פרסום בחי פה

תגובות אחרונות

פרסום בחי פה

עוד כותרות בחי פֹּה

להקת לווייתנים בחיפה ◄ צפו

(חי פה) - ביום שבת, 20/4/24, יצא ליאור אלפסי,...

בחול המועד פסח יוצאים למוזיאונים בחיפה בחינם

בחול המועד פסח כל עם ישראל יוצא לטייל: בפעם...

אולגה בסוב זכתה במדלית ארד באולימפיאדה האירופאית – גאווה לחיפה

הישג יוצא דופן לנבחרת הישראלית באולימפיאדה האירופאית לבנות במתמטיקה מדינת...

שכנה • סיפור קצר מאת אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם...

מה קרה לבתי הקולנוע הישנים של חיפה? • פרק 5 • "קוליזאום" – הראינוע הראשון

הערה ותודות

חלקים מרכזיים בכתבה שלפניכם מבוססים על חומרים שנאספו מתוך המקורות הבאים:
• "היה הייתה חיפה" ו"אהבה מאונס" – יעקב דוידון.
דוידון היה דמות חיפאית צבעונית, ושמו יחזור ויצוץ בסדרת הכתבות הזאת. בתחילת שנות ה-20 היה דוידון חבר בקבוצת הבנאים הראשונה בחיפה, שהתגוררה בשכונת "נחלה" (באזור רחוב מיכאל של היום). דוידון, שניחן גם בכישרון כתיבה שופע, מתאר בספרו "היה היתה חיפה" את הראינוע "קוליזאום" ואת החיים סביבו, וחלק גדול מן הפרטים בכתבה זאת מבוסס על תיאוריו
(בסוף המאמר אפנה בקשה לכל מי שיודע דבר מה אודות יעקב דוידון ויצירותיו).
• "אילן נטוע באדמתו" – עמי יובל (נכדו של ברוך טולצ'ינסקי)

אלה הם חומרי קריאה מומלצים לכל חיפאי, אך הם אינם מודפסים יותר וקשים מאוד להשגה.
• תודה מיוחדת לאיתמר רוטלוי, שתרם לי מידע רב, והאיר את עיניי במספר נקודות.


הראינוע הראשון בחיפה

ההיסטוריה הרשמית של הקולנוע בחיפה התחילה ב-1919. באותה שנה עבר ברוך טולצ'ינסקי עם משפחתו מתל אביב לחיפה.

טולצ'ינסקי היה יזם סדרתי, שעסק בין השאר בדלק, יינות ומוצרי שוקולד, אך בזמן המלחמה הגדולה נקטעו הקשרים המסחריים שהיו לו באירופה ופרנסתו נפגעה.

בימיו בתל אביב, הכיר טולצ'ינסקי את ראינוע "עדן" (התל אביבי) ואת מייסדו, ומשנוכח שבחיפה אין ראינוע, זיהה מיד את הפוטנציאל. בשיתוף עם יוסף בן חנניה (חרומצ'נקו) שכרו יחד אולם ורכשו שניים מפלאי הטכנולוגיה של התקופה: מקרנת ראינוע ידנית מעודפי הצבא הבריטי, וגנרטור דיזל. לצורך הפעלת המקרנה נשכר עובד יווני מיומן, שהתחייב להכשיר את בניהם של בעלי הראינוע בהפעלת המקרן.

על הגנרטור מספר עמי יובל בספרו "אילן נטוע באדמתו":
"התנעת הגנרטור נעשתה במשיכת חבל שסובב את המנוע והצית את הדלק. לצורך ההתנעה היה צורך ב-3 אנשים. אחד ספר "אחת, שתיים שלוש" ואז משכו כולם בחבל, ומיהרו להרפות ממנו, כדי שלא יגרור אותם אל המנוע כשיתחיל להסתובב".

