'פעם היתה פה אהבה גדולה' ○ כיצד נחזיר את האהבה לקשר הזוגי? • תמי גולדשטיין

הגיע אלי זוג לטיפול. הטענה המשותפת היתה שנגמרה להם האהבה. אפשר לקרוא לזה משבר גיל, חיפוש עצמי, או בכל שם אחר. המחשבה שהרומנטיקה עזבה את הקשר לטובת שגרה של עבודה וגידול ילדים, העלתה את שאלת האהבה – האם יש בינינו עוד משהו פרט להרגלים ושגרה, טיפול בילדים ותשלום חובות הבית? האם אנחנו עדיין יכולים להתלהב אחד מהשנייה או שהגיע הזמן לפרק את הקשר?

השירים, הסרטים, הכל מרמז כאילו יש אהבה ענקית אחת שעבורה כדאי להקריב את הכל. אחר כך באה האכזבה, כי בחיים, בלעדייך אני לא באמת חצי בן אדם, ובחיים האמתיים בכל אחד מתעורר ברגע מסוים הרצון לצאת מהקופסה, לעשות דברים חדשים, להגשים חלום ישן ולגלות בתוכו עוצמות חדשות. אפשר לעשות את זה ביחד, ואפשר שלכל אחד מבני הזוג יהיה את הכיוון שלו.

הטעם להמשיך יחד

מתוך הרצון להגשים את עצמו, בן הזוג הצטרף לקבוצת רכיבה על אופניים, וכדי להתחבר לעצמה, בת הזוג הצטרפה לקבוצה רוחנית. הוא חזר מהרכיבה עם סיפורי שטח שלא עניינו אותה, והיא הביאה חוויות רוחניות שהוא לא התחבר אליהן. המרחק ביניהם גדל, המרירות גדלה ויחד איתה התחושה שאין טעם להמשיך ביחד.

"תפסיק עם האופניים, זה מרחיק אותך מהבית, אני מתעוררת כל בוקר בלעדיך", התלוננה באחד המפגשים. "תפסיקי ללכת למפגשים הרוחניים שלך, את משאירה אותי כל ערב לבד", השיב לה. ניסיתי לברר אם יסכימו להוריד מינונים, להחליט על ימי רכיבה וימי רוח וגם על ימים של ביחד, אבל דומה שההנאה מהעיסוק העצמאי גזלה את הרצון לעשייה משותפת.

מתי כואב ומתי טוב

ביקשתי שיספרו על התחלת הקשר. חשבתי שאפשר יהיה להבין מה עשה אותם מאושרים. הם סיפרו שכאשר הכירו היו בטוחים שהם נשמות תאומות. כך אמרו. נשמות תאומות, כאלה שנועדו אחת לשנייה, שנבראו ביחד אחת למען השנייה ושעליהן להישאר ביחד כל הזמן. ואכן כך, השתדלו לעשות הרבה דברים ביחד- הלכו לסדנאות, בישלו ביחד, נסעו לטייל בעולם. הוא נזכר שהיו מפתחים ביחד רעיונות, והיא נזכרה שיכלו להרגיש אחד את השנייה גם כשלא היו באותו מרחב, לדעת מתי כואב ומתי טוב.

הם נפרדו פעם אחת בעבר לתקופה ארוכה, כאשר נסעו לקורס בחו"ל, ולדבריהם, באותם ימים הם הרגישו שאינם יכולים לחיות אחד בלי השנייה. האהבה ביניהם היתה כל כך חזקה שאחרי סיום הקורס החליטו להינשא ומאז לא נפרדו. אחר כך נולדו הילדים, החליטו לרכוש בית, התחייבו למקומות עבודה תובעניים ולא נשארו זמן או אנרגיה לטפח את הקשר.

