השנה האזרחית החדשה נחגגת במדינות שונות בעולם. יש מי שמחבר זאת לחג המולד ואחרים פשוט חוגגים את התאריך האזרחי המתחלף. מאחר ובישראל אנו חיים ומתנהלים במקביל בשני לוחות שנה – העברי והלועזי, אפשר לחגוג את ראש השנה פעמיים.
11 ימים שנעלמו באוקטובר 1582
לוח השנה האזרחי בו אנו משתמשים כיום נקרא הלוח הגרגוריאני והוא נקבע רק בשנת 1582 על ידי האפיפיור גרגוריוס ה 13. הסיבה שהחליפו לוח שנה היתה בגלל אי התאמה של הלוח הישן למועד בו היה רצוי לחגוג את חג הפסחא של שנת 1582. לוח השנה הקודם היה הלוח היוליאני, זה שקבע יוליוס קיסר מהאימפריה הרומית. גרגוריוס שאל אסטרולוגית ותאולוגים וכל מי שהיה מוכן לעשות איתו את החישובים ויצר לוח שנה חדש, זה שאנו משתמשים בו עד היום. אגב, באותה שנה, 1582, כדי להתאים את הלוח, בחודש אוקטובר בוטלו 11 ימים, והיום שאחרי ה 4 לאוקטובר היה 15 לאוקטובר שנת 1582.
לא כל מדינות העולם הנוצרי הסכימו לשינוי בגלל חג המולד. לפי הלוח היוליאני חוגגים ב 25 לדצמבר והיו שהחליטו שהלוח הזה ימשיך לשרת את ענייני הדת אף כי הלוח הגרגוריאני משרת את ענייני היומיום. אחרים חוגגים ב 7 לינואר. אבל סוף שנה זה סוף שנה וכל התחלה חדשה ראויה לחגיגה.
פסטיבל לכבוד האלים הרומאים
עוד לפני הנצרות, היוונים ואחריהם הרומאים חגגו בתקופה הזאת. "סטורנליה" היה פסטיבל לכבוד האל סטורן, אל החקלאות והקציר, שנחגג בין 17 ל-23 לדצמבר. לאל השמש חגגו ב 25 לדצמבר, ובנוסף היה חג ראש חודש בכל אחד מהחודשים שנקרא קלנדס, מכאן המילה קלנדר, לוח שנה.
התלמוד הירושלמי מייחס לאדם הראשון את עונת החגים של אותה תקופה, ואף נכתב שגם האדם הראשון בירך את חג הקלנדס של ראש חודש. כאשר נבחר המועד לחג המולד, הכנסייה בתחילת דרכה כיוונה למועדים דומים לתקופת החגים של הרומאים, והתעלמה מהסיפור שטוען כי ישו נולד באביב.
נוביגוד לפי ההוראות
יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, קוראים לסוף השנה ותחילת השנה החדשה "סנובן גודנום" או כפי שמוכר יותר: נוביגוד. חג השנה החדשה. מאחר והמשטר הקומוניסטי לא התיר סממנים דתיים וביטל את חגיגות הכריסטמס, חגגו את ראש השנה עם עץ ומתנות, והחגיגה התאימה לבני כל הדתות.
הצאר פיוטר הראשון הביא לאימפריה הרוסית את חגיגות השנה החדשה, בשנת 1699, כאשר ניסה להתקרב לעולם המערבי. עד אותו זמן, ראש השנה נחגג בספטמבר, לפי הלוח הביזנטי. פיוטר הראשון הכריז שראש השנה יהיה ב1 בינואר, לפי הלוח היוליאני שהיה בשימוש בנושאי דת בעולם המערבי. וכך היה.
יש לציין שבלוח היוליאני, שהיה בשימוש מאז ימי יוליוס קיסר בשנת 45 לפני הספירה, גם 1 למרץ היה לפעמים ראש השנה, וברוסיה עד שנת 1492, חגגו את ראש השנה במרץ. אחר כך עברו לחגוג בספטמבר, וכמאתיים שנה אחר כך בינואר. לפי הצו של פיוטר הראשון, כל האנשים קבלו חופשה בת שבוע ימים, וצריכים היו לחגוג לפי ההוראות שהפיץ, בדומה לחגיגות שהיו מקובלות במערב.
