גלגולו של פסאז' שתמהיל הבילוי והפנאי הועתק למתחמי בטון עם קומות ודרגנועים סגורים וממוזגים – הקניונים.
ברחוב נורדאו נבנו מגוון של סגנונות בניה אדריכליים משנות ה 30 של המאה הקודמת.
הסגנון האקלקטי והבין-לאומי "הבאוהאוס". עשרות שנים שקק הרחוב חיים והיווה מוקד קניות ובילוי. הוא איכלס חנויות רבות, ובלטו בו חנויות לבדים וטקסטיל וכן צורפים ותכשיטנים. פעלו בו גם בתי קפה ותיקים, ובהם "וינה", "שטרנהיים", "קפה ריץ" ו"קפה יורדן. שכנו בו גם משרדים ומרפאות.
ואז החלה בניית הכרמלית והמעבר לבנייני משרדים.
בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת שהחלו לפתח בניני משרדים באזורים אחרים של העיר ופתיחת הכרמלית ב-1959, חווה הרחוב לראשונה ירידה במסחר. רחוב הנביאים שממוקם כקילומטר ממערב לרחוב נורדאו הפך למרכזי יותר. בתגובה לכך הוקמה ועדה של סוחרים בשיתוף העירייה לפיתוח הרחוב על מנת ליצור הפעלות ופעילות בידור ואירועים לשם משיכת הקהל כולל הארכת שעות פעילות המסחר מה שהחזיר ואושש במעט את החיים של הרחוב.
בשנות ה-80, בעקבות שינויים דמוגרפיים שעברו על שכונת הדר הכרמל, החלה שוב דעיכה של הרחוב ועוד רחובות סמוכים. תושבים רבים ומבוססים של השכונה נטשו אותה אל רמת הדר והכרמל ולקחו איתם את תרבות צריכת הפנאי והקניות מה שהוריד את קרנו של הרחוב. בתגובה ראש העירייה אריה גוראל יזם את הפיכת רחוב נורדאו למדרחוב. בתחילה היתה הצלחה והותר למסעדות ובתי הקפה לפעול בשבת, אך לאחר מחאה של תושבים דתיים נאסר על העסקים להוציא כיסאות ושולחנות לרחוב בשבת. בשנים הראשונות המדרחוב שקק חיים והיו בו אירועי תרבות חגיגות פורים ופסטיבלים להצגות ילדים בחסות העירייה.
שנות ה-90 יבוא מודל בניית הקניונים וקליטת עולי חבר העמים לארץ.
באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, חלק גדול מבתי העסק והחנויות שפעלו בו נסגרו ועברו לקניונים החדשים שנבנו בתקופת,"קניון חיפה" וה"גרנד קניון" ומתחמי קניות באזור המפרץ. בשנים אלו של שנות ה-90 החל גל עלייה ממדינות חבר העמים ועולים רבים התגוררו בשכונת הדר והביא איתם תרבות צריכה ופנאי שהיו כמעט בלעדית לאוכלוסיות העולים. הקונים הוותיקים שהיו מבוססים יותר והורגלו לתרבות צריכה אחרת החלו לקנות במקומות אחרים ולצרוך במתחמי הקניונים. עם הזמן עזבו את השכונה משפחות עולים צעירות שעזבו בעקבות המעבר לחיפוש מקומות עבודה מרוחקים מהסביבה ולמבנים עם דירות מגורים מרווחות וגדולות וחניות צמודות אשר קרובות לגנים, לבתי ספר ומרכזים חיוניים שלא היו להם ובעקבותם עזבו אח"כ גם האוכלוסיה המבוגרת שחששו להישאר בסביבה.
את מקומם תפסו אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ועובדים זרים. שינויים אלו ותהליכים אורבניים נוספים המיטו מכה אנושה על המדרחוב.
