אודיטוריום חיפה הינו חלק ממכלול מבנים הקרוי "מרכז רפפורט לתרבות ולאומנות" הכולל גם את "בית הכט" (לשעבר בית רוטשילד), ״סינמטק חיפה״ ו"אולם רפפורט".
האודיטוריום
זהו אולם גדול המכיל מעל 1,100 מקומות ישיבה ואליהם ניתן להוסיף עוד כ-350 מקומות בתצורה יחודית. לאולם אקוסטיקה משובחת ומתקני במה משוכללים. אולם המבואה רחב הידיים מאפשר הצגת תערוכות מתחלפות וקיום בית קפה. האודיטוריום משמש כאולם הבית של התזמורת הסימפונית חיפה ולהצגת מופעים מתחומים מגוונים: תיאטרון, מחול, בדור, מוזיקה קלאסית וקלה והקרנת סרטים.
הבניין תוכנן ע"י האדריכלים אל מנספלד ודני חבקין ונחנך ב-1974. בעת בנייתו, חופה הבניין בלוחות אבן אשר יצרו פסיפס. במהלך השנים החלו לנשור לוחות האבן, עד כי נוצרה סכנה בטיחותית. לכן, בשנת 2000 הותקן במקומו החיפוי המתכתי דהיום, בתכנון משרד האדריכלים מנספלד-קהת.
משפחת רפפורט
משפחת רפפורט הינה משפחת כהנים ענפה מאוד. אבי המשפחה היה רב קהילת קרמונה שבאיטליה. עם המשפחה נימנים רבנים, אנשי רוח, מוזיקאים, רופאים, שחקנים, אנשי מדע, ציירים וגם אנשי עסקים.
ברוך רפפורט, (1922-2010), איש עסקים יליד חיפה שהתגורר בג'נבה, תרם רבות מהונו למוסדות חיפאיים כגון: בניין הפקולטה לרפואה, ביה"ח לילדים ברמב"ב וכן למרכז התרבות שבמרכזו עומד האודיטוריום- שילוב מבורך של בריאות ותרבות.
אדריכל אל מנספלד (1912-2004)
מנספלד נולד בסנקט פטרסבורג, בירת הצארים. החל את לימודי האדריכלות בברלין ואחרי סילוקו משם ב-1933 ע"י המשטר הנאצי, המשיך בלימודיו בפריז, שם סיימם בהצטיינות. ב-1936 עבר להתגורר בחיפה ובה עבד במשך כ-20 שנה בשותפות עם האדריכל מוניו גיתאי- ויינרויב.
ב-1959 זכה בתחרות לתכנון מוזיאון ישראל (עם אדר' דורה גד). תכנן עשרות רבות של בניינים ברחבי הארץ. עם עבודותיו בחיפה נימנים: מוזיאון טיקוטין (עם Yoshimoro Junzo), בית אבא חושי (בשכ' יזרעאליה) ובית הכנסת ״בית אל״. קיבל פרס ישראל לארכיטקטורה לשנת 1966 (יחד עם דורה גד) עבור תכנון מוזיאון ישראל. עבור תכנון בניין האודיטורים קיבל את פרס רכטר (יחד עם אדר' דני חבקין). כמו כן זכה לתואר ״יקיר חיפה״.
משרדו, שהקים לפני כ-90 שנה, ממשיך ליצור אדריכלות בניהול בנו, אדר' מיקי מנספלד, ושותפו אדר' חיים קהת.
אדריכל דני חבקין (1925-1993)
חבקין נולד בחיפה, למד אדריכלות בטכניון, בו סיים את לימודיו ב-1950. הוא לימד בטכניון ושימש פעמיים כדיקאן הפקולטה לארכיטקטורה. כאמור, היה שותף של פרופ' אל מנספלד (1964-1974). עם עבודותיו בחיפה נימנים: בניין מגורים "N" ברמת הדר (עם אדר' ש. גלעד), שכונת שער העליה (1976, עם אל מנספלד) ומעונות בקמפוס הטכניון בנוה שאנן (עם אשתו עכסה חבקין).
גלוי נאות: זכיתי להמנות עם תלמידיהם של הפרופסורים אל מנספלד ודני חבקין גם יחד.
האודיטוריום ופסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה
מדי שנה, נערכים באודיטוריום טקס הפתיחה וטקס הנעילה של הפסטיבל. כמו כן, מוקרנים בו ובאולמות הסמוכים לו סרטים רבים כחלק מהפסטיבל. השנה ימלאו 40 שנה מאז תחילתו של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה שיתקיים כמדי שנה בחוה״מ סוכות.
