בשדרות הנשיא 89, בשכנות למלון דן כרמל, שוכן בניין מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית בחיפה.
מוזיאון טיקוטין
המוזיאון מוקדש באופן בלעדי לתצוגה ושימור של האומנות היפנית. הוא נוסד ב-1959 ביוזמתם של פליקס טיקוטין, אספן עשיר של אומנות יפנית, וראש העיר דאז, אבא חושי. בבסיס המוזיאון עומד אוספו הפרטי של טיקוטין אשר הובא מאירופה לישראל. אגף התצוגה של המוזיאון עוצב לפי רעיונותיו של טיקוטין עצמו, שהיה אדריכל במקצועו, ובפיקוחו של האדריכל מ. לב. מוזיאון טיקוטין נפתח לקהל ב- 1960.
מי אתה, פליקס טיקוטין?
פליקס טיקוטין (1893-1986), יהודי יליד שלזיה שבגרמניה, אדריכל ע״פ השכלתו, היה סוחר ואספן של חפצי אומנות יפניים. מוצא משפחתו מהעיירה טיקוצ׳ין שבגבול פולין ורוסיה וזה מקור שמו. ב-1924 פתח גלריה לאומנות בברלין שבה הוצגו חפצי אומנות יפניים שעוררו עניין רב באותם ימים.
לימים הפך לסוחר אומנות מצליח בתחום אומנות המזרח הרחוק בכלל ויפן בפרט. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא נמלט להולנד מפני המשטר הנאצי. הוא ומשפחתו ניצלו הודות לחסידי אומות עולם הולנדיים. לאחר המלחמה עבר להתגורר בשוויץ והמשיך בפעוֿילות האספנות והמסחר מארץ זו עד למותו ב-1986.
הגנבה הגדולה
ב-1988 אירעה פריצה למוזיאון ונגנבו מהאוסף כ-200 פריטים שרבים מהם לא נמצאו עד היום. משפחת טיקוטין טענה שהפריצה התאפשרה בגלל סידורי אבטחה לקויים. על רקע זה התעררו יחסיו עם עירית חיפה שהיתה אחראית על האבטחה. לימים, רוב הפריטים אותרו כאשר הוצאו למכירה ע״י בית המכירות סוטבי׳ס בלונדון. כל הפריטים שאותרו הוחזרו לאוסף המוזיאון והפורצים נעצרו.
אגף חדש בתכנון יפני-ישראלי
בשנת 1995 נחנך אגף חדש למוזיאון שכלל מלבד הרחבה של חללי התצוגה גם מפלס עליון שבו אולם הרצאות וקפטריה. האגף החדש תוכנן ע״י האדריכל היפני יושימורו ג׳ונזו (Yoshimouro Junzo) בשיתוף עם האדריכל החיפאי המוערך, פרופ׳ אל מנספלד (1912-2004). מנספלד זכה בפרסים מקצועיים רבים, בפרסום עולמי וכן זכה בפרס ישראל לארכיטקטורה לשנת 1966 בשיתוף עם האדריכלית דורה גד עבור תכנון מוזיאון ישראל בירושלים.
מרכז להפצת תרבות יפן
מאז חנוכת האגף החדש ב-1995, התקיימו בו למעלה מ-150 תערוכות חדשות. בזכות מגוון רחב של תערוכות ופעילויות חינוכיות ותרבותיות, המוזיאון הפך למרכז להפצת תרבות יפן בישראל. לאור פעילותו הענפה קיבל המוזיאון אותות הוקרה מידי שר החוץ של יפן (2009) וקיסר יפן (2014). בימים אלה מתקיימת תערוכה שמחברת בין אמנים מהאמנות היפנית המסורתית של הדפסי העץ לאמנים עכשוויים, יפניים וישראליים.
קוראים יקרים
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
ל- יעל
תודה על תגובתך. חשפת עוד תחום שבו חיפה נשארה מאחור…
האגף ב-1995 היה הפעם האחרונה שבנו בחיפה מוזיאונים. בתל אביב נבנו ב-30 שנה האלו 6 מוזיאונים חדשים ושני אגפים חדשים במוזאון תל אביב לאמנות ועכשיו במוזאון ארץ ישראל וקמפוס להקת בת שבע למחול
בירושלים נבנו 4 מוזיאונים חדשים ושופץ מוזאון מגדל דוד ונבנתה הספריה הלאומית וקמפוס אומנויות הבמה.
הגיע הזמן שהמדינה תשקיע בתרבות במיוחד בחיפה שהיא העוגן התרבותי של הצפון. וגם עיריית חיפה תחזור לחזון אבא חושי שבתקופתו קמו המוזיאונים היה להפוך את ויפה לעיר תרבות ברמה בינלאומית ולכן הביא את מאנה כץ ואוסף אומנות יפן והקים מוזיאון ימי לאומי.
המבנים התיישנו וחייבים להשקיע בחידוש ובנייה כמו שנעשה במרכז הארץ.
אפשר לציין שהמוזיאון נבנה על מגרש ביתו של קיש שהיה קצין בריטי יהודי. על שמו שרות קיש.
ל- מושיק:
תודה רבה על תגובתך. שמחתי על כי עוררתי את עניינך בהיסטוריה של בנייני העיר. שבת שלום!
ל- איילת:
תודה על תגובתך. הכתבות מסתמכות על מקורות ראויים בהחלט, כגון ויקיפדיה ואתרי מידע אחרים. הן נכתבות לאחר הצלבת מידע, אך אכן לא נערך מחקר אקדמי על כל בניין. המידע הרב המצוי באינטרנט עובר סינון וסיכום ואינו מועתק כפשוטו. לאחרונה התחלנו להשתמש גם בכלי בינה מלאכותית (AI) כדי להגיע למידע רלוונטי. ועדיין, יש מקום לזהירות בהצגת מידע לציבור וזאת הסיבה להערת האזהרה.
שמחתי להווכח שנהנית מקריאת הכתבה הנוכחית ואני מקווה כי תמצאי עניין בכתבותי גם בעתיד. שבת שלום!
"הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל"
מאד נהניתי מהכתבה, בעיקר אחרי ביקור במוזיאון. אבל הפסקה הזו מערערת את כל התכן. למה להתסמך על מקורות לא ראויים ולהעלות אותם ככתבה עצמאית? זה לא מכבד, לא את הקוראים ובהחלט לא את הכותב שהתואר וקורות החיים שלו היוו מעין הבטחה לתוכן איכותי הנובע ממחקר ולא מ" העתק הדבק" מאתרים הידועים כמידע לא מהימן.
תודה לך ד"ר "ויקיבר-און" שמאיר את עיניינו בנושאים היסטוריים מעניינים!
ל-רפי רפאל
תודה רבה, ידידי, שבת שלום!
כל הכבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און. שבת שלום ומבורך לך