הסדרה 'ששה אפסים' – קונפליקט נאמנויות • פרשנות מאת תמר זהבי וענת גבע טרן

פרשנות על הסדרה המדוברת בערוץ "כאן 11"

לו הייתי רוטשילד, דבדבדה… הייתי מפרגנת לעצמי בית על חוף הים, השקעה מכובדת, שתבטיח לי חיי רווחה עד סוף ימיי ואז – מזמינה את הילדים להיפגש איתי בבית קפה סמוך לנתב"ג באיזו תואנת שווא (שיגיעו בגרירת רגליים לעוד אחד מאינספור המפגשים המשפחתיים עם אימא) ושולפת כרטיסי טיסה לכולנו לטוקיו, ארנקים מפוצצים לבזבוזים ואישור העברה בנקאית של מיליון שקל לכל אחד מהם. כשאני רואה את הפרצופים ההמומים שלהם לנגד עיני, אין מאושרת ממני!

ואתם? על מה אתם חולמים כשאתם מדמיינים את הזכייה?

ומה באמת קורה לבן אדם מן השורה, שפתאום נופלים עליו מיליונים, בלי שום הכנה?

הסדרה ׳ששה אפסים׳

הסדרה החדשה של נויה אורן וניר ברגמן 'ששה אפסים' מכניסה לחדר אחד ששה שזכו בפיס ומנחה שבורחת מנושים. לדברי המנחה – "על פי מחקרים שעשו בעולם, שבעים אחוז מהאנשים שזוכים בכאלה סכומים, יאבדו את הכסף תוך שלוש עד חמש שנים, יסתכסכו עם משפחותיהם ויאבדו את החברים הכי טובים שלהם". לאור ממצאים אלה, נדרשים הזוכים לעבור סדנה בת שמונה מפגשים כהכנה להתמודדות עם טלטלת הזכייה וכתנאי לקבלת הכסף.

לאורך הסדרה אנו רואים כיצד הזכייה חושפת ומאיצה קונפליקטים פנימיים ובינאישיים בחיי המשתתפים ומגלים שצרות של מתעשרים יכולות להיות טראומטיות ולהניע תהליכים גורליים.

הדמויות תותי ואמיר

תותי ואמיר עומדים להינשא תוך חודש וחצי. תותי היא פרמדיקית שעובדת סביב השעון ואמיר הוא מובטל. עבורם הזכייה בפיס היא מתנת חתונה משמיים. תותי נקרעת בין נאמנות למשפחה לבין נאמנות לארוסה ונכנסת לקונפליקטים קשים בשתי החזיתות. כשהזכייה מתגלה לבני משפחתה, הם מצפים ממנה לחלוק עמם את הכסף שווה בשווה והיא נוטה להיענות ובלבד שלא תיאבד את אהבתם.

אמיר לעומתה, חולם על חתונה בגן אירועים מפואר, מוכן לוותר על האולם העלוב שגיסו מסדר להם בהנחה גדולה (מחווה שלפני הזכייה התקבלה כהצלה), גם במחיר של סכסוך זוגי ומשפחתי. בהמשך הוא מתנגד נחרצות לחלוק את כספם שווה בשווה עם בני משפחתה.

לכל אחד מהם צרכים וחלומות משלו, שהכסף הגדול יכול סופסוף לממש. בעידודו של אביה, מעזה תותי לחלום מחדש על לימודי רפואה ואילו אמיר חולם על מיזם מצליח, שישקם את מעמדו ככבשה השחורה במשפחתו. תקוות גדולות אלו, ששניהם רק מתחילים להעלות בדמיונם, מוסיפות רובד נוסף לקונפליקט הנאמנויות ומלבות את הדרמה.

קונפליקט נאמנויות מאז ומתמיד

בבראשית פרק ב, נאמר: עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד.

ציווי אלוהי מופיע היכן שצריך ציווי. כאשר פועלים כוחות, יצרים ודחפים רבי עוצמה, נדרש כוח מוסרי ואמוני כדי להתגבר עליהם.

נראה שהנאמנות שלנו להורינו ולמשפחות המוצא שלנו היא אחד מאותם כוחות רבי עוצמה שמניעים את בחירותינו, מגדירים את זהותנו ושומרים עלינו, כמו גם על החברה בה אנו חיים.

ביולוגים ופסיכולוגים אבולוציוניים רואים בנאמנות מנגנון הסתגלותי גנטי של היקשרות לאחרים, שיש לו ערך הישרדותי. לפי הפילוסוף ג'יימס וילסון, הנטייה לנאמנות מושרשת בנו עד כדי כך ש: "האדם הנאמן פועל למען, או נשאר מחויב למושא הנאמנות גם כאשר זה עלול להזיק לו, והוא מוכן לשלם את מחיר הנזק."

מבראשית הבינו שכדי לדבוק בבן או בת זוג, צריך להשתחרר מהנאמנות להורים ולבחור בנאמנות חלופית. התנערות מהנאמנות הראשונית הזו, ששורשיה בהתקשרות המוקדמת של ילד להוריו, עת היה תלוי בהם לחלוטין בכל מובן, עלולה להיחוות כמעשה של בגידה, אם לא ניתן לה היתר מפורש.

הדרישה של האם מתותי, לחלוק עם אחיה את כספי הזכייה שווה בשווה, מעידה על ציפייה להעדפת הנאמנות להורים ולאחים על פני הנאמנות לאמיר ולמשפחה שיקימו ביחד. האב, לעומת זאת, מעודד את תותי להשתמש בכספי הזכייה כדי לממש את חלומה ללמוד רפואה ולדבוק בנאמנותה לייעודה. למרבה הצער האב נפטר והיא נותרת ללא היתר מפורש – מצב טראגי, בו כל בחירה שתעשה עלולה להיחוות כבגידה במשפחתה, בבן זוגה או בה עצמה.

אמיר מבין את קונפליקט הנאמנויות של תותי ומציע לתת לאחיה חלק קטן יותר מזה שהם דורשים. עם זאת, התנהלותו הנמהרת והילדותית בכספי הזכייה עוד בטרם הגיעו לידיהם, לא מאפשרת לתותי לבנות את האמון הנדרש כדי לסמוך על האיש שלה, לעמוד איתן מול בני משפחתה ולהעדיף את הנאמנות לעתידם המשותף.

יש שיגידו: היזהרו בחלומותיכם.

אבל אם כבר זכיתם –  אל תחששו לבחון מחדש את הנאמנויות שלכם, לעדכן את סדרי העדיפויות ולממש את החופש בו זכיתם.