(חי פה בחופי הים) – הקיץ החל ואנו נתקלים יום אחרי יום בצרות הצורבות בחופים. באשר לחוף קריית חיים, שכבר הפך לחלק בלתי נפרד מהחדשות בכל הנוגע לנסיגת החול, נמשכת זריקת האחריות ההדדית בין הגופים השונים נמשכת, אך לצערנו איש אינו מרים את הכפפה כדי להביא לפתרון אמיתי וקבוע.
◄ פיזור בלחץ – הזנת חול בחוף קריית חיים • צפו
משנים את השיטה
וכך, גם השנה נסוג החול בחוף קריית חיים, אך לראשונה מזה זמן רב, הוחלט לשנות את השיטה. במקום לבצעה ממרחק, כפי שנעשה עד כה, הוחלט להזין את החול לאורך החוף באמצעות צנרת משוקעת בחול, ולהעבירו בצורה מתונה דרך מחבר פלאנש רגיל, כשהפעולה כולה מתבצעת בעזרת כלים כבדים. השיטה החדשה אמנם יעילה יותר, שכן היא מבוצעת באופן ישיר בחוף המטופל, לעומת השיטה הישנה שגרמה לזיהום שטחים נרחבים בים. אך האם היא תפתור את הבעיה? כמו אקמול לאדם מת. המצב ישוב לקדמותו מהר מאוד, כפי שקורה תמיד, ושוב יהיה צורך לבצע את ההזנה, וחוזר חלילה.
נזק מיידי לאקולוגיה המקומית
מהנזק המיידי שנגרם לבעלי החיים בחוף לא ניתן להתעלם. האקולוגיה של מפרץ חיפה עברה תהליך התאוששות מרשים לאחר 40 שנים קשות מאוד, ובאופן מרשים ומשמח, שבה לאכלס את המקום, אך הזנת החול האחרונה גרמה למותם של רבים מבעלי החיים שמילאו אותו. בנוסף, הזנת החול ופיזור המים בלחץ גבוה, גרמה לקריעתן של המוני מדוזות שנכתשו תחת הלחץ הזה וזרועות הציד שלהן נטחנו עד דק, ממש כאילו הועברו בבלנדר. כתוצאה מכך התמלאו המים באין ספור חלקיקי זרועות, שאת צריבתם חשו הרוחצים מיד וביתר שאת. אפילו המצילים נותרו חסרי מענה כשנשאלו באיזו נקודה בחוף כדאי להיכנס למים כדי להימנע מהצריבות המכאיבות.
הראשונים להיפגע
הזנת החול צבעה את המים בגווני חום עכורים, הביאה למותם של בעלי חיים רבים וגרמה, כאמור, לצריבת עורם של הרוחצים. קשה להנות מטובו של הים במצב שכזה. האקולוגים מזהירים מפני הנזק שנגרם לחיי היצורים במקום, המקצוענים אף ידגישו כי הראשונים להיפגע הם הספוגיים, קווצי העור, מלפפוני הים והצדפות, המשמשים כמסנני הטבע של הים.
מה עושים?
כעת, לאחר שכבר החלו בביצוע הזנת החול, נותר רק לקוות שיימצא מישהו שיבין שהפתרון האמיתי לבעיה הוא בניית שוברי גלים מקבילי חוף וישים סוף למשחקים היקרים בהזנת חול, שמוכיחה את עצמה שוב ושוב כזמנית, לא יעילה ומזיקה. שוברי גלים יוכלו גם לשמש כשוניות מלאכותיות ולספק לתושבי הקריות חופים נקיים ויפים ויחסכו מהם את ההפרעה השנתית החוזרת. כדאי לנצל את המומנטום של הים הנקי בעקבות סגירת פתח הקישון על ידי הנמל הסיני ולאושש אותו לחלוטין.
יש מה לעשות
שוברי גלים יכולים להיות הפתרון היעיל לבעיה המתמשכת הזו ולהעניק לתושבי האזור חוף איכותי וידידותי לסביבה. זו לא גזרה משמים, זה אפשרי – צריך רק לקבל את ההחלטה הנכונה ולפעול בהתאם.
