(חי פה בטבע) – בשנתיים וחצי האחרונות אני מנהלת את קהילת "בשבילי חיפה" בפייסבוק שעוסקת בהנגשת מידע על שבילים, מסלולים, גינות קהילתיות, תצפיות ופינות חמד בטבע החיפאי לציבור הרחב. ביחד עם חבריי לעשייה אנחנו מובילים גם את מיזם הסיורים שמובילים בהתנדבות תושבי העיר ואשר בזכותו יוצאים אלפי חיפאים לוואדיות חיפה.
שנים רבות מדי, הוזנחו ואדיות חיפה והרשות המקומית בחרה להתעלם באופן מופגן מנכסיה הטבעיים של עיר הכרמל. הביוב זורם בערוצי הנחל ונגרמת פגיעה לחי ולצומח, פסולת רבה ואשפה כבדה מושלכים לוואדיות ללא ענישה והרתעה מתבקשת, צמחיה פולשת גדלה ללא טיפול מתאים, צמחיה עבותה משתלטת על מסלולי הטיול ומקורות מים, אין שילוט למסלולים הרבים, בוסתן כיאט מחכה כבר מעל 30 שנה לשיקום ואת נחל סעדיה אף אחד לא מציל.
לקראת הבחירות הבאות לראשות העיר, שיתקיימו ב-30 באוקטובר 2023, החלטנו להכיר את המועמדים לראשות העיר ולהבין, ראשית, עד כמה הם מכירים בכלל את הטבע שליד הבית ושנית מה היא ההתייחסות שלהם לנושאים הרלוונטיים.
תודה לאבי אלבאום מעמותת ירוק בלב שהצטרף אליי לראיונות. כל המועמדים נשאלו את אותן השאלות בדיוק ואלו הן תשובותיהם. לא ערכנו – מוזמנים לעיין.
המועמד הראשון עימו ערכנו ריאיון הוא יעקב בורובסקי, המתמודד מטעם רשימת "מחוברים לחיפה".
המלצה לטיול
ש: באיזו שכונה אתה גר?
ת: אנחנו מתגוררים בשכונת כרמל צרפתי, על גבול מרכז הכרמל.
ש: מהו המסלול האהוב עליך ביותר בשכונת מגוריך? על איזה שביל / מסלול תמליץ לחיפאים?
ת: המסלול האהוב בשכונת מגורי הוא ואדי תשבי. הציר המועדף הוא ממרכז הכרמל ליד הגן האם לכיוון ואדי לוטם אולם אנחנו במשפחה מעדיפים את הים.
ואדיות חיפה
בשנת 2014 החברה להגנת הטבע הפצירה בעיריית חיפה להגיש בקשה לקול הקורא של הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למימון תכנית אב לשמירת הטבע העירוני. התכנון של תכנית האב לשימור ואדיות חיפה החלה בשנת 2016 ע"י חברת מילר-בלום תכנון סביבתי בע"מ אשר זכתה במכרז, ועמותת ירוק בלב חברה בועדת ההיגוי. הצעות העמותה לשמירת הטבע ולפיתוח תיירות בת-קיימא מוטמעת בתכנית מראשיתה ואנו שותפים מובילים גם לתהליך שיתוף הציבור המלווה את התכנית. במהלך תקופת קאליש בוצע הליך שיתוף הציבור ונבחרה חלופה –
ש: האם ידוע לך על כך?
ת: נודע לי מקריאה, לא דרך פרסום או דרך חברים.
ש: מהי החלופה שנבחרה ומדוע הציבור לא שותף בה?
ת: כל חלופה שנבחרה והציבור לא שותף בה בשיתוף מלא ולא לכאורה, נידונה לאי יישום, למה הציבור לא שותף? זוהי אחת המחלות הקלות של העיר, לקבל החלטות בחדרי חדרים ומשיקולים לא ברורים.
ש: מתי נוכל לצפות לקבל החלטה סטטוטורית בנוגע לוואדיות חיפה, שמסדירה את מעמדם, וכפועל יוצא מכך, גם את התחזוקה הנדרשת – טיפול ושימור הוואדיות?
ת: ההחלטות אשר צריכות להתקבל בעניין הוואדיות עוסקות במיתוג העיר חיפה כעיר חינוך, תרבות, המשלבת ספורט בתיירות פנים וחוץ. החלטות סטטוטוריות אינן מקדמות את נושא הנגשת הוואדיות לציבור הרחב כרכיב בולט של חיפה, הכרמל והים.
ש: מה לדעתך החשיבות של הטבע ושל ואדיות חיפה לאיכות החיים של תושבי העיר?