כל שנותר היה לשכור פסנתרן, והפרויקט יצא לדרך, וכך, בפסח 1919, זכתה חיפה בראינוע הראשון שלה, בעל השם הבינלאומי – "קוליזאום". השם שיקף את היותה של חיפה עיר מעורבת, עם קהל שהורכב מיהודים, מוסלמים ונוצרים.

בתי קולנוע בחיפה - קוליזאום - כרזה - פתיחה - אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית
קוליזאום – כרזת הפתיחה 1919 – אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

הראינוע נפתח בשיפולי ואדי ניסנאס, ברחוב אלנבי 26 של היום.

קוליזאום - מיקום - עריכת מפה: יורם כץ
קוליזאום – מיקום – עריכת מפה: יורם כץ

עד לא מזמן ניתן היה עוד לזהות את חזית הבניין, שכניסתו עוצבה (במתכוון?) בצורת סרט צלולויד, אך לאחרונה, הוחבאה חזיתו של המבנה ההיסטורי הזה תחת חזית חדישה של אולם שמחות. מי שיבחן מקרוב את החזית החדשה, יוכל להבחין מאחוריה, פה ושם, בחזית האבן שהוסתרה מאחור.

בתי הקולנוע של חיפה - קוליזאום 2009 - צילם: אתמר רוטלוי
אתר ראינוע "קוליזאום" 2009 (צילום: איתמר רוטלוי)
בתי הקולנוע של חיפה - אתר ראינוע קוליזאום 2022 - צילם: יורם כץ
אתר ראינוע "קוליזאום" 2022 (צילום: יורם כץ)

הראינוע לא היה פרנסתם היחידה של טולצ'ינסקי ובן חנניה, והם סחרו גם בבנזין. לצורך זה, נבנה מתחת לחדר המכונות של הראינוע, בין עמודי עץ, חדר שאכסן מאות פחי בנזין. ספק גדול אם מכבי האש של היום היו מאשרים סידור שכזה.

בחלק האחורי של האולם נבנה יציע המכובדים, שישיבה בו הייתה יקרה והפכה לסמל סטטוס.

בחצר, מעבר לקיר האחורי, ננעצו באדמה ארבע קורות-עץ, ועליהן הוצב חדר מכונות קטן עשוי עץ, בו הוצבה המקרנה המזדקנת, שהקרינה את הסרט על המסך שממול דרך פרצה בקיר.

יוצאים לדרך

לקראת הפתיחה, ואחר כך לפני כל סרט, היה "דלאל" (כרוז) עובר בשוק וברחובות, מכריז בקולי קולות על ה"פילם" שעומדים להקרין ב"סינמה קוליזאום", מספר בנפלאותיו, ומציין את שמות הכוכבים. לפני הכרוז צעד לוח מודעות אנושי שנשא מודעה גדולה עם פרטי ההצגה.

מהר מאוד הפך "קוליזאום" למרכז הבילוי המודרני של חיפה היהודית, ושירת גם את ערביי חיפה.

שתי הצגות הוקרנו בכל ערב, אבל ההצגה השנייה נטתה להיות קצרה יותר, שכן מפעיל המקרנה נטה להתעייף בשעות מאוחרות אלו, וכדי לסיים את עבודתו בהקדם, הריץ מדי פעם את המכונה במהירות גדולה יותר. וכך דהרו להם סוסים במהירות בלתי סבירה, שחקנים הופיעו ונעלמו בחטף, והסרט הסתיים כשהוא משאיר את הצופים תוהים מה בעצם קרה שם.

"קוליזאום" הקרין סרטים אילמים מלווים במוסיקה. מדי פעם הוקרנו טקסטים על שקופיות ששובצו בגוף הסרט, והסרט כולו לווה בנגינת הפסנתרן שישב באולם.

בתי הקולנוע של חיפה - קוליזאום - איור דוד בראון
קוליזאום – איור: ד"ר דוד בראון

בראינוע קוליזאום, הערב

מדי שבוע התפרסמו מודעות על סרט מדהים כזה או אחר (הסרטים היו קצרים ובדרך כלל הוצגו שלושה סרטים בהצגה אחת), ומדי פעם גם נוספה סנסציה אדירה: "הביאורים בעברית".