כל הכבוד לניתוח המדויק שלך!
לא מבין איך לא חשבו קודם על הבעיה הכואבת שיצרו!! שום מחקר מקדים?
כתבה חשובה ומעניינת מאוד ויחד עם זאת מתסכלת. בסופו של דבר איך ומה צריך לעשות כדי שהמידע החשוב הזה יגיע למי שמקבל החלטות ושהוא גם יעשה משהו בעניין?
מוטי היקר, כתבה נהדרת ומלמדת
כמו שאמרת: זו לא גזרה משמיים ורק צריך לקבל את ההחלטה הנכונה ולפעול בהתאם, מקווה מאוד שזה ייושם בקרוב!
תמיד אתה מעשיר את הידע שלנו, הקוראים, ישרר כוח!!
מוטי יקר תןדההה רבה לכתבה החשובהוהמעניינת שלך.אנו מאדד אוהבים את הכתבות שלך וקןראים אותן בשקיקה
גנבו לנו את החוף על ידי נמל סיני
עכשיו מוסיפים בו מסוף לשינוע דלקים מסוכנים עם תשתית צנרת ישירות למפעלי הפטרוכימיה
הרסו את חוף בת גלים ועוד הורסים עוד יותר עם הזנה שלו בחול מזוהם
פשוט חיסול של חוף קרית חיים, זאת השורה התחתונה.
בגלל שהחוף מחוסל אפשר לבנות בו מרינה גדולה אם לא רחצה לפחות נהנה ממרינה לפעילות שייט נוכל לשוט לערים אחרות ואיים שם יש חופים נקיים ולא הרוסים
שלום אייל
במקרה של הנמל הסיני …עשו טובה למפרץ שהחיים חזרו אליו לאחר שנים רבות של היעדרות .לגבי השאר כדאי לא לגעת יותר בכלום.
מוטי, אני מציע שתשוחח עם המהנדס הימי הוותיק והבכיר – דב רוזן, שניהל שנים את האגף שהתמחה בכך במכון לחקר ימים ואגמים. הוא התבקש לכתוב חוות דעת מקצועית, אבל ברגע שהתברר לחנ"י שהצעותיו קצת יקרות יותר ויעכבו את הקמת נמל המפרץ הם לקחו "מומחה" אחר שהמליץ על השיטה הנוכחית של הזנת חול…דב שלל לחלוטין את מסקנותיו ומה שקורה זה בדיוק צה שהוא חזה…
אבל בתנאי החוף בארץ גם שוברי גלים קבועים אינם הפתרון המתאים. בטח לא במפרץ חיפה
שלום ירון חנן
אני מכיר את מר רוזן שנים רבות.והינו מקצוען אמיתי.
הטרנד של שיזוף בריא גברי…כבר עבר מהעולם אז למה צריך לשפוך חול בשעה שהמצב לא היה בכי רע.
אישית אני חושב שעדיף ים נקי וחי.
מאשר חוף רחב ללא חיים שהשיקום של החיים בו יארך זמן רב.
בנית שובר הגלים נתן לקריות טעימה מימי קדם של ים נקי ושורץ חיות עקב מניעת שפיכת הקישון שגם הוא די נקי.
אז למה להרוס?
בגדול, אני מסכים עם מוטי לגבי השפעות ההזנה המלאכותית. אבל לגבי שוברי גלים מנותקים אני ממש לא מסכים עימו. לצערי הרב חנ"י למיטב ידיעתי מקדמת הקמת שוברי גלים מנותקים מול חופי קרית חיים וקרית ים. להערכתי המקצועית הפתרון המקודם לא יפתור בעיית הארוזיה בחופי קריית חיים וקריית ים, והחוף ימשיך לסגת בקצב מוגבר כל שנה, הן בגלל מבני שוברי הגלים של הנמלים והן בגלל ירידה הולכת ומתגברת של הגעת חול מדלתת הנילוס, בשילוב השפעות שינוי האקלים בעליית מפלס הים, עליית שכיחות סערות החזקות ועליית טווח מועדי הים. וזה מבלי להזכיר את התפתחות זרמי הפריצה המסכנים רוחצים בטביעות באזורי ראשי שוברי הגלים. לדעתי יש פתרון מסוג שונה שמתחשב בכל ההשפעות שהזכרתי מקודם.
