ברחוב טשרניחובסקי דהיום, שוכנות מספר וילות משנות השלושים של המאה שעברה, שראויות לתשומת לב מיוחדת הן בגלל עיצובן והן בשל היותן תוצאת שיתוף פעולה מעניין בין אדריכלים יהודיים ללקוחות ערביים בתקופת המנדט. אחת הוילות הללו, בית עספור, שוכנת ברחוב טשרניחובסקי 25.
בית עספור
בית זה תוכנן ב-1934. זאת היתה עבודתו הראשונה של האדריכל משה גרשטל שעלה והשתקע בחיפה רק שנה אחת קודם לכן, ב-1933.
שיתוף פעולה מרתק בשדה הבנייה בין יזמים ערביים לבין אדריכלים יהודים
המבנה מייצג סידרה של מבנים שנבנו בחיפה כתוצאה משיתוף פעולה מרתק בשדה הבנייה בין יזמים ערביים לבין אדריכלים יהודים. המבנה מצטיין מחד בקויו הנקיים ופשטות נפחיו ומאידך בשימוש במרכיבי בנייה ערביים מסורתיים, כגון הקשת והגימור באבן.
העיצוב המינימליסטי הכללי, בשילוב מרפסות מעוגלות מובלטות, בעלות מעקות מתכת, משייכות את הבניין לסגנון הבינלאומי. כזכור, סגנון זה נולד בבאוהאוס שבגרמניה והובא מאירופה בעיקר ע״י האדריכלים שעלו בעליה החמישית ממרכז אירופה.
התכנון הפנימי של הבניין אף הוא היה מהפכני לתקופתו וכלל חלל מרכזי פתוח ובו חדר מדרגות שהוביל לקומת חדרי השינה. חדר המגורים המרשים, הממוקם בקומת הקרקע, היתמר לגובה של שתי קומות. כאמור, גימור הבניין היה באבן בעיבוד עדין.
חנא (ג׳ון) עספור
חנא עספור היה עו״ד ערבי נוצרי- פרוטסטנטי, בן למשפחה עמידה יוצאת שפרעם. הוא היה פעיל בולט בתנועה הלאומית הפלסטינית וכיהן כחבר במועצת העיר חיפה. כמו״כ היה חבר הנהלה בשורה של מוסדות פלסטיניים. באופו מפתיע, עו״ד חנא עספור, שהיה בוודאי מושרש היטב בחוגים הערביים בעיר, הפקיד את תכנון ביתו הפרטי בידיו של אדריכל יהודי לא מאוד מוכר שהגיע לחיפה רק שנה לפניכן. החלטתו זו בוודאי עוררה תמיהה, אך עם סיום הבנייה, הבית הוליד גל התלהבות, הן מצד היהודים והן מצד הערבים.
האדריכל משה גרשטל (1886-1961)
משה גרשטל מוכר משכבר לקוראי מדורנו. לאחרונה, הוזכר כאדריכל שזכה בתחרות האדריכלית לתכנון שוק תלפיות החיפאי.
בכל זאת נזכיר מספר פרטים ביוגרפיים. הוא יליד גליציה (פולין) אך למד אדריכלות בוינה ושם אף סיים את לימודיו ב-1914. במלח״ה הראשונה שרת כקצין בצבא אוסטריה. לאחר המלחמה פתח בקריירה מקצועית מצליחה. בעקבות התגברות האנטישמיות ועליית הנאצים, עלה לא״י ב-1933 מרומניה (בוקרשט) שבה היה לו משרד משגשג. כפי שצויין לעיל, בית עספור היתה עבודתו הראשונה בחיפה. התגובות הנלהבות לו זכה בית עספור חיזקו את המוניטין של גרשטל. בהמשך תכנן בחיפה, מלבד בניין שוק תלפיות, את בניין בית חולים כרמל הישן, בית התעשייה ועוד. הוא נודע כאדריכל מודרניסטי שידע לשלב את עקרונות אסכולת הבאוהאוס עם מרכיבי הבניה הערבית המסורתית.
גילגולו של בניין
משפחת עספור גרה בבית יפיפה זה עד למלחמת השחרור. לאחר המלחמה, עד שנות ה-90 של המאה שעברה, הבית שימש את אנשי חיל הים כ״מועדון קצינים״.
ב-1991, המבנה הוכרז מבנה לשימור ע״י עירית חיפה. כיום, לאחר שעבר שיפוץ ושימור קפדני, המבנה משמש כבניין המשרדים של חברת הבנייה המשפחתית ״שרביב״. יופיו של המבנה נשתמר היטב, לתפארת האדריכלות בסגנון הבינלאומי בחיפה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
בשנת 1934 עברו הורי, אדל ויוסף ממן, מטבריה לחיפה לאחר נישואיהם גר הזוג ליד רחוב צידון בבניין בבעלותו של חנא עספור. אני נולדתי בבית החולים "בתר" וכילדה קטנה מאוד (בת שלוש) אני זוכרת שתיים או שלוש תמונות ילדות מהדירה שלנו בבניין של חנא עספור. יש ברשותי תמונה אחת לפחות שבה נראה הכלב שלנו על המדרגות החיצוניות של הבניין. בסדר, אני נמנית על הקשישוֹת שבין הישראלים היום, זה נכון. תודה על הרשימה המעניינת!
תודה רבה על העדות המקסימה. שמחתי שמצאת עניין בכתבה, שבוע טוב!
כן אבל כדאי גם לקרוא בויקיפדיה למי ששכח על מאורעות תרצ"ו תרצ"ט כשנתיים מאוחר יותר אפרופו הקונספציה כבר מאה שנה לפחות שאנחנו חיים בה.
אם מתעקשים בכל כתבה כמעט לציין את שיתוף הפעולה והקורא כמעט מאמין שהיה פה גן עדן אסור שנשכח להזכיר את התמונה המלאה: פיגועים שלא פסקו ואכזריות שלה כלפי העם שלנו אפילו עוד לפני ששבנו לארצנו שלא לדבר על אחרי.
שבת שלום!
תודה על תגובתך. העובדה שאני מזכיר את שיתוף הפעולה בתחום מסוים, איננה משכיחה את ההתרחשויות ההיסטוריות האחרות. שבת שלום!
משפחה אמידה ולא עמידה..
תודה, יתוקן, כמובן! שבת שלום!
בשנות השלושים של המאה הקודמת עדיין לא היה קיים המושג "פלסטינים".
תודה על תגובתך. המושג לא היה קיים, האנשים כן. שבת שלום!
זו לא העבודה הראשונה שלו בחיפה. והוא היה כאן קודם וחזר שוב.
תודה על תגובתך, עובדה זו מצויינת בויקיפדיה. שבת שלום!
אמידה. לא. עמידה.
תודה רבה על הכתבה
חצר ביתנו ברח' זאב 10 גבל בחצר מועדון הקצינים, וכילדים היינו יושבים על הגדר המשותפת וצופים בהופעות. זכורים לי הצמד אילקה ואביבה ולהקת פיקוד צפון בכיכובו של לוליק (לוי)
תודה על תגובתך, נעים להזכר. שבת שלום!
כל הכבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און.שבת שלום לך
תודה רבה, ידידי, רפול ושבת שלום!
תודה ד"ד בר און על הזרקור ההיסטורי שלך על מבנים מיוחדים בעיר.
אשמח אם תואיל להתייחס למבנה בריכת הפועל ברח' הפועל בחיפה שעומד נטוש כבר עשרות שנים.
תודה רבה על תגובתך המפרגנת. באשר לבריכת הפועל- נשקול.