האם תפעל בכהונתך למען שימור הוואדיות ופיתוחם?
ת: החשיבות של הטבע וואדיות חיפה לעיר היא מהמעלה העליונה. עיר שהופכת את הוואדיות שלה למקום ספורטיבי ושוקק, מעצבת את דימויה כעיר בעלת איכות חיים גבוהה, דינאמית וייחודית. את הייחוד הזה יש לשמר ולטפח.
גידור ואדיות חיפה
לפני שנה בדיוק עיריית חיפה הוציאה לפועל החלטה תקדימית ואגרסיבית שלא נעשתה מעולם – גידור ואדיות חיפה. תושבים שהוזמנו לדיון בוועדת איכות הסביבה מטעם עיריית חיפה ביום 29/12/21 הביעו דעה כי הגדר הורסת את הגישה החופשית לוואדיות חיפה ופועלת להרחיק את הציבור מהטבע. בנוסף טענו כי על אף היותה החלטה תקדימית, לא התקיים הליך ראוי של הידברות עם הציבור ו/או הצגת חלופות לבעיית כניסת בע"ח למרחב העירוני וכי במחטף מהיר בעל אופי פוליטי הוצבה גדר מכוערת ומרתיעה ללא פירוט יעדים להשגה ו/או לוחות זמנים לפעולה שהוגדרה כפיילוט על ידי האקולוגית של העיריה.
ש: מהו לדעתך פתרון ראוי לבעיית כניסת חזירי הבר ובעלי חיים למרחב העירוני?
ת: הפתרון לכניסת חזירי הבר לתחום העירוני הוא משולב: דילול, העברה וגידור במקומות חיוניים ביותר. הכלל הוא שקדושת החיים של תושבי חיפה גוברת על הרצון לאפשר את תנועת החזירים בסביבה העירונית.
הגידור אינו פתרון ארוך טווח, למעט במקומות חיוניים. חל איסור חמור להרעיל את חזירי הבר ובכך לסכן את כל החיות בטבע, כולל העופות במישרין ובני אדם בעקיפין.
ש: האם תפעל להסרת הגדרות שהוצבו לאורך השכונות שעל ציר הכרמל?
ת: אפעל לצמצום רב בגידור שאינו תורם לעצירת חדירת חזירי הבר לאזור העירוני המיושב. אתנגד להסיר גדרות במקומות שם הוכח שהגידור מסייע בבלימת חדירת החזירים.
נחל סעדיה
בתחום הרשות העירונית זורם נחל איתן שהוא אחד מיובליו של נחל הקישון. לנחל יש 6 נביעות טבעיות וספיקה של מעל 6.5 מיליון קוב מים בשנה והוא זורם בתוואי שאורכו 2.5 ק"מ, עד לשפך הקישון. לאורכו של הנחל מתקיימת מערכת אקולוגית ענפה שבזכות פעילות נחושה של חברים במאבק להצלת הנחל, משקמת את עצמה ומשמשת בית לבעלי כנף, דגה וצמחיה נדירה. החל משנת 2012, תוכנית תוכנית ח"פ 1704ג' מאיימת לפתח (עוד) שטחי הייטק ומורה על הסטה נוספת של תוואי הנחל שתותיר מנחל האיתן רצועה צרה וחסרת משמעות.
ש: האם ביקרת בנחל סעדיה? כיצד התרשמת מהמקום ?
ת: ביקרתי במקום ונהניתי מהטבע. העזובה מדאיגה.
ש: האם תתמוך בתוכנית להקמת אזור תעשייה נוסף על שטח הנחל?
ת: אתנגד לאזור תעשיה נוסף על שטח הנחל.
ש: האם תפעל להכרה בשטח הנחל כשמורת טבע? במידה וכן, כיצד לדעתך ניתן להתמודד עם בעלי הקרקעות הפרטיים בשטח המצפים לבנייה מניבה במקום?
ת: אסכים ואפעל ששטח הנחל יוכרז כשמורת טבע.
בנייה על חשבון שטחים ציבוריים
שטחים ציבוריים רבים, כמו גם מסלולי טיול נדירים, נתונים תחת איומי בנייה. כך המקרה בגבעת העיזים שבשכונת בגין עליה מתוכננת שכונת שמיר, בוואדי עמיק שבכרמל הוותיק שעליו מתוכננת בניה של מגדלים, בכרמל צרפתי על חשבון מתחם הבסיס הצבאי (בשטח שבין משתלת הבהאים למנזר הכרמליתים) על שטח ייחודי שמאיים לנתק את הנוף ומרחביו מהשכונות הסמוכות, תל אהרון ובניית מדורגי לינקולן.
