המאבק על נחל הקישון עובר שלב: יגיע לדיון מיוחד בכנסת

נחל הקישון - חתירה בקייאק (צילום: ירון כרמי)

ביום חמישי שעבר, 22.07.10, התארחו ברשות נחל הקישון חברי הוועדה של מינהל מקרקעי ישראל, לקראת ההחלטה בגורל הקרקעות במורד הנחל, שתתקבל בימים הקרובים

החברה להגנת הטבע: “יש לפתח פארק בנחל הקישון על שטח של 1200 דונם ובבעלות ציבורית”

וועדה, בראשותו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מר ירון ביבי, ערכה סיור ושייט במורד נחל קישון ועמדה מקרוב על הפוטנציאל הרב הטמון בשימור ערכי הטבע הייחודיים במקום וכן בפוטנציאל לייעוד סביבת הנחל לפעילויות פנאי ונופש. בעקבות הסיור תקבל הוועדה, ככל הנראה השבוע, החלטה בדבר שאלת הבעלות על המקרקעין בסביבת מורד הנחל. השר להגנת הסביבה, רשות נחל הקישון, החברה להגנת הטבע ושורה של ארגוני סביבה תומכים בשימור סביבת הנחל כשטח ציבורי פתוח לציבור. לעמדה זו שותפים ותומכים כ – 350 פרופסורים ואנשי אקדמיה בכירים, שהתגייסו במהלך השבוע האחרון למאבק לשימור שטחי פארק הקישון.

מנכ”ל רשות נחל הקישון, שרון נסים, קראה בסיכום הדיון למנהל מינהל מקרקעי ישראל למצוא פתרון יצירתי שיקיים שטח פארק נרחב שיקיים את ערכי הטבע ושירותי המערכת, זאת על מנת לא לפגוע בצרכי הציבור כיום ובדורות הבאים.

נציגי החברה להגנת הטבע בסיור העלו את הצורך בהתייעלות בנמל הקיים וניצול מיטבי של השטחים והצביעו במהלך הסיור על שטחים בנמל חיפה העומדים ריקים (קישון מזרח, שטחים הסמוכים לנחל קישון בנמל חיפה, בסמוך למסילת הרכבת). לדבריהם, יש לבחון היטב האם יש צורך בכל השטחים שחנ”י מבקשת לעצמה.
לטענת נציגי החברה להגנת הטבע, במרחב מפרץ חיפה שטחים רבים שיכולים לשמש את חנ”י כשטחי אחסון למכולות ויש לבחון חלופות למיקום המכולות טרם פגיעה בערכי טבע ייחודיים ונדירים.

לדברי אלה אלכסנדרי, מנהלת קהילת חיפה בחברה להגנת הטבע: “חשיבותו של הפארק במורד נחל קישון אינה מוטלת בספק. לקישון אין תחליף ואילו למכולות יש די חלופות במרחב. החברה להגנת הטבע קוראת לחברי הועדה להעניק לציבור שטח פארק פתוח המשתרע על פני כ-1,200 דונם. ולהותירו בבעלות ציבורית”.

במהלך ביקור חברי ועדת הכנסת המשותפת לנושא סביבה ובריאות ביום ראשון, 25.7.2010, במפרץ חיפה, הודיע ח”כ דב חנין כי הכנסת תקיים דיון מיוחד בנושא פארק מורד נחל קישון.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

7 תגובות
  1. רשות נחל הקישון אמר/ה

    95 אחוז סבורים כי חשוב לשמור על מורד נחל הקישון עבור התושבים * 76 אחוז השיבו כי גורם ההנאה העיקרי בנחל הוא הנוף הטבעי, 60 אחוז השיבו שבגלל הקירבה למים * 84 אחוז סבורים כי יש לשמור על הנחל כמקום לנופש ופנאי עבור התושבים, 82 אחוז בגלל הטבע ליד העיר ו – 78 אחוז בגלל הצמחייה ובעלי החיים * כך עולה משאלונים שמילאו תושבי חיפה והערים הסמוכות, שביקרו לאחרונה בנחל הקישון והשתתפו בסיורים לאורך הנחל * הכנסת תקיים דיון מיוחד בנושא פארק מורד נחל הקישון

    הנתונים, הועברו השבוע לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על ידי מטה המאבק למען הקישון, הכולל את רשות נחל הקישון, החברה להגנת הטבע ועוד 6 ארגוני סביבה נוספים. את הנתונים ריכזה וערכה ד"ר אהובה גורן ווינדזור, פסיכולוגית סביבתית ויועצת לשיתוף ציבור.

