כוחו של הטבע
בימים כתיקונם, בין לבין ראיונות עם בני הדור הוותיק ותיעוד סיפור חייהם, אני נוהגת לצאת אחת לכמה ימים לטבע. אוהבת לנשום את המרחבים, להאזין לציוץ הציפורים, להביט על צמרות העצים, ללטף פרח חדש שהנץ לאחר הגשם. בימים אלה, כאשר הנפש של כולנו סוערת וכואבת, אין כמו יציאה לאתנחתא בחיק הטבע המאפשרת לצבור כוחות.
אתמול בבוקר (יום א' 10.12.23), כאשר המחשבות סערו והלב כבד, הצעתי לחברתי מינה להצטרף אליי לקפיצה קטנה לפארק הכרמל. הפעם, משך אותי ההגה כבמטה קסם לנחל אורן והאגם הנעלם, בהר הירוק תמיד. כל כך אהבנו לטייל כאן בילדותנו עם אבא ז"ל, עולים בי זיכרונות ועמם לחלוחית בעין.
מפגש עם פלוגת תותחנים בחניון האגם
בחניון האגם, בדרכנו אל תחילת המסלול, הבחנו בקבוצת חיילים יושבים על תלולית. "מה עושים כאן חיילים בתקופת המלחמה?" הסתקרנו והחלטנו לגשש מקרוב. קצין חייכן בדרגת סא"ל ניגש אלינו והציג עצמו: יאיר שימל, מג"ד תותחנים 9260, גדוד המשתייך לחטיבת האש 282.
תותחנים עבורי, זו 'מילת קוד' שתמיד מביאה עמה התרגשות רבה. אבא, סא"ל דודו רטנובסקי ז"ל, סיפרתי ליאיר, שירת כמג"ד תותחנים, ממש כמוך. אבא, שהיה איש של אנשים, אהב את החיל ואת חייליו אהבת נפש. בדצמבר 1977, השבוע לפני 46 שנים, לקה בהתקף לב במהלך אימון עם חייליו בסיני. בעת אובדנו של אבא ז"ל הייתי נערה צעירה. לימים, עם גיוסי לצה"ל, בחרתי להמשיך את דרכו של אבא בחיל אותו כה אהב, כקצינת החינוך של אגד ארטילרי 282 ברמת הגולן, אליו השתייך אבא בכמה מתפקידיו.
יאיר התרגש מסיפורי והציע שאומר כמה מילים לחיילי הפלוגה. כך, עם עיניים דומעות מהתרגשות וללא הכנה מוקדמת, שיתפתי את החיילים בתחושותיי, חלקתי עמם את גאוות היחידה שאני חשה בעת הפגישה עמם וביקשתי להודות להם ולחזקם. כשהציעו שנצטלם יחד למזכרת, שוב התרגשתי. רגשנית שכמוני…
יום לכידות גדודי בטבע
לאחר 64 ימי מילואים בגיזרה הצפונית, סיפר לנו יאיר, יוצא הגדוד כעת לחופשת התרעננות וצבירת כוחות לקראת סבב המילואים הבא. לסיכום התקופה הארוכה, אורגן לגדוד יום לכידות בחיק הטבע, כאשר כל אחת מהפלוגות יצאה לפעילות לפי בחירתה. אחת הפלוגות יצאה לפעילות בכפר ידידיה, אחרות לעכו ולעין אפק. יאיר מדלג בין הפלוגות, חשוב לו לומר דברי תודה והערכה אישית לכל אחד מהחיילים. "שימרו על האחדות ועל הלכידות", ביקש יאיר מחיילי פלוגת הסיוע עמם נפגשנו והמליץ להם לשמור על מינון נמוך בצריכת החדשות בתקשורת…
השראה ערכית ומרגשת
שעה קלה במחיצת הפלוגה ויאיר המג"ד, הספיקה כדי להבחין שמדובר באדם מיוחד, מענטש, איש של אנשים עם לב גדול. תחושת ההערכה כלפיו התעצמה כאשר התברר שיאיר, מנהל המכינה הצבאית 'בני דוד' ואב ל-7 ילדים, תרם לפני כמה שנים כליה לבחור צעיר שהתייתם מהוריו, אותו לא הכיר קודם לכן. שלוש שנים לאחר תרומתו של יאיר, החליטה גם אשתו הדס לתרום כליה. מרגש ומעורר השראה.
אורנה יקרה,
תודה מכל הלב על מילותייך הטובות. נעים לקרוא…
יעל יקרה,
איזו כתבה נהדרת הבאת לנו כאן. מחממת את הלב! לשמוע ולקרוא שגם בימים אלו צה"ל דואג גם לרוח ולנפש של חייליו ולהוציאם לטיולים בחיק הטבע להתרעננות. המפגש המקרי שלך עם חיילי התותחנים נקראת "השגחה פרטית".
יופי של כתבה, מהנה מאוד.
אורנה נורית עטר.
כמובן דישמעו פחות חדשות …..כדי שלא יידעו איך מנצלים אותם לטובת אינטרסים פוליטיים וכלכליים ….מלחמת כזב
יעקב יקר,
קטונתי… תודות
נעמי יקרה,
תודה על מילותייך המרגשות!
יעל
את והתותחנים יצאתם להתרעננות מהקרבות – כל אחד והדרך שלו לקרב על הבית.
יופי.
היי יעל,הטבע במיטבו וכמו גם כתיבתך המרגשת. המפגש המקרי עם חיילנו הנפלאים ומפקדם העצים את הטבע והחיים עצמם.