עצומה: "קריאה לעיריית חיפה לספק מרחב מוגן תיקני לכל התלמידים וילדי הגנים"

(חי פה בממ"ד) – הורים לתלמידים וילדי גנים בחיפה מפיצים עצומה בה הם קוראים לעירייה לספק מרחב מוגן תיקני לכל תלמידי בתי הספר וילדי הגנים. בנוסף, הם דורשים, שבתי הספר יחויבו ללמד (מרחוק) גם תלמידים שהוריהם בחרו שלא לשלוח אותם לבתי הספר, בשל המצב הביטחוני.

ההורים מזכירים כי מאז מלחמת לבנון השנייה חלפו 18 שנים ובכל זאת, בעיריית חיפה לא ננקטו הצעדים הדרושים למגן את בתי הספר, במיגון תיקני. ההורים דורשים לאפשר לילדים ללמוד מרחוק.

הסבר להנחיה: בבתי ספר שאינם ממוגנים בחיפה, יש הנחיה לשלוח ילדים לבתי הספר ולמגן את עצמם בשיטה שנקראת "הכי מוגן שיש", כלומר שכל כיתה שאין לה מרחב מוגן מתפנה לחדר הממוגן שיותר במתקן, הפנוי עבורה. זה כולל גם תלמידים שמתפנים לחדרים שאינם ממוגנים שמיגון תקני, בחלקם אף יש חלונות.

בעצומה נכתב:

"אנו הורי בתי הספר והגנים בחיפה דורשים מהעירייה מיגון תיקני לכל תלמיד אשר נמצא פיזי בבתי הספר והגנים בחיפה ועל שמירת רצף לימודי. על העירייה לחייב את בתי הספר ללמד  גם תלמידים אשר ההורים בחרו שילמדו מהבית (בחירה שאיפשרה העירייה ופיקוד העורף)". בעצומה יש גם הצעה לפיתרון, שאמור להיות טוב לתקופה הנוכחית אבל גם להתמודדויות בעתיד: "הפתרון הוא שהעירייה תדאג לקבל ולאשר תקציב להקמת מרחבים מוגנים בכל בתי הספר והגנים בחיפה על מנת שכל ילד וילדה יהיו מוגנים בתוך מרחב מוגן תיקני ולא הכי מוגן שיש. במידה ולא יתקיים גם אם תהיה הפסקת אש והסכם. בעוד כמה שנים שוב תפרוץ מלחמה ושוב נהיה באותו המצב. אל לנו לוותר על הנושא". 

בית ספר אילנות: באמת הכי מוגן שיש?

אמא לתלמיד בבית הספר אילנות בכרמל המערבי טוענת, שחלק מתלמידי בית הספר נמצאים בזמן אזעקות במרחב מוגן במדרגות בית הספר על אף שיש שם חלון:

"בבית הספר יש 3 קומות ויש בו מקלט בקומה 1-. יש כיתות, שלא מספיקות מספיק מהר להגיע למקלט, כשיש אזעקה, ולכן חלק מהתלמידים אמורים להתכופף מתחת לחלון בכיתה או ליד קיר במסדרון.

הבעיה שיש בבית הספר הזה הרבה מאוד חלונות וגם במדרגות יש חלון. לפני מספר ימים נפל טיל ליד הבית שלנו, היינו בממ"ד והבית רעד. אם הייתי מתכופפת מתחת לחלון, הייתי חוטפת רסיסים בפנים. מאוד התלבטתי האם לשלוח לבית הספר או להשאיר את הבן שלי בבית, ואני שולחת לבית הספר בגלל ההיבט החברתי".

האמא טוענת, שאחרי מלחמת לבנון השנייה והטילים, שנפלו על חיפה, היה מקום לבנות מקלטים וממ"דים בבתי ספר וגנים על מנת להיות מוכנים למלחמה הנוכחית:

""אינני מבינה מדוע לא נעשה דבר מאז מלחמת 2006. במרכז הרפואי רמב"ם ניצלו את הזמן להקים בית חולים תת-קרקעי, אז למה לא יישמו פתרונות דומים בבתי הספר?

