טיפוסים, תערוכת דיוקנאות של האומנית אנה לוקשבסקי – דיוק עוצמתי וחודר • רוצו לראות!
'טיפוסים" • אנה לוקשבסקי ○ צפו
| מומלץ לצפות בסרטון במסך גדול |
תנועה מדויקת
מבחינות רבות לקחה האומנית וניכסה לציוריה טיפוסים מיוחדים מאד. במבט מהיר ניכרת נתