האמת העירומה – לא קיימים צבעים בעולם

 אני שואל את עצמי: אם העולם הוא לא מה...

נוסטלגיה • ואדי לוטם עבר והווה…

לפני זמן מה  התפרסמה  במגזין חי פה, כתבה יפה...

שיר בכינון ישיר

אלילה רד על עיר;לילה בשיגרה.הוא ישיר לה שיר;היא תאמר...

מסדה: בין הצללים של פעם – לפעימות הלב היום

יש משהו בזיכרון הילדות שמטשטש את הפינות החדות של...

הביאו את שוברי הגלים • יש דרך טובה יותר לשמור על החיים הימיים

הזנת החול בחוף קריית חיים נדרשת, אך פוגעת בבעלי החיים הימיים שהשתקמו בצורה מרשימה לאורך שנים – יש מה לעשות.

מזה זמן אנו מדווחים על פעולות הזנת החול שמתבצעות פעם אחר פעם בחוף קריית חיים, במטרה להתמודד עם נסיגת החול הכרונית המתרחשת בו שוב ושוב.

הזנת חול בחוף קריית חיים (צילום: מוטי מנדלסון)

הנזק קיים

נסיגת החול היא בעיה כרונית, והזנת החול מתבצעת במטרה לייצב את החוף ולשמר אותו מפני שחיקה. על אף שהשיטה הנוכחית נחשבת לטובה יותר בהשוואה לשיטות קודמות, עדיין, כפי שכבר כתבנו בעבר, היא גורמת לפגיעה ניכרת בבעלי החיים הימיים.

סלעים מרופדים במאות אלפי צדפות פרנה – כשהן מתכסות בחול הן מתות מחוסר חמצן (צילום: מוטי מנדלסון)

החוף "גדל"

תהליך הזנת החול בקריית חיים נמצא בשלבים מתקדמים, ובזכותו החוף "גדל" משמעותית. עם זאת, ידוע כי אין מדובר בפתרון קבוע, והחוף "ישוב לסורו" בעתיד הקרוב, כמו שתמיד קורה. השיטת החדשה בה שופכים את החול גורמת לחיים בים נזק קטן יותר באופן יחסי, אך הוא עדיין בהחלט קיים.

שיקום מרשים שלך החיים בים

הים בקריות ובמפרץ חיפה נקי כבר תקופה ארוכה, זאת לאחר שחלק גדול מהחיים הימיים השתקמו וחזרו למצב כה טוב, כמעט כפי שהיה לפני ארבעים שנה.

צדפות פרנה פולשות וצדפות מקומיות שנפגעו והתכסו (צילום: מוטי מנדלסון)
מקבץ של צלחית מכחילה וצלחיות ים סופיות הנאחזות בסלע על מנת שלא להיסחף ולנשום (צילום: מוטי מנדלסון)

הטבע אינו מבזבז דבר

במים הרדודים, על גבי מצע סלעי, התיישבו צדפות פרנה – מין פולש שהצליח לשגשג באזור. למרות שמדובר במין פולש, צדפות הפרנה לא גורמות נזק, אלא מהוות מקור מזון לבעלי חיים אחרים, ובעלי חיים נוספים אף מתיישבים בתוך הצדפות המתות, מה שמראה כי הטבע אינו מבזבז דבר.

השטח הסלעי שכוסה בחול (צילום: מוטי מנדלסון)

נזק בלתי נמנע

הזנת החול, הכוללת הוספת טונות של חול לאזור, אמנם עושה את העבודה מבחינת ייצוב החוף, אך היא פוגעת בחיים הימיים. בצילומים נדירים ניתן לראות צלחיות מכחילות וצלחיות ים סופיות, שבשונה מצדפות הפרנה, צמודות לבסיסן אך מסוגלות לזוז. הצלחיות עולות זו על זו כדי לנשום, בתהליך שמזכיר ניצולי ספינה טבועה הנאחזים בכל הנקרה בדרכם כדי לשרוד.

סלעים מכוסים במאות אלפי צדפות חיות (צילום: מוטי מנדלסון)

דרושים שוברי גלים

על אף שהזנת החול מציגה יתרונות מסוימים, יש צורך בחשיבה לטווח הארוך על מנת לטפל בבעיה מהשורש. הפיתרון היעיל ביותר הוא בניית שוברי גלים, אשר לא רק יגנו על החוף מפני שחיקה, אלא גם ישמשו כשונית מלאכותית, שתספק סביבה מתאימה להתחדשות החיים הימיים.

השטח הסלעי שכוסה בחול (צילום: מוטי מנדלסון)

פתרון ארוך טווח

שוברי הגלים יוכלו לסייע בשמירה על החוף לאורך זמן, ולמנוע את הצורך בהזנת חול חוזרת ונשנית. בנוסף, הם ייצרו סביבה מתאימה להתפתחות חיים ימיים מגוונים, ויתרמו לשיקום האקולוגי של האזור.

הצדפות שנותרו חיות – כמה עשרות בלבד (צילום: מוטי מנדלסון)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה, או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל, סיורים אקולוגים בתחומי ישראל וסיורים בבולעני ים המלח • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

9 תגובות

  1. כתבה ככ חשןבה
    הלוןאי שהרשויות יקשיבו לעיצותיך החשובןת! תודההה

  2. טענו ששוברי הגלים חוסמים את סחיפת החול מדלתת הנילוס צפונה
    אמרו גם שמקור החול שממלאים בו את החופים הוא במפרץ חיפה שמזוהם בדלקים ושמנים מאניות

  3. כתבה מרתקת כרגיל. כואבת איתך את מותם של בעלי החיים, צילמתי ליד הסלעים בקרית חיים גם המוני סרטנים שכפי הנראה נקברו בחול. כמה חבל. שובר גלים נראה לי פתרון נכון. ויפה שעה אחת קודם!החול רק "עובר ושב"…

  4. במקום לסכם עם הנמל החדש על בניית שוברי גלים בשווי של עשרות מיליונים. סגרו איתם על זריעת חול בשווי של מאות אלפי ש"ח… גם את זה הם מבצעים שבא להם…

  5. כתבה מרתקת ומעניינת ביותר! כל מילה בסלע ! אין כמוך מוטי!

  6. צודק לגמרי. יש חופים בארץ שמולם נבנו שוברי גלים עם רווחים בינהם, שאפשרו מצד אחד ייצוב של החול בחוף ומצד שני אפשרו רמה מסויימת של זרימה (נתניה), בלי שיווצרו לגונות סגורות (כמו שהיה בשובר של בת-ים בשנות השבעים). לטווח ארוך זהו פיתרון משתלם כי אין צורך להזמין מילוי חול חדש כל שנה.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

דגים נושכים בחופי ישראל • האמת, המיתוסים ומה שראיתי במו עיניי

כמי שמבלה בים התיכון מאז שאני זוכר את עצמי, אני רגיל לפגוש פולשים ימיים חדשים שנכנסו אלינו דרך תעלת סואץ. חלקם יפים, חלקם מסוכנים,...

המדריך המלא לפיצול נחלה חקלאית במושבים

(חי פה) – מחירי הנדל"ן המאמירים בישראל מציבים בפני זוגות צעירים אתגר כמעט בלתי אפשרי ברכישת דירה. משפחות רבות מהמגזר החקלאי פונות לפתרון שהפך...

מחקר ישראלי פורץ דרך בתחום סרטן השד נבחר לאחד מעשרת המחקרים המשפיעים בעולם • בשורה בינלאומית מבית החולים כרמל

הישג מרשים למערכת הבריאות הישראלית: מחקר רחב היקף מבית החולים כרמל מקבוצת כללית, העוסק באחת הסוגיות הרפואיות הרגישות ביותר עבור נשאיות BRCA, נבחר לאחד...

104 הולכי רגל נפגעו במעברי חציה בחיפה ב-2025

(חי פה) – נתונים חדשים של עמותת אור ירוק, המבוססים על נתוני הלמ"ס, חושפים תמונה מטרידה: 83% מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים בעת חציית...

מספר המנהלים במערכת החינוך ממשיך לעלות • יותר נשים, יותר אקדמאים ופחות עוזבים

(חי פה) - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים ראשוניים לשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26), החושפים תמונה רחבה על היקף המנהלים במערכת החינוך, מאפייניהם, תחלופה, שכר...