אני גם לא מבינה מדוע אין מרחבים מוגנים בכל קומה בבתי הספר. מבחינה כלכלית, זהו הפתרון היעיל ביותר – להקים ממ"דים בכל קומה. כך הייתי יכולה לשלוח את בתי לבית הספר בלב שקט יותר.

הדבר שמדאיג אותי ביותר הוא שהמצב הזה אינו עומד להסתיים, וחייבים לספק מענה ראוי ובטוח לתלמידים. הבן שלי, שחווה טיל שהתפוצץ סמוך אלינו, אינו מצליח להבין את ההיגיון – איך אפשר להמשיך ללכת לבית ספר שאין בו ממ"ד? כולנו יודעים שאין 100% הצלחה ביירוטים, ואני מרגישה שאני מסכנת את חייו בכך שאני שולחת אותו לשם.".

בית ספר טשרנחובסקי: אמא בתוך מרחב מוגן לא מוגן

אמא לתלמידה בבית הספר טשרנחובסקי בכרמל הצרפתי מצאה את עצמה במרחב המוגן של בית הספר והזדעזעה מכך שלטענתה הוא לא מוגן:

""כשאספתי את בתי מבית הספר ועמדנו בחנייה, נשמעה פתאום אזעקה. התחלנו לרוץ לכיוון שער בית הספר, ובפעם הראשונה גיליתי כיצד נראה המרחב המוגן של המוסד. רצנו דרך חדר המנהל אל חדר המדעים, שהוגדר כמרחב מוגן על פי הנחיות פיקוד העורף. מדובר בחדר מוקף חלונות, ואם חלילה טיל או כטב"ם יפגע סמוך אליו, יהיו בו נפגעים רבים. כל מי שמסתכל על המקום בעיניים יכול להבין שזה לא באמת מרחב מוגן.

אמרתי לאחת המורות שלא ייתכן להכניס ילדים למקום כזה. היא השיבה שמדובר בהחלטה של קב"ט העירייה, ואם הוא קבע שזה תקין, אז זה בסדר. אבל אני לא מוכנה לחכות למקרה אסון, שבו נשאל את עצמנו למה לא פעלנו מראש.

בית הספר ממוקם בקרבת בסיס צבאי, וזה רק מגביר את הדאגה שלי. התעלמות מהמצב הזה היא פשוט בלתי מתקבלת על הדעת. אני לא מצליחה להבין איך פיקוד העורף אישר משהו כל כך מסוכן. זה כל כך ברור שהחדר הזה לא בטוח, וזה פשוט בלתי נסלח.".

לטענת האמא חדר המדעים בבית הספר טשרניחובסקי הוא לא המרחב המוגן היחיד, שעלול להוות סכנה בזמן אזעקה.

""בבית הספר יש גם מקלט, שמשמש מרחב מוגן לתלמידי כיתות א' ו-ב'. אבל המצב עבור תלמידי כיתות ג' מדאיג במיוחד – הם יושבים במבואה בקומה השנייה, סמוך לחדר היועצת, שם יש קיר חיצוני, ובקרבתם מסדרון מלא חלונות. בנוסף, יש תלמידים שמפונים במהלך אזעקה לגרם מדרגות שגם בו יש חלונות.

מצד אחד, אי אפשר להשאיר את הילדים בבית ולמנוע מהם ללמוד, אבל מצד שני, זה מצב שבו את מרגישה שאת מסכנת את ילדייך בכל יום מחדש. זו באמת דילמה קשה, והלב נקרע בין הרצון לשמור על חיי הילדים לבין החשש שהם יישארו מאחור מבחינה חינוכית וחברתית. חייבים למצוא פתרון ראוי, לפני שיהיה מאוחר מדי."".