    ח"כ דב חנין הודיע השבוע כי הכנסת תקיים דיון מיוחד בנושא פארק מורד נחל הקישון. מטה המאבק לשמירת הקישון, המורכב מרשות נחל הקישון, החברה להגנת הטבע ועוד 6 ארגוני סביבה, קורא לפיתוח של פארק בשטח של 1,200 דונם, שיהיה בבעלות ציבורית ולא בבעלות חנ"י.

    את הסקר הכינו בעבור רשות נחל הקישון ד"ר אהובה גורן ווינדזור וסטלה אבידן.

  2. geronimo אמר/ה

    ראיתי את הכתבה אתמול בערוץ 1 במדד יומי!! מומלץ לכולם.

    מסתבר שהנמל מאפסן מכולות בצורה הכי לא יכילה, 500 במקום אלפי מכולות באותה יחידת שטח בנמלים אחרים!
    כתבה מעולה!! פשוט משקרים לציבור החיפאי ומהלכים עליו אימים כדי לגזול עוד ועוד ועוד שטח ולהבעיר אותם לנמל.
    ניתן לצפות בכתבה על הקישון בסיום התוכנית כאן:

    http://www.iba.org.il/media/?recorded=1 … -26_204010" onclick="window.open(this.href);return false;

  3. ירון חנן אמר/ה

    הנידון: סיכום ביקור הועדת הכנסת לבריאות וסביבה במפרץ חיפה

    אתמול 25/7/10 התקיים במפרץ חיפה ביקור של ועדת הכנסת לבריאות וסביבה בראשות ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) ובהשתתפות חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו (קדימה).
    בסיור נטלו חלק נציגי משרדי הממשלה- פנים, הגנת הסביבה, בריאות, משה"בט וכן חברי מועצות עיר מערי הסביבה, הנהלת הקואליציה לבריאות הציבור, החברה להגנת הטבע, רשות נחל הקישון, איגוד ערים לאיכות הסביבה- חיפה, התאחדות התעשיינים, נציגי מפעלים, פיקוד העורף, עיריית חיפה, האלוף והמפכ"ל לשעבר-הרצל שפיר ועוד.
    הסיור שהתמקד בבעיות הסביבתיות של המפרץ ובמיוחד בסכנה הנובעת ממאגרי החומרים המסוכנים החל בתצפית ממתנ"ס נווה-יוסף לעבר המפרץ והכרת הריכוזים של החומ"ס במפרץ. משם המשיך הסיור לעבר מיכל האמוניה. הועדה קיבלה הסבר מנציג "חיפה כימיקלים" על המיכל והמיגון שלו ומדוע בחב’ "חיפה כימיקלים" חושבים שהמיכל הוא הפתרון הנכון לפריקה, איחסון ושינוע אמוניה לכל המדינה. הוא הציג גרף המראה כי במלחמת לבנון השנייה המפעל הוריד בהדרגה את כמות האמוניה מרמת המקסימום (12 אלף טון) לרמה של כמה אלפי טונות במהלך כשבועיים, רק ע"י צריכה מצד המפעלים בסביבה ושינוע רגיל. לדעתו זהו המצב הרצוי בתרחיש מלחמתי, אם כי הוא ציין כי ניתן לרוקן את המיכל ע"י מהילת החומר במי ים ושחרור אוניית האמוניה ללב ים . נציג המפעל סירב לענות על השאלה כמה זמן יקח לרוקן את המיכל בתנאים אלה.
    ירון חנן- חבר מועצת העיר חיפה וחבר ועדת הביטחון העירונית הציג לחברי הכנסת נתונים של פיקוד העורף המראים כי גם בריקון מסוג זה יחלפו ימים רבים (7 לפחות) עד שיגיעו לרמת המינימום (3500 טון), בעוד כל האזור, כולל מסוף האמוניה, יעמוד תחת מתקפת טילים שתהיה גבוהה פי שלושה ממה שחווינו עד כה!
    הסיור הסתיים בדיון רב משתתפים במשרדי איגוד ערים לאיכות סביבה-חיפה שלהלן עיקרי הדברים שעלו בו:

    חברת הכנסת אדטו הדגישה את הצורך בהתייחסות לשיקולי בריאות האוכלוסייה בהקשרים סביבתיים ובמיוחד במפרץ חיפה. נציג משרד הבריאות עודד את הדרישה לשלב תסקירי השפעה בריאותיים בדיוני הועדות לתכנון ובנייה ואת הצורך לשלב נציג של משרד הבריאות בדיוני הועדה המקומיות.
    פרופ’ אליהו רכטר מהאוניברסיטה העברית- מומחה לבריאות סביבתית טען כי יש להפעיל מודלים מודרניים של ניהול סיכונים גם בנושא בריאות הציבור.
    נציג רשות החירום הלאומית (רח"ל): הרשות לא קובעת מדיניות אלא מרכזת את תרחישי הייחוס המפעליים ומציגה תוכנית למיזעור נזקים במקרה של אירועי חירום במפרץ.
    נציג פיקוד העורף- קצין חומ"ס מחוז הצפון: הפיקוד עוסק בהעברת דרישות למיגון פיזי של מפעלים עם ריכוזי חומ"ס מול תרחישי הייחוס. כמו כן הפיקוד עוסק בהכנת המרחב האזרחי להתמודדות עם אירועי חומ"ס ועדכון פק"לים באירועי חירום מסוג זה.
    מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה: תרחיש הייחוס של פקע"ר לא לוקח בחשבון פגיעה ישירה במאגרי החומ"ס, אלא רק בקירבתם, המדיניות שלנו להתייחס לאפשרות פגיעה ישירה באופן ממשי ולהיערך לקראתה. צריך לזכור שהגישה הדטרמיניסטית יכולה להיות בעלת השלכות קשות על פיתוח הערים בסביבה. אנו זוכרים שיש עובדים שמתפרנסים מהמפעלים המסוכנים האלה.
    בכל הקשור למערכת אזרחית מגיבה. המשמעות היא הכנת הציבור לתרחישי דליפת חומ"ס ותרגול האוכלוסייה בהתנהגות של כניסה לחדרים אטומים או סגורים וחבישת מסכות. הנהלת עיריית חיפה חוששת שזה יפחיד ויבהיל את הציבור שלא לצורך.
    אחראית חומ"ס בעיריית חיפה- המטרופולין שלנו נעשה יותר ויותר צפוף אוכלוסין, ומרכזים הומי אדם חודרים יותר ויותר לתוך האזורים המסוכנים במפרץ, זאת בעוד שהסכנות נשארות. מכאן שיותר ויותר בני אדם חשופים לסכנות הטמונות באזור המפרץ. בצוות העורכים של תמ"א 30 לפיתוח אזור המפרץ ישבו נציגי כל הגורמים הרלוונטיים וניסו באופן מאד רגיש ומתחשב בצרכים הסותרים להגיע להסכמות הן על תוכניות הפיתוח של המפעלים, אזורי המסחר ומתקנים חיוניים והן בראייה של צורכי פארק הקישון לכל אורכו וזהירות מונעת מול סכנות החומ"ס וזיהום האוויר. צעד צעד התקדמנו וכיום התוכנית עברה את כל האישורים הנדרשים בדרכה אל שולחן הממשלה. כאן התערב משרד התחבורה ועצר הכל. אסור לשנות שום נדבך בתמ"א 30 כי אז הכל מתמוטט ויעצר לזמן ארוך והאיזון יופר. חשוב לזכור כי המדינה קיבלה הכנסות עתק מכל המתקנים והמפעלים שהוקמו במפרץ במשך שנים רבות. חיוני שחלק מהכספים הללו יחזרו למפרץ חיפה וישמשו הן לפינוי מפעלים ומתקנים שלא מתאימים יותר לכאן, או למיגון אחרים שצריך להשאירם בכל זאת.
    נציג התאחדות התעשיינים בחיפה: יש לפעול להורדת המלאים של חומרים מסוכנים בשעת מלחמה. כך נהגנו בלי לקבל הוראה מפורשת בזמן המלחמה. התעשיינים מוכנים לאמץ טכנולוגיות BAT ולהפחית עוד את הסיכונים במפרץ.