התחדשות עירונית
משנת 2012 הקימה עיריית חיפה מנהלת ציבורית להתחדשות מדרחוב נורדאו. לצדה פועלת בהתנדבות "קבוצת מ.ק.ס" מתכננים, קהילה, סביבה ושמה מנציח את שמו הפרטי של מקס נורדאו שעל שמו קרוי הרחוב. הקהילה כוללת מתכננים ואנשי תרבות המתגוררים או פועלים בשכונת הדר. המנהלת עוסקת בכל ההיבטים של התחדשות עירונית שיקום ושיפוץ בניינים וייזום אירועי תרבות ואמנות ופסטיבלי רחוב.
להחזיר עטרה ליושנה
כיום נשארו השרידים והסיפורים של המדרחוב פסאז' ההולנדי שמשולב יחד עם מסלול נסיעה של מכוניות במרכז ולצידיו מקומות חניה בשל אילוצים וגדילה של האוכלוסיה והשימוש בתחבורה פרטית. קיימות עדיין מספר חנויות מצומצם שממשיכות לפעול במקום כדוגמת תיירות רובין. מי שירצה להיזכר בקונדטוריות ובבתי הקפה ילך לקצה הרחוב לכיוון ארלוזרוב שם יקנח בקונדטורית ליבל שנוסדה משנת 1969 ששומרת על מסורת קינוחים עוגות ומאפים אירופאים.
הרבה ילידי חיפה שעוברים ברחוב, כל פעם נחמץ ליבם מחדש על אובדן היופי ההוד ההדר והצבעוניות שאבדו עם השנים.
הציור כמדיום לשיח ותרבות
ניסיתי דרך הציור עם המדיום של המרקרים הצבעוניים לתת נופח ומבע חדש ואופטימי למקום.
כולי תקווה שראש העיר הנבחר והצוות שפועל עמו יכללו לסדר היום את שיקום המדרחוב ע"י תמהיל חדש ורעיונות שיחזירו את העטרה ליושנה כפי שכבר קיים ומצליח ברחוב סרקין הסמוך לשוק תלפיות תודות לשיתוף ועידוד של מיזמים פרטיים ע"י תמריץ והקלות לעסקים.
אח איפה רחוב נורדאו האגדי שפעם היו בו בתי קפה רי'ץ קפולסקי מזרקת מים והכל שקק חיים היום יש שם רק נרקומנים זוועת עולם חייב לשפץ דחוף את הרחוב הבעיה בחיפה שלא מעניין אותם מכלום דוגמת הקזינו והפיל הלבן הון שלטון חבל עצוב וכואב 🥲
זה מה שקורה כשגנרלים עוברים לפוליטיקה. מצנע קבר את הרחוב היפה הזה והרס אותו
במקום שמאז תהיה התפתחות , הלכנו אחורה…הכל הוזנח…וכמה חבל….
אין בחיפה מרכז עיר …או רחובות (אפילו לא אחד) שראוי מעניין או כיף לצאת לטייל ולשוטט בהם כמו שיש בכל פינה בעשרות מקומות בתל אביב…..לא היה עדיין ראש עיר שמינף את העיר הפוטנציאלית הזו…..ובטח שיונה יהב שלא עשה זאת בעבר כשהיה יותר צעיר , לא יעשה זאת עכשיו…..
רחוב נורדאו היה מקום מקסים עד לפני שהגיעה אליו העליה הרוסית .צריך לומר את זה באופן ברור .בשל המחירים הזולים התישבה שם אוכלוסיה רוסית גדולה עם סממנים עבריניים.נפתחו בתי זונות .שיכורים פשע עבריינות הפכו את הרחוב למקום רע שהבריח את האוכלוסיה הותיקה. דירות הפכו למקומות הימורים .הרבה סמים פשיעה והמקום שינה לחלוטין את פניו העיריה לא התערבה והמשטרה לא היתה שם הרחוב נכבש והפך לרוסיה .בתי העסק שהיו שם קודם שאוכלוסיה ישראלית ותיקה נהגה להגיעה לבצע קניות ולשבת בבתי הקפה דוגמת ריצ האגדית המקסימה.הפכו למקומות עם אופי רוסי שהבריח את האוכלוסיה הישראלית. הרחוב הפך מסוכן ומכוער.בתי העסק הותיקים נסגרו והרחוב מת. מאז כל הנסיונות להחיות את הרחוב ולהחזיר את האופי הישן והטוב לא צלחו. האוכלוסיה הרוסית בסופו של דבר התערתה והתחזקה וחלקם עברו משם למקומות אחרים בעיר והתפזרו.
