איך עוצרים את המפלצות הכחולות? • מדוזות בחופי חיפה

מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)

את המפלצות האלה כבר מאוחר לעצור

ומדוע מפלצות? מספר המדוזות הגדולות השנה, רב ממספרן בשנתיים האחרונות, כך עולה מסקירה שנתית אותה אני עורך לאורך שנים.

מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזה במשקל 16.4 ק”ג (צילום: מוטי מנדלסון)

מדוזה במשקל כבד

המדוזות שפגשתי לאחרונה, הגיעו למשקל של עד 16.4 ק”ג! מפלצת של ממש!
זרועות הצייד שלהן כה ארוכות, עד כי הן יכולות להגיע אל אדם השוחה במרחק ממנה ולגרום לו למספר רב של עקיצות שנהוג לכנות אותן ‘כווית מדוזה’ בטעות.
הכאב מזכיר התחשמלות וגורר כאב עז שנמשך מספר ימים.

בואי להישקל (צילום: מוטי מנדלסון)
בואי להישקל (צילום: מוטי מנדלסון)

חוטית נודדת ומוכרת

מדוזות אלו הן מזן ‘החוטית הנודדת‘, שאת צריבתן אנו חווים כבר שנים ארוכות.
השנה, שהייתה ברוכת גשמים, גרמה לזרימת חומרי הזנה רבים לים, גם עבור המדוזות, שהן טורפות, וניזונות מזואופלנקטון ומדגים קטנים.

מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
זרועות הציד (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
זרועות הציד הארסיות (צילום: מוטי מנדלסון)

אנחנו סובלים יותר

תנאי מזג האוויר, כפי הנראה, הטיבו עם המדוזות, ולכן אנחנו סובלים מהן השנה, יותר מבשנים אחרות, גם מבחינת גודל הנחילים (כלומר – כמות המדוזות) וגם מבחינת גודלן העצום.
ואם זה לא מספיק, גם תנאי הים הקשים מוסיפים לחגיגה, כשבימים האחרונים הגלים החזקים תולשים חלקים מזרועות הציד של המדוזות, הזרועות צפות חופשיות במים ואנחנו מרגישים כמו בתוך מרק צריבות.

ענקיות (צילום: מוטי מנדלסון)
ענקיות (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזות בקבוצות, על קרקעית הים – צילום תת ימי (צילום: מוטי מנדלסון)

נשארות כאן, בינתיים

השנה, בשונה משנים אחרות, תתארך שהייתן בחופי הארץ גם כן בגלל הסיבות שציינתי, כך שקיימת סבירות גבוהה שכשנכנס לחודש אוגוסט, המדוזות עדיין יהיו כאן איתנו, תלוי במצב הים. (אולי זה הזמן לשקול תפילות לנפטון).

מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
חלק מנחיל מדוזות שנפלט אל החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

גורמות נזקים

חוץ מהצריבות הכואבות המוציאות לנו את החשק להיכנס לים, יש גם את הנזק שהן גורמות לדגה, לתחנות הכוח, לסירות ולספינות שמערכות הקירור שלהן נסתמות ע”י מסת המדוזות האדירה ועלולות לגרום נזק למנועי הגנרטורים ולמשאבות. 

מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
זרועות הציד הארסיות (צילום: מוטי מנדלסון)

אז מה עושים?

ובכן, מה עושים? כרגע כבר מאוחר מיד, בשנות השבעים ניסו לכתוש את המדוזות ע”י ספינות, אך הדבר גרם לנזק בלתי הפיך. מדחפי הספינות כתשו את המדוזות והרגו אותן, אך בתוך כך נגרם נזק לספינות ובנסוף, חלקי המדוזות שכללו זרועות עמוסות בתאים צורבים, התפזרו בתוך המים והפכו את הים למרק חומצי.

מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
פציעה ממדוזה, שבוע אחרי (צילום: מוטי מנדלסון)

אז אולי הפתרון הוא רשתות?

במסה כה גדולה של מדוזות, המדוזות יתפרקו והים, כמו שכבר נאמר פה, יהפוך למרק סמיך וצורב, אז גם בעניין הרשתות, לצערי, התשובה היא לא.

באוסטרליה סוגרים שטחים לרחצה בפרישת רשת צפופה בעלת גודל קטן לרווחת המתרחצים. הרשת מתאימה למדוזת הקוביה הקטנה, אך לא לחוטיות הגדולות.
לכן, צר לי מאוד לאכזב אתכם, אין פתרון כרגע, ועד יעבור זעם, נצטרך לחיות עם זה.
אך לפחות יגיעו גם מדוזות יפות שלא צורבות נאלץ להתנחם בזאת.