בתי קולנוע בחיפה - "קוליזאום" - כרזה - (אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון ז"ל – באדיבות מוזיאון העיר חיפה)
"קוליזאום" – כרזה – (אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון ז"ל – באדיבות מוזיאון העיר חיפה)

חליל הצולע

מערכת הפרסום של הראינוע התבססה, כאמור, גם על הדלאל (הכרוז), הלא הוא חליל הצולע, ונושא המודעות שלו.

תהלוכת הפרסום הורכבה מנושא שלטי המודעות שצעד בראש, אחריו צעד חליל, כשהוא מצלצל בפעמון שנשא בידו הימנית, ומכריז בערבית בקול אדיר דברים בנוסח: "האזינו! האזינו! בראינוע קוליזיאום הערב… בכל ערב… צ'רלי… וצ'פלין .. ואדי… ופולו… ואלמו… ולינקולן… וסטינגריי. .. ובאראבס… וואללה, כולם… כולם… הערב… בכל ערב… האזינו!"

השלימו את התהלוכה המרשימה עשרות ילדים מכל העדות, שצעדו אחרי חליל.

גיבורי הבד של אותם ימים היו השודד הג'נטלמן סטינגריי, ה"טרזן" הראשון אלמו לינקולן, כוכב הקומדיות "פאטי" רוסקו, וכוכבות חושניות כמו מלכת הבד פרנציסקה ברטיני, ומיאה מאי, היפהפיה עבת הבשר.

כוכבי הראינוע (נחלת הכלל) – מימין לשמאל: "פאטי" רוסקו, מיאה מיי, אלמו לינקולן ופרנצ'סקה ברטיני

הקהל

בשנת 1919 חיו רוב יהודי חיפה ב"ארד אל יהוד" (בתחום הרחובות: יהודה הלוי, אבן גבירול, ביל"ו והירמוך). שכונת ה"טכניקום", באזור רחוב הרצל, הוקמה ב-1920 ומנתה עשרות ספורות של משפחות, ושכונת "נחלה" (מדרום לרחוב הרצל, באזור הרחובות מיכאל, בר-כוכבא ותחילת רחוב ארלוזורוב) הייתה בעיקרה שכונת אהלים שזה עתה הוקמה, והתגוררו בה חברי קואופרטיב בנייה צעירים.

חיפה בשנות ה-20 (מתוך ספרו של יעקב דוידון "היה היתה חיפה", בהוצאת מאי)
חיפה בשנות ה-20 (מתוך ספרו של יעקב דוידון "היה היתה חיפה", הוצאת מאי)

תושבי חיפה היהודים נהגו לרדת במורד הבורג' (מעלה השחרור ושיבת ציון של ימינו), כדי לזכות בביקור בראינוע.

מספר דוידון:

"לאולם מודרני ומשוכלל זה, ששימש את צרכי חיפה האמנותית ללא הבדל דת ועדה, היינו יורדים גם אנו. חברי קבוצת הבנאים הראשונה בנחלה. היינו צועדים בסך ברחוב הרצל ובמורד הבורג' וזמר בפינו."

את הסרטים האילמים נהגה ללוות פסנתרנית על פסנתר ישן שחסרו בו מספר קלידים. דוידון מעיד שהפסנתרנית המוכשרת ניגנה בעיקר שתי מנגינות, אחת רועשת ועליזה – לקומדיות וסרטים עליזים, ואחת עצובה וסנטימנטלית – לסרטים סוחטי דמעות.

זמן ההקרנה הרצוף נמשך בדרך כלל כשמונה דקות, ולאחריו יצאו הצופים להפסקה של רבע שעה, לצורך התרגעות והחלפת גלגל. אחרי ההפסקה, יכול היה להגיע גלגל שני של אותו סרט, או גלגל של סרט חדש. אחרי כשלושה או ארבעה גלגלים הסתיימה ההצגה והצופים התפזרו לבתיהם.

