חיפה יכולה להיות פנינת האופניים של הים התיכון ◄ יונתן גרשון

רואים שהם לא מפה…

באחר הצהריים של יום שני אחד, עמדה קבוצת רכיבה של תיירים גרמנים על המדרכה במושבה הגרמנית. ראיתי אותם באחת מרכיבות האופניים שלי מבת גלים לבית הקפה הקבוע בעיר התחתית. הם הסתכלו עלי בחיוך והיה ברור שהם לא מפה. עצרתי, והם סיפרו לי שהם באו מגרמניה על ספינת קרוז ורוכבים כאן מהבוקר. מסתבר שאני רוכב האופניים הראשון שהם רואים בעיר.

אופניים ביופי החיפאי

התיירים סיפרו שהם מנסים להגיע לגנים הבהאיים. אבל מדובר במשימה לא פשוטה, לא רק בגלל העלייה אלא בגלל שאין תשתיות אופניים בחיפה (אפילו לא מתקני נעילה). שאלתי אם אני יכול לצלם אותם, כי אני פעיל למען שבילי אופניים בחיפה. ברגע שהמדריך תרגם להם שאני פעיל לשבילי אופניים הם הריעו. הם הריעו כי כאירופאים שמכירים בנכס האדיר של ערים נגישות לאופניים ויחד עם היופי של חיפה, הם יודעים כמה מדהים השילוב הזה יכול להיות.

עוד נחזור אליהם בהמשך, אבל קודם, אציג כמה צעדים צנועים וכמה פחות צנועים שאפשר לעשות כדי להפוך את חיפה לשם דבר עולמי בתיירות אופניים.

מי מפחד מעליות?

אבל רגע, אתם בטח שואלים את עצמכם מה עם העליות המטורפות של חיפה? איך התיירים יעלו למעלה? אז נתחיל בזה שהתיירים מגרמניה לא היו מוטרדים מהעלייה ונראו שמחים לאתגר הרכיבה, אם רק היה שביל אופניים, אבל נניח שמדובר בתיירים אחרים שפחות מעוניינים להזיע. הפתרון נמצא לא רחוק מהמושבה הגרמנית, בכיכר פריז, שם שוכנת הכרמלית שלפני כמה שנים הוצבו בקרונותיה מתקן ל-4 זוגות אופניים. אבל אם תגיעו לתחנת הכרמלית תופתעו לגלות שאין מעלית באף אחת מהתחנות, לכן תאלצו לסחוב למטה את האופניים.

דברים טובים

אך יש גם כמה דברים טובים שנעשו בכרמלית. למשל, כשתגיעו לרציף תראו שלט קטן של אופניים שמסמן את המקום מולו תפתח הדלת שבה ניתן להכניס את האופניים. זה מעולה, כי זה חוסך את הלחץ של חיפוש הדלת בה נמצא מתקן האופניים כשהכרמלית מגיעה לתחנה.

בנוסף, באחת הנסיעות שלי עם אופניים על הכרמלית פגשתי את אריאל שעלה לארץ לפני 6 שנים מקולומביה. אריאל ציין שאחד היתרונות העצומים של הכרמלית הוא האפשרות להעלות את האופניים בכל שעות הפעילות, בשונה מרכבת ישראל, שמאוד מגבילה את השעות בהן ניתן להעלות אופניים. אריאל גם סיפר לי שהוא רוכב מידיי פעם מהעיר התחתית עד לסטלה מאריס (ומאוד מקווה שיסללו שם שביל אופניים), אבל כשהוא עייף הוא לוקח את הכרמלית עם האופניים עד לתחנת גן האם, כדי לדלג על הרכיבה בעלייה.

מתחת לאף

אז הפתרון ממש מונח לנו מתחת לאף (או בעצם מתחת לאדמה), רק צריך להוסיף מעליות לכרמלית, להוסיף עוד מתקן ל-4 אופניים גם בקרון השני, שזה דבר אפשרי מבלי לגרוע אפילו כיסא אחד. כך, בהשקעה קטנה, יש לנו כלי תחבורה נגיש ואמין לאופניים, שיכול לשמש 8 זוגות אופניים של תושבים ותיירים, ושנוסע כל 12 דקות.

טיול ותחבורה ציבורית

רוכבי האופנים יוכלו לחזור לנמל מתחנת הרכבל התחתון דרך שביל האופניים שעתיד להיבנות בטיילת בת גלים וטיילת חולדה ועם המשך שלו עד לנמל, יש לנו את מסלול יפה נוף. המסלול הזה כמובן ישרת גם את כל באי העיר בתיירות פנים שיגיעו לתחנת מרכז השמונה ויאפשר טיול מדהים תוך שימוש בתחבורה ציבורית, ע״י הגעה עם אופניים לרכבת השמונה (אבל לצערנו רק בשעות שרכבת ישראל מאפשרת העלאת אופניים לרכבות, בינתיים).

מהנמל ליערות הכרמל

שביל אופניים נוסף יכול להתחבר לרכבלית החדשה במרכזית המפרץ ולעבור דרך נחל סעדיה (בתקווה שהעירייה תטפל בזיהום שבו). הרכבלית מאפשרת להעלות אופניים על הקרוניות, אבל בשונה מהרכבל הקטן בסטלה מאריס, הרכבלית נמצאת בתנועה מתמדת וצריך לברר לגבי הבטיחות שבעניין.

דוגמה לסכנה הבטיחותית אפשר למצוא בתגובה של אריאל מרגלית בכתבה שפרסמנו בחי פה לפני כמה שבועות:
״עלינו היום עם הרכבלית לאוניברסיטה. היינו 14 רוכבי אופני שטח. כל זוג אופניים תפס קרון שלם. מצאתי שהעלייה והירידה מהקרון אינן בטיחותיות כלל, עד כדי סיכון אמיתי הכרוך בפציעה של בעל האופניים הנמצא בקרון. יש להבין שהקרון בתחנה נמצא בתנועה מתמדת ללא עצירה! בירידה מהקרון מצאתי את עצמי מחוץ, ללא יכולת היחלצות מהקרון. רק כשעובד שנכח במקום משך בחוזקה את האופניים, הצלחתי לצאת. ממליץ מאד למנוע לחלוטין את כניסת האופניים לקרונות!״

לעשות את זה נכון

אני לא חושב שצריך על פי מקרה אחד לאסור באופן מוחלט העלאת אופניים, אבל בהחלט צריך לבדוק איך הדבר נעשה בשאר המקומות בעולם, להסיק מסקנות מהמקרה וגם ולוודא שיש אנשים ברציף שמסייעים כמו שצריך, כדי להבטיח שמקרה כזה לא יישנה בעתיד ושחלילה לא נגיע למצב של פציעה. אבל אם נתגבר על העניין הבטיחותי, קישור הרכבלית עם שביל אופניים רציף עד לנמל, ינגיש את המסלולים המהממים בכרמל לכל באי העיר בקלות ונוחות.

מהנמל ליקב ובחזרה

מכפיל רווח לתיירות של חיפה יכול להיות ע״י קישור של העיר ליישובים בסביבה. למשל המשך של שביל האופניים מחוף הכרמל עד לעתלית ואפילו עד לזיכרון יעקב, יאפשר לתושבים ותיירים לרכב לאורך החוף המהמם, לראות פלמינגו בבריכות ליד עתלית, להינות מכוס רוזה צונן בסוף הרכיבה ביקבים למרגלות זכרון ומשם להמשיך לתחנת הרכבת בנימינה (או תחנת רכבת זיכרון שעתידה להיבנות) ולחזור לחיפה.

כמו בווינה

דבר דומה קיים בווינה שבה אנשים לוקחים רכבת לעמק ווכאו ורוכבים על אופניים לאורך נהר הדנובה (מרחק כמו מחיפה לזיכרון) בין הכרמים, עוצרים לשתות יין וחוזרים בסוף המסלול לווינה. הקישור הזה מעודד תיירים להישאר עוד לילה בווינה וכך גם יכול להיות בחיפה. לחיפה יש אפי לו יתרון, בעוד בווינה צריך לקחת רכבת לעמק מחיפה אפשר לצאת ישר לשביל האופניים לאורך החוף.

אם תרצו

נחזור לקבוצת הרכיבה הגרמנית שלנו. עוד כמה שנים נוכל לראות קבוצות רכיבה שמגיעות בקרוזים וקובעות מראש להישאר יותר זמן בחיפה. הם רק מתלבטים האם קודם לעלות לשביל האופניים ביפה נוף, או לרכוב במסלול החוף, או בכלל לעלות ברכבלית ולעשות סינגל בכרמל יחד עם חיפאים וישראלים מכל הארץ שבאו להנות ממסלולי האופניים היפים ביותר באגן הים התיכון.

רק מחכה…

התוכניות האלה הם לא חלום רחוק ויכולות להתממש בעתיד הקרוב. כדי ליישם אותן צריך ראש עיר ועירייה עם חזון ותמיכה של משרדי הממשלה, בפרט משרד התחבורה. אבל מעל הכל צריך תושבים שמבינים ומכירים בנכס העצום של העיר שלהם, שרק מחכה להתנער ולהפוך לפנינת האופניים של הים התיכון.

מהנהלת הרכבלית נמסר בתגובה:

בדיקות וניסויים בנושא אופניים התבצעו בעבר, במסגרת ההיערכות להפעלתה, לכן התאפשר להעלות רוכבים עם האופניים עד כה. אנחנו מסבירים לבעלי האופניים את התהליך ועוזרים להם, גם בעלייה וגם בירידה. לפעמים קורה שאנשים נלחצים בעלייה או ביציאה, וגם אז אנחנו מסייעים להם בכך. לא היו לנו מקרים חריגים.