מאחל לכם קיץ נעים ללא צריבות.

מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזות בקבוצות, על קרקעית הים – צילום תת ימי (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזות (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזה ענקית (צילום: מוטי מנדלסון)

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

16 תגובות
  1. שי אמר/ה

    יופי של כתבה….חבל רק שלא מעודדת מבחינת עזיבתן והמשך שהייתן גם בחודש אוגוסט. יאללה שיגיע ספטמבר

    1. מנדלסון+מוטי אמר/ה

      שלום שי
      זו המציאות..אבל תכף יגיעו הצבעוניות.

  2. איילת אמר/ה

    Wow!
    איזו כתבה ואיזה תמונות!!!
    תודה רבה, כתבה מעולה

  3. ארז אמר/ה

    אחלה של כתבה.
    תודה על המידע
    התמונות יפהפיות

    1. מנדלסון+מוטי אמר/ה

      תודה רבה.רק בבקשה. היזהרו.

  4. בומי אמר/ה

    כתבה מאד מעניינת בפרט לתקופה הזו של הים.
    הכתבה מעשירה דברים שלא מתעמרים לקרוא כשזה לא מובא לעיוננו וטוב שכך
    הכתבה מעולה .

  5. אבי כהן אמר/ה

    תודה על ההסבר המעמיק והתמונות המרהיבות.

    1. מנדלסון+מוטי אמר/ה

      תודה רבה לך,ושבת שלום.

  6. בלאו דבורה אמר/ה

    כתבה מרתקת ומענינת , צילומים נפלאים , אך חבל שהים לא סגור בגלל הקורונה אלא בגלל המדוזות

  7. טוב, גם ככה היה צריך לסגור את החופים אמר/ה

    תפילות לנפטון?! wtf

  8. מיר אמר/ה

    יפה! כבוד!
    (המשטרה חוקרת?)

  9. אברהם אמר/ה

    תיקון טעות, חומרי הזנה מהנחלים פחות רלוונטים לגודל התפרצות הנחילים. כחלק ממחזור חיי המזודה היא גדלה בצורת פוליפ קבוע מקום הגדל על משטחים טבעיים כגון סלעים. האגן המזרחי של הים התיכון וחופי ישראל הם חוליים בעיקר ולכן באופן היסטורי לא היו כאן הרבה מדוזות. אולם עם העליה בזיהום הימי יש הרבה לפסטיק בים המשמש במצע לפוליפים של המדוזות. לכן הסיבה להתפרצות הנחילים בשנים האחרונות היא פלסטיק ולא סחף מנחלים

    1. מנדלסון+מוטי אמר/ה

      אברהם.
      המדוזה החוטית חדרה לים התיכון דרך התעלה.
      המדוזות המקומיות היו הריזוסטומות.שגדלו בים תיכון..
      החוטית הפרה את האיזון.בים התיכון ישנם שטחים חוליים ושטחים בעלי סדימנטים סלעיים מורכבים.עם השנים חדרו וימשיכו לחדור מינים שונים.כמו הפילוריזה והקוטילוריזה,קסיופאה ועוד.וכדאי לדעת להשכלה כללית שמול חיפה התגלו לפני שנה תטולות של רכיכות והידרתיים על מצע של יריעות פלסטיק.

  10. צפונית אמר/ה

    אלו ימי בין במצרים. אסור ללכת לים גם ככה. אחרי 9 באב הן יעלמו,כבכל שנה

  11. לימבו אמר/ה

    עוצרים על ידי הקמת וועדה בראשות אוקאנוגרף, ומחכים להמלצות.

  12. יונתן אמר/ה

    כמה התייחסויות:
    1. סקירת מספרי וגודלי מדוזות שאתה עושה לבדך בצורה סמי-מדעית זה לא בדיוק… מדעי. לפחות תפרט איך אתה סוקר.
    2. בספרות מוכר שהחוטית יכולה להגיע גם ל40 ק”ג. 16 ק”ג, זה מכובד, אבל יש עוד לאן לשאוף.
    3. מדוזות לא עוקצות, הן צורבות, ולכן גם שייכות למערכת הצורבים.
    4. חוטית נודדת זה מין לא זן.
    5. לא חושב שהראו עדיין השפעת זרימת נוטריינטים לים על אוכלוסיית החוטית הנודדת.
    6. מבחינת “מה עושים”, היפנים הציעו בזמנו פיתרון מעניין: לדוג ולאכול. לא חושב שזה אפקטיבי, אבל במסות גדולות זה עשוי להפחית באמת את הכמויות.