הפירמידה של מאסלו והמציאות בשנת 2024 • חוסר בטחון וצורך במנהיגות ראויה

אברהם מאסלו, פסיכולוג חברתי יהודי אמריקאי שחי בתחילת המאה הקודמת (1908 – 1970) פיתח תאוריה פסיכולוגית המוכרת כ"פירמידת מאסלו", בעלת חמישה בסיסים המהווים חמישה שלבים, הגורסת שקיומו של אדם כיצור מאושר מותנה במימוש צרכים שונים באופן הירארכי, כזה שמימושם תלוי בסיפוק הצרכים שלפניה.

הדרך לאושר עוברת דרך תחושת ביטחון

ואלו הם חמשת הצרכים הבסיסיים שהשגתם מביאים לקיום אנושי מאושר, על פי מאסלו:

1. תנאיםלקיום פיזי – זמינות של חמצן, מזון, מים וטמפרטורה מתאימה.
2. ביטחון – קיומם של מחסה, אמצעי הגנה, מזון זמין, היכולת לרפא מחלות ועוד. אמצעי הבטחון מקנים את התחושה שאנחנו מוגנים מפני הסכנות האורבות לנו מסביב. מרגישים בטוחים? אפשר להתקדם לשלב הבא:
3. שיוך חברתי – משפחה, כנופיה, קהילה דתית, עם וכדומה. להיות חלק מ"קבוצת שייכות" מתבססת על אמון וכיבוד הזולת ומאפשרת להיות נאהב, מוערך ולממש את הצורך להתרבות (סקס).
4. הערכה חברתית ומעמד – צורך המעורר את יצר התחרותיות והרצון להצטיין ולהיות "משהו".
5. מימוש עצמי – להיות יצירתיים, מוסריים, רחמניים, להתחשב בזולת, לעזור, לתת ולהתגבר על דעות קדומות. זהו השלב הגבוה ביותר ומי שמגיע לשם הופך לאדם מאושר.

איך כל זה מתקשר למציאות בישראל של שנת 2024? בשביעי באוקטובר של שנת 2023, איבדו אזרחי ישראל כמעט לחלוטין את הבסיס השני שבפירמידת מאסלו- תחושת הביטחון האישי והלאומי.

תחושת הביטחון התערערה כשאזרחי ישראל גילו לתדהמתם, בבוקרו של חג שמחת תורה של השנה שעברה, שממשלת ישראל וצבא ההגנה לישראל, לא מילאו את חובתם הבסיסית להגן על אזרחי המדינה בכלל ועל תושבי הנגב המערבי בפרט.

ישבנו המומים מול מסכי הטלוויזיה כשאנחנו חוזים חסרי אונים בכנופיות של מרצחי חמאס כשהם מסתובבים חופשי בישובי העוטף ובשדרות, טובחים בפעוטות, ילדים, נשים, גברים, צעירים וזקנים ללא רחם. הבטנו בחוסר אונים במשפחות המתחננות על חייהן, בצעירים וצעירות הנסים על נפשם לכל עבר ונורים ללא רחם על ידי מרצחים חסרי צלם אנוש. ראינו אספסוף עזתי צוהל, בוזז את ישובי העוטף וחוטף ישראלים על אופנועים וטנדרים ללא הפרעה.

הסתכלנו ולא הצלחנו להבין מדוע הצבא המפואר שלנו מתבושש לבוא לעזרתם. מדוע טנקים, מטוסים, מסוקים ויחידות עילית של צה"ל, אינם מתייצבים תוך זמן קצר והודפים את הפולשים, וכל זה עוד לפני שהצלחנו להבין איך ממשלת ישראל לא הצליחה למנוע מלכתחילה את הזוועה הזאת.

יתירה מזאת, תושבי הצפון הסמוכים לגבול לבנון, נחרדו להבין שגורל דומה צפוי אף להם ומיהרו לנטוש את הישובים הסמוכים לגבול. מתקפה דומה של חיזבאללה, הפכה לאיום מוחשי ומיידי, כשברור לכל שצה"ל לא ערוך ומוכן לקראת מתקפה מהסוג הזה ולא יהיה מסוגל להגן על אותם ישובים.

אומץ לב, אחווה וסולידריות

באופן מעורר השראה ותקווה, ובניגוד גמור למה שניתן היה לצפות בעקבות הקיטוב וההסתה שהקצינו במהלך החודשים בהם ניסתה הממשלה לבצע הפיכה משטרית, היו גילויי הסולידאריות החברתית וגילויי ההקרבה של יחידים, הפתעה מעוררת הערצה והיוו את האור שנטע בליבותינו תקווה שנוכל לצאת מהתהום אליה הושלכנו.

הקונטרסט בין התקומה האזרחית לבין חדלונה של ההנהגה המדינית והצבאית, החמיר את תחושת אובדן הביטחון והאמון בראש הממשלה, בממשלה ובכוחות הביטחון הכפופים להם.