ש: האם עיריית חיפה בראשותך תדע לתת מענה לשמירה על הוואדיות מפני הבניה המאיימת?
ת: בחיפה יבנו 25,000 יחידות דיור בשנים הקרובות. היעדר בנייה מאסיבית בעיר מייצר את התהליך המסוכן שאנחנו נמצאים בו כ-20 שנה, של בריחת הון אנושי חיובי מהעיר אל הפרברים, ראו טירת כרמל, נשר וסובב קריות.
בנסיבות האלה, הבנייה המועדפת תהיה בהתחדשות עירונית ובתמ"א 38.2 (פינוי-בינוי), כמובן שאין המדובר בשטחים ציבוריים. חשוב שתושבי העיר ידעו כי כאשר לא מינפו את ההתחדשות העירונית, סבלה קופת העירייה מחסר תקציבי ואת החסר הזה "מכרה" העירייה על חשבון שטחים ציבוריים. חלק מהעסקאות עלום ולא מובן כלכלית.
ש: כיצד, לדעתך, ניתן להתמודד עם איומי הבנייה מבלי לפגוע בנכסי העל של חיפה – הוואדיות שלה?
ת: איומי בנייה תמיד קיימים. כמו בכל תהליך, ערכים ברורים של שמירה על הטבע הם מגן עליון, ממנו גוזרים פעולות פיקוח פרטניות, על פי סולם העדיפות המוצהר. לשקיפות הציבורית יש חשיבות ולפיכך אני מתכוון לפתוח את דיוני ועדת המשנה לציבור הרחב ע"י שידור הוועדה, כך גם במקומות נוספים. האיזון בין הצרכים של העיר לאי פגיעה בטבע יתבצע בתהליך עבודת מטה סדור ובשקיפות.
מחזיק תיק הטבע העירוני
עד היום תחזוקת הוואדיות, ניקוי פסולת, דיווח על מפגעים, שילוט והנגשה, הוצאת טיולים בשבילי הוואדיות ופעילויות קהילתית בוואדיות ועוד, נעשו על ידי מתנדבים מקומיים או ע"י ארגונים כמו החברה להגנת הטבע ועמותת 'ירוק בלב'. למעשה, אין ולא היה מעולם בחיפה, אגף ו/או בעל תפקיד האחראי על הטבע העירוני ועל הוואדיות בחיפה, שהוא בעל סמכויות ותקציבים.
ש: האם תפעל להקמת אגף / תפקיד זה ברשותך?
ת: בהחלט ימונו אנשים מיוחדים לפיקוח על הטבע והוואדיות. אחד העם כתב: "הממעט להבטיח נאמן לקיים".
ש: אלו סמכויות, לדעתך, יש לתת בידי מחזיק תיק הטבע העירוני?
ת: לא אתחייב במעמד זה על שום שינוי ארגוני בעירייה, בטרם יתנהל דיון עם הלקוח הפנימי החשוב ביותר – עובדי העירייה המסורים.
מיצוב חיפה כעיר טבע
נכון להיום הטבע אינו נוכח באג'נדה של העיר, אינו מופיע בחזון העיר ובאתר העיריה, ואין כמעט בעלי תפקידים בעלי סמכות שפועלים בטבע. זאת על אף העובדה שנכסי העל של חיפה מצויים בוואדיות שלה, ויש בהם כדי לתרום להגירה חיובית של משפחות וצעירים שמחפשים נגישות וקרבה לטבע בניגוד לצפיפות הרבה בגוש דן.
ש: האם לדעתך יש חשיבות כלכלית לתיירות אקולוגית ומיצוב חיפה כעיר טבע?
ת: לדעתי קיימת חשיבות כלכלית רבה ביותר למיצוב חיפה כעיר תיירותית – אקולוגית וכעיר טבע.
ש: האם לדעתך ניתן למצב את חיפה כעיר טבע, ומה נדרש לשם כך?
ת: ניתן למצב את חיפה כעיר טבע, והדבר שנדרש הוא רצון ויכולת לשלב בין עבודת המתנדבים הנפלאה, שמבוצעת על ידכם, למסד את הדברים בחסות העירייה ובתקצובה ולמתג את העיר בהליך ארוך טווח, כאשר החזון הוא שכל אזרח במדינת ישראל ישתתף לפחות פעם ב-3 שנים בביקור טבע בחיפה – 3 מיליון איש בתיירות פנים בישראל. ניתן להביא תיירים אפילו במתכונת חד-יומית. אם נוסיף לכך את סופי השבוע והחגים ונכניס לתוכנית גם את הים הנפלא שלנו, פירוש הדבר הוא כי ניתן להביא לחיפה אלפי מטיילים, אזרחי הארץ ותושביה, לסיורים מודרכים ובמסלולים מוסדרים.
