כמה מילים על עורבים
עורבים, למי שלא יודע, הם ציפורי שיר, שנחשבים לציפורי השיר הגדולים בעולם. בישראל קיימים שבעה מינים, כשהנפוץ מהם הוא העורב האפור. הגוף של העורב האפור הוא אפור בהיר, הכנפיים, הזנב והראש שחורים. אי אפשר שלא לשמוע אותו, ורבות רואים אותו בלהקה, כשכולם קוראים בקריאה צרודה, מעין קרקור חזק, שנשמע כמו, "קרע, קרע".
העורב בונה את הקן שלו, בדרך כלל בעצים גבוהים, או עמודי חשמל, והוא אוכל כל. פירות, גוזלים, ציפורים, מכרסמים, אגוזים. בערבית שמו של העורב הוא: ע'ראב אוורק, זאע'. הם מאוד חכמים, פיקחים, ומנצלים את הסביבה לטובתם.
עוד מיני עורבים נוספים הקיימים בישראל: עורב מזרע, עורב שחור, עורב חום־עורף, עורב הודי, עורב קצר־זנב.
ישראל אהרוני, הזואולוג הישראלי הראשון, ציין כי מקורו של השם עוֹרֵב הוא "כי שָׁחוֹר כעֶרֶב" (מתהלים: "קווצותיו תלתלים שחורות כעורב"). בתלמוד כונה גם בשם קֻרְקּוּר, בשל קרקורו.
העורב במיתוסים
העורב מוזכר במיתוסים שונים, אולי בגלל הצבע השחור שלו, וקולו הרם שהוא משמיע. הוא מוזכר בספר בראשית, כאשר נוח שולח את העורב מהתיבה לראות עם המים קלו, והעורב לא מתרחק, ואחר כך נוח שלח את היונה. העורב הוא העוף הראשון המופיע בשמו בספר בראשית והשלישי מבין כלל החיות בעת בריאת העולם.
העורב מוזכר בספר בראשית ח' ז' :"וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ". ועוד כעשר פעמים בתנ"ך. כמו כן, מופיע באגדות רבות נוספות, ובמשלים, כמו במשל "השועל והעורב" של איזופוס.
האם העורבים נקמניים?
העורב קיבל את התווית- "מין מתפרץ", וזה תואר מפוקפק, שהדביק לו האדם.
יש טענה, שעורבים הם נקמניים: אם אדם יעבור ליד גוזל למשל, שנפל מהקן, והעורב יחשוד שהאדם עומד להרע לגוזל, ינסה לפגוע בו, ולא רק זאת, הוא אף יזכור את אותו אדם/כלב, שעשה זאת. לאנשים יש לפעמים נטיה להסתכל על הצד האפל של העורב. יש אומרים, שהם תוקפים כלבים, למרות שעורב לא יתקוף אף יצור ללא סיבה.
עדיף לא להתקרב לקנים של עורבים
נאמר שרוב התקיפות מתרחשות בתחילת הקיץ, משום שהגוזלים בוקעים באביב, והעורבים צריכים להגן על הקן.
ובכל זאת מילה טובה
לא אחת, רואים עורבים מגרשים דורסי יום, למשל את הנץ המצוי, כשהוא עף לעברו, עד שזה נעלם אי שם בשמים. האם הוא שומר על ציפורי השיר הקטנות?
ועוד משהו מעניין – מחקרים שונים מלמדים שעורבים יודעים לספור עד שבע.
העורב נוהג להחביא מזון
העורב נוהג להחביא מזון באדמה, או במרזבי גגות ובעצים (אגוזים ובשר) ולשוב אליהם בשעת הצורך. יש בזה משהו טוב, כי הם מפיצי זרעים של עצים. כמו כן, הם נוהגים, לאכול פגרי חיות. העורבים הם אינטליגנטיים במיוחד. עורב יכול לפתור בעיות ולתכנן קדימה תכניות, למשל, להשתמש בענפים כדי לשלוף מזון. הם יודעים לפצח אגוזים בעזרת מכוניות, להכין חכות, והם זוכרים פרצופים. בקיצור, הם חכמים.