עצים קישוטים ומתנות
בשנת 1852, שלטה ברוסיה הקיסרית יקטרינה השנייה, והיא הכניסה מסורת של עצים, קישוטים, גלויות מצוירות והחלפת מתנות בחג ראש השנה ובחג המולד.
בשנת 1916 בעקבות מלחמת העולם הראשונה ומתוך חשש לפגיעה ביערות, נאסר השימוש בעצים לחגיגות ראש השנה ולאחר המהפכה הקומוניסטית בוטל חג המולד כמו גם כל שאר החגים הדתיים שאסור היה לחגוג תחת המשטר הקומוניסטי. באותה תקופה לוח השנה הגרגוריאני הפך ללוח הרשמי גם לצרכי חגים אזרחיים כמו ראש השנה. האיסורים שחלו ברוסיה על חגיגות דת זלגו בהדרגה לכל המדינות של הגוש המזרחי- רומניה, בולגריה ואלבניה.
בשנת 1936 החליטו באוקראינה להחזיר את הצבת העצים לכבוד ראש השנה, יחד עם ימי חופש "כדי לאפשר למעמד הפועלים לחגוג". תחת השלטון הקומוניסטי בוטלו החגים הדתיים ומעמד הפועלים חגג רק את 1 במאי. וכך ה"נוביגוד", חג ראש השנה, נכנס לתוקף בכל ברית המועצות וקיבל את תמיכת המפלגה.
להרים כוסית לשנה החדשה
הסממנים של נוביגוד דומים לסממני הכריסטמס אך קבלו תוקף חילוני: הכוכב שמייצג את כוכב בית לחם שזרח כאשר ישו נולד, הפך לכוכב אדום של ברית המועצות. קישוטי העץ הוחלפו בדמויות מהפולקלור הרוסי. סנטה קלאוס הוחלף בסבא כפור – 'דד מורוז', המבוסס על דמות השד המיתולוגי מורוזקו, שהיה חלק מהתרבות הרוסית הפגאנית. מורזוקו חילק מתנות לילדים הטובים והעניש את הרעים.
המסורת התפתחה והתווספו מני מאכלים שמאפיינים את מזרח אירופה והרמת כוסית של שמפניה. לאחר פירוק ברית המועצות החג המשיך להיות אחד החגים האהובים על יוצאי ברית המועצות לשעבר ויוצאי מדינות מזרח אירופה, והחגיגה זלגה לאט להרבה בתים חילוניים שמחפשים סיבה למסיבה ודרך מיוחדת לחגוג את תחילת השנה החדשה עם מוזיקה, אוכל טוב ויין.
בריאות שלום וביטחון
שאלתי אנשים שונים מה הם מאחלים לעצמם לשנה החדשה. רבים כתבו לי שהם מאחלים לעצמם בריאות ושלווה, אהבה ושלום. דומה שזה מה שכמעט כולם רוצים בכל מקום ובכל זמן. היו מי שביקשו לברך להצלחה מקצועית, הצלחה בלימודים, וחיבורים טובים עם העולם.
- ריבה ביקשה ממשלה חדשה, ופנינה ביקשה "שהמדינה תחזור לשפיות".
- מאיה מברכת לשנה החדשה "שיהיה שקט במדינה, החטופים יחזרו הביתה והחיילים הגיבורים שלנו יחזרו לשגירה".
- שמחה מבקשת אותות וקסמים יחד עם ברכה והצלחה.
- יונה מבקשת חברות טובה, עין טובה הקשבה והתחדשות ההשראה. היו שבקשו זוגיות טובה, אחרים בקשו שלום בית ואהבה.
- אנט ברכה לשלום וגם "גילוי משיח בן דוד ברחמים, הבניין בית המקדש השלישי".
