסון השיק את מעורבותה של אמריקה בעולם,...

פרופ' גבריאל מוקד – מונבז  1933-2026

מבוא: מדובר בסיפור אותו כתבתי לפני שנים אחדות (נכתב...

דיייייייייייייי, תקשיבו לי כבר! 

דיייייייייייייי, תקשיבו לי כבר!  אני שואגת.הקטנים משתתקים. אני רואה את...

הביאו את שוברי הגלים • יש דרך טובה יותר לשמור על החיים הימיים

הזנת החול בחוף קריית חיים נדרשת, אך פוגעת בבעלי החיים הימיים שהשתקמו בצורה מרשימה לאורך שנים – יש מה לעשות.

מזה זמן אנו מדווחים על פעולות הזנת החול שמתבצעות פעם אחר פעם בחוף קריית חיים, במטרה להתמודד עם נסיגת החול הכרונית המתרחשת בו שוב ושוב.

הזנת חול בחוף קריית חיים (צילום: מוטי מנדלסון)

הנזק קיים

נסיגת החול היא בעיה כרונית, והזנת החול מתבצעת במטרה לייצב את החוף ולשמר אותו מפני שחיקה. על אף שהשיטה הנוכחית נחשבת לטובה יותר בהשוואה לשיטות קודמות, עדיין, כפי שכבר כתבנו בעבר, היא גורמת לפגיעה ניכרת בבעלי החיים הימיים.

סלעים מרופדים במאות אלפי צדפות פרנה – כשהן מתכסות בחול הן מתות מחוסר חמצן (צילום: מוטי מנדלסון)

החוף "גדל"

תהליך הזנת החול בקריית חיים נמצא בשלבים מתקדמים, ובזכותו החוף "גדל" משמעותית. עם זאת, ידוע כי אין מדובר בפתרון קבוע, והחוף "ישוב לסורו" בעתיד הקרוב, כמו שתמיד קורה. השיטת החדשה בה שופכים את החול גורמת לחיים בים נזק קטן יותר באופן יחסי, אך הוא עדיין בהחלט קיים.

שיקום מרשים שלך החיים בים

הים בקריות ובמפרץ חיפה נקי כבר תקופה ארוכה, זאת לאחר שחלק גדול מהחיים הימיים השתקמו וחזרו למצב כה טוב, כמעט כפי שהיה לפני ארבעים שנה.

צדפות פרנה פולשות וצדפות מקומיות שנפגעו והתכסו (צילום: מוטי מנדלסון)
מקבץ של צלחית מכחילה וצלחיות ים סופיות הנאחזות בסלע על מנת שלא להיסחף ולנשום (צילום: מוטי מנדלסון)

הטבע אינו מבזבז דבר

במים הרדודים, על גבי מצע סלעי, התיישבו צדפות פרנה – מין פולש שהצליח לשגשג באזור. למרות שמדובר במין פולש, צדפות הפרנה לא גורמות נזק, אלא מהוות מקור מזון לבעלי חיים אחרים, ובעלי חיים נוספים אף מתיישבים בתוך הצדפות המתות, מה שמראה כי הטבע אינו מבזבז דבר.

השטח הסלעי שכוסה בחול (צילום: מוטי מנדלסון)

נזק בלתי נמנע

הזנת החול, הכוללת הוספת טונות של חול לאזור, אמנם עושה את העבודה מבחינת ייצוב החוף, אך היא פוגעת בחיים הימיים. בצילומים נדירים ניתן לראות צלחיות מכחילות וצלחיות ים סופיות, שבשונה מצדפות הפרנה, צמודות לבסיסן אך מסוגלות לזוז. הצלחיות עולות זו על זו כדי לנשום, בתהליך שמזכיר ניצולי ספינה טבועה הנאחזים בכל הנקרה בדרכם כדי לשרוד.