הורים לילדים בגן אלבסמה בשכונת כבביר מצטרפים לעצומה בעקבות חוסר מיגון בגן,

בשיחה עם סמר עודה-כרתינג׳י, כתבת חי פה, מתארים ההורים תחושת תסכול עמוקה והפקרה מצד העירייה.

ההורים, שמאוד מרוצים מהגן ומהצוות החינוכי, חשים אובדי עצות, כיוון שרבים מהם לא שולחים את ילדיהם לגן מאז ההחרגה במערכת החינוך בעיר חיפה.

הגן ממוקם במתחם בית הספר אחמדיה, שבו ישנו מקלט, אך ילדים בגן אינם יכולים להגיע במהרה למרחב מוגן תקני בזמן אזעקה(60 שניות). לאחר ההחרגה, ההנחיה הייתה להעביר את הילדים בזמן האזעקה למרחב המוגן הקרוב ביותר, אך בפועל מדובר במעבר שמחייב את הילדים בני ה-3 וה-4 לצאת מהגן, לעבור דרך חצר המשחקים ולהגיע לחצר בית הספר, עד להגעתם למסדרון המוגן (הכי מוגן שיש).

מדובר במעבר שעשוי להיות מסוכן, במיוחד אחרי האירועים הקשים שהתרחשו בגן בנשר. הורים מודעים לעובדה כי ישנם יירוטים גם לפני סיום האזעקה או ברגע שהיא נשמעת.

זבידה עודה סלייח, אמא לילד בגן אלבסמה בשכונת כבביר, סיפרה לסמר, כתבת חי פה:

״כשהילד שלי למד בשיטת הקפסולות הרגשתי יותר ביטחון, כי הם למדו בגנים עם ממ"ד בתוך הגן עצמו. לא שלחתי אותו כל יום, אבל כשהלך פעמיים או שלוש הרגשתי יותר בטוחה. כשלא היה ברור אם הילד יחזור לגן בעקבות ההחרגה, לא שלחתי אותו לשבועיים. רק השבוע שלחתי אותו אחרי שהפסיק לנדנד שהוא מתגעגע לחברים לגן ולצוות וגם כי ראיתי שלהשאיר אותו בבית פוגע בהתנהגות שלו".

שירין עודה, גם היא אמא לילד בגן, ציינה:

"אני לא לוקחת סיכונים, ומאז ההחרגה לא שלחתי את הילד לגן. זה מאוד קשה ומתסכל, כי אני רואה את הילד שאוהב את הגן ואת החברים, אבל אני לא יכולה לשלוח אותו למקום שלא מספק את ההגנה הדרושה. כשהייתה שיטת הקפסולות וילדיי למדו בגנים עם ממ"ד, שלחתי אותם עם תחושת ביטחון".

אמא נוספת שביקשה לשמור על פרטיותה, סיפרה:

"הילדה שלי כבר שלושה שבועות בבית. קשה לי לתאר את ההרגשה, כי מצד אחד אני מרגישה שאני פוגעת בה בכך שהיא לא בגן, שהיא לא עם הגננות והחברים שהיא כל כך אוהבת. מצד שני, אני לא יכולה לשלוח אותה למקום שאין בו הגנה בזמן אמת, ואין לי שקט נפשי. כמו שאר הילדים, היא משלמת מחיר נפשי, והפחדים שהיא פיתחה עשויים ללוות אותה כל החיים".

ההורים דורשים מהעירייה מענה מיידי ופתרון לסוגיית המיגון בגן, כדי לא להותיר את הילדים במצב של חשש מתמיד. הם טוענים כי העירייה לא דאגה למגן את הגנים ואת בתי הספר במשך שנים, והם מבקשים שתמצא דרך להבטיח את ביטחון ילדיהם בהקדם האפשרי.

תגובת עיריית חיפה תצורף לכתבה, כשתתקבל.