דיון בנושא זכויות הילד:
"המודל ללמידה שלי היתה העיר חיפה" כך אמרה ח"כ יפעת ביטון שאשא יו"ר ועדת זכויות הילד במפגש שנערך עם מנהלות ומפקחות מערכת החינוך בחיפה.
ח"כ יפעת ביטון שאשא ממפלגת "כולנו" הגיעה ביום ג' 13.09.16הגיעה לביקור בעיריית חיפה, למפגש פתוח באולם ההנהלה של עיריית חיפה.
הקשר של יפעת למערכת החינוך:
ח"כ יפעת ביטון שאשא מעידה על הקשר המיוחד שלה לנושא החינוך בעיר קריית שמונה.
היא מספרת:" נכנסתי לעולם החינוך בגיל 20, רכשתי את ההשכלה שלי באוניברסיטת חיפה תואר ראשון, שני ושלישי בחינוך. הייתי מורה, מחנכת ורכזת מקצוע וסגנית נשיא מכללת אוהלו בקצרין.
טרם הספקתי לנהל בית ספר, אני מעוניינת לממש את המשימה הזאת לאחר שאשלים משימות בכנסת.
בניית הקשר בין המערכות השונות לא הייתה פשוטה עבורי… הקשר בין העובד הסוציאלי למורה המחנך לא היה מובן מאליו. רציתי לבנות שפה חדשה במציאות העירונית.
להפתעתי גיליתי כי בתוך במערכת החינוך עצמה לא הייתה שפה משותפת.
עוד מספרת יפעת כי קריית שמונה היא עיר מזדקנת ומערכת החינוך סובלת ממיעוט תקציב.
בתקציבים כאלה קשה לממש תכניות מרחיקות לכת ברמת בית הספר.
כאשר כיהנתי בתפקיד סגנית ראש עיר ומחזיקת תיק החינוך בעיר קרית שמונה פניתי לאילנה טרוק לצורך למידה מניסיונה המקצועי העשיר בעיר חיפה. ראיתי שנדרשת מאסה קריטית של תלמידים ותקציבים, לכן רציתי לנסות ולאחד בתי ספר וכך ליצור בית ספר שיש לו מספיק מאסה להוביל שינוי.
שפה משותפת בין חינוך לרווחה: בסופו של דבר הצלחנו ליצור שפה משותפת בין בתי הספר בעיר, למשל, תכנית מדעים משותפת לבתי הספר. יצרנו קבוצות עבודה. יצרנו עיר לומדת. תיאמנו מבחנים שהוגשו בו זמנית לכל בתי הספר. גייסתי את אנשי הרווחה ויצרנו צוות עבודה אשר החל לדבר ולבצע הפריה הדדית ותיאום בין מערכות הרווחה, החינוך והחינוך הבלתי פורמלי. המומנטום הזה המשיך גם אחרי יצאתי מהמערכת והמעבר שלי לכנסת.
ניסינו להכניס תודעה לצוותי המורים שהילדים צריכים לקבל שירות שלם, גם אחרי שעות הלימודים.
השיח בין במערכות הוא שיח חשוב: יצרנו קשר גם בין החינוך הפורמלי למערכות הבלתי פורמליות, כלומר, תנועות הנוער, אותן הכנסנו לבתי הספר. קריית שמונה התפתחה להיות עיר לומדת ויצרנו מעגלי שיח. שיח בין המערכות הוא חיוני גם לצורך ההגנה על שלום הילד. מערכת אופטימלית, של העברת מידע בין חינוך לרווחה, עשויה לזהות הורים שלוקים בנפשם ולהציל ילדים ממצבים מסוכנים, אך יש מגבלות של חוקיות בשל חיסיון המידע.
לכן, כעת אני מגישה הצעת חוק שתאפשר תיאום טוב יותר בין המערכות והגדרה ברורה של מצבים בהם מותר להעביר מידע בין הגופים השונים המופקדים של רווחת הילד, זאת מבלי חשש לעבירה על החוק, כאשר מועברים פרטים בין הגופים. נעשה כל מה שצריך על מנת להציל ילדים במצבי סיכון, מוספה שאשא.
