המבנה המשתנה ◄ מבט אחר על בניין המכון לחקר הימים בשקמונה • יוסי לובלסקי

מכון האגמים והימים חוף שיקמונה, שמן על בד, 70/50 ס"מ (ציור: יוסי לובלסקי)

בדרך מבת גלים לשקמונה עוצרים במכון לחקר ימים ואגמים

כחלק מריענון ומשיקום החוף וטיילת גוראל בשכונת בת גלים וחוף שיקמונה, נפרסו לאורך הטיילת "פוד טראק'ס" בכיכר פאפא, על שם פרודרומוס כריסטו פאפאוואסיליו שהיה חסיד אומות העולם ובחוף שקמונה, בסמיכות למכון האגמים והימים.

ניתן לשבת באופן מסודר על שולחנות וספסלים וליהנות מכוס בירה או ארוחת צהריים מזדמנת, ולצפות על המבנה השנוי במחלוקת ועל אדוות הגלים הנושקים אל החוף.

"הילד הרע" של האדריכלות

המכון, שנחנך ב-1976, תוכנן ע"י האדריכל דוד ינאי, מי שנחשב ל"ילד הרע" של עולם האדריכלות שהקפיד על סגנונו הייחודי ובעל האמירה האינדיווידואליסטית, שאת ביטויים ניתן לראות במבנה המכון בשקמונה וכן בבניין בית הלוחם בעיר.

מכון האגמים והימים חוף שקמונה, שמן על בד, 70/50 ס"מ (ציור: יוסי לובלסקי)

מבנה משתנה

המבנה המיוחד עשוי משלושה גושי בטון שנראים כאילו משוכפלים, כשתנועת אור השמש וההצללות שבו יוצרים שינוי במראהו עם שעות היום המשתנות.

להביט באור אחר

מועדים לשמחה, קוראי חי פה, ובפעם הבאה שיצא לכם לבקר בשקמונה ולהתבונן במבנה האדריכלי שעל הים אולי תסתכלו עליו באור אחר ולא כמבנה בטון מוזר ומשמים שהורס את קו החוף…

הגיבו כאן לכתבה

24 תגובות
  1. דליה אמר/ה

    חג שמח🌹אני מכירה את המכון הזה באופן אישי ביותר משנות השישים. נוסד ברחוב יפו 44 בקומה הראשונה. אני גרתי מעליהם בקומה השניה. ונכנסתי לשם חופשי בתור ילדה קטנה. זכרונות מעניינים ביותר.

    1. מופק אמר/ה

      אכן בנין עם הרבה נוסטלגיה אני בן חמישים וחמיש בשנות השבעים המאחרות אבא שלי עבד שומר בחפרות הארכילוגות ליד הבניין וכל פעם שאני עובר ליד הבניין מציפה אותי נוסטלגיה מטורפות חיפה בלב תמיד

  2. רפי רפול - חסון.חיפה עיתונאי אמר/ה

    בניין יפה.לשמור עליו.שבת שלום

  3. אייל אמר/ה

    המבנה היחיד לאורך קילומטרים של חופי ים. אין מרינה, אין מלונות, אין טיילות (שבילון), אין פיתוח של פסיפסי שקמונה לאתר תיירות, אין צל (לא עצים ולא אחר), אין ליד המכון שום שירותי ציבור (כמו מסעדה, קיוסק, עמדת רענון..)
    רוב הציבור אינו יודע מה נעשה במכון ומה מטרותיו. אין בו ביקורים וחינוך. מי שמכיר מכיר, וליתר זה בניין מוזר ודי אטום התוקע רגליו במי הים ואת הנעשה בו רק קוראים אולי אנשי מקצוע

    1. לך לבקר פעם, ואז תידון אמר/ה

      אני עשיתי שם ביוטופ על "החיים מעל ומתחת לסלע בלגונה" במגמת ביולוגיה מורחבת תיכון.
      כמוני עוד כמה עשרות תיכוניסטית לפחות בכל שנה.
      חוויה מדהימה, נכס נדיר.

  4. דן מחיפה אמר/ה

    היום לא היו בונים מבנה כזה ובודאי לא ע"י ינאי שכל פרויקט שלו הסתיים במלחמה ממש עם המזמין. במקרה זה מזמין הפרויקט היה הדמות המיתולוגיה מפקד הקומנדו הימי ומי שהקים את הקומנדו ( כפי שאריק שרון הקים את הצנחנים) האלוף יוחאי בן נון שמסתבר שהיה גיסו של ינאי…

    1. רמבי אמר/ה

      באם זה נכון שיוחאי בן נון היה קרוב משפחה של דוד ינאי, זה מסביר לי כמפקח בנייה של הבניין את שתיקותיו האין סופיות של יוחאי בישיבות בו הם גם נכחו.
      שערוריה!!! בלי קשר לאופיו בהתנהלותו המזוויעה של דוד ינאי.

  5. רחל אמר/ה

    מקסים

  6. מוחמד אמר/ה

    חייבים לעשות עם המבנה הזה משהו .

  7. מנדי אמר/ה

    בכיכר פאפא אין כבר פודטראקס…

  8. נילי אמר/ה

    כמה יפה הציור הזה , שאכן מראה את השינוי בנוף המקומי בטיילת גוראל.
    ירוק הדשא והספסלים הצבעוניים מוסיפים חן לבטון האפור.
    מעניין גם ההסבר על המבנה עצמו.

  9. אורלי גוטמן אמר/ה

    מבנה מכוער .

  10. ש.ז אמר/ה

    נהגתי לצלול רבות עם רובה דיג סביבי המכון. יום אחד המכון פלט חומר כימי/ביולוגי מסריח ואני נלכדתי ונאלצתי לשאוף/ לנשום את החומר החזק הזה הדומה לריח פלפלים חריף וחזק. מאוחר יותר התברר לי שחומר זה אף מסרטן ולך תדע אם מה שקיבלתי בשנת2005 ( סרטן לימפומה) לא היה מהשפעתו של חומר זה.

