המושבה הגרמנית – הפיאצה החסרה • תכנון אורבני • פרשנות

מרוב כבישים לא רואים את היעד

באחד הימים בקיץ הסתובבתי במושבה הגרמנית וראיתי חתן וכלה מצטלמים. הם חיפשו לעצמם פינה על המדרכות הצרות של המושבה הגרמנית, כדי להצטלם על רקע הגנים הבהאים. אחרי כמה דקות של צילומים, הם חזרו לרכב ונסעו.

צילומי חתן וכלה הם המחמאה הגדולה ביותר שמקום יכול לקבל על יופיו, אבל כדי שהם באמת יוכלו להצטלם עם הנוף היה צריך לחסום את הכביש. גם תיירים שבאים לצלם את פלא התבל החיפאי צריכים לעמוד על אי התנועה הקטן בין שני נתיבי הכביש, להצטלם מהר ולרוץ למדרכה.

פעם בשנה התושבים מקבלים חופש תנועה מלא במרחב

ואמנם, לכל עיר יש כבישים מרכזיים שדרכם נוסעים ליעד, אבל לפעמים מרוב החשיבה על הדרך דרסנו את היעד. יש רק פעם אחת ששדרות בן גוריון, השדרה שחוצה את המושבה הגרמנית, הופכת להיות יעד מרכזי וחשוב ב״חג של החגים״, כשמוציאים ממנה את הרכבים ומחזירים אותה לתושבים. בשאר השנה מרוב כבישים לא רואים את היעד.

איפה הפיאצה של חיפה?

עיר היא ישות בפני עצמה. לכל ערי אירופה יש כיכר מרכזית, הלב הפועם של העיר שאליו באים התושבים להסתובב ולחוות את העיר. לניו יורק יש את כיכר טיימס, לתל אביב יש את כיכר רבין ודיזינגוף, ללונדון יש את כיכר טרפלגר, לפירנצה את פיאצת הדואומו ולרומא יש כל כך הרבה פיאצות שקשה לבחור מי הכי מרכזית.

הכיכרות המרכזיות בערים, מאופיינות במדרכות ורחבות עצומות להולכי רגל, כאלה המאפשרות לעיר להביע את עצמה. אבל, חלק מהכיכרות האלה לא תמיד היו כל כך מרכזיות.

תכנון כיכרות

כיכר רבין הייתה בעבר מגרש חנייה גדול. כיכר דיזינגוף אמנם הייתה בעבר מרכז "העיר הלבנה" של תל אביב אבל, היא הוגבהה כדי לפנות מקום לתנועת הרכבים, נותקה מהרחוב וכך ירד קרנה. בשנת 2018 נפתחה הכיכר מחדש, במהלך מושקע של עיריית תל אביב, עם חיבור הכיכר למפלס הרחוב, הרחבת המדרכות, אזורי ישיבה ושבילי אופניים. כיום, חזרה כיכר דיזנגוף להיות אחד המרכזים השוקקים ומסמלי העיר. מהלך דומה קרה בפארק המסילה שהפך מחניון לאחד הפארקים היפים בגוש דן.

בשנת 2009, בצידו השני של הגלובוס, קרה מקרה דומה בניו יורק. בקיץ 2009 אחד הכבישים המרכזיים בכיכר טיימס נחסם זמנית, בגלל ריבוי הפגיעה בהולכי רגל והפך לאזור הליכה ניסויי למשך שנה. ההצלחה של המעבר הזמני הייתה כל כך גדולה, עד שב-2010 הצהיר מייקל בלומברג, ראש העיר דאז, שהעירייה החליטה לחסום את הכביש באופן קבוע והוסיפה 33,500 מ״ר להולכי רגל!
החלק הראשון נפתח בשנת 2014 והושלם סופית ב2016. בעלי העסקים בכיכר טיימס דאגו מאובדן הכנסות, כי חשבו שהכנסות תלויות בכבישים, אבל בסוף הפכו להיות התומכים הכי גדולים של המהלך. מסתבר שכשיש מקום להולכי רגל העסקים ברחוב יהיו מוצלחים יותר.

גם בחיפה סוגרים כביש פעם בשנה להולכי רגל ב״חג של החגים״ וזה בדיוק שדרות בן גוריון שחוצה את המושבה הגרמנית מתחת לגנים הבהאיים. פתאום לרגע קסום, אחד המקומות היפים בישראל הופך לפיאצה מרהיבה מלאה באנשים שבאים לחגוג את הסובלנות והגיוון החיפאי המיוחד כל כך. איך שמוציאים את הרכבים מהמושבה היא הופכת לנהר אדם, למקום של חיים. אבל למה בעצם שהמושבה לא תהיה שייכת לעיר ולתושביה כל השנה?

פיאצה לתושבים למרגלות הגנים הבהאים שמשקיפים לנמל ולים יכולה להיות אחת הפיאצות היפות באגן הים התיכון. נכון שצריך למצוא פתרון למשאיות אספקה של המסעדות והחנויות ולתושבים באזור, אבל הצליחו בעולם להחזיר אזורים מסובכים יותר לעיר ולהולכי הרגל ע״י חניונים, דרכי גישה ופתרונות יצירתיים. חיפה הקריבה את האזור היפה ביותר שלה על מזבח הרכב הפרטי, אבל עוד לא מאוחר לשנות. המושבה הגרמנית של חיפה פשוט נראת כמו תמונת ״לפני״ של הכיכרות המרכזיות בעולם.

החג של הפקקים

יש מי שיאמר מיד ״אבל מה עם הפקקים האיומים שיש בחג של החגים?! זה רק יחריף אותם עוד יותר!״.

אמנם יש אמת בדברים, אלא שהבעיה בחיפה בכלל ובעיר התחתית בפרט היא הקושי ללכת בה ברגל. בזמן שבתל אביב (לפחות לפני עידן הקורקינטים) נעים לשוטט מפלורנטין בדרום ועד פארק הירקון במדרכות רחבות ונעימות, בחיפה בקושי אפשר ללכת משכונת בת גלים למושבה הגרמנית כי המדרכה לא רציפה. לכן, כולם נדחקים עם הרכבים לתוך אותו שטח קטן במקום לחנות בחניונים ולשוטט מעט ברגל או בתחב״צ. במילים אחרות, את הפקקים פותרים ע״י נגישות להולכי רגלף תחבורה ציבורית וחניניום מסביב ולא ע״י עוד כבישים.

ברצלונה זה לא רק נמל, זה גם פיאצות ועירוניות טובה

השבוע התבשרנו שעסקת הרכישה של נמל חיפה כמעט הושלמה ותכנית ״חזית הים העירונית״ של חיפה תצא לדרך. התכנית תפתח לציבור את אזור הנמל מדגון עד לבית החולים רמב״ם לבתי קפה, מסעדות ובילוי. התכנית גם מכונה ״תכנית ברצלונה״, אבל כדי להיות ברצלונה לא מספיק רק נמל שפתוח לציבור, צריך גם פיאצה מרכזית ויפה שאליה יכולו ללכת כל התיירים שבאים במקום לעלות ישר על רכבת לתל אביב.