לסיכום אמר בורובסקי: יש לי הרבה הערכה לפעילים המתנדבים. ההתנדבות והפעילות הקהילתית תהיה אחד המנופים החשובים ביותר עבור העיר חיפה בשנים הקרובות.
חיפה זו עיר החזירים עם כבישים משובשים והררי זבל בכל השטחים הציבוריים!
קודם תנו לי לנסוע על כביש תקין וללכת במדרכות נקיות ולא משובשות, תנו לי להרגיש בטוח במרחב העירוני, תנו לי לעבוד בעבודה מכובדת על ידי יצור מקומות עבודה איכותיים מבלי לנסוע לעיר אחרת, תנו לי להתנייד בתחבורה ציבורית איכותית וזמינה.
עם כל הכבוד לטבע, אני לא חי בתוך הוואדי אלה בתוך העיר, סליחה שזה בראש מעייני.
הגישה שגויה מהיסוד. בשנת בחירות כל מועמד יתאים את תשובותיו לקהל ולמראיינים שלפניו. הוא יהיה ירוק בפגישה עם פעילי סביבה, יתמוך בבניה במפגש עם קבלנים, וינשק מזוזה בכניסה לשיחה עם אברכים. לכן השאלות צריכות להתמקד ברקורד שלהם – איך תיפקדו, הצביעו, תמכו, ופעלו עד היום, לא ממחר. כי ממחר כל ההבטחות שוות לסל, והוא יפעל כמו כל השנים עד אתמול
נכון שמואל, אבל מצד שני מועמד או מועמדת שעשו ,פעלו והיו או עדיין מעורבים בעשייה סביבתית ידאגו לשלב דוגמאות לכך בתשובות שלהם. ולכן מהאין אפשר ללמוד לא מעט על מועמד כזה או אחר.
אני נוטה להסכים ששאלות מסוג זה מאפשרות תשובות כלליות ו"חיוביות" לעניינינו שאין בהן שום בשר.
שאלת הרקורד היא מעולה, כי היא תאפשר לנו להוציא דף מסרים ברור לקראת הקמפיין שמראה למי כדאי לנו הסביבתיים להצביע, ותאפשר לנו להזמין לקהל הסביבתי תושבים נוספים שהיו פחות עירניים עד כה. ועדיין פתיחת הדיון הזה מאד משמעותית בעיני
ליעקב בורובסקי יש דיעה חיובית בנושא הוואדיןת אבל הוא גם מודה בעצמו שחיפה תוסיף 25,000 יחידות דיור.איך זה אמור להתבצע אם לא על חשבון הטבע בחלקו? בהקשר הזה דווקא לקליש יש יתרון כנראה שהיא יותר מאמינה ודוגלת בבנייה באיזורים הבנויים בדמות התחדשות עירונית.
מעניין יהיה לשמוע את שאר המועמדים בהמשך בנושא הזה
"ש: אלו סמכויות, לדעתך, יש לתת בידי מחזיק תיק הטבע העירוני?
ת: לא אתחייב במעמד זה על שום שינוי ארגוני בעירייה, בטרם יתנהל דיון עם הלקוח הפנימי החשוב ביותר – עובדי העירייה המסורים."
מר בורובסקי עובדי העירייה הם לקוח של מי? שלך? שלנו? של כספי הארנונה? של תקציב הפיתוח שנזלל כיום לפנסיות תקציביות מתנפחות משנה לשנה? הם לקוח פנימי? הייתי בטוח שאנחנו הלקוחות והם צריכים לתת שירותים ציבוריים. הייתי בטוח שכשאתה אומר שתמנה "אנשים מיוחדים לפיקוח" ואתה מסרב לומר באיזה דרג ואיזה סמכויות, אז בעצם לא אמרת כלום – עוד מלל של מי שמנסה לקרוץ לכולם ובסוף לא עושה כלום כדי לשמור על סטטוס קוו של אי-עשייה.
בחייאת תפרוש זה לא בשבילך.
למה שמישהו יאמין לאדם שלכאורה ידוע בדעות האנטי-סביבתיות שלו, ושאחרי כל מערכת בחירות שהוא מפסיד בה חוזר הביתה ומפסיק את הפעילות הציבורית שלו.
מעדיף להצביע לסיעות שהוכיחו את עצמם כסביבתיות כמו הירוקים של חיפה.