פערים בולטים בין יהודים לערבים בחיפה • חשיפת דו"ח מבקר המדינה

פער בשכר, פער בייצוג במועצת העיר, פער בהקצאת מבנים עירוניים ופער בתוחלת החיים – דו"ח מבקר המדינה חושף

בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ד' 27/7/22) העוסק בשירותים מוניציפאליים, עולה בין היתר כי בעיריית חיפה ייצוג התושבים הערבים במועצת העיר נמוך לעומת שיעורם באוכלוסיית העיר, 7 מבנים עירוניים בלבד מתוך 59 שהוקמו בעשור האחרון יועדו לאוכלוסייה הערבית ותוחלת החיים של נשים וגברים יהודים בחיפה ארוכה בכשלוש שנים מתוחלת החיים של נשים וגברים ערבים.

בחודשים יוני עד נובמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים בנוגע למתן שירותים מוניציפאליים בערים מעורבות. בין היתר נבדקו הרכב ההון האנושי המועסק בערים אלו והרכב ועדות העירייה המרכזיות, התשתיות העירוניות, התמיכות, גביית הארנונה, שירותי החינוך, והנגשת המידע בשפה הערבית.

ערים מעורבות

הבדיקה נעשתה בעיריות חיפה, לוד, נוף הגליל, עכו ורמלה, היות שסוגיית הערים המעורבות נמצאת על סדר היום הציבורי, והשירותים העירוניים הניתנים ברשויות אלו משפיעים על חייהם של תושבים רבים, משרד מבקר המדינה מצא לנכון להוסיף על כלי הביקורת הרגילים גם תהליך של שיתוף ציבור. במסגרת זאת התקיימו שני מפגשים קבוצתיים בנושא חינוך בערים מעורבות, ובהם השתתפו מומחים, בעלי תפקידים ברשויות המקומיות ופעילים חברתיים, כדי לקבל מידע מכלי ראשון ולהעמיק את זוויות הראייה בנושא. נוסף על כך התבצע סקר במרשתת ובטלפון שכלל 600 נשאלים במטרה לאסוף מידע על שביעות רצונם משירותי העירייה. כמו כן, נעזר המשרד ביועץ סטטיסטי חיצוני לניתוח תוצאות מבחני המיצ"ב.

יצוין כי בד בבד עם הביקורת הנוכחית ביצעה החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון במשרד מבקר המדינה ביקורת בנושא "שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות" שהתמקדה בין היתר, בנושאים אלה: פעילות המשטרה באירועי חודש מאי 2021, לרבות הממשק בינה לשירות הביטחון הכללי ופעילותה עם הפרקליטות והתביעה המשטרתית לביצוע מעצרים והעמדות לדין, וסוגיות שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה, בהיבטי בניין הכוח והפעלתו.

בתקופת הביקורת מספר התושבים בחיפה עמד על 283,736 מהם 33,964 ערבים המהווים 12% המדד החברתי מדורג 7 ו-6 במדד הפריפריאליות . בעיר כמה שכונות שבהן מתגורר רוב ערבי מובהק, דוגמת ואדי ניסנאס, חליסה וכבאביר, וכן שכונות מעורבות שבהן מתגוררות זו לצד זו אוכלוסייה יהודית ואוכלוסייה ערבית, דוגמת הדר הכרמל והכרמל הצרפתי.

העירוב בין יהודים לערבים גבוה בחיפה

כפי שניתן ללמוד יש שונות גבוהה בין הערים המעורבות שנבדקו במידת העירוב של התושבים הערבים והתושבים היהודים בשכונות העיר. כך למשל, בחיפה מידת העירוב בין יהודים לערבים גבוהה, יחסית לערים מעורבות אחרות (לוד ורמלה) בהן התושבים הערבים גרים על פי רוב באזורים נפרדים. לנוכח העובדה שבחלק מהערים, כאמור, יש הפרדה בין האזורים שבהם מתגוררים יהודים ובין האזורים שבהם מתגוררים תושבים ערבים, יש הסוברים כי נכון לכנות ערים אלו "ערים מקוטבות" או "ערים מקוטעות" .

בעירית חיפה ייצוג התושבים הערבים במועצת העיר נמוך לעומת שיעורם באוכלוסייה

עוד עולה כי בעיריות חיפה ייצוג התושבים הערבים במועצת העירייה נמוך לעומת שיעורם באוכלוסיית העיר, לעומת עיריות אחרות (לוד, עכו ורמלה) בהן ייצוגם של התושבים הערבים קרוב לשיעורם באוכלוסיית העיר.