ההווי

דוידון מתאר את סיומו של ערב כזה:

"ברעש קמים אנו ממקומותינו, יוצאים חזרה לרחוב אלנבי וצועדים שוב בסך דרך כל חיפה לאהלינו בשכונת 'נחלה'. האחד מנגן במפוחית פה… השני מצא לו פח חלוד ומתופף בו ללא דופי…. השלישי שורק להנאתו, והיתר מרעישים עולמות סתם… מעירים אנו את כל חמישים המשפחות. תושבי הדר הכרמל…".

אכן, הווי סוער ותוסס.

"קוליזאום" כמרכז תרבות

אולם "קוליזאום" לא הסתפק רק בהקרנת סרטים, ושימש גם במה לאירועי תרבות מסוגים שונים, אפילו בתקופה הקצרה בין הפסקת פעילותו כראינוע ועד סגירתו הסופית. האולם אירח את התיאטרון העברי מיפו, ונתן במה להרצאות וקונצרטים.

קונצרט ביה"ס לנגינה בחיפה – "הארץ" 13.01.1925 – קטלוג העיתונות, הספריה הלאומית, ירושלים
קונצרט ביה"ס לנגינה בחיפה – "הארץ" 13.01.1925 – קטלוג העיתונות, הספריה הלאומית, ירושלים
קונצרט פרופ' שור – "הצפון" 14.05.1926 – קטלוג העיתונות, הספריה הלאומית, ירושלים
קונצרט פרופ' שור – "הצפון" 14.05.1926 – קטלוג העיתונות, הספריה הלאומית, ירושלים
קונצרט הנרי מרטו – "הארץ" 01.03.1926 – קטלוג העיתונות, הספריה הלאומית, ירושלים
קונצרט הנרי מרטו – "הארץ" 01.03.1926 – קטלוג העיתונות, הספריה הלאומית, ירושלים

"קוליזאום" – הסוף

ראינוע "קוליזאום" הפסיק להקרין סרטים ב-1925, האולם המשיך לתפקד עוד מספר חודשים כבמה למופעים אחרים ונסגר סופית ב-1926. במקביל לסגירתו, פתחו הבעלים את הראינוע הפתוח "אביב" ברחוב יפו 54.

אל הקוראים

אנחנו מתחילים בסקירת כל בתי הראינוע\קולנוע שפעלו בחיפה עד שנות ה-70. סרקנו בארכיונים, בספרים וברשתות אך עדיין חסרים לנו חומרים.

בתי הקולנוע שהתיעוד (תמונות מתקופת הזוהר וחומר כתוב) שקיים עליהם חסר ביותר: "אורלי", "גלאור", "דומינו", "זיו", "חיפה", "חן", "מאיון", "מירון", "מקסים", "נוף", "רון", "שביט", "תכלת", "תמר".

בקשותינו מכם, הקוראים:

  1. למרות חיפושים ארוכים ואינטנסיביים, עדיין לא איתרנו את מקומם המדוייק של בתי הראינוע "עדן", ו"אמפייר", ששכנו ברחוב יפו בשנות ה-20 וה-30. מי מכם שיודע, או מחזיק במידע על בתי הראינוע הללו, אנא צור קשר.
  2. אם מישהו מכם מחזיק בחומרים (צילומים מאלבום אישי או סתם סיפורים) על בתי הקולנוע מהרשימה שלמעלה (וגם על אחרים), או שאתם מכירים מישהו כזה (משפחות של הבעלים או של צלמים, למשל) – אנא יידעו אותנו.
  3. קולנוע "מאי" – יעקב דוידון, ממקימי הקולנוע, ואישיות מרתקת בפני עצמה, ראוי לכתבה נפרדת שתסקור את פעלו. אם מישהו מצאצאיו קורא שורות אלה, נשמח אם ייצור איתנו קשר בהקדם.
  4. קולנוע "כרמל גנים" – אם מישהו ממשפחת אוביץ', שהקימה את הקולנוע, קורא שורות אלה, נשמח אם ייצור איתנו קשר בהקדם.
  5. לגבי הכרזות והתמונות שפרסמנו, ככל שיש לכם מידע על יוצרי הכרזות וצלמי התמונות, נשמח אם תשתפו אותנו בידוע לכם, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.