קוראים יקרים
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
הקרקע עליו אודיטוריום ומרכזהקניות בבעלות יחזקאל נתנאל כמובן כשמו כן היה. יהודי ממוצא לבנון עמיד אשר אביב חיים נתנאל הקים קו הובלות משאיות מעירק לחיפה ומחיפה לעירק. לימים אבא חושי ביקש לרכוש את שטח האדמה מ נתנאל בכל מחיר אחרי פטירת אבא חושי בתנאים מיוחדים אשר האוצר אישר השטח נרכש ע"י עיריית חיפה וניבנה האודיטוריום וב משך השנים ברוך רפפפןרט חיפאי בעל רשת בתי זיקוק באירופה הרים תרומות להמשך בנייה ופיתוח המקום. כזכור היה במקום אמפיתאטרון פתוח אשר האומנים נהגו להופיע במקום.
תודה רבה על תגובתך, מידע מעניין מאוד. שבת שלום!
עיריית חיפה מנציחה זמרים לא חיפאים בגבעת זמר – בעודם חיים.
את מיטב האדריכלים שתכננו ובנו בעיר, זכו בפרסים ובהוקרה – עיריית חיפה לא חושבת שצריך להנציח כלל.
איפה רחוב אל מנספלד?
איפה רחוב שלמה גלעד?
איפה רחוב משה גרשטל?
איפה רחוב פיליפ ביהם?
איפה רחוב ריכרד קאופמן?
ועוד רבים אחרים…
האם תכנון מאות מבנים ושכונות בחיפה פחות מכובד מכתיבת שירים וספרים?
תודה רבה על תגובתך, איתה אני מזדהה ב-100%!
אחד האולמות היפים בארץ. ומשמח לראות שחיפה ממשיכה להיות נכס תרבותי בארצנו
תודה על תגובתך, שבוע טוב!
האודיטוריום תוכנן וחופה במקור ברצועות של אריחי פסיפס קרמי 4.5*4.5 ס"מ -בשני גוונים – אשר הודבקו במקור על גבי גזה. ההדבקה למבנה בוצעה בצורה לקויה ולכן מקצת מהאריחים נשרו ויצרו כתמים. לאחר שנים של מראה מרופט הוחלט להסיר את הפסיפס ולבצע במקומו רצועות של חיפוי אלומיניום.
יצויין כי בסוף שנות ה-50 תוכנן ובוצע פסיפס קרמי 1.0*1.0 ס"מ בקירות תחנת הכרמלית. אז ידעו לבנות כמו שצריך.
תודה על תגובתך המעניינת, שבוע טוב!
בשנות ה60 ראיתי את הזמר הבלגי ז'אק ברל באמפי של בית ג'ימס דה רוטשילד על הדשא.
תודה על תגובתך, מקנא בך בשל מופע כזה- ברל הוא אחד הזמרים האהובים עלי, שבוע טוב!
כתבה מעניינת ובעיקרה טכנית היסטורית.
השם הון/תרבות מרמז משהו, אך לא מפרט.
ויש מה לפרט.
יחסית למתקן כה גדול, הרי אפשר היה לצפות שיהיו בו תכנים מגוונים יותר, כפי שהיו בו בימים עברו כאשר ניהלו את בית רוטשילד אמנים ולא פקידים של חברת ניהול. (מלבד פסטיבל הסרטים שהוא פנינה חיפאית נהדרת)
תודה על תגובתך.להזכירך כי כתבות המדור לא נועדו לבקר מוסד זה או אחר. לכך יש מדורים אחרים. שבוע טוב!
יש לציין שמגרש האודיטוריום היה קיים מבנה אבן בדמות טירה ס(אין לי פרטים למי היה שייך המבנה ומה היה יעודו) התיאטרון פתוח בה הופיעו מיטב האמנים והלהקות של שנות ה50-60 גם רחבי העולם.
תודה על תגובתך, מעניין מאוד, שבוע טוב!
תודה על הכתבה.
נדמה לי שהמאמינים הבהאים קיימו כנסים בינ"ל שלהם במבואה של הבניין.
מראה לא נפוץ אצלנו, של קהל גדול מתכנס
ומתנהל בשקט מופתי.
תודה רבה על תגובתך, שבוע טוב!
כל הכבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און. שבת שלום ומבורך לך.
תודה רבה, רפי יקר, שבוע טוב!