ראוי, רצוי, משמעותי

הם יודעים להגיד מה יש לאהוב בכל אחד מהם, ועד כמה הם מעריכים, אך יודעים גם לסמן את המקומות שלאט ובנחישות הורידו את האנרגיה הרומנטית למקום בו היא נמצאת עכשיו, מקום בו אינם מרגישים אהובים וגם לא מעניקים אהבה לצד השני.

לתפיסתי, אדם רוצה להרגיש ראוי, רצוי ומשמעותי. ביקורת מצד הסביבה פוגעת בתחושת ה"ראוי". כעסים וחוסר שביעות רצון אחד מהשנייה, מריבות שנכנסות לשגרה, פוגעות בתחושת ה"רצוי", ועל מנת להיות משמעותי, על האדם להביא את עצמו למקום בו אפשר לסמוך עליו והעשייה שלו בעלת חשיבות להתנהלות הזוגיות. ואהבה. חשוב שתהיה אהבה. הרגע הזה שמסתכלים על בן או בת הזוג ויודעים, בלי כל הסבר, שאוהבים.

זוגיות מאושרת לאורך זמן זאת עבודה. השקעה יום יומית בהכלת השונה, תקשורת מתקנת, הבעת הערכה וחיפוש דרכים ליצור אושר משותף. זה הופך קשה יותר, מורכב יותר, לפעמים לא ממש מעשי כשיש בית, ילדים, חובות, עבודה, גישה לחיים שמונעת אושר – כי חייבים לעבוד ואין זמן לבלות ולנוח, יחד עם תבניות התנהגות שהופכות אותנו למעט יותר ביקורתיים ופחות מביעים הערכה ואהבה – כי אנחנו יודעים איך זה צריך להיות ועל הצד השני לעשות את מה שאנחנו יודעים.

מה זאת אהבה?

ובכלל, מה זאת אהבה? האם מדובר בהורמון שמציף וגורם לחיבור, וכאשר יורד הגל ההורמונלי נשאר ההרגל, האם אהבה היא עניין של גורל, חיבור נשמות שנעשה בשמיים, או אולי זה תהליך שנבנה לאחר התרגשות ראשונית, כזה שמכיל הקשבה, עידוד, ומציאת חוטים מחברים אשר יוצרים את האהבה? לכל אחד דעה משלו, וקשה להסביר את הרגש העצום הזה שמעורר ומדליק, מבקש קרבה ומתגעגע, מביא אדם לוותר על עצמו לטובת האחר ולשים את רווחת האחר לפני רווחתו עצמו.

ערוץ חדש נפתח

ישנן הרבה דרכים להעיר את האהבה במערכת יחסים, אך כולן דורשות רצון לתקן ומוכנות ליצור שינוי. זהו תהליך איטי ומאתגר שצריך להתמיד בו, לשים אותו במרכז היחסים ובמירב האנרגיה.
הדבר הראשון שכדאי לברר הוא מה בהתנהגות מרחיק. איזה שינוי בהתנהגות יכול לעזור לחבר מחדש. כך גם בתקשורת, במידה שהתקשורת אינה פתוחה או שהיא פוגענית, יש מקום לעבוד על התקשורת, על בחירת המילים, על הטונים ועל מיומנויות ההקשבה. נסו להיות יותר פתוחים ולדבר יותר על המחשבות והרגשות שלכם בשפה נעימה וללא ביקורתיות. כל אחד מבני הזוג צריך לקחת אחריות על חלקו, בלי להאשים ובלי להיות קורבן של הצד השני. כאשר שני הצדדים לוקחים אחריות ומשנים התנהגות ותקשורת, נפתח ערוץ חדש של כבוד ביניהם.

לחצי היום יום

הנושא השני הוא זמן ואנרגיה. מצאו זמן לעשות דברים ביחד, ליצור חוויות משותפות מחוץ לשגרה. בדקו את היכולת לייצר פעילות גם בטווח הרחוק – פעם בשבוע קולנוע, פעם בחודש מסעדה, פעם ברבעון סופ"ש בלי הילדים. תכננו פעילות מקרבת וחוויות משותפות בזמנים שתפנו לכך.