דיון בנושא זכויות הילד
דורית בר דוד, עובדת סוציאלית: כאשר אנחנו מתערבות בסוגיות של שלום הילד במשפחה, במידה שאנחנו נעשה טעות של אתיקה, אנחנו צריכים גיבוי של נציגי ציבור. אנו מרגישות שאין לנו מספיק גיבוי מהפוליטיקאים.
קיבלתי פניות רבות על עובדים סוציאליים שכביכול "חטפו ילדים מהבתים"…
במקום להאשים את העובדים, הגעתי למערכת כדי להסביר עד כמה מדובר לעיתים בהצלת נפשות.
המקרים הקשים ביותר הם כאשר יש להציל ילד מהוריו.
ההחלטה להוציא ילד מהבית היא החלטה קשה מאד.
התמודדתי עם סיפור של אב שרצה למכור את בתו. בית המשפט פסק כי יש להחזיר את הילדה להוריה. יצאתי נגד ההחלטה והיום אני מתפללת לשלום הילדה, מוסיפה שאשא.
חינוך אינו שטח סטרילי
אנו נדרשים להחלטות קשות. רק בדיעבד אנו יכולים לדעת אם לקחנו החלטות נכונות.
לכן המערכת חייבת לתת גב לאנשי החינוך.
ההורים צריכים להיות שותפים, אך אינם יכולים לקחת את תפקיד המנהלים של מערכת החינוך.
מנהל ביה"ס התיכון "עירוני ג" חיפה – יהושע בן איתמר: ועדי ההורים הוא מוסד שתחילתו ברצון ליצור קשר טוב את ההורים. אבל, בהיעדר רגולציה שנוגעת לבחירת וועד ההורים, נוצר מצב בו כל אדם יכול לעמוד בראשו, אפילו אנשים בעלי רקע פלילי.
לאחרונה חוקקו את חוק זכויות הילד. קבעו תקנות שנוגעות להרחקת תלמיד לצמיתות. מנהל בית הספר איננו חבר בוועדה הזאת.
לאחרונה יש מדיניות לפיה כמעט אין תנאים שמאפשרים להרחיק תלמיד, לא בנוגע להישגים לימודיים ולא בהיבט של נוכחות בבית הספר.
בחיפה נעשה מהלך למניעת הנשרה שהוא יצא דופן בישראל. המהלך הזה הקטין את הנשירה מ-30 אחוז לקצת מעל 2 אחוז, אמר בן איתמר.
במשפחות החלשות אנו נתקלים לעיתים קרובות בחוסר סמכות הורית.
שם עלינו להתערב ולנסות לשמור על הילדים האלה במסגרת, עד השירות בצהל.
יפעת ביטון שאשא משיבה: בעבר היו ילדים רבים יוצאים ללמוד בקיבוצים. היום המגמה הזאת השתנתה. ילדים רבים יותר נשארים היום ללמוד בעיר.
היום קיימת הגירה שלילית של צעירים אחרי צבא מקריית שמונה, אך זו גם תוצאה של העובדה שאלה שהיו תלמידים טובים, נוטים לצאת בבגרותם לאזורים חזקים, כי יש להם את אפשרות הבחירה.
דיון בנושא הנשרה מבתי ספר פרטיים
שאלת חי פה, בנוגע לבתי ספר פרטיים אשר מנשירים תלמידים חלשים (חשוב היה לי לדעת מה מגדיר הרגולטור בנוגע לזה…)
אילנה טרוק מנהלת אגף החינוך בעיריית חיפה משיבה: על פי חוק נהרי, בתי הספר שמצהירים על מיון והנשרה מכוונת של תלמידים שלא עומדים בדרישות הסף של בית הספר, מקבלים 65 אחוז מימון ממשרד החינוך. ביה"ס הריאלי בחיפה הוא כזה.
בתי ספר שלא מנשירים, מקבלים 75 אחוז, למשל ליאו-באק.