מהנתונים שעיבד המכון עולה כי יש פערים של ממש בשכר בארבע מחמש הערים המעורבות שנבדקו (חיפה, לוד, עכו ורמלה) בין גברים יהודים לגברים ערבים, ושכרם של הגברים הערבים נמוך באופן ניכר. הפער הגדול ביותר הוא בלוד – 35% בין השכר הממוצע של תושב יהודי לבין השכר הממוצע של תושב ערבי. פערים בשכר קיימים גם בין נשים יהודיות לערביות בארבע הערים האמורות. יוצאת מן הכלל היא נוף הגליל: גברים ערבים המתגוררים בתחומה משתכרים בממוצע יותר מגברים יהודים ב-22%, וגם נשים ערביות משתכרות יותר מנשים יהודיות ב-17% .

הפערים בין יכולת ההשתכרות של התושבים הערבים ליכולת ההשתכרות של התושבים היהודים בערים המעורבות מתחדדים בין היתר לנוכח העובדה שבערים המעורבות לא קיימים חלק מהחסמים שיש ביישובים ערביים, בהיותן ממוקמות במרכז הארץ ונמצאות בקרבת הזדמנויות תעסוקתיות איכותיות. כמו כן האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית גרות באותו מרחב גיאוגרפי, ולכן לא ניתן לתלות את הפער בין יהודים לערבים בשיעור התעסוקה בשונות של מקום המגורים הגיאוגרפי.

תוחלת החיים של נשים וגברים יהודים בחיפה ארוכה בכשלוש שנים מתוחלת החיים של נשים וגברים ערבים

מהדו"ח עולה כי בחיפה תוחלת החיים הממוצעת של גברים ונשים יהודים ארוכה מזו של גברים ונשים ערבים. נשים וגברים יהודים חיים כשלוש שנים יותר מנשים וגברים ערבים בחיפה.

מהנתונים עולים פערים בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית וכן שונות במאפייני האוכלוסייה הערבית בכל יישוב, בעיקר בתחום התעסוקה, ובפרט בשיעור התעסוקה של נשים, ובשכר הממוצע של גברים. אומנם יש לקרוא את הנתונים האלו לנוכח הפערים הכלליים הקיימים במדינה בין ערבים ליהודים, ואולם השוואה זו בין קבוצות שונות המתגוררות באותה רשות מקומית היא חשובה ויש בה כדי ללמד על הצרכים השונים של קבוצות האוכלוסייה השונות. כמו כן היא מצביעה על האתגרים הניצבים בפני ערים מעורבות בצמצום הפערים בין הקבוצות ובמתן שירותים עירוניים באופן המתחשב במאפיינים השונים שלהן, כך נכתב בדו"ח.

63% מהתושבים היהודים סברו כי יש שוויון • 31% מהתושבים הערבים סברו כך

בסקר שיתוף הציבור שביצע משרד מבקר המדינה נשאלו תושבים המתגוררים בערים המעורבות שנבדקו, עד כמה לדעתם השירותים העירוניים בעיר ניתנים במידה שווה ליהודים ולערבים. מניתוח התשובות עלה כי 63% מהתושבים היהודים סברו כי יש שוויון "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בנוגע למתן השירותים העירוניים, ואילו רק 31% מהתושבים הערבים סברו כך. להלן תרשים המציג את ממצאי סקר שיתוף הציבור:

שיעור העובדים הערבים בעיריית חיפה גדול משיעורם בקרב התושבים

בעיריות חיפה נמצא כי שיעור העובדים הערבים גדול משיעורם בקרב התושבים (15.7%) לעומת ערים מעורבות אחרות, בהן שיעורם קטן משיעורם באוכלוסיית העיר (דוגמת לוד, נוף הגליל ועכו). נמצא כי בכל הערים המעורבות שנבדקו שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר: בחיפה 7.7%; בלוד שיעורם 1%; בנוף הגליל 5%; בעכו 9%.

משרד מבקר המדינה ממליץ כי ערים מעורבות ינקטו צעדים לשילוב האוכלוסייה הערבית בשורותיהן, בכל הדרגים, לרבות בתפקידים השותפים לקבלת החלטות. עוד מומלץ כי הרשויות תאסופנה נתונים בנושא, בהתאם לשיתוף הפעולה שיקבלו לצורך כך מעובדיהן ועל בסיס נתונים אלו תבחנה גיבוש מדיניות לשילוב קבוצות שייצוגן מצוי בחסר.

היעדר ייצוג של נציגי החברה הערבית הן ובעדת תמיכות וועדת הקצאות

בעיריית חיפה, למעט ועדה אחת שבה לא היה ייצוג לחברה הערבית (ועדת הקצאות), שיעור החברים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית היה גדול או דומה לשיעורם באוכלוסיית העיר. עוד עולה כי הוועדות שבהן בלט היעדר הייצוג של נציגי החברה הערבית הן ועדת תמיכות ועדת הקצאות.

העיריות אחרות עולה בעיריות אחרות, נוף הגליל ועכו למשל, שיעור החברים בני החברה הערבית בוועדות היה קטן משיעורם באוכלוסיית העיר בכל הוועדות שנבדקו.

משרד הפנים מסר בתשובה לביקורת כי בהתאם להוראות החוק ולפסיקה, הרכב הוועדות משקף את האיזון בין סיעות המועצה השונות, ובהתאם לעקרונות הדמוקרטיה ולשיטת הייצוג העומדים בבסיס בחירת המועצה, אין מקום להתערב באיזון זה ולתת יתרון לסיעה כלשהי על פני סיעה אחרת בשל השתייכותה המגזרית.

המבקר המליץ כי משרד הפנים והערים המעורבות יפעלו, בלי לפגוע באיזון שנקבע בין סיעות המועצה השונות, לשילוב נציגים מקרב החברה הערבית בוועדות העירייה המרכזיות. הגברת הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית בוועדות העירייה עשויה לתרום לכך שההחלטות יתקבלו תוך התחשבות בצורכיהם ולחיזוק תחושת השייכות שלהם לעיר.

ממצאי הבדיקה מעידים שבכל הנוגע להרכב העובדים בערים המעורבות ולמספר העובדים הבכירים בהן, ייצוגם של עובדים מהחברה הערבית מצוי בפער מול חלקם באוכלוסיית הרשות. גם ממצאי הבדיקה בנוגע להרכב הוועדות המרכזיות מלמדים על כך שככלל בוועדת התמיכות וועדת ההקצאות אין ייצוג לחברה הערבית בוועדה ובוועדות נוספות היה ייצוג חסר, זאת למרות היותן מוקד חשוב של קבלת החלטות ושל עיצוב מדיניות המשפיעה על כלל האוכלוסייה בעיר.

נתוני התעסוקה והשכר בחברה הערבית בערים המעורבות שנבדקו, מעידים על הפערים הקיימים בין החברה היהודית לחברה הערבית, וממחישים את החשיבות של קידום תעסוקתם של בני החברה הערבית.

משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים והערים המעורבות יבחנו צעדים לשילוב תושבים ערבים בתפקידים בכירים ובתפקידי ניהול בערים אלה וכן בוועדות המרכזיות הפועלות בעיר. זאת, כדי להגביר את יכולתם של התושבים הערבים לקחת חלק פעיל בנעשה בעיר ולהשתלב במרקם החברתי וכדי לחזק את תחושת השייכות שלהם לרשות המקומית.

עוד עולה מדו"ח המבקר כי על פי תוכנית העבודה של עיריית חיפה לשנת 2021 ברוב אזורי העיר האשפה מפונה שלוש פעמים בשבוע, למעט באזור שכונת הדר הכרמל המאופיין כאזור מסחרי, ובו מתבצע הפינוי שש פעמים בשבוע. פינוי גזם וגרוטאות מכל השכונות מתבצע פעמיים בשבוע.

עוד עולה כי בכל הערים המעורבות שנבדקו שיעור שמות השכונות והרחובות שלהם זיקה להיסטוריה או לתרבות הערבית הוא קטן ונע בין 0.5% בנוף הגליל ל-6% בחיפה, לעומת שיעור שמות שכונות ורחובות להם זיקה יהודית העומד על 15% בנוף הגליל ו-50% בחיפה.

7 מבנים עירוניים בלבד מתוך 59 שהוקמו בעשור האחרון בחיפה יועדו לאוכלוסייה הערבית

בדיקה של המבקר העלתה כי בין השנים 2010 עד 2020 עיריית חיפה הקימה 59 מבנים עירוניים, מהם שבעה יועדו לאוכלוסייה הערבית ו-52 יועדו לציבור היהודי ולכלל הציבור.

עוד עלה כי בערים שנבדקו שיעור הנכסים העירוניים שהוקמו בשנים 2010 עד 2020 ויועדו לאוכלוסייה הערבית ולשימושה היה קטן משיעורם באוכלוסייה.

המבקר ממליץ כי הערים המעורבות יבחנו את צורכי האוכלוסייה הערבית המתגוררת בתחומן, ובהתאם לכך יפעלו להקמת מבני ציבור שישמשו את התושבים הערבים לצורך ניהול שגרת חייהם.

הקצאת נכסים עירוניים לאוכלוסייה הערבית

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה השלימה בינואר 2021 את הכנת מסמך "פרוגרמות לצרכי ציבור בשכונות בחיפה". בביקורת עלה כי המסמך לא בחן את צורכי האוכלוסייה הערבית, וכי שכונת חליסה לא נכללה במסמך.

המבקר המליץ כי משרד הפנים ייתן הנחיות מתאימות לרשויות המקומיות לצורך הגברת המודעות בקרב האוכלוסייה הערבית לאפשרות לקבל הקצאות. עוד המליץ לערים המעורבות לפעול להגברת המודעות של האוכלוסייה הערבית לאפשרות לקבל הקצאות, זאת כדי להביא לכך שהנכסים העירוניים ישמשו לצורכי כלל התושבים, וכן לשקול לייעד נכסים עירוניים לשימוש האוכלוסייה הערבית לפי הצורך.

1,075 תיקים נפתחו בגין נזקים שנגרמו לרכוש באירועי שומר החומות

מהנתונים שהתקבלו מרשות המיסים עולה כי עד פברואר 2022 נפתחו בחיפה, עכו, לוד, רמלה וטבריה 1,075 תיקים בגין נזקים שנגרמו לרכוש באירועי שומר החומות. מתוכם טופלו ונסגרו 882 תיקים (82%). האומדן הכספי של הנזקים שנגרמו היה כ-48 מיליון ש"ח ושולמו פיצויים בסכום של כ-33 מיליון ש"ח (כ-70% מהאומדן הכספי של הנזק).

עוד העלתה הביקורת כי באירועי שומר החומות – נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני ש"ח, בכ-880 מקרים שולמו לנפגעים מקופת המדינה פיצויים בסכום של כ-33 מיליון ש"ח והוגשו בעקבותיהם כתבי אישום כנגד 574 מעורבים. אולם במרבית המקרים זהות המזיק אינה ידועה או שלא ניתן לקשור בקשר סיבתי בין המעורב שנטל חלק במהומות ובין נזקים מסוימים שנגרמו. במועד סיום הביקורת עלה כי היקף הנזק שניתן לתבוע בהליך אזרחי מכ-55 מעורבים בשל נזקים שגרמו עומד על סך של כ-4.5 מיליון ש"ח. עד למועד סיום הביקורת עדיין לא הוגשו תביעות אזרחיות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכוש המדינה ולהשבת כספי פיצויים ששולמו לנפגעים.

"אני חושב שהתמונה חמורה מכפי שמתואר בדו"ח"

רג'א זעאתרה, יו"ר סיעת חד"ש במועצת העיר התייחס בפירטו לממצאי הדו"ח ומסר לחי פה:

"ייצוג התושבים הערבים – בבחירות 2018 היו יותר מדי רשימות שחלקן לא עברו את אחוז החסימה ובעצם "שרפו" כ-6000 קולות של בוחרים ערבים. לקראת בחירות 2023 יש להסיק את המסקנות הנכונות כך שלא תהיינה יותר משתי רשימות ברחוב הערבי. אנחנו בחד"ש קוראים לרשימה הרחבה ביותר על בסיס מצע פוליטי מוסכם.

הקצאת מבנים עירוניים – אני חושב שהתמונה יותר חמורה ממה שמתואר בדו"ח. במיוחד כאשר יודעים שרוב תלמידי חיפה הערבים לומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי, ולא במערכת העירונית. שלא לדבר על מבני הציבור המועטים בשכונות הערביות והיעדר שירותי תרבות וקהילה לתושבים ערבים בשכונות מעורבות כמו כרמל צרפתי, קריית אליעזר והשכונות הדרומיות. בנושא הזה יש להוביל מדיניות של אפליה מתקנת אלא שלצערי הנהלת העיר הנוכחיות לא עשתה זאת ואף הנציחה את הפערים.

פערים בשכר ובעובדים בכירים – המצב אף פעם לא היה משביע רצון אבל בשנים האחרונות חלה נסיגה מדאיגה בשיעור הבכירים הערבים בעירייה שעומד היום על פחות מ-7 אחוזים. וכתוצאה מזה רוב העובדים הערבים זוטרים ורוב העובדים הזוטרים ערבים – עובדי תברואה, סייעות וכיו"ב. בשנים האחרונות הנהלת העיר השתוללה בשדרוגים לפי שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים וזה רק החמיר את המצב בכל הנוגע לייצוג הולם, כמותי ואיכותי, בכח האדם.

תוחלת החיים – מדובר בנתון שמעיד על פערים בבריאות ועל פערים סוציו-אקונומיים שבאים לידי ביטוי במגורים באזורים יותר מזוהמים. בנוסף יש לעשות מאמצים להנגיש את שירותי הספורט לציבור הערבי ואת החינוך התזונתי הן במוסדות החינוך והן בפעילות הקהילתית".

"הדרה בחסות הדו קיום"

ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא מסר לחי פה:

"זאת התוצאה של הדרה בחסות הדו קיום. שני שליש מילדי העיר הערבים עברו ללמוד במערכת החינוך העצמאית כי נמאס להם מהעירייה. משלמים ארנונה ובקושי מקבלים שירותים. הנפגעים הם החיפאים המוחלשים והעניים. שכבות הביניים כבר לא מחכים לעירייה ולממשלה. שבועיים שמועדון חליסה סגור ואף אחד לא זז. יש תקנים לא מאוישים יותר מארבע שנים. צריך לעשות שינוי מהותי".

עו"ד ג'ומאנה אגבאריה המאם, מנכ"לית העמותה לקידמה חברתית חיפה, התייחסה לדו"ח ומסרה לחי פה:

"אנו מברכים הוצאת דו"ח בסוגיית שירותים מוניציפליים בערים מעורבות המאמת את החוסרים והפערים אותם אנו, התושבים הערבים בערים המעורבות בכלל ובחיפה בפרט, רואים מרגישים ועדים להם. נקודת ההנחה הראשונית שערבים בעיר חיפה בעלי זכות למימוש זהותם, נבדלותם התרבותית כמו גם זכותם לשירותים עירוניים ומשאבים ציבוריים שווים. נוסף על כך, זכותם בייצוג שווה בעיר (במוסדות העירוניים) ובהזדמנויות שהעיר מציעה לאזרחיה ותושביה. ניכר מהדו"ח שישנם תחומי חיים רבים בהם פערים בין הרוב היהודי למיעוט הלאומי הערבי בעיר לרבות שירותי חינוך, שפה ותרבות, תשתיות ומדור ואח'. אמנם הפערים בעיר חיפה אינם מהגדולים בערים המעורבות אך עדיין ישנם פערים מהותיים אותם יש לצמצם ע"י עבודה מערכתית בשיתוף התושבים, הפעילים והארגונים העובדים בשטח.

אנו, בעמותה לקידמה חברתית, מאמינים שחיים משותפים אפשר לקדם כאשר ערכי שוויון וצדק הם היסודות המנחים של רשויות המדינה והעיר, וכי לא ניתן לקדם חיים משותפים כל עוד ישנם פערים מהותיים בין הרוב לקבוצות מיעוט. על כן יש לעבוד לצמצום אותם פערים והשגת שירותים עירוניים שוויונים תוך הלימה בין השירותים לפריסה גיאוגרפית, לרבות בתחום החינוך בו ניכרת אי ההלימה כאמור בין הפריסה הגיאוגרפית של מוסדות חינוך המשרתים את האוכלוסייה הערבית לבין הפריסה הגיאוגרפית של מגורים משפחות ערביות, בעיקר במבואות הדרומיים של חיפה. לצערנו, תוכנית אב לחינוך שעיריית חיפה מנסה לקדם מזה שנתיים תקועה והתוצאה שאין תוכנית עתידית לשיפור או צמצום פערים. יש לחשוב על צרכי השעה אך בראייה אסטרטגית עתידית בכדי שניתן יהיה לקבל תוצאות לטווח ארוך שמצמצמות פערים וסוללות דרך לחברה סולידרית, שוויונית והוגנת".