  11. אייל אמר/ה

    אני מציע להרוס את המבנה במיידי. הורס את כל היופי של חופי חיפה

    1. לבננין הזה נצמדת? אמר/ה

      החופים בחיפה מזעזעים יותר מהמלונות הדוחים שמסתירים אותם.

  12. יאנה אמר/ה

    הכל טוב ויפה.אדריכל…הסטוריה….אבל מכון לאוקיאנוגרפיה מלא במוחות חזקים שחוקרים את טבע הים הישראלי כולו והביולוגיה.אני בכבודי אחת מאלו מהעבר( יש פרסום על שמי שביצעתי שם תחת תעודת הנדסאי שלי בביוטכנולוגיה על האצה caulerpa prolifera מאת yana kosov ועוד חוקרים)…
    ורציתי רק להגיד- הבנין והאנשים חייבים חסות המדינה ושהבנין כבר יעבור שיפוץ לפני שיפול על הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה שבאים לשם בהמונים גם ללמוד וגם לקורסים….
    מקוה שמה שסיפרתי כאן יגיע לאוזניים הנכונות…לפני האסון
    אגב…למכון לאוקיאנוגרפיה אין טיפת כסף רק שתדעו. זה למה ביוטכנולוגיה ימית בארץ לא מפותחת מספיק..וזה חבל מאוד כי זה נחוץ לנו ולטבע!!!

  13. נוני אמר/ה

    הייתי שם והרגשתי כמו עכבר לכוד במבוך. בדיוק לפי כוונת המשורר. חכם מאד מצידו. אכן שוכנים שם מוחות נהדרים שמתנדבים במקום לעבוד ואף מחזיקים בעוד משרות עבור הפרנסה. חייבים לגייס כספים גם מחו"ל תמורת מחקר שת"פ כולל ארצות ערב. להרוס את המבנה? חס וחלילה! אפשר לצייר על כולו ים כאשר רואים גם מעל וגם מתחת למים את המצולות ושוניות האלמוגים.

  14. שושי אמר/ה

    בתור ילדה שגרה בעין הים מול החוף הפראי הזה שקראנו לו " גבעת האהבה" היינו צועדים מהבית עוברים את פסי הרכבת ונהנים ימים חמים בקיץ ללא גלים גבוהים.
    מפרצון קטן.
    דודתי ז"ל איבדה שם צמיד זהב יקר שעד היום..אולי לא נמצא???
    ואנחנו בשנות ה 15 לחיינו עברנו ימים שלמים

  15. גמליאל בן גמלי אמר/ה

    מה כבר יש לחקור במבנה הגדול והמכוער הזה? היו צריכים מזמן להרוס אותו ולשלוח את האנשים שיושבים בו הבייתה.

    1. רון אמר/ה

      אתה פקוק…
      מניח שהתרומה שלך לציבור לא גדולה במיוחד

  16. דן אמר/ה

    המכון לחקר ימים ואגמים נוסד בזכות פעלו של האלוף יוחאי בן נון ובניהולו חייבים לציין ולהדגיש זאת – גיבור ישראל שלו חלק בהקמה והגנה על מדינת ישראל
    יהי זכרו ברוך

  17. יורם אמר/ה

    הגיע הזמן לחדש את מראהו של המכון לחקר ימים ואגמים לזמננו אנו.

  18. אפרת פופלינגר אמר/ה

    חבל שהמבנה והמתחם שלו מוזנחים כ"כ…פעם היו בחוף הזה מיליוני סרטנים ועכשיו בעיקר עורבים…

  19. דב אמר/ה

    נתקלתי בכתבה רק כעת, כמעט חודש וחצי מפרסומה. הציור נחמד מאוד ונותן חופש לדמיון הצייר. לגבי התגובות לגבי המבנה, חלקן מראות על בורות ומיעוטן על טמטום. ביליתי בבנין 25 שנים, כחוקר בכיר ואחר כך במנהל מחלקה. הבנין עבר תחזוקה רצינית לפני כשני עשורים פלוס, אבל בהחלט הגיעה לדעתי הזמן שיעבור שיקום משמעותי, לאור גילו המתקדם (הוקם ב-1969-1970). את הרעיונות של ינאי יש המעריכים והרבה שמתנגדים להם. כמשתמש בבנין, עם כל בדיקותיו של ינאי כדי לתכננו לצורך ביצוע בו של מחקר ימי, התוצאה היתה כי הבנין היה מאוד לא נח ולא אפשר תפקוד נכון. מאז הוא עבר בפנים מספר שיפוצים ושינויים. בהחלט היה נכון לפתוח הבנין לביקורים מאורגנים תקופתיים, למרות שנערכו ונערכים בו כנסים לסטודנטים ולחוקרים במדעי הים וכן ישנה כיתת חינוך בביולוגיה ימית בה מגיעים תלמידים מכל הארץ. לצערי הרב, בגלל אינטרסים צרים, הפך בפועל לדעתי ממכון לאומי לאוקיאנוגרפיה המאחסן ומשמר הידע הלאומי ופעל בשיתוף מוסדות דומים מכל העולם לקידום המדע בתחום מדעי הים לסדנת שירותים לאונברסיטאות השונות. אולי המנכ"ל הבא יביא לשינוי וקידום מחודש למעמדו המקורי כגוף יועץ עצמאי ראשי לגופי הממשלה בנושאי מדעי הים ולהיערכות להשפעות שינוי האקלים על מדינת ישראל, ימייה וחופייה.

הגיבו כאן לכתבה