    אלוף ורב ניצב בדימ. הרצל שפיר: נקודת המוצא של הועדה שפעלה בראשותי לאחר מלחמת לבנון השנייה בנושא סיכוני החומ"ס במפרץ חיפה היתה שכל אירוע חירום בתחום החומ"ס כאילו מתקיים בלי קשר לסבירות. מצד שני יש להפעיל שיקולי עלות –תועלת. לא מבין למה פקע"ר לא קבעו הנחה מחמירה של פגיעה ישירה במאגרי חומ"ס אלא רק פגיעה בסמוך להם. ראש אג"ת כן קיבל את דעתי ופקע"ר נשארו בשלהם, אני לא מסכים עימם. בהתייחס לעלות- תועלת: ברור כי פגיעה ב- 15 אלף איש חלילה, כדוגמא, משמעותה נזק כלכלי אדיר למדינה ולמשק במושגים של מעל מיליארד דולר.
    העלות למפעלים למנוע פגיעה איומה כזו היא בעשרות מונים יותר זולה. מדוע שהמדינה לא תחייב את מי שיוצר סיכון כזה להשקיע את הסכומים הנדרשים במניעתו? אנו חשבנו שסוגי האמל"ח עליהם אנו צריכים לבסס את החישובים שלנו לא יתבססו על מה שהיה במלחמה הקודמת אלא מה שצפוי במלחמה הבאה, חלילה. כנ"ל לגבי כמות הפגיעות הצפוייה. וזה כמובן תרחיש חמור יותר. לכן כל המיגון צריך להשתנות בהתאם. המלצנו על הקמת מרכז בקרה ושליטה על גג אחד המבנים במפרץ שיהיה מאוייש בקביעות, נגיש, בטוח וקרוב למקום ההתרחשויות, גם המלצה זו טרם יושמה. לגבי "מערכת אזרחית מגיבה": זהו נושא נחוץ מאד. נדרשת אזעקה מיוחדת למקרה התרחשות אירוע חירום של דליפת חומ"ס. נדרשת הדרכת האוכלוסיה להכין חדרים מוגנים ולהיכנס אליהם בעת אזעקה מיוחדת כזו. כדאי לדעת- כניסה לחדר מוגן תציל 90% מהאוכלוסיה מהרג. חבישת מסכות מגן (שאינן יעילות לדליפת חומ"ס בשטח פתוח – י.ח) בחדרים תציל את רוב 10% הנותרים.
    צפוייה הגעת יותר מגל אחד של ענן מסוכן לעבר אזורי המגורים, בתרחיש הקשה. אם יפעלו נכון לא תהיה תוצאה קטלנית המונית. לגבי מיגון מיכל האמוניה: המיגון בעייתי וצריך לשפר אותו מתוך הנחה של פגיעה ישירה בגג המבנה. צריך לזכור שמה שהיה נכון לפני 20 שנה לא נכון להיום. המרחב של חיפה צפוף אוכלוסין וקרוב מאד למוקדי הסכנה. כנראה שמי שבנה פה מגורים ומרכזים מסחריים הומי אדם ידע מה הוא עושה… הפתרון הנכון למצבי חירום הוא שכל דליפת חומ"ס לא תחרוג מגבולות המפעל, כרגע זה לא המצב. דיברתי עם ראש עיריית חיפה אך לצערי הוא התנגד לכל מה שהתפרש בעיניו כהפחדת הציבור ! ואני שואל לְמה מחכים?? לדאבוני למרות שחיפשנו חלופות למיקום מאגרי החומ"ס במפרץ, לא מצאנו כאלו אבל כן דרשנו להיכנס לתוכנית ארוכת טווח למציאת חלופות תוך 15 שנה לכל היותר. סכנות החומ"ס בעת רעידת אדמה בשבר יגור נבדקו ולאור הממצאים התחייבה בדיקה פרטנית לכל מפעל ומפעל לבחון ולהגיע לעמידות ברעידה חזקה הצפוייה באזור זה. אני פונה לכל מי שיש לו מסקנות שונות להציגן בפני המשרד להגנת הסביבה. לסיום- יש עוד הרבה מה לעשות ואסור לשקוט על השמרים!