מי שנותר שם הם החלשים ביותר.כך אגב בכל הדר. והריכוז של אוכלוסיות חלשות במקום אחד יוצר בעיה. זה מעגל סגור שקשה להחלץ ממנו. כך שהדר איבדה את הדרה.
הרחוב דווקא מתחיל להתאושש ויש כמה בתי קפה
רחוב נורדאו (כמו כל הרחובות שמעליו) נשאר בזכרוני כרחוב שבי גרה המורה מרים זלצמן בנורדאו מ' 1, דמות מופת של מחנכת עם שיעור קומה מעל ימעבר, וקול שקט מאוד. מעולם לא הרימה קול גם כשהתלמידים המופרעים ביותר, המרוקאים שאך זה הגיעו לארץ, זרקו עליה כיסאות והפכו שולחנות. היא לא ויתרה להם ואף שוחחה עם הורי כל תלמיד שכזה. ומה אתם יודעים? 25 שנה מאוחר יותר במפגש מחזור היא הגיעה, כבר למעלה מ-90, עם 2 התלמידים הכי מפלצתיים שהובילו אותה ברוב כבוד פנימה, והתברר לי שהם הפכו לעובדים מצטיינים ברפאל, ושחבריהם לאלימות ולקללות הפכו לאנשים נחמדים ורגועים, עובדים כמנהלי בנק ועוד מקצועות מכובדים, וכולם הגיעו לכך רק בזכות מורה אחת, המורה זלצמן, שבנה היחיד נהרג במלחמת העצמאות.
זה האנשים עושים את הרחיב, לא הרחוב עושה את האנשים, ואין, אין, אין כיום דמייות מופת שכאלה
חבל שעדיין משתמשים במושג המרוקאים. הופתעתי לקרוא בין השורות את סלידתך מהמרוקאים שלפי מה שכתבת זרקו כסאות ושולחנות, ואז רגע שבו את מציינת שהכל הודות למורה הם הפכו לאנשים מכובדים, אני בתור מרוקאית חושבת שהיה בהם הרצון להצליח ולהראות לפנקס האדום שהם גם שווים אם יתייחסו אליהם בכבוד,
אמת
כתבה נהדרת . אכן רחוב מוחמץ ובעל פוטנציאל
אבל יוסי, על עירית חיפה לנקות את רח' נורדאו.כל יום ביומו .הוא רח' מוזנח.הרחוב נורדאו הזה. הרבה נקונמים מסתתרים שם.רחוב לא נקי בכלל. שבת שלום ומבורך לך.
צודק לחלוטין, אף אחד לא רוצה לגור עם פושעים, נרקומנים, ולכלוך.הרחוב ממש מוזנח ועם ריחות של לכלוך פולימר
עטרה תוכל לחזור ליושנה רק אם תשופר התחבורה הציבורית, תהייה מודרנית יותר וכך תשופר הנגישות לאזור. בעבר היתה מונית ה"תיק תק" הירוקה. השתמשתי בה המון במחירים עממיים במקום ברכב הפרטי היקר וגם לא היה צורך בחנייה. לצערנו גם את זה מירי רגב ביטלה ועינת לא הצליחה לשמר את הרעיון הנהדר הזה.
אפשר גם כיום להחיות את מדרחוב נורדאו. פשוט להשלים את התכנית בהמשכת המדרחוב מעברו השני של רחוב בלפור ועד חיבור לצומת שמריהו לוין-אחד העם-המשביר .
כך יתאפשר להוסיף חזית מסחרית ארוכה בגב בית הקרנות ולחשוף את גן הטכניון לציבור .