לסיום אגיד, בנימה קצת היתולית, שמצא מין את מינו, כפי שנאמר בפתגם: "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו" . פתגם שמקורו בתלמוד, שאומר, שיצורים שיש ביניהם קרבה ביולוגית או התנהגותית, נוטים לדבוק זה בזה.
העורבים בחיפה
כתושבת חיפה, חובבת ציפורים, וצלמת חובבת, יוצא לי לפגוש לא אחת את הציפור הגדולה הזו, העורב האפור. אפשר להגיד שהעורב הוא ציפור עירונית. בחיפה רואים אותו במקומות שונים, בעיקר בקרבת בני האדם, למשל בחופים, בשקמונה, בטיילת לואי, ובכלל ליד בתים.
מדוע?
הם מחפשים מזון. בשונה מציפורי שיר קטנות שמחפשות את מזונן בשדות, (חרקים, צוף), העורב אוכל כל, ויודע למצוא אוכל, בכל מקום, למשל ליד פחים. אפשר לראות עורבים מתקבצים ליד פחי אשפה. הם שולפים את האוכל מהפחים, אפילו כשהאוכל עדיין בשקית זבל.
להקת העורבים בטיילת לואי בחיפה
למי שהולך לטיילת לואי שבמרכז הכרמל בחיפה, יראה תמיד לפחות עשרים עורבים, בסביבת הטיילת, עפים מעל, או צועדים לצד האנשים המטיילים שם, מחכים שמישהו ישליך לעברם מזון. הם חכמים, יודעים שיש אנשים בטיילת, ושיש לאנשים אוכל.
הם שם בכל מקום – עומדים על הענפים של עצי האורנים והאיקליפטוסים העצומים, משקיפים על העוברים ושבים, אוכלים אצטרובלים, ואחר כך מטמינים אותם באדמה. בטיילת ראיתי משפחה, עם עגלת תינוק, כשעורב עומד סמוך לעגלה, מחכה שיזרקו לו אוכל.
כמובן שיש עורבים בכל מקום בעיר חיפה, אך כלהקות, רואים אותם בעיקר במקומות ציבוריים, כמו טיילת לואי, שקמונה, ובעוד. בשקמונה למשל, הם עומדים על הגדרות סביב האתר הארכאולוגי, או עפים מעל האתר ומגרשים כל ציפור דורסת, שמגיעה לסביבה, גם בחיפוש אחר מזון, למשל את דאה שחורת הכתף.
ראיתי לא-מזמן, בשכונה שבה אני גרה, בחיפה, להקת עורבים גדולה, של לפחות 30 פריטים, עומדים על גג רעפים, כשהם מקרקרים במשך דקות ארוכות.
יצאתי לחפש את מקור המהומה, בעוד עורבים אחרים ממשיכים להגיע. על הגג היה גוזל של עורב. היה נדמה שהוא פצוע או חולה, כי הוא שכב על הצד. האמת חשבתי שהגוזל הזה מת. הם לא הפסיקו לקרקר, עד שלפתע הקטן קם, כמו החלים באופן פתאומי, ואחרי שעף מהגג כל העורבים נעלמו. כך שהעורבים הם ערבים זה לזה.
בהכנת הכתבה נעזרתי במקורות מידע מאתרי טבע / ויקיפדיה / ואתרי צפרות שונים וכן מהתבוננות אישית.
כתבה חשובה מאוד סברינה דה ריטה.
כתבה מעניינת מאוד. תודה על השיתוף
האם עורבים לא דוחקים מינים אחרים של ציפורים? ואולי חיות אחרות כמו זוחלים?
הכתבה לא מתייחסת לזה.
יש תחושה שהמרחב הציבורי בחיפה מתמלא בהם, ובכל מקום שהגיעו העורבים שאר הציפורים נעלמות (היונים ראשונות להיעלם).
העורבים מחזקים את הטענה שחיפה כבר מזמן הפכה שמורת טבע גם מבחינה אורבנית.
מעניין סברינה. תודה ושבת שלום
אני אוהבת את העורבים,הם אכן חכמים אבל גונבים הרבה מהאוכל שאני שמה לחתול,אני שמה אוכל לחתולים כי העורבים יודעים היטב איך להסתדר עם אוכל,הם להקות הכי חברותיות כלהקה,אחד שומר על השני ואגב עורבים גם מתאבלים כשעורב אחר מת,פעם חברה אמרה לי שהיא שונאת עורבים כי הם רעים ואני כל כך כעסתי עליה שנאלצתי להגיד לה שהלוואי שהיה לה שכל כמו שלעורב יש ושהיתה לאנשים ערבות הדדית כמו שלהם יש,בכל בוקר עורב מבקר את הכלבה שלי והם כאילו מנהלים שיחה,כנראה שכלבה שלי יש יותר שכל וגם מזל שהעורב לא יוכל לגנוב אותה כי היא גדולה ממנו בהרבה, בקיצור צריך לבטל את הסטרוטיב על עורב כאילו הוא רשע ובכללי אף חיה היא לא רעה,החיה ממלאה אחר האופי שהקדוש ברוך הוא ברא אותה והלוואי שהיינו ממלאים אחר החוקים של הקדוש ברוך הוא כשם שהם ממלאים
חכמתי תןדה
נחמד מאוד לקרוא את הכתבות של סברינה דה ריטה, נציגת הציפורים בעיר חיפה… (בזכותה התוודעתי לאוצרות שקמונה). גם הצילומים יפים מאוד. עדיין, העורב הוא מין מתפרץ ומעניין אם אפשר לרסן את ההתרבות שלו.
תודה רבה נורית
אותי תקף עורב בזמן שטיילתי עם הכלב. חוויה לא נעימה בכלל
להקות גדולות של עורבים הן מטרד במיוחד בטיילת קרית אליעזר.
נסו להוציא סנדויץ' ולשבת בטיילת יתחילו להתלהק סביבכם עשרות עורבים וההרגשה כמו התפתחות סצנה מהסרט של היצ'קוק.
אז יתכבד אדוני לאכול את הסנדויץ בבית.
תודה ורדינה הפתרון שלכם לחוסר ניהול הטבע העירוני זה שבני אדם לא יסתובבו בעיר
רוב תושבי חיפה השפויים הבינו עם מי יש לנו עסק וגישה הזויה שרק מביאה נזק… לפחות דבר אחד טוב יצא מחזירי הבר !
העורב חומס קינים ולמעשה אוכל כל מה שנקרה בדרכו כולל פגרים של בני מינו, בשנים האחרונות הם התרבו מאד ולכן מוגדרים כמין מתפרץ, לחשוב שהעורב הציל ציפור כלשהי מבז/נץ זו שגיאה, הם נלחמים בינהם על מזון בטרטוריה משותפת.
המיינה מאותה משפחה(זרזיר) הינה מן פולש אגרסיבי ביותר, יחד עם העורב האפור הם מפעילים לחץ אדיר על אוכלוסיית הזוחלים וציפורי השיר שמתמעטים.
יתכן שיש אמת בדבריך, רק אוסיף, שכאשר עורבים אוכלים פגרים, זה עדיף מאשר שאנחנו נצטרך לטפל בזה, יש קשר הדדי אולי סמוי, בין ציפורים לאדם. ולגבי גירוש ציפור זה או אחרת מטריטוריה, זה נכון שזה קשור לאוכל, השאלה מדוע הם למשל, לא מרגשים את המאינות?
תודה על ההארה שלך
כתבה מעניינת וצילומים נהדרים הוא
חיפה חיפה לא טוב להם החזירים לא טוב להם או העורבים
הבעיה הכי גדולה שלכם זה מכבי חיפה תגידו תודה שיש לכם עורבים וחזירים
איזו עיר מזעזעת
הדבר הכי טוב ויפה ומהים בעיר הזאת … ..
היציאה לכביש 2 …
איריס יקרה
תודה על תגובתך המעניינת ומרגשת
תודה על הכתבה המעניינת ויש תוספת:
לאבי יש מטפל הודי ובדת ההינדו עורבים אהובים ונחשבים לחיה קדושה !
לפי האמונה נשמה של אדם מת מתגלגלת 3 פעמים לגוף של עורב, ולכן נהוג ביום השנה למת לעלות לגג ולהשאיר שם אוכל לעורבים. מאמינים שהאדם המת הופך לעורב וביום השנה בא לבקר בביתו….
לא יודעת אם זה נכון, עניין של אמונה, אבל נחמד ונעים לחשןב שיש דרך כל כך פשוטה לתקשר עם המתים ולהעניק להם משהו טוב מאיתנו
גב' סברינה היקרה ! מחזקים את דבריך הנכונים . אנחנו משפחת עופר גרים ברחוב חורב בקומה שלישית ועל עדן חלון דירתינו אנחנו מאכילים מעל עשור שנים מספר עורבים. אני משתמש במזלג משום שהמקור של העורב הוא חזק ומסוכן והם ממש אוכלים לנו מהידיים . יש להם אינטיליגנציה גבוהה , זכרון וכושר זיהוי בלתי רגיל . אנחנו גם מאכילים דורות של עורבנים ממשפחת העורבים . כל הנתונים שמסרת בכתבה שלך , מדוייקים ביותר ויפה שפרסמת זאת ברבים . הטבע יפה ונא לשמור עליו ועל בעליי חיים . תודה לאנשים הטובים.
איתן
תודה רבה על תגובתך, היפה האנושית ולדעת שיש הרבה שוחרי טבע בחיפה
ובכל הכבוד על מעשיכם
שבת שלום
לי יש דודה בחיפה בשפרינצק היא סיפרה לי שהיא לא זורקת אוכל ולחן שנישאר היא מאכילה עורבים שבאים קבוע לחלונה ומבקשים אוכל למרות שאמרתי לה שזה כמו להאכיל חתול הם יחזרו אליה כל יום והיא לא תוכל להיפתר מהם ונכתבה הזו ממש חיזקה את דבריי תודה על השיתוף המעניין מאוד
אני מגדלת עורבים משנת 2012. היו פה בקרבת ביתי להקות גדולות של עורבים. בתחילה היתה להקה קטנה שהיו באים לביתי לאכול ולשתות הם הי מגיעים לחצר ביתי בשריקות חדות. ואם לא הגעתי היו מסתובבים סביב ביתי לבסוף נעמדים מול חלוני ושורקים שוב ושוב . הם חיים בקהילות הדואגים אחד לשני שכולם יאוכלו שווה . ומי דואג להם המנהיג . אבל בשנים האחרונות מספרם פחת . אני מאוד נהנת הטיפול בהם.
כתבה מעודדת לאהוב את העורבים למרות שאינם פופולריים כל כך בחברה. תודה.
גר בלאון בלום, יש ים של עורבים, דווקא הם מנקים את הכבישים, ואם לא מפריעים להם הם לא תוקפים. כמו החזירים. בכל מקרה יש הרבה מידי.
ראיתי עורבים מגרשים חזירי בר
אם רשאת העיר אינה עושה דבר בנושא ,לפחות הם מנסים !!!
מעניין סברינה. שבת שלום ומבורך
רפי תודה ושבת שלום
מהנה ומאלף ההסבר על העורבים.
חן , חן ותודה על הארת ההסברים
על ציפור מופלאה זו, העורבים.
תודה רבה על דבריך
מעניין, תודה.