לפי סקרי שביעות רצון ומדדים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ“ס), רק 30% מתושבי חיפה מרוצים ממערכת החינוך העירונית. מדובר בנתון מטריד ביותר, שמראה בבירור שמערכת החינוך הציבורית אינה עומדת בציפיות התושבים.
חיפה מדורגת גם במקום ה 23 בזכאות לבגרות, עם 76% זכאים, בין ערים שמונות מעל 50 אלף תושבים (לפי נתוני הלמ"ס ל-2023). מיקום זה ממחיש שהעיר חלשה יחסית גם מבחינת הישגים אובייקטיביים.
הבעיה האמיתית נעוצה בפערים בין החינוך הפרטי לציבורי: מסגרות פרטיות מציגות שיעורי הצלחה גבוהים, בעוד בבתי ספר ציבוריים חלק מהתלמידים מתקשים לעמוד ביעדים. המשמעות ברורה: אם מנכים את ההישגים של החינוך הפרטי שעומד בעצמו על 30 אחוז, ניתן לומר בביטחון, שביעות הרצון מהחינוך הציבורי העירוני שואפת לאפס.
פערים אלה מתגלים גם בהישגים במקצועות הליבה: שיעור התלמידים שמסיימים תעודת בגרות באנגלית ברמת 5 יחידות לימוד גבוה מהממוצע הארצי, אך התפלגות ההישגים מראה פערים גדולים בין בתי ספר שונים בעיר. הדבר נכון גם במתמטיקה ברמה גבוהה שמצביע על חוסר איזון במערכת.
חשוב להבין: מדובר לא רק במספרים, אלא בהשפעה על תלמידים, הורים ומורים, ועל עתיד העיר כולה. חינוך ציבורי חלש פוגע בכלכלה, בביטחון, בהזדמנויות לתעסוקה ובאמון התושבים במוסדות העירוניים.
אני אומר זאת בצורה ברורה: אם אצטרף לקואליציה העירונית, תיק החינוך חייב להיות בידיי. לא כדי לנהל את השגרה, אלא כדי לבצע חריש עמוק במערכת: בדיקה יסודית של מבנה המערכת, איכות ההוראה, הפערים בין שכונות, והשקעה ממשית במורים ובמנהלים.
חיפה זקוקה לתוכנית פעולה ממשית: חיזוק החינוך הציבורי, צמצום הפערים בין בתי ספר, החזרת אמון ההורים, הגברת השקעה במורים ובמנהלים, ותוכנית רב‑שנתית עם יעדים ברורים ומדידים.
בלי מהלך כזה, כל מיתוג, פרסום או פיתוח עירוני לא יצליחו לשנות את התמונה. העתיד של חיפה לא ייבנה במודעות, אלא בכיתות.
מתפללת שתצליח בבחירות הבאות. ותישאר איתנו לנצח מר בורובסקי היקר והמיוחד. יהי רצון שתפילותיי יענו בשמיים. כי מגיע לנו את הטוב ביותר. חיפה כיום סובלת מנכות 100% מכל הבחינות. הגיע הזמן מזמן לשינוי ומהפך. ואני מאמינה לכל מילה שלך. שבענו הבטחות. ונחלנו אכזבות קשות מנשוא. ועדיין מלקקים את הפצעים שעדיין מדממים.
אוח אוח למה למה לא אתה בורובסקי ראש העיר שלנו. אתה הכי מתאים. אין לי צל של ספק שחיפה היתה ניראת יפה יותר. נקיה יותר. וטובה יותר לו היית עומד בראשה. שמרתי אפילו חולצה עם הפרסום לבחירות. בצבע סגול. מהתקופה בה התמודדת לראשות העיר. מי יתן ואחיי החרדים שלצערי הרסו לנו בשניה האחרונה. ובחרו במי שכבר הרס את העיר וכל חלקה טובה בה. כולל את התושבים. הלוואי ישכילו ויבינו מי באמת הכי מתאים בהא הידיעה. ונכון לנו לכהן כראש העיר שלנו. כיום עזה ניראת יותר טוב.
הכל נופל וקם בבחירת מנהלות שאולי היו טובות בניהול כיתה של ילדים, אך לא מסוגלות באמת לנהל הורים, מורים או מערכת כלכלית עצמאית מתפקדת. ועסוקות רק בכיבוי שריפות שהן תוצר של החדלות אישים של האגו שלהן.
פעם אמרו מי שלא יכול מלמד.
היום אומר, מי שלא יכולה ללמד, מנהלת.
התשובה פשוטה – חיזוק מעמד המורה והחלשת זכויות התלמיד. כיום, אין בבית הספר אפשרות להטיל סנקציות על תלמידים. לתלמידים הערסים והפרחים הכל מותר, המורים צריכים לסבול כל גחמה מטורללת של תלמידים.