אזור המפגש בין דרך העצמאות לרחוב שער פלמר- המוביל לכניסה הראשית לנמל- יודע התחדשות מבורכת וזאת הזדמנות טובה להתבונן אחורה בזמן על ההיסטוריה של נמל חיפה.
קיצור תולדות נמל חיפה
הנמל בחיפה מוזכר לראשונה ב-104 לפנה״ס כאשר שליט קפריסין הנחית חיל גדול על החוף כדי להלחם בצבא המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.
בשנת 1100 נכבש ע״י הצלבנים ובכך הפך למקום חשוב ונרשמה פריחה ושגשוג כלכלי. 700 שנה יותר מאוחר, במאה ה-18, חיפה קנתה לה שם של בסיס של שודדי ים שהפליאו במבצעים במזרח הים התיכון.
במאה ה-19, בעקבות ביקורו בא״י, הרצל זיהה את הפוטנציאל של חיפה ובספרו ״אלטנוילנד״ הוא תיאר את חיפה כנמל המרכזי של המדינה היהודית העתידה. ואז, במאה ה-20, הגיעו הבריטים.
נמל המנדט הבריטי
עם קבלת המנדט על א״י (1918), בריטניה ראתה את החשיבות האסטרטגית של חיפה כנקודת קישור בין המזרח התיכון, על הנפט העירקי שבו, לבין מערב אירופה ובריטניה בתוכה. ממשלת המנדט החלה לבצע עבודות מקדימות במטרה לפתח את נמל חיפה.
בוצע סקר מקיף ע״י סר פרדריק פלמר (1922) לאתור המקום המתאים ביותר לבניית נמל מודרני עמוק מים. העבודות התבצעו במשך 5 שנים (בלבד!), החל מ-1928 ועד 1934. עם סיומן, נחנך הנמל המודרני שנבנה, על פי הצעתו של פלמר, על רצועת קרקע שיובשה מהים.
על קרקע זו נבנו מחסני הנמל ומתקניו ובחלק הפנימי נסללה ״דרך המלכים״ (Kings way) שהפכה עם הכרזת המדינה ל״דרך העצמאות״.
דרך המלכים בתלבושת אחידה
כדי לבסס את חיפה כעיר שלטונית וייצוגית, השלטון הבריטי ביקש לתכנן את ״דרך המלכים״ ברוחב 30 מ׳ (איזה מזל!) המשדר עוצמה ומלכותיות. הבניינים לאורך הצד הצפוני של הרחוב תוכננו ע״י האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי. מפלס הקרקע נועד למסחר ואילו הקומות העליונות למגורים.
הבניינים נבנו עם גגון רחב ושדרת עצים שנועדה להציל על העוברים ושבים, זאת מתוך הבנה עמוקה לאקלים הארץ. הבניינים המחופים באבן, עוצבו ברוח הסגנון הבינלאומי עם הדגשת הקווים האפקיים ע״י פסי חלונות נמשכים וקרניזים בולטים. חזית הבניינים היתה זהה כמו תלבושת אחידה של תלמידי בי״ס אנגלי.
סר פרדריק פלמר (Palmer), מהנדס הנמל
פרדריק פלמר (1934-1960) היה, כאמור, המהנדס הבריטי שהציע את ייבוש רצועת הקרקע עליה תכנן את הנמל. לפני עבודתו בא״י הוא שרת את השלטון הבריטי בהודו והיה המהנדס הראשי של נמל כלכותה. הרחוב המוביל מדרך העצמאות אל השער הראשי של הנמל נקרא על שמו- שער פלמר.
קליפורד הולידיי (Holliday) אדריכל דרך המלכים
קליפורד הולידיי (1897-1960) היה אדריכל ומתכנן ערים בריטי שפעל רבות בתחום התכנון כיועץ לתכנון ארכיטקטוני לממשלת המנדט. במקביל, הוא פעל גם כמתכנן עצמאי בירושלים, בשטחי הגדה המערבית, בירדן וגם בחיפה. עם הבניינים שתכנן בירושלים נמנים כנסית סנט אנדרוז ובניין עיריית ירושלים ההיסטורי. בחיפה היה מעורב (כיועץ) בתכנון המרכז המסחרי החדש ברחוב הבנקים וקבע את ההנחיות לעצוב הבניינים לאורך ״דרך המלכים״.
מבנה לשימור
כיום, המתחם של שער פלמר וצומת דרך העצמאות הוכרז כ״מבנה לשימור״ ע״י עירית חיפה והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הבניינים של קליפוד הולידיי מקבלים חיים חדשים תוך שיפוצם בהקפדה על אופיים המקורי. קומת הקרקע אכן שמרה על יעודה המסחרי המקורי, אך הקומות העליונות משמשות למשרדים.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
כתבות מעניינות מהעבר הרחוק שמוסיפות ידע לדברים נשכחים.
תודה רבה על תגובתך, שבת שלום!
ל- אייל
תודה על תגובתך. דעותיך הביקורתיות- המעניינות ומעוררות מחשבה.
D9 על כל החלק המזרחי של דרך העצמאות במיוחד סביב רחוב פטריה ועזה (שנראים גרוע יותר מעזה כרגע)
להרוס הכל, בלי סנטימנטים. ולתכנן קרית מגדלי משרדים, קניוני-רחוב סביב פארקים כמו בשרונה בתל אביב.
בלי סנטימנטים, לגלח את כל המבנים המיושנים וברובם מסוכנים. ולתת זכויות בנייה ל-30-40 קומות.
את רחוב נתנזון צריך לשקע כמו בשרונה כרחוב תת-קרקעי ולהוריד את מגדל הטיל ובניין מס הכנסה עם כניסות
מקומת הקרקע שתהפוך לכיכר במקום רחוב נתנזון, ותתחבר לכיכר פריז כשטח גדול עם עצים ומזרקות.
צריך להפסיק את התקליט השבור של שימור מקום מכוער ועלוב עם כמה בנייני אבן מוזנחים ולבנות
מחדש את לב המע"ר של חיפה עם מגדלים, ממש כמו שעשתה בני ברק באזור התעשייה המיושן שלה.
ל- בני א.- תודה רבה על תגובתך, הטעות תתוקן בהקדם.
ישנה גם טעות בשנות חייו של קליפורד הולידיי, לפי ויקיפדיה:
21 בדצמבר 1897 – 26 בספטמבר 1960.
תודה לדוד על המאמר וסידרת המאמרים בכלל וגם לחי-פה…
שבת שלום!
תודה על תגובתך, הטעות תוקנה. שבת שלום!
ל- עוזי- תודה רבה על תגובתך.
ל- יגאל גרייבר- תודה רבה על תגובתך המלמדת והמידע המשלים.
ל- המשקיף מהקריות- תודה רבה על גילוי הטעות, תטופל בהקדם.
יש טעות בשנות חייו של פלמר
מה שנרשם לא הגיוני.
דוד שלום
משלהי המאה ה-18 ועד לראשית המאה ה-20, היו בחיפה עוד 3 נמלים/ מזחים:
1. 1858 המזח הרוסי, דרכו הגיעו הן ראשוני הטמפלרים והן בהאוללה מייסד הדת הבהאית.
2. 1898 מזח הקייזר, שנבנה לקראתת הגעת ווילהלם השני ואשתו אוגוסטה ויקטוריה.
3. 1904/5 מזח הרכבת.
יגאל גרייבר – העמותה לתולדות חיפה
ראשית אני חייב לציין שכל הציורים והאיורים שנעשים בידי האומן המוכשר דר' דוד בר און ובנוסף התיאורים הנפלאים אודות אותם ציורים, ממחישים לכולנו את הצורך לדעת משהו אודות אותן תקופות שעברו על מדינת ישראל !
ועל כך מגיע כל הכבוד לעיתון חיפה ולעורכיו שנתנו את האפשרות להעלות נושאים היסטוריים כה חשובים.
ל- רפי רפול- תודה רבה, ידידי, שבת שלום!
ל- שמאי- תודה על תגובתך.
מענין
כל הכבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און. שבת שלום ומבורך.
ל- מיקי גוטשלק- תודה רבה על תגובתך.
ל- רק רציתי לדעת- תודה רבה על תגובתך המביאה מידע משלים לכתבה.
כתבה מעניינת מאוד ומביאה זיכרונות מהעבר.
תיקון קטן – הבניינים בצד הדרומי הותיק של דרך העצמאות, עמדו למעשה במקור על שפת הים. הולידיי תכנן שורת בנינים דומה גם לצד הותיק הדרומי, אולם בשל הבינוי הקיים הותיק מומשו מהתכנית רק בנינים בודדים ולא רואים את הרצף. הצד הצפוני הרי היה כולו פנוי ולכן נבנה כולו ברצף (גם אם לא למלוא הגובה המירבי).