(חי פה סיפורבניין) – "הדרת קודש" היה בית הכנסת האשכנזי החשוב ביותר בחיפה ומאחוריו מורשת ארוכה ורבת פאר. כיום הוא עומד שומם ושעריו המרשימים שידעו ימים יפים יותר, נעולים.
בית הכנסת האשכנזי החשוב בחיפה
בסיום סידרת כתבות אודות בתי כנסת בחיפה, הלכתי לבקר את אתר בית הכנסת ״הדרת קודש״, הנמצא ברחוב מעלות הנביאים 9, שהיה בית הכנסת החשוב ביותר של העדה האשכנזית בחיפה במחצית הראשונה של המאה ה-20. מאוחר יותר הוכר הבניין כאתר מורשת ע”י המועצה לשימור אתרים, והוכרז מבנה לשימור ע״י עיריית חיפה.
כשהגעתי למקום, קיבל את פניי בניין נטוש, שעריו המעוטרים בסמלי מגן דוד, חלודים ונעולים.
ביקור הרבי נחמן מברסלב
בית הכנסת נבנה בעשור הראשון של המאה ה-20, על חורבות בית כנסת קדום מ-1780, אשר ע”פ המסורת התפלל בו רבי נחמן מברסלב בעת ביקורו בארץ ישראל ב-1798.
המחזור הראשון של הריאלי
בתחילת המאה ה-20 שימש הבניין לשיעורים תורניים, לאסיפות ולכנסים ציבוריים של תושבי שכונת הדר. ב-1913 שכנה בו הכיתה הראשונה של בית הספר הריאלי, זאת עד לסיום בנייתו של מבנה בית הספר.
בעת מלחמת העולם הראשונה שוכנו במקום פליטים יהודיים מתל אביב אשר גורשו משם ע”י השלטון העות'מני.
קרבות מלחמת העצמאות
במלחמת העצמאות התחוללו בסביבת בית הכנסת קרבות עזים בין כוחות ההגנה לבין הלוחמים הערביים, אשר בשלב מסוים חדרו אל בית הכנסת וחיללו אותו. אולם לוחמי חטיבת כרמלי של ההגנה הצליחו, אחרי קרבות עזים, להדוף את הערבים.
בשנות ה-50 היה עדיין פעיל ומלא מתפללים, אולם ב-1984 ננטש ומאז עומד שומם.
המתכננים: ב. אוראל, י. זוהר, אדריכלים
הבניין העומד כיום נבנה בשנות ה-30, עפ"י תוכניותיהם של האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר, ונחנך בשנת 1933.
בנימין אוראל, יליד ליטא, עלה ארצה ב-1907. עם סיום לימודיו בבצלאל, נסע לאירופה ללמוד אדריכלות, אולם בהיותו חסר אמצעים, נאלץ לעבוד למחייתו כשרטט במשרדי אדריכלים בפריז ובברלין, במקום להשתלם בלימודיו. עם חזרתו ארצה, ב. אוראל – “האדריכל ללא דיפלומה” – הקים משרד תכנון בשותפות עם המהנדס האזרחי יחזקאל זוהר. משרדם פעל בין 1926 ל-1942 ובמהלך השנים הללו היו מעורבים השניים בתכנון של עשרות בניינים, בעיקר בחיפה, אך גם ברחבי א”י המנדטורית. בין הבניינים ראוי שנזכיר את תחנת החשמל בנהריים ואת בניין חברת החשמל בחיפה.
עצוב לראות את אחד מבתי הכנסת המפוארים והחשובים של חיפה נטוש ועזוב, חלקים ממנו מתפוררים…
עוד עטרה חיפאית שראוי כי תוחזר ליושנה לפני שיהיה מאוחר מדי.
צהרים טובים,
בציור שלך בית הכנסת נראה מאוד יפה ‼️‼️ולא נראית ההזנחה הרבה שאתה מתאר.
שוב אומרת *כל הכבוד* לפרויקט שאתה עורך.
בין היתר אתה מעלה זכרם של אדריכלים נשכחים ,שחלקם אפילו לא ידועים בציבור ובעבודתך רואים את הפרויקטים שלהם.
תודה נורית על תגובתך.ממנה אני מקבל עידוד להמשיך בפרויקט. אכן, אני מנסה להחדיר לתודעה שחובה להזכיר את שם אדריכל הבניין בדיוק כמו שאנו מזכירים את שם מחברו של ספר. כמו כן, אנו נוכחים לדעת עד כמה ההיסטוריה של הבניינים היא חלק מההיסטוריה של המדינה.
לשמור על כל בתי הכנסת,המורשת והתרבות מפני הכיבוש הנדלני של ערבים בחיפה ובכלל של נדלן מניב.העירייה צריכה להכריז על הנכסים האלה כנכסי שימור ולציין בכיתוב את עברם ואת הפרעות של הפורעים והטרוריסטים במלחמת העצמאות.לגמרי כמו שציינת אני מאמין שתהיה התעוררות רוחנית.זה גם לא כזה דרמטי אפשר לשמור על שגרת חיים רגילה ולהגיע כשיש אפשרות לשעה אחת תפילה בבוקר או לשעה בערב.תודה על הכתבה.
תודה על תגובתך! אולי בעקבות שקום הבניין תבוא גם התעוררות רוחנית.
כתבה נהדרת ומבורכת על מורשת בתי הכנסת בעיר.להתפלל ולקוות שהדור הצעיר יחזור בהמוניו לבתי הכנסת הללו שהיו פעילים עוד מהמאה הקודמת