    מ"מ מנכ"ל איגוד ערים לאיכו"ס- חיפה: אני קוראת לממשלה ולכל הגורמים הרלוונטיים להוציא מחיפה את מאגר האמוניה הלאומי ולהפסיק לשנע לנמל חיפה רכבות ברום שעוברות בדרכן בכל מרחב גוש דן והערים הגדולות בשרון בואכה חיפה. אין סיבה לקחת סיכונים כאלה גדולים לעומת החלופה של העמסת הברום בנמל אשדוד. מול השיקול של מקומות עבודה עומד השיקול של ביטחון הציבור והוא צריך לגבור לאור המשמעויות החמורות של תרחיש אסון כזה. ניתן לייצר אמוניה בארץ ולא לייבא אותה, למשל באמצעות הגז הטבעי שמגיע לאזורנו.

    ירון חנן- חבר מועצת העיר מסיעת "הירוקים של חיפה": עבודות מקצועיות שנעשו ע"י גורמים מוסמכים, כמו מכבי אש חיפה, מומחי ניהול סיכונים מהטכניון ויועץ ראש הממשלה לרעידות אדמה ואסונות טבע מצאו כי התרחישים הצפויים במפרץ חיפה בעניין החומ"ס חמורים בסדרי גודל של פצצה גרעינית, מבחינת כמות ההרג הצפוי. כל מי שטוען שבכך מפחידים את הציבור ואמירות כאלו פוגעות בכלכלת חיפה, נוקט בגישה חסרת אחריות כלפי ביטחון הציבור ומסתיר את האמת שכל אזרח זכאי וחייב לדעת! כמה יעלה למשק הישראלי והחיפאי אסון כזה, שיכולנו למנוע אותו ולמזער מאד את נזקיו? מדוע הנזק הזה לא נלקח אף פעם בחשבון? הציבור יחסית אדיש לסכנה כי יש גורמים אינטרסנטיים רבי עוצמה שעושים כל מאמץ להסתיר את האמת הזו מפני הציבור ולכן הוא אדיש. בהוד השרון ובתל אביב נקטו בגישה שונה ודיווחו לתושבים מה רבה הסכנה של חוות הגז בפי גלילות. התוצאה: החווה כבר לא שם והסכנה חלפה. ולאן העבירו את רוב הגז הזה? כמובן- ל"פח הזבל של המדינה"- מפרץ חיפה ממש בסמוך לגדר בתי הזיקוק. יש תחושה כאילו זו גזירת גורל שכאן במפרץ חיפה בסמוך למטרופולין בו גרים מעל חצי מליון תושבים, חייב להיות לדורי דורות מאגר החומרים הכי מסוכנים שברא האדם. למה זה כל כך מובן מאליו? אילו הציבור היה מודע לכמות הפאשלות ולנס שהיה פה במלחמת לבנון השנייה, כפי שחשף דוח מבקר המדינה אחרי המלחמה, לא היה איש שנשאר אדיש למחדל שעדיין נמשך, כי חלק גדול מן המסקנות טרם יושם. האבסורד הוא שבימים אלה ממש דנים ומאשרים הוספת מאגרי חומ"ס עצומים כאן במפרץ חיפה מבלי לדרוש אפילו להפחית קודם את המאגרים הקיימים בצורה משמעותית. בשבוע שעבר אישרה הועדה המקומית למרות מחאותי מתן ליגליזציה למתקנים מיושנים ובלתי חוקיים ומאגרי חומ"ס של מפעל "דור כימיקלים" ובקרוב ירשו להם להעביר לחיפה פסי יצור של מפעל מזהם ומסרטן שנזרק מערים אחרות. וכעת ראשי ערים באזור מאשרים לבתי הזיקוק של האחים עופר להקים את מתקן הפצחן המימני בחצר בתי הזיקוק שיביא לפה מאגר מימן עצום ומסוכן.
