בימים האחרונים (4-6/8/25) התקיים בחוף דדו החיפה אירוע קיץ ציבורי בשם "חלומות מחול – פיסול מיצגים בחול". במשך 3 ימים הפך החוף למתחם פעיל של יצירה בחול.

אמנות חיה מול הים
במהלך שעות הבוקר, פעלו בחוף אמני חול שבנו טירות, דמויות, בעלי חיים וסמלים מקומיים. הפסלים עוצבו בשיטות ידניות בלבד, תוך שימוש בכלים פשוטים כמו מברשות, שפכטלים, דליים ומים.
סדנאות לציבור הרחב
אחר הצהריים התמקד האירוע בעיקר במשפחות עם ילדים. בסדנאות שנערכו על החוף בנו המשתתפים יצירות חול עצמאיות. הפעילות כללה עבודה ישירה עם החול, עיצוב, פיסול ושימוש בדמיון חופשי. הילדים עסקו בבניית ארמונות, דמויות פנטזיה, חיות ים ועוד.
נראות זמנית – השפעה מתמשכת
למרות אופיים הזמני של הפסלים, שהרוח והים ימחקו עם הזמן, האירוע השאיר רושם מובהק על המשתתפים. יצירות החול שימשו לא רק כביטוי אישי או מקצועי, אלא גם כפלטפורמה שיתופית בין יוצרים, קהל מזדמן, ילדים וסקרנים. התמונות שצולמו והחוויות שנאספו ימשיכו להתקיים זמן רב אחרי שהגלים יחליקו את השטח.
"חלומות מחול" התקיים במתכונת פתוחה, ללא במה מרכזית, נאומים או הופעות רשמיות וזה היה אירוע שהתבסס על השתתפות פעילה, עובדה שבלטה במיוחד בסדנאות הילדים.









מדהים מדהים, אני אמו של נווט הקרב רס'ן אסף דגן ז'ל, הייתי מבקשת אם אפשר לחבר אותי לאמנים המדהימים שפיסלו בחול,, הייתי רוצה שיפסלו בחול את אסף ז'ל אשמח מאוד בתשלום או בהתנדבות תודה רבה רבה אפשר לפנות במייל אלי
לפני 42 שנים ויותר היו עושים כל שנה בחוף קרית חיים היום קרית חיים לא נחשבת
מאות צעירים חיפאים משכילים אנשים שסיימו תואר אקדמי ומהנדסים צעירים עוזבים את חיפה מדי שנה ועוברים לגוש דן והשרון.
עיריית חיפה טומנת את ראשה בחול, ומייצרת גם הרבה תוכניות לארמונות שגם הם – יתפוררו כמו חול.
מועצת העיר מפילה כל הצעה לעסוק במצב הזה, ככה היה שלוש קדנציות וככה גם ברביעית של מי שבתקופתו עזבו 40 אלף צעירים את חיפה. בתקופת המלחמה עזבו את מטרופולין חיפה כ-10 אלף צעירים בין אם ללימודים, הגירה, בפועל הם כבר לא בחיפה. חלקם עוד רשומים במשרד הפנים ולא עדכנו כתובת וככה היקף התופעה לא מופיע בראדר העיריה.
חלק גדול עזבו בגלל פגיעה בשירות הרכבות. הם עובדים במרכז והפגיעה בהגעה למרכז בגלל ביטולי רכבות יצרה מצב בלתי אפשרי בו לראשונה נאלצו לשכור ולעבור במהלך המלחמה. הם כבר לא יחזרו לחיפה.
מועצת העיר –
במקום ארמונות בחול ותוכניות פנטזיות – תקימו ועדה למניעת הגירה ולטיפול בבעיות התעסוקה בחיפה, החזרת צעירים לעיר (לא רק ייבוא עולים נוספים) והחזרת אוכלוסיה חזקה לתעדף את חיפה על פני ישובי המטרופולין הקטנים.
עכשיו כתבתם?
חבל שכתבתם אחרי ולא הייתה כתבה מקדימה. היינו הולכים אם היינו יודעים וגם הרבה אחרים.
חבל שלא היה מספיר פרסום.
הייתי לפני שנים וממש הייתי שמחה להגיע שוב, למרות שאני גרה רחוק
הפסלים עוד שם?
שום פרסום בולט
לא ידעתי שהיה
וחבל חבל חבל
חבל שלא כתבתם על כך מראש אלא בדיעבד.
מקסים. מן הראוי שהעירה תארגן סדנאות פיסול בחול מידי שנה.
הם חוזרים בשנה הבאה גם, וקבוצה גדולה יותר. רק שעיריית חיפה תזמן אותם שוב..