- ורד מברכת שכל הבנים והבנות ישובו הביתה "ואפשר להקדים להיום", הוסיפה.
- עליזה ברכה "שנקשיב לצד הרוחני בתוכנו ונפנים מה סיבת היותנו כאן, ומה ייעודינו", וגם אהבה, ושמחה והודיה. "שנאהב את עצמינו ואת זה שלידנו, שנקום בחיוך כל בוקר".
- בלומה ברכה "שלא נדע עוד מלחמות ,שנוכל לשקם את ארצנו".
תקוות לחמלה ולאהבה
- שושנה כתבה "אני מאחלת שארצנו הקטנה תחזור לשגרה הרגילה שלה, כי אין לנו ארץ אחרת. שהחיילים יחזרו הביתה בשלום במהרה. שהארץ תפרח וילדים יוכלו להמשיך לטייל בה בחופשיות. שכולם יחזרו".
- תמי ברכה שנחזור לשגרה בשלום וביטחון. "שצהל ישיג את המטרות. שכל החטופים יחזרו בשלום בריאים בגופם ובנפשם. שלא נשמע יותר "הותר לפרסום". שכל החיילים יבריאו ויחלימו. שהאחדות תהה מנת חלקנו. שהרוע והטרור ייעלמו מהעולם ויתפסו את מקומם הטוב, החמלה, האור והאהבה".
- אייל ברך שלום במזרח התיכון. "שימחה אחדות ואהבה בין כל הדתות, מפלגות, אמונות".
הברכה שלי:
אברך גם אני שיהיה שלום אמת, אהבה מוארת, פרנסה טובה, מזל טוב וחברות טובה. אברך שישובו כל חיילנו הביתה בשלום, שישוחררו החטופים והשבויים במהרה, שיחלימו הגוף והנפש. אברך שתשתקם הארץ ושנהיה מאוחדים ואוהבים, מחוברים לאור ולשפע.
תודה לכל המגיבים.
מאז עליתם של הרוסים במיוחד בשנת 1990 חלקם אמרו אז מתוך מיליון הגיעו לא יהודים כ500 . חלק מצאו לחגוג כאילו סוף השנה בלועזית . היות אנחנו כעת במלחמה ואחרי מה שעברנו בחג השבועות. אנשי חילונים נגד הדת ונגד כל מאמינה. החלטתי לא להתייחס. כי עד עתה יחסנו בזילזול בכל מי שניסה להכניס את חגים של אחרים לביתנו. והיום והמלחמה הזאת היתה מלחמת דת. אז החלטתי לא לסטות ולשמור מצוות ולא להיות מושפעת בחגים של אחרים. כל זה בא עלינו בגללנו כי חיפשנו את עגל הזהב שבני ישראל היו במדבר.
מהרכיםבש ברככים בראש השנה יהודי
לכל החוגיגה, שנה טובה לכולם.
"נוביי גוד" – שנה חדשה.
"ס נובים גודום" – ברכת "עם השנה החדשה", כלומר עם מה מברכים אותך.
אכן יש הרבה דימיון בין החגים, כיוון שכל החגים (כן כן, אפילו חלק מהחגים היהודים שלנו) מבוססים על מסורות פגאניות.
דד מורוז הופיע בהרבה סיפורים ואגדות ישנות, מלווה בנכדתו סנגורוצ'קה (בתרגום גס "שלגית").
סנטה קלאוס הגיע מאגדות אירופאיות, שמקורן באזור הולנד.
תודה שבחרת לשתף בחג שבאמת חשוב לנו, יוצאי בריה"מ לשעבר, כעדה וקהילה, ומשום מה בארץ הרבה מסרבים לקבל את העובדה שאין חלקיק דתי בחג הזה, וכולו מבוסס שמחה, משפחה, חברים, מתנות, והעיקר – לצפות קדימה בתקווה.
ס נובים גודום!
מברכים בראש השנה היהודי.
אם זה חג חילוני כפי שטוענים הרי שלא צריך לברך בו אלא רק לאחל.