    ההתנהלות של גורמים ממשלתיים בנושא היא סקנדל. אני בעיקר מבקר את משרד הביטחון שנוקט בגישה של טיוח ובריחה מאחריות. בידי מסמכים שהעברתי לועדה המוכיחים כמה סתירות יש בין המשרדים השונים ועד כמה הגישה שלהם לא מקצועית ומסוכנת. כל פעם מתגלות בעיות חדשות שרק מראות עד כמה המצב שברירי. כל שנה מתרחשות כ- 30 תקלות חומ"ס בממוצע באזור שלנו במפעלים, במתקני הדלק, בצנרת החומרים המסוכנים והדלק (500 ק"מ) ובאמצעי השינוע (650 אלף טון חומרים מסוכנים בשנה שנעים במפרץ חיפה בכבישים ובים). יש לי כאן דו"ח חמור של רשות הספנות משנה שעברה על חומרת המצב באוניות הדלק ובמסוף תש"ן בנמל. במפרץ מסתובבות ומאוחסנות מכולות עם חומרים מסוכנים בתוכן, כל זה בנוסף למה שידענו עד כה.
    סקר הסיכונים האחרון בתחום החומ"ס שנערך במפרץ חיפה נערך ע"י חברת TNO לפני 12 שנים. הם המליצו לחדש את הסקר כל 5 שנים, מאז לא בוצע שום סקר כזה והוא ממש מתבקש לאור כל השינויים בתרחישי הייחוס ובמפעלים.
    אני קורא לועדה לקבל 3 החלטות מידיות:
    1. דרישה לחדש את סקר הסיכונים המקצועי לחומרים מסוכנים במפרץ חיפה
    2. ליישם מידית את כל המלצות דוח מבקר המדינה לאחר המלחמה האחרונה
    3. להקים מידית מתאם ארצי לחומרים מסוכנים שמרכז תחת ידיו את כל הסמכויות הנדרשות ברמה הלאומית.
    סיכום של ח"כ דב חנין- יור הועדה:
    אנחנו מקדמים שני חוקים חשובים ומודרניים למפרץ חיפה, מעבר לחקיקה המודרנית שיזמנו וחוקקנו בכנסת הקודמת- "חוק אוויר נקי" וחוק "המזהם ישלם" והם יעברו לדעתי בהצלחה:
    1. חוק שיקום מפרץ חיפה- זהו חוק שיזמתי שמדבר על הסטת השימושים במפרץ חיפה מתעשייה כבדה ומסכנת לתעשייה קלה ובמיוחד פיתוח האזור לתיירות, נופש ומסחר. זה יספק מקומות עבודה חליפיים למה שיעלם בתחום התעשייה המזהמת והמסוכנת.
    2. חוק חומרים מסוכנים- חדש- החוק הישן לא עדכני ולא עונה על הדרישות. החוק החדש יהיה חוק מודרני ומתוחכם. זו עבודה מאד מורכבת ואנו נשמח לכל עזרה מקצועית מצדכם כדי לקדם ולהשלים את הליכי החקיקה בהקדם.
    אני קובע כי יש לשחרר את מפרץ חיפה מהאמוניה והברום ומברך את המשרד להג"ס שמריץ תוכניות לקראת ביצוע הנושא.
    אין תחליף לעירנות הציבור ומתן מידע לציבור ואני מברך על נוכחות חברי מועצות הערים השכנות, על פעילותם הברוכה וניסיונם לעורר את הציבור, כי חס וחלילה לא נרצה לגלות מאוחר מדי שלא עשינו מספיק…..!
    לא סיימנו את העבודה ועוד נותרו הרבה דברים לעשות. אנו מבקשים כל הערה בונה שיש לכם שתוכל לסייע לנו.
    לגבי פארק הקישון (נותן למנכ"ל רשות הקישון, שרון ניסים, לדבר בפני כולם) אנו נקיים בקרוב בועדה דיון רציני על הנושא בכנסת