הרחוב הכי מוזנח בחיפה.
אפשר וצריך להחזיר את נורדאו למקום נעים ומושך למשל ירידי אמנות ובתי קפה קטנים ולעודד מסחר איכותי והעיקר לאסור שלטים בשפות זרות וסגירת חנויות בסורגים מכוערים
כתל אביבית לשעבר הכל אפשרי בהפיכת מקום מוזנח לנעים ומזמין כמו דרום תל אביב.
לי יש מסעדה בבית הקרונות הבניין עצמו מאוד מוזנח הכל בו דורש שיפוץ ושיפור אין אפילו תאורה.היו ארבע פריצות לעסק בלילה בשנתיים. עזרה של העירייה אין בכלום. בגלל זה מאוד מצחיק שסורגים זה לא נראה טוב. וכל עוד אין אינטרס אישיים ברחוב נורדאו בשכונת הדר לא יעשה שום כלום ושום דבר
כתבה מעניינת ועצובה.
לדעתי לא יעזור כלום בעיר הזאת.
אולי יכול שינוי בעוד 50 שנה…
כלומר….אתה סבור שמה שהיה הוא שיהיה. לפי היגיון זה אין צורך בבחירות. ואין הדבר כך. הכוח האזרחי מלמטה בחיפה מתחזק. עולה הבנת המושג הליכתיות ובקורונה הובן שכל קרן רחוב עם עץ תורמת לחוסן הנפשי והקהילתי. אין ולא יהיו עצים בקניונים והמיגוון שם דל. אותן חנויות ואותם עוגנים. מה שצריך לקרות הינו הפוך..עידוד רצף הליכתיות וחוויה אך תוך שילוב במסחר אטרקטיבי ושונה ובבתי קפה באוויר הפתוח ואז יעלה גם ערך המגורים ויחול שינוי באוכלוסיה. לשוחח על העבר זה לא דבר מועיל. זו פריקת כעסים. הייתי מצפה להעלאה קונסטרוקטיבית של פתרונות ורעיונות.
רחוב נורדאו ירד לזנות, תרתי משמע, וגם סמים. את י.י. ואת י.ס. ראש העיר וסגן ראש העיר במשך 15 שנה זה לא עניין – כי הם עבדו עבור קניוני עופר, עזריאלי ודנקנר.
שקשוקה עבור הטייקונים: אנשינו שולטים בעירייה, והם ידכאו בה כל רחוב מסחרי.
ככה מטרת ראש העיר וסגנו הייתה הפוכה: וידוא-דעיכה להדר ויצירת צינור תחבורה לתושביה לקניונים של עופר: קוי אוטובוס לגרנד קניון, מטרונית לחוצות המפרץ, מנהרות הכרמל בין עזריאלי, גרנד קניון ופתח יציאה לקניוני המפרץ. הצפת הדר במסתננים ומשתפים בדירות זולות שרכש משרד הבטחון והצפת קרית חיים בדירות חוסים זולות שרכשו חבריו כמו משפחת פרופ' טלר.
תמנון אינטרסים ששם את חיפה במקום האחרון ואת קידומם הכלכלי של חבריו בשקשוקות במקום הראשון. ועל בסיס זה הורץ גם הפעם ונבחר שוב והתוצאות יהיו אסונות באותו קנה מידה. הפעם הצליחו להכניס לכותלי השקשוקה את רוב הסיעות – כולם יקבלו איזה נתח או קידום כלכלי לעצמם מהמשך עצימת העיניים והעלמת האמת על בזיזה והרס חיפה.
ומדרחוב נורדאו?
בניגוד למרכז תל אביב את הדר גמרו לעשרות שנים קדימה עם האוכלוסיה שהכניסו אליה.
היא לא תתאושש לעולם ובמקרה הכי טוב אפשר לשמר איזה סטטוס פלילי של רק כמה חיסולים בחודש ולא מעבר.
תגובתי הינה שהמהלך של סגירת הרחוב והפיכתו לציר הולכי רגל הוא זה שהפיל את הרחוב וחנויותיו.. ויתר התיאורים של העלאת קרנו של רחוב הנביאים הם הפועל היוצא הצידי.