אחד הגורמים העיקריים לקשיים בתחושת אהבה בתוך מערכת יחסים, הוא הלחץ של חיי היום יום שלא משאיר זמן לרומנטיקה, לחיבור מכיל ומקרב. שני הצדדים צריכים לקחת אחריות על יוזמה פעילה לטובת הקשר, על יצירת הזדמנויות לחוויות חדשות ומעצימות.

לבדוק את הצרכים

בתוך כל אלה כדאי לבדוק את הצרכים של בני הזוג. לא תמיד מה שנדמה לנו חיוני או חיובי הוא הדבר אותו הצד השני מבקש. אם אתם מקבלים תחושת שלא מבינים אתכם או לא מספקים את הצרכים שלכם, העלו את הנושאים לשיחה, נסו להבין מה הצד השני צריך ואיך אתם מגדירים בצורה מעשית ולא ערטילאית, את הצרכים שלכם. לא תמיד קל להגדיר את הדברים כך שהצד השני יבין, וגם כאשר הבין, יש צורך להשקיע אנרגיה בתהליך השינוי עד שיוטמע.

ביקשתי מבני הזוג שהיו אצלי להסביר מה הצרכים הלא מסופקים שהם חווים בקשר. הוא אמר – אני לא מרגיש שהיא רואה אותי. אני מקבל פקודות עבודה ותלונות, מעט מאוד דברי הערכה. ליד אחרים היא משבחת אותי, אבל לי היא לא אומרת. בשיקוף עלה שכשהוא אומר "אני צריך להרגיש שאת רואה אותי", הוא לא מתכוון לאוכל וכביסה. הוא מבקש שתראי את האיכויות שלו, שתעריכי את העבודה שלו, את הנוכחות שלו, את המעשים שלו.

כמו שני זרים

היא אמרה שחסרות לה מחוות רומנטיות, שהוא עסוק בטלפון ובמחשב ורק כשמגיעים למיטה יש התקרבות, אבל לפעמים זה לא נעים לה כי כל היום התנהגו כמו שני זרים. בשיקוף עלה שכשהיא אומרת אני רומנטיקה, היא מבקשת מילים רכות, הבעה של הערכה לעשייה שלה, לנוכחות שלה בחייך. מילים, מבטים מלטפים, התקרבות של מגע קל, חיבור ופתיחות להקשיב לתחושות שלה.

מתקרבים

לאחר כמה מפגשים בהם עבדנו על שינוי התנהגות, שינוי התקשורת ותרגול משוב חיובי בין בני הזוג, החלה התקרבות. זה לא פשוט, כי קשה לשחרר הרגלים, קשה להימנע מביקורת, קשה לבטוח שאפשר לעשות דברים ביותר מדרך אחת ולא דווקא בדרך שלי. לא פשוט לעודד, לפרגן ויחד עם זה לתת מרחב.

מחזירים את האהבה

העבודה המשותפת לא מסתיימת. הוא רצה להמשיך עם תחביב הרכיבה והיא רצתה להמשיך עם המעגלים הרוחניים. היא חששה שהוא יתיידד עם הנשים שרוכבות בקבוצה ולא ישקיע בשיקום הקשר, והוא חשש שהתקשורת איתה תהפוך בלתי אפשרית אם תמשיך להשתמש במונחים שהיא מביאה מהמעגל הרוחני. במסגרת הבנת הגבולות, החליטו לשתף יותר, להקשיב יותר ולהיות חיוביים אחד כלפי השנייה. דומה שהבינו שחבל לוותר וראו שכאשר משקיעים בזוגיות, עוזרים להחזיר את האהבה למערכת היחסים.

• הכותבת תמי גולדשטיין היא מתקשרת, הילרית, מורה רוחנית המתמחה ביעוץ הוליסטי אישי וזוגי ובטיפול אנרגטי לאיזון הגוף והרגש, בעלת ניסיון של מעל ל-20 שנים.