  4. שמואל גלבהרט אמר/ה

    לכב‘ השר חהגנת הסביבה מר גלעד ארדן
    מנכ"ל משרד התחבורה מר יעקב גנות
    ממונה על מחוז חיפה מר יוסף משלב
    מנהל מינהל התכנון אד’ שמאי אסיף
    רמ"ט השר להגנת הסביבה עו"ד אלונה שפר קארו
    מתכנן מחוז חיפה אד’ אדם קולמן

    הנדון: חלוקת שטחים במפרץ חיפה, בין רשות נחל הקישון, לחברת נמלי ישראל

    מבדיקה ראשונית של דרישות חנ"י, עולה כי התבססו על מצג מוטה לכאורה כלפי מעלה,
    לאור נתונים השוואתיים שהגיעו לידינו, ביחס לשטחי הגדולים שבנמלי העולם:

    לנמל הונג-קונג רציפי מכולות באורך 3500 מ’ והוא מעביר 24 מיליון מכולות בשנה, 7000 למטר.
    לנמל חיפה רציפי מכולות באורך 2200 מ’ והוא מעביר 1.2 מיליון מכולות בשנה, רק 550 למטר.
    נמל הונג-קונג גדול מנמל חיפה ב-60% בלבד, אולם משנע יותר מכולות ב-2000%!

    תכנון נמלים באירופה מחושב לפי 2000 מכולות לשנה, למטר אורך רציף.
    חנ"י מחשבת תפוקה של 1000 מכולות בלבד לשנה, למטר אורך רציף בלבד.

    מנכ"ל נמל אשדוד: ניתן להכפיל המטענים עד 2020 בשטח הקיים, רק ע"י ציוד וייעול.
    זו גם עמדתם של גורמים בכירים בענף, בנמל חיפה, ובמשרד התחבורה.
    אולם לשיטתם של גורמים מסויימים, אופציית ההתייעלות תחליש את התביעות לקרקע.

    חזון חנ"י לנמל חיפה כשער למזרח הקרוב, יתגמד בצילם של נמלי ענק, ממרסין שבטורקיה,
    עד פורט סעיד ודמייטה שבמצרים, היות שלהם אין חסמים מדיניים, ועלויותיהם נמוכות יותר.

    "תכנית 50 השנה" של חנ"י מרשימה אמנם בהיקפה וברמת הגשתה, אך לא כבסיס להחלטות.
    בשום נושא אין אופק תכנוני של 50 שנה! זו יותר נבואה באשר תחזית.

    החשובים שבנמלי העולם, אימצו את האסטרטגיה העדכנית ביותר של ניהול נמלים, SVMS,
    Soft Values Management for Seaports, בתרגום חפשי – "ניהול רך של נמלים", על בסיס
    של מימשק ידידותי עם "העיר המארחת", התחשבות יתרה בצרכיה, אחריות ומחוייבות לציבור.

    שיקום הקישון וסביבתו היו בין ההישגים שאיפשר למדינה להתקבל לארגון OECD. יש לכך
    משמעות מחייבת לגבי הגנתם מפני פיתוח נמלי, שלרשותו חלופות אחרות.

    "הצעת הפשרה" על 650 דונם כבר לא רלוונטית, לאור מידע עדכני לגבי הצרכים האמיתיים
    של הנמל. כמו כן יצרה קו חיכוך ארוך ומזוגזג בין שטחי חנ"י ורנ"ק, עם "אצבעות" זו לשטחה
    של זו, מתכון בדוק לבעיות בלתי נמנעות, בעיקר לגבי הפארק ושטחיו הרגישים.

    רנ"ק היא הגורם המקצועי היחיד לשיקום הנחל, תכנון הפארק סביבו, ותחזוקתו. התקציב לכך
    יוכל להתחלק בין העיריות באזור, מפעלי התעשיה, חנ"י, וגורמים נוספים.