מרגע הוצאת האוטובוסים שהורידו בו נוסעים רבים ישירות לחנויות, נחתכה בעוצמה כמות המבקרים. אמנם לזמן קצר מסעדות יחודיות שקמו כמו " פונדו" היו מעין עוגנים, אולם בגדול השתנה גם אופי החנויות בו לפחות מושכני לציבור. חנויות מנעולים ווילונות.חנות מוצרי כתיבה. אלה אינם עוגנים למדרחוב. וגם כביכול פתיחת גן בנימין במהלך כושל לחידוש פניו תרמה להרס זה תוך הרס חזותו ההיסטורית. אז מה נותר? ברור שהכיוון צריך להיות שונה.. עצם ההרשאה לכלי רכב לחנות בו למעשה הופכת את המרחב לאבסורד מתמשך. הגיעה העת עם הנהלת עיר חדשה התומכת ביונה יהב לערוך מחשבה מחודשת לכוון שיאפשר ויעודד הקמת מרחבי בילוי ברחוב אך תוך פתיחתו וקישורו לרצף המרחבי .. לרחוב ירושלים שמעליו ובנייניו המרתקים..וכך בזחילה להתקדם ולקשור אף לכיוון מסדה מעל ולכוון סירקין למטה..ולהחיות סוף סוף את החצר הנטושה הענקית של בניין הטכנודע וקישור כל אלה להחייאת בית הקרנות.
אכן חזון ענק..אך סובסידיות בהפחתת ארנונות מחד וטיפול להחייאת גן הטכניון וגן בנימין בשני קצוות הרחוב מתחייבים כאלמנטים משלימים.
לא מספיק לתאר את הרחוב בגוויעתו עם ריצופים שאין להם ולוא קשר לתולדותיו. גם זו היתה טעות תיכנונית קולוסאלית. רענון במבנה מהנדס העיר ומחשבה חדשנית אך מבוססת ידע היסטורי הם המפתח.
אוטובוסים הביאו לנורדאו קונים כשלא היו קניונים וכששני שליש מאוכלוסיית חיפה נסעה בתחבורה ציבורית. י.י. דאג שבכל קניון שנבנה יוקמו מאות מקומות חנייה פטורים מארנונה שיועמדו ללא תשלום. בכך תרם להרס התחבורה הציבורית, לפגיעה ברחובות מסחריים, לגודש תנועה ולניוון עירוני בהרס מסחר שהתעללו בו בארנונה גבוהה ובתחזוקה נמוכה בעוד מחלקים צ'ופרים ומטפלים בדרכי גישה לקניונים.
קבוצת מ.ק.ס ו"כפר הסטודנטים" לא עזרו בהדר כי מדובר בצעירים נטולי אמצעים לרוב הדר היא הברירה היחידה שלהם מבחינת אפשרויות דיור וברגע שהם מתבססים גם הם עוזבים, או שהם מרימים ידיים מנסיונות להשפיע על תכנון וסדר עדיפויות.
כמו שראינו ב"שיפוץ תלפיות" לא היה שיפוץ והבניין לא שופץ 7 שנים. שלטים, טקסים, הודעות, דיבורים. ככה מתנהלת עיריית חיפה עם אמנון והועד הדורסני שמחא כפיים ורקד משמחה שחבורת השקשוקה חוזרת – הם מבינים גם למה וכולנו מבינים גם למה. שותפי פשע.
במקום לחפש פתרונות חנייה, עדיף לשפר את התחבורה הציבורית שתמשוך אנשים להשתמש בה כמו רכבת קלה, מטרונית לכרמל או כל פיתרון מודרני אחר ואז תחזור עטרה ליושנה. הבעייה שבישראל זה לוקח שנים רבות מאוד ועד אז החולה ימות
לסבתא וסבא שלי היתה חנות מכלת קטנה ליד חנות ״משכית״ ברחוב נרדאו.