לנה זלצר מחיפה – אישה מעוררת השראה: "לפעמים אני צריכה לצבוט את עצמי כדי להיות בטוחה שאני לא בחלום"

(חי פה) – היום הבין-לאומי לנשים ונערות במדע צוין לאחרונה, במטרה לעודד קידום נשים בתחומי המדעים. על אף שהשנה היא 2023 ויהיו רבים שיטענו שכבר לא קיימת אפליה בין המינים ונשים יכולות להגיע לכל תחום שירצו ואיש לא עומד בדרכן, אך העובדות, לצערנו, מראות אחרת.

נכון הוא שישנה התקדמות לכיוון שוויון בין המינים, אך בפועל, תחומים רבים עדיין נחשבים לתחומים "גבריים" ואחרים נחשבים יותר "נשיים". אם רק נשווה לרגע את מספר הנשים בכנסת למספר הגברים, ניווכח שהדרך עוד ארוכה. בתחומי המדעים, גם אם המצב טוב יותר, עדיין מצויות הנשים במיעוט.

דור ההמשך

שוחחנו עם לנה זלצר, המשמשת בתפקיד ניהולי ברפא"ל, כשהיא בעיצומה של חופשת לידה לאחר שילדה את בתה השלישית. בין הנקות להחלפת חיתולים, סיפרה לנו על חייה המקצועיים ברפא"ל ועל הדרך שעברה.

לנה בת 39, במקור מבת ים, נשואה באושר לייבגני ואמא ל-3 בנות מקסימות – ליאל בת ה-9, רומי בת ה-6 ועדן הקטנה וה"חדשה" רק בת חודשיים.

"בדיעבד, זה המקום שהייתי צריכה להגיע אליו"

לנה גדלה והתחנכה בבת ים, במרכז הארץ, היא הייתה תלמידה של 5 יחידות בכל המקצועות המדעיים ותמיד ידעה שבזה יהיה עתידה.

היא הגיעה לחיפה כדי ללמוד בטכניון – המוסד הגבוה למדעים מדויקים, ובחרה בתואר אווירונאוטיקה, המתמחה בהיבטים המתמטיים והמכניים של טיסה, ובפרט בכלי טיס – מטוסים, מסוקים ומערכות מוטסות כמו רקטות, טילים ולוויינים, תואר שכולל את כל תחומי העניין שלה.

בשנה השלישית של התואר התקיים בטכניון "יום זרקור", שם הכירה לנה את חברת רפא"ל.
ב-2006 לנה הגישה קורות חיים והתקבלה לחברה לשמש בתפקיד מהנדסת מכונות, בעודה סטודנטית.

לנה סיימה את התואר והמשיכה לעבוד בתפקידה כמהנדסת, אז גם נבחרה לשמש כמובילת החטיבה. לאחר זמספר שנים בתפקיד מובילת תיב"ם, התפנתה משרת ניהול, ועל אף שלא כיוונה לכך מלכתחילה, הוצע לה להתמודד על המשרה. לצדה התמודדו מספר גברים. על סמך כישוריה הרבים, גברה לנה על כל המתמודדים האחרים וקיבלה את התפקיד.

השראה מנשים אחרות

מזה שנתיים לנה מנהלת תחום תיב"ם. היא מספרת כי תמיד דחפה את עצמה ותמיד שאפה להיות הטובה ביותר. "לנשים יש לא פחות יכולות מלגברים, אם לא יותר", היא אומרת. "ברפא"ל יש לא מעט נשים מנהלות שנותנות לי השראה ותמיכה".

מתייחסים נטו לכישורים

על רפא"ל היא אומרת, שבארגון עצמו מתייחסים נטו לכישורים, ולנשים אין שום מכשול מבחינה זו. "אין אפליה, מתייחסים נטו לכישורים, לדעתי הרבה יותר מאשר בארגונים אחרים", היא אומרת.
בגלל שהנדסת מכונות נחשב מקצוע גברי יותר, הנשים נמצאות במיעוט, אבל הכול אפשרי, אין מגבלה מאף גורם חיצוני, הכול תלוי ברצון הפנימי".

האימהות לצד הקריירה

לנהל קריירה ענפה של לנה במקביל לחיי משפחה זה לא דבר פשוט, במיוחד כששני ההורים קרייריסטים. אמנם היא כעת בחופשת לידה, אך לנה אינה חוששת חלילה למשרה שלה, "להפך" היא אומרת, "המנהלים בארגון תומכים בי, נותנים לי את הזמן ודואגים להעביר לי את המסר שהכל בסדר ומתפקד ושאני יכולה להיות רגועה".

כשאני שואלת את לנה מה תגיד לאותן נערות ונשים שמרגישות שאין להן מקום בארגונים הגדולים למדע, היא אומרת: "שלא יקשיבו לסטיגמות. אל תפחדו לקפוץ למים. אין שום סיבה שנשים לא יצליחו בתחום הזה, רק תאמינו בעצמכן".

כבר חושבת על השלב הבא

בשביל לנה השמיים הם לא הגבול, היא תמיד שואפת קדימה והיא כבר חושבת על להמשיך ולהתקדם בארגון, להמשיך להתפתח ולהיות הגרסה הטובה ביותר של עצמה, עבור עצמה ובהחלט גם כדי לשמש דוגמה עבור בנותיה.

לנה מספרת שיש לה תמיכה גדולה מהחברים והמשפחה, הם תמיד לצדה, תומכים ועוזרים. את השמחה והסיפוק שהיא חשה מהעשייה ברפא"ל אי אפשר שלא להרגיש: "לפעמים אני צריכה לצבוט את עצמי כדי להיות בטוחה שאני לא בחלום", היא אומרת בחיוך. "וזה שיש לי גב מארגון כל כך גדול וחשוב כמו רפא"ל, שנותן לי את האפשרות להשתמש ביכולות שלי למען מדינת ישראל, זו באמת תחושה חזקה של שליחות", היא אומרת.