אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מַעֲלֶה אֶת זֵכֶר הַנּוֹפְלִים בְּמַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וּבִפְעֻלּוֹת הָאֵיבָה:
זִכָּרוֹן כָּמוֹהוּ נֵר תָּמִיד
א
אָנוּ עוֹד נִבְכֶּה עַל מִלְחָמָה אַחֲרוֹנָה.
הֲרֵי תָּמִיד תִּהְיֶה אַחַת כָּזֹאת.
וַדַּאי שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח לָעַד קַמְצוּץ מִזִּכְרוֹנָהּ.
אֶפְשָׁר גַּם לַחֲלֹם, גַּם לַהֲזוֹת.
ב
אֲנַחְנוּ עוֹד נִדְמַע לָרֹב לְזֵכֶר הַנּוֹפְלִים
גַּם אִם אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים אֶת שְׁמָם.
הִנֵּה הֵם לְפָנֵינוּ כָּאן אֶחָד אֶחָד עוֹלִים
וְזִכְרוֹנָם עוֹלֶה תָּמִיד עִמָּם.
ג
וְאִם יִשְׁאַל הַנֶּכֶד עַל הַסַּבָּא הַגִּבּוֹר-
סַפֵּר עָלָיו כַּמָּה הָיָה נוֹעָז.
כֵּיצַד עַל הָאוֹיֵב הָרַע חַיָּב הָיָה לִגְבֹּר.
סַפֵּר לוֹ שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה כְּמוֹ אָז.
ד
וְאִם יִשְׁאַל הַיֶּלֶד עַל הָאַבָּא שֶׁלֹּא שָׁב –
אֱמֹר לוֹ כִּי יָצָא הוּא לְהָגֵן,
וּנְפִילָתוֹ בִּשְׁאוֹן הַקְּרָב כְּלָל לֹא הָיְתָה לַשָּׁוְא,
כִּי הוּא וַחֲבֵרָיו חוֹמַת מָגֵן.
ה
אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁכַּח אֶת שֶׁחוֹבָה תָּמִיד לִזְכֹּר.
זִכְרוֹן נוֹפְלִים לָעַד כָּאן נַעֲמִיד.
כְּכֹל אֲשֶׁר נַמְשִׁיךְ דַּרְכָּם בְּחֹם וְגַם בְּקוֹר,
כִּי זִכָּרוֹן כָּמוֹהוּ נֵר תָּמִיד.