כתבו לנו בתגובות למטה, או במייל [email protected] מדובר בשירות חשוב לעיר ולקהילה. הזמן עובר, וייתכן שלא תהיינה עוד הזדמנויות כאלה.

יורם כץ
יורם כץhttps://yoram-katz.com/
בוגר תעשיית ההיי-טק הישראלית, עיתונאי, סופר ובלוגר. קישור לאתר שלי ולרכישת הספרים יליד חיפה (1954), למד בביה"ס גאולה ובביה"ס הריאלי. בוגר פילוסופיה ופסיכולוגיה (האוניברסיטה העברית) והנדסת מחשבים (הטכניון). ספרים: • "Lethal Scripture" (אנגלית) – רומן מתח היסטורי • "ימים של גאולה" – סיפורי ילדות משכונת "גאולה"

כתבות קשורות לנושא זה

17 תגובות

  1. אני מתארת לעצמי שאתה יודע אבל ליתר ביטחון, ההורים של מרים אדלסון – מירה פיירברג מרחוב תל חי נידמה לי, אלמנתו של אדלסון היו בעלי בתי קולנוע בחיפה.
    גם משפחת ברלצקי , אחד הבנים הוא רני ברלצקי, היו בכלי בתי קולנוע בחיפה. רני הוא הצעיר(73) אחותו 78 ועוד אח יותר מבוגר.

  2. אני לא בטוח אבל כרמל גנים נוהל לפני משפחת אוביץ על ידי משפחתי. ווילי הפלר. תקופה קצרה מאוד להבנתי

  3. כתבה חשובה ידידי יורם כ"ץ. לילה טוב.

  4. יורם, ברכות ותודה על סדרת הכתבות, בתי הקולנוע היו מרכז מפואר של חיי העיר ושל עצמי, מכל אחד צהם יש זכרונוץ של סרט טחד שהיה מיוחד אן קרה בו משהו שנשאר בזכרון.
    1 איפה מוצאים את כל הכתבות שיצאו עד כה
    2. במדרגות שהובילו מרח פאר כנראה, לדרך נוה שאנן היה קולנוע "ורד" . צפיתי בו בסרטים מסוג וינטו ויד הנפץ ועוד כאלו. זה היה בין 1960 ל 1965 משהו כזה. הסרטים הראשונים שראיתי בחיי היו שם.

  5. תודה על התגובה.לא ברור לי לאיזו רשימה התכוונת.
    תנוח דעתך. כל השמות שהזכרת למעלה מוכרים לי ויבואו לידי ביטוי.

  6. לדעתי ברשימה שלך חסר קולנוע "עין דור" ששכן במתחם שבין רחוב הבנקים והמגינים. הקולנוע היה גדול עם יציע כמו בקולנוע ארמון. כמו כן קולנוע זיו ששכן במרכז זיו בנוה שאנן שמיסדו היה משפחת קולטון שבנו למד איתי בתיכון. כיום אלי קולטון תושב הישוב עצמון שבגוש משגב.

  7. תודה על הכתבה. מצטרף לתלונה על כך שהרסו את החזית היפה. בילדותי היה בית קולנוע בנווה שאנן שנקרא בזמנו שפי אך היום שמו שונה וככל שאני מחפש מישהו שזוכר את השם הקדום, אני לא מוצא. ההיה זה חלום?
    בקירות האולם היו חלונות לאיוורור ואנו הילדים היינו נצמדים אליהם מבחוץ ומציצים ורואים חלק מהמסך, עד שגירשו אותנו.