סלעים מכוסים במאות אלפי צדפות חיות (צילום: מוטי מנדלסון)

דרושים שוברי גלים

על אף שהזנת החול מציגה יתרונות מסוימים, יש צורך בחשיבה לטווח הארוך על מנת לטפל בבעיה מהשורש. הפיתרון היעיל ביותר הוא בניית שוברי גלים, אשר לא רק יגנו על החוף מפני שחיקה, אלא גם ישמשו כשונית מלאכותית, שתספק סביבה מתאימה להתחדשות החיים הימיים.

השטח הסלעי שכוסה בחול (צילום: מוטי מנדלסון)

פתרון ארוך טווח

שוברי הגלים יוכלו לסייע בשמירה על החוף לאורך זמן, ולמנוע את הצורך בהזנת חול חוזרת ונשנית. בנוסף, הם ייצרו סביבה מתאימה להתפתחות חיים ימיים מגוונים, ויתרמו לשיקום האקולוגי של האזור.

הצדפות שנותרו חיות – כמה עשרות בלבד (צילום: מוטי מנדלסון)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה, או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל, סיורים אקולוגים בתחומי ישראל וסיורים בבולעני ים המלח • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

9 תגובות

  1. כתבה ככ חשןבה
    הלוןאי שהרשויות יקשיבו לעיצותיך החשובןת! תודההה

  2. טענו ששוברי הגלים חוסמים את סחיפת החול מדלתת הנילוס צפונה
    אמרו גם שמקור החול שממלאים בו את החופים הוא במפרץ חיפה שמזוהם בדלקים ושמנים מאניות

  3. כתבה מרתקת כרגיל. כואבת איתך את מותם של בעלי החיים, צילמתי ליד הסלעים בקרית חיים גם המוני סרטנים שכפי הנראה נקברו בחול. כמה חבל. שובר גלים נראה לי פתרון נכון. ויפה שעה אחת קודם!החול רק "עובר ושב"…

  4. במקום לסכם עם הנמל החדש על בניית שוברי גלים בשווי של עשרות מיליונים. סגרו איתם על זריעת חול בשווי של מאות אלפי ש"ח… גם את זה הם מבצעים שבא להם…

  5. כתבה מרתקת ומעניינת ביותר! כל מילה בסלע ! אין כמוך מוטי!

  6. צודק לגמרי. יש חופים בארץ שמולם נבנו שוברי גלים עם רווחים בינהם, שאפשרו מצד אחד ייצוב של החול בחוף ומצד שני אפשרו רמה מסויימת של זרימה (נתניה), בלי שיווצרו לגונות סגורות (כמו שהיה בשובר של בת-ים בשנות השבעים). לטווח ארוך זהו פיתרון משתלם כי אין צורך להזמין מילוי חול חדש כל שנה.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

מבצע אכיפה נרחב בגזרת זבולון: עשרות דוחות תנועה נרשמו מהקרקע ומהאוויר

(חי פה) – במסגרת מבצע תנועה רחב היקף שנערך בגזרת תחנת זבולון, נרשמו עשרות דוחות תנועה תוך אכיפה ממוקדת נגד עבירות מסכנות חיים. האכיפה...

"שניצל דק קריספי קלאסי" • קריאה להחזרה יזומה בשל הימצאות ניילון במוצר

(חי פה) – חברת מוצרי עוף טוב (2001) בע"מ, יצרנית מותג "שניצל שניצל", מודיעה על החזרה יזומה של המוצר "שניצל דק קריספי קלאסי" במשקל...

פרח השבוע • חרחבינה מכחילה

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו...

נשיאים משבשים • 7. פרנקלין רוזוולט וחזון הסדר העולמי החדש

אם וודרו ווילסון השיק את מעורבותה של אמריקה בעולם, פרנקלין דלאנו רוזוולט (FDR), הנשיא ה-32, לקח את המעורבות הזאת צעד גדול קדימה.הוא שם את...

כיצד הפך האמבולנס הראשון לארגון ההצלה הלאומי?• 96 שנים של הצלת חיים

(חי פה) – ביום ראשון, ה-7 ביוני 2026, יציין מגן דוד אדום את יום הולדתו ה-96. מאז הקמתו בשנת 1930 בתל אביב, הפך הארגון...