חודשים רבים חלפו מאז אותו יום מר ונמהר. רובם של החטופים נמצאים עדיין בידי החמאס ומספר הגופות הולך וגדל מדי יום. הבור התקציבי ממשיך להעמיק למימדים מבעיתים. אלפי אזרחים עקורים מבתיהם והם חיים כפליטים בארצם. אלפי חיילי מילואים מגוייסים בצו 8 למשך חודשים ארוכים ונאלצים לעזוב את משפחותיהם, את מקום עבודתם ואת עיסקיהם מבלי לדעת מתי יוכלו לחזור לשיגרת חייהם.

מצבה המדיני והמשפטי של ישראל נמצא בשפל שלא ידענו מעולם  ואילו… הממשלה והעומד בראשה, לא הציגו אפילו שלד של תוכנית, מתווה או כיוון כללי לסיום המלחמה ויציאה מהמשבר החמור בתולדות המדינה, למעט הצהרה נבובה על מלחמה עד ל"ניצחון מוחלט".

המציאות איננה משקרת

המציאות היומיומית אליה מתעוררים אזרחי ישראל מדי בוקר בחודשים האחרונים, לקולותיהם הבלתי פוסקים של מטוסי קרב החולפים בשמים, זמזום מל"ט בלתי פוסק, שיבושי ג'י.פי.אס, בשורות על לוויות חדשות, על עוד חטוף שמת במנהרות עזה, על עוד סרטון זוועה, עליית מחירים, רקטות הנורות מעזה הכבושה, טילי נ"ט מלבנון, מתקפת טילים מצד איראן, התקרבותה המסוכנת לפצצת גרעין, צווי מעצר מבית הדין הבינלאומי, הכרה חד צדדית במדינה פלסטינאית, הפגנות סוערות ברחבי העולם נגד ישראל, אמברגו נשק מצד מדינות ידידות ועוד ועוד.

כל מי שעיניו בראשו וחפץ חיים הוא, איננו יכול להימנע מהמסקנה החד משמעית שכישורי הניהול והמנהיגות שמפגין ראש הממשלה, חבריו לקבינט וחברי הקואליציה שלו, לא רק שאינם ראויים, הם מסוכנים, מאיימים על הביטחון הלאומי והאישי של כולנו.

חוקי אך לא לגיטימי

הלגיטימיות של ממשלה שנבחרה על פי חוק במשטר דמוקרטי, נשענת בנוסף לחוקיות, גם על בסיס האמון של רוב הציבור במנהיגיהם, קל וחומר במצבי משבר, חירום וסכנה.

במועד בו נערכו הבחירות האחרונות בישראל, בנובמבר 2022, מצבה של מדינת ישראל נראה שונה לחלוטין מהמצב בו היא נתונה מאז השביעי באוקטובר 2023, כמעט בכל מימד אפשרי.

במציאות שכזו, ראש ממשלה עם הגינות בסיסית, יושרה, דוגמה אישית ועם תכונות מינימליות של מנהיגות, היה חותר ללכת לבחירות תוך זמן קצר, כדי לתת לציבור את האפשרות לבחור מנהיגות חדשה שתקבל את אמון הרוב לצורך ניהול המדינה במצב החמור אליו הביא את המדינה, במיוחד לאור הביצועים העלובים שלו ושל ממשלתו, במהלך החודשים האחרונים ולפניהם.

בחירות עכשיו!

יש לקוות שחרף האחיזה של הקואליציה הזאת בקרנות המזבח, ימצאו בקירבה סוף סוף מספר מספיק של חברי כנסת בעלי מצפון, יושרה ואומץ, כדי שנזכה ללכת לבחירות מוקדם ככל האפשר.

כשזה יקרה, יש להניח שהמפה הפוליטית תיראה אחרת מזו שעמדה מול עינינו בבחירות נובמבר 2022. יש לקוות שבבחירות הבאות יעלו על הבמה דמויות ציבוריות חדשות ורעננות, שונות מדמותם של הפוליטיקאים הישנים. מנהיגים שישימו את האינטרסים של אזרחי ישראל לפני הכל, ויבקשו את אמון הבוחרים מכל קצוות הקשת הפוליטית, החברתית והעדתית.

אם חפצי חיים אנחנו, עלינו, אזרחי ישראל, להתייחס לבחירות בחרדתקודש ולהקדיש מחשבה רבה בידי מי היינו רוצים לתת את הגה השלטון. תוכנית "המקור" על התנהלותה השערוריתית של שרת התחבורה, מירי רגב, שהיא לא פחות מבבואה מוקטנת של נתניהו והתרבות השילטונית אותה הנחיל למערכת הפוליטית. התנהלות שלטונית מהסוג הזה היא סכנה מוחשית להמשך קיומנו כאן. המחדל האיום של השביעי באוקטובר והחידלון המשילותי והניהולי בחודשים שלאחר מכן, הם ההוכחה הנחרצת לכך.

בבחירות הבאות חובה על כל אחד ואחת מאיתנו לחשוב היטב בידי מי אנחנו רוצים להעניק את הכוח השילטוני שקובע את גורלנו. עלינו לתת, במיוחד הפעם, משקל רב ביותר להצבעתנו האישית, לקחת אותה ברצינות ולצאת לקלפי בהמונינו, מתוך הבנה שהפעם באמת יהיו אלה בחירות גורליות לעתידנו ולעתיד הדורות הבאים.

יש להניח שמועמדים חדשים יעמידו את עצמם לבחירה, מפלגות חדשות יקומו וישנות יתאימו את עצמן למציאות החדשה. כיצד נדע לבחור את המנהיגות הראויה שתציל אותנו מהמשבר החמור הזה? כיצד נצליח לסלק מהגה השלטון את אותם פוליטיקאים שהרמייה מלאכתם והשקר אומנותם? כאלה שהצליחו להגיע לשלטון תוך חתירה לצבירת כוח שלטוני בלתי מרוסן, כסף וכבוד אישי באמצעות אחיזת עיניים, תככנות, ספינים, הסתה, פלגנות ומכירת אשליות.

זו לא תהיה מלאכה קלה. לאור החרדה בציבור מפני חזרה על טבח השביעי באוקטובר וחוסר האמון שננטע בלבבות רבים מאיתנו כלפי שכנינו הפלסטינים, היכולת להפיץ בקלות בלתי נסבלת, פחד, דברי הסתה ושקר ברשתות החברתיות ובחלק מאמצעי התקשורת האחרים, מוטל יהיה על כל אחד ואחת מאיתנו להפעיל שיקול דעת לטווח הארוך ולנסות נטרל ככל שניתן בחירה ריגשית ושמרנות מחשבתית.

התרגילים התקשורתיים, ההתלהמות, הספינים, ההסתה והשקרים שיתעופפו מכל עבר יקשו עלינו להבחין בין אמת ושקר ובין מציאות לחלום בלתי מושג. לכן, על כל בוחר יהיה להשקיע מאמץ כדי לברור את המוץ מן התבן, ולנסות לדלות ככל האפשר את העובדות ואת האמת, מתוך שטפון המידע והמסרים שבהם תוצף התקשורת.

כיצד נדע במי לבחור?

אחרי שאמרנו את כל זה ובהנחה שנצליח בסופו של דבר להבחין בין אמת לשקר, בין חלום למציאות ובין התלהמות פופוליסטית לבין דברי טעם מחוברים למציאות, נשאלת השאלה: מה יהיו הקריטריונים הנכונים לבחירתה של המפלגה שתעמיד בראשה את המועמד המתאים ביותר להנהגת המדינה במצבה הקריטי הנוכחי?

במצב החרום בו אנו נתונים, ברור שאנחנו עומדים קודם כל בפני בחירה עקרונית: איזו מדינה אנחנו רוצים שישראל תהיה, דמוקרטית – ליברלית, או שמרנית – תאוקרטית? לכשעצמי, התשובה לשאלה הזאת ברורה, ולפיכך, המפלגה שתזכה בקול שלי בבחירות הבאות תהיה מפלגת ימין, מרכז או שמאל, שתצהיר שהיא תפעל לחיזוק הדמוקרטיה בישראל, ובתנאי שתעמיד בראשה אישה או גבר, ימני או שמאלני, דתי או חילוני, ערבי, נוצרי, דרוזי או יהודי, שיתברך בשתי תכונות עיקריות:

1. יכולת ניהולית וביצועית מוכחת –  אדם שהוכיח בעבר שהוא מסוגל לנהל בהצלחה מערכת גדולה תוך יכולתו למנות מטה של אנשים מקצועיים ומסורים, איתם הוא מסוגל לעבוד תוך כבוד, שיתוף פעולה ופירגון הדדי ועם יכולת ליישם את ההחלטות.
2. יושרה, פרגמטיות ואומץ לב – אדם בעל יושרה ציבורית ואישית מוכחת, ששם בראש סדרי העדיפויות שלו את טובת המדינה, עם יכולת של קריאת נכונה של המציאות והצבת מטרות ברות השגה, עם קור רוח ושיקול דעת, בעל אומץ לקבל החלטות קשות ומסוּגלות להגיד את האמת לציבור ולעצמו.

איך יודעים מי המועמדים עונה לקריטריונים הללו?

זו כבר שאלה אחרת, אבל אני אעשה כל מאמץ כדי לבחון היטב, בצורה מושכלת ונטולת הטייה רגשית ככל האפשר, את כל המועמדים ולהשתדל הפעם לא לשגות בבחירת האיש או האישה שיהיו מסוגלים באמת להנהיג את ישראל ולהוציא אותנו מהבוץ אליו הכניסו אותנו הפוליטיקאים הבלתי ראויים שנבחרו בעבר.