שלום לך דוב היקר .שנים לא ראיתיך אישית אני מעדיף חוף צר וים חי.
עכשיו נקבל חוף רחב וים מת לתקופה ההתאוששות.
אני חושב שעם הידע המקצועי שלך תוכל לייעץ משהו ידידותי יותר לסביבה.
היה טוב לשמוע ממך.
בנתניה הוקמו מספר שוברי גלים קטנים מקבילים לחוף, והחול החל להצטבר באופן ספונטני בין שוברי הגלים לבין החוף…
שוברי הגלים המנותקים שנבנו בחוף אתרים בדרום תל אביב נחקרו טרם הקמתם במודל פיזי סדימנטולוגי תלת ממדי עם חול מלאכותי בבריכת גלים בטכניון בשנים 1971 1972. התוצאה נחשבת מאוד מוצלחת עד היום. הייתי אז מהנדס מחקר צעיר בצוות שחקר חלופות רבות ומרביתן לא נתנו פתרון מספק מונע גריעה בחוף. בסוף נמצא הפתרון. מאז, עבר זמן רב וכיום מבצעים מודלים לקביעת השפעות התכנית ושיפורה במודלים מתמטיים. מאז ועד היום גם הצטבר מידע רב לגבי משטר הגלים וזרמים והסעת החולות בחופינו. מחקרי לתואר שני על השפעות הסדימנטולוגיות של שוברי גלים מנותקים הביאה הסבר למנגנון הווצרות לשוניות חול (שרטום) או טומבולו (שרטום מחובר). מחקרים אחרים חקרו הצפה מעל שוברי גלים, התפתחות זרמי פריצה מסוכנים ליד שוברי הגלים ואת תנועת החולות בחופי ישראל בתא החופי של הנילוס. במחקר אחר לבחינת יתכנות הקמת איים מלאכותיים חקרתי ההשפעות של המערכת שקמה בחוף אתרים. הסתבר שהמערכת לכדה כמויות חול ניכרות מהחול הנע לאורך החוף ובכך הרעיבה זמנים במשך כעשור את החופים שמצפון לתל אביב. כך קורה גם במערכות שוברים אחרים. בנתניה מוקמת מערכת שוברי גלים מנותקים לדעתי המקצועית בעייתית. ראשית כי הכלים שבהם השתמשו לבחירת התצורה לא מסוגלת למיטב הבנתי לגמות נכון חלק מהתהליכים שמתרחשים. שנית, כי החול שילכד או יובא למילוי מהיר יחסר בחופים אחרים. שלישית כי יווצרו זרמי פריצה ליד הראשים שבגללם מתרחצים יטבעו. רביעית בגלל שבהשפעת שינוי האקלים מפלס הים עולה בהתמדה ובקצב מוגבר וגם עולה שכיחות סערות החזקות הגורעות חול מהחוף וגם בגלל שכמות החול המגיעה מהדלתה של הנילוס תלך ותקטן ואולי אף תיעצר ותתקבל אירוזיה גם במקטעים המוגנים ואז יעילות שוברי הגלים תלך ותתבטל עם הזמן.
שלום לימבו ,זה גם נכון אבל שוברי גלים משמשים למעשה כשונית מלאכותית וכראיה ראה את שובר הגלים של נמל המפרץ
מה עם שובר גלים? למה לא עושים?
שלום אבי .
ברוך בואך לישראל.כל דבר לוקח זמן רב.
כמו תמיד, מוטי משכיל להחכים את קוראיו.
מה שנראה כהזנת חול למען באי חופי הרחצה מתגלה כבעייתי בנזק הסביבתי.
יש לקוות שהאחראים לדבר יעשו חושבים וישנו כיוון.
שלום מנשה יקר.
מצד אחד בונים שמורות טבע ומצד שני הורסים את הטבע.זו דרכו של האדם.