במקרה של הנשרה מכוונת, לתלמיד יש זכות ערעור 14 יום מהודעת ההרחקה, גם בבתי ספר פרטיים.
דיון בנוגע לנטיות אובדניות
בשנים האחרונות הולך ויורד הגיל בו מדברים ילדים על נטיות אובדניות. כבר בכיתות ג'-ד' נחשפים המורים לרמזים כאלה ואחרים מצד ילדים בבית הספר.
התופעה נגרמת ככל הנראה בגלל חשיפה של ילדים בגיל רך לתכנית קשים באינטרנט ובטלוויזיה.
המפקחות שנכחו בחדר התייחסו לסוגיה והשיבו כי יש חוזר מנכ"ל המתייחס לנושא הזה ומציג נוהל ברור:
ליידע הורים, לקחת את הילד לאבחון, להתייעץ עם היועצת החינוכית.
ריבי, פסיכולוגית בבית הספר: פסיכולוג בית הספר צריך להפגש עם הילד.
בתקופה הראשונית שומרים על הילד ומעריכים את רמת הסיכון.
אחים שכולים
אלי דבי, יו"ר עמותת "לנצח אחי" העוסקת בטיפול באחים השכולים: אח שכול בבית הספר אינו מזוהה ואינו מקבל ליווי. הילד המתקבל לבית הספר אינו מיידע, בדרך כלל, על כך שיש עובדן במשפחה. כתוצאה מכך, מגוון של בעיות התנהגותיות שעלולות לצוץ בעקבות השכול במשפחה, אינן מזוהות על ידי סגל בית הספר. בהתאם לדרישה שלנו, חוזר מנכ"ל השנה, מכיל לראשונה את ההסבר בנוגע לטיפול ייחודי באחים שכולים בבית הספר.
חברת הכנסת יפעת ביטון שאשא הוסיפה על דבריו של אלי דבי: אנו בודקים את האופציה להכניס את האובדן לטופס הצהרת הבריאות הסטנדארטי בבית הספר, כשדה אופציונלי, על מנת לאפשר לילד ליידע את הסגל החינוכי באשר לאובדן במשפחה.
הפניה לשיעורים פרטיים:
שאלת מערכת חי פה:
האם למורים מותר להמליץ לילדים המתקשים בחומר הלימודי, לקחת שיעורי עזר במסגרות מחוץ לבית הספר?
לחי פה נודע כי תופעה שכזו נדירה אמנם, אך מתקבלים לגביה דיווחים מבתי ספר שונים בעיר.
מה עמדת הרגולטור בעניין הזה והאם הורים צריכים לשאת בעול ההוראה הפרטית כאשר ילדם מתקשה בחומר?
ח"כ יפעת ביטון שאשא מתייחסת למסגרות משלימות בין כותלי בית הספר: אני מוטרדת מגופים שנכנסים לבתי הספר אחר הצהריים ומשלימים את הלימודים, מפני שאז נוצרים פערים דווקא בבוקר. המורים מרכזים מאמץ ונוכחות דווקא אחר הצהריים, כי אז הם מקבלים תוספות במסגרת עוז לתמורה.
מורים מקבלים היום תשלום נוסף עבור פעילות אחרי שעות הלימוד, אך על מנהלי בתי הספר לוודא כי פעילות זו אינה פוגעת במוטיבציה של סגל ההוראה בשעות הבוקר.
ומה בנוגע להפניה למסגרות מחוץ לבית הספר (אנחנו מקשים בשאלות):
ח"כ יפעת ביטון שאשא משיבה:
למורה אסור להפנות תלמידים למסגרת פרטית כדי להישאר בקצב הכיתה.
אילנה טרוק משיבה בסוגיית ההפניה לשיעורי עזר פרטיים:
מקרים שכאלה, אם ידווחו במערכת החינוך בחיפה, יטופלו בחומרה.
הורים, לידיעתכם… אם נתקלתם בתופעה של מורה המפנה תלמידים למסגרות פרטיות, דעו שמדובר בתופעה אסורה.
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="חינוך בחיפה" tag="90" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]