    • תודה על התגובה.
      ככל הידוע לי, היו בנוה שאנן שני בתי קולנוע -" עממי" (שעדיין חי ובועט) ו"זיו". זאת הפעם הראשונה בה אני נתקל בשם "שפי". אם יש (או יהיה) לך מידע, אשמח שתשתף.

  8. במקום לשמר את הבניין המיוחד הזה נתנו לאיזה ערס לכסות את החזית בצורה מגעילה עם כיתוב ענק מכוער
    מהנדס העיר הכושל בעולם, הורס חיפה בכל מקום ובכל צורה.
    אין שימור, אין רוח המקום, אין הוראות על חומרים וגדלים.
    מי בכלל יודע אם זה נעשה בהיתר ואם המקום פועל עם אישורים.

  9. מעניין. לדעתי , זהו סיקור אמין של בתי קולנוע בחיפה. אכן ערכתי ביקור בקולנוע מאי.מקום מדהים.שבת שלום

  10. ערב טוב ,סרווס יורם,
    במוזיאון העיר חיפה היתה תערוכה מדהימה על בתי הקולנוע של פעם ואף יצא קטלוג יפה.האוצרת: ענבר דרור-לקס.
    בעל הידע הרב ,שכתב גם את הטקסט בקטלוג הוא דוד שליט
    מרחוב יוסף הגידם.
    דוד עוסק שנים רבות בנושא בתי הקולנוע של פעם.
    הוא גם כתב ספרים בנושא (אולמות מופלאים )
    כדאי לך לדבר איתו.עם חלק מבעלי בתי הקולנוע הקשישים הוא אף נפגש.
    ויסונט לאטאשרה
    אסתי

    • תודה אסתי. מהיכן אנחנו מכירים?
      אני מכיר היטב את "אולמות מופלאים", הקטלוג של התערוכה החשובה מ-2011, ושוחחתי עם ענבר דרור-לקסו דוד שליט (שהוא כבר מזמן תל אביבי), ועם רבים אחרים, כולל בנים למשפחות בעלי בתי קולנוע, ואני ממשיך להיפגש עם אנשים טובים ומעניינים כמעט כל שבוע.
      מידע חדש זורם אלי כל הזמן, ועדיין חסרים לי חומרים.
      אני מזמין כאן שוב את כל מי שיש לו מה לתרום ליצור איתי קשר.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

להקת לווייתנים בחיפה ◄ צפו

(חי פה) - ביום שבת, 20/4/24, יצא ליאור אלפסי, עם ביתו שני ומספר חברים, להפלגה מול החוף השקט בחיפה. לפתע ראו השייטים להקה של...

בחול המועד פסח יוצאים למוזיאונים בחיפה בחינם

בחול המועד פסח כל עם ישראל יוצא לטייל: בפעם ה-19: מעל 170 אתרי מורשת, מוזיאונים, סיורים מודרכים ברחבי הארץ ועסקי תיירות מהדרום ייפתחו בחינם...

אולגה בסוב זכתה במדלית ארד באולימפיאדה האירופאית – גאווה לחיפה

הישג יוצא דופן לנבחרת הישראלית באולימפיאדה האירופאית לבנות במתמטיקה מדינת ישראל ומערכת החינוך מתבשרות בהישג מעורר השראה וגאווה של נציגות נבחרת ישראל במתמטיקה, שהשתתפו באולימפיאדה...

מכבי חיפה: "זה לא חג החירות כל עוד 133 חטופים עדיין בעזה" ◄ צפו בסירטון המצמרר

לפני שריקת הפתיחה של ניצחון משחק הבית של הירוקים מכבי חיפה נגד האדומים הפועל באר שבע באיצטדיון ע"ש "סמי עופר" בחיפה שנערך ביום שבת, 20.4.2024 הקרינה...

שכנה • סיפור קצר מאת אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם עם לידתו נמצאת גם הראיה. נכון שישנן שיטות שימור ותרגולת המשפרות ומוסיפות רבות ליכולות שלנו....