    פארק הירקון הוא המודל. ראויים תושבי מרחב חיפה עתיר התעשיות, כי יפותח גם עבורם
    פארק מטרופוליני, וייכלל בו השטח האיכותי ביותר במורד הקישון, 1200 דונם בלבד מתוך
    שטח כולל של 11,600 דונם, שברובו מיועד ממילא לפיתוח נמלי, עיסקי, ותעשייתי.

    ראש עיריית חיפה והנהלתה מייצגים בנושא זה להערכתנו דעת מיעוט, מנוגדת לעמדת
    הרוב הגדול של תושבי עירם. לדעתנו כל סקר מידגמי יוכיח זאת.

    לסיכום: הכרחי לבצע "אובר-רולינג" על דרישות חנ"י, שעד היום התקבלו כמעט כתורה מסיני,
    באמצעות גורם מקצועי בכיר בלתי תלוי. אין התנגדות שכך ייבדקו גם דרישות רנ"ק. החלטות
    יתקבלו רק לאחר שיוגדרו מחדש צרכי הצדדים, על בסיס נתונים בדוקים, וייבחנו כל החלופות
    הקרקעיות, מתוך הבנת המובן מאליו: אפשר לנייד מכולות, לא את הקישון!

    בברכה!

  5. שלמה אמר/ה

    1. מיכל האמוניה: ירון חנן צודק 100% . המיכל מסוכן מאוד. (דרך אגב גם בשגרה) חייבים לסלקו מיידית. כל יום עוד יום של מזל.

    2. פארק הקישון: גם כאן שמואל צודק בכל הנתונים. אפשר אחרת. צריך אחרת. וצריך לבטל את התוכנית.

    לשני הנושאים הללו נדרשת זעקה ציבורית רחבה. במאמרים בלבד לא נוושע.
    צריך הפגנת ענק "להציל את המפרץ" שותפות גורל של תושבי חיפה והקריות.

  6. חדשות נדלן חיפה אמר/ה

    84% מהציבור: לא להעביר את הקישון לנמלי ישראל

    כך עולה מסקר החברה להגנת הטבע, שנערך בקרב 500 תושבי מפרץ חיפה.
    78% מהם מעוניינים שהפארק שיוקם באיזור יהיה בבעלות ציבורית ולא פרטית

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/138/ … &tmp=9240#" onclick="window.open(this.href);return false;

  7. חדשות נדלן חיפה אמר/ה

    לחברת נמלי ישראל הוגשו 11 חלופות בהן גדת הקישון דורגה שישית, אז למה מתעקשים על הקרקע?

    חנ"י מייעדת את השטח לשמש כעורף נמל חיפה העתידי. דוח שהגיע לידי מעריב פוסק: בידי חנ"י חלופות טובות בהרבה. גורם המעורב בנושא: "הם הולכים על האופציה הקלה והנגישה – למרות שאפילו הם יודעים שיש חלופות טובות יותר"

    ערב ההחלטה הגיע לידי מעריב עסקים מסמך השופך אור מעניין על המחלוקת ועל העמדה הנחרצת שנוקטת חנ"י בנוגע לקרקעות המריבה. מדובר בעבודה רחבת היקף שהכין האדריכל והמתכנן הבכיר עמוס ברנדייס עבור חברת נמלי ישראל, במסגרתה בחן 11 חלופות באזור נמל חיפה שיכולות לשמש כשטח עורף עבור הנמל. למרבה ההפתעה, בטבלה המסכמת שהגיש ברנדייס לראשי חנ"י, השטח שליד הקישון מדורג רק במקום השישי מבחינת הניקוד הכולל מתוך 11 החלופות שנבחנו. במילים אחרות: באזור הנמל יש מספר שטחים שמתאימים יותר לצרכים של עורף הנמל מאשר גדת הקישון, ובכל זאת חנ"י מתעקשת לדבוק בקרקעות הסמוכות לנחל. החלופה הטובה ביותר עבור הנמל, על פי הדוח, היא שטח מסוף המכולות העורפי, שמכונה גם "אוברסיז קומרס". השטח הסמוך לקישון, כאמור, דורג רק במקום השישי בניקוד המשוקלל, עם 145 נקודות לעומת 154 נקודות למסוף המכולות

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/137/900.html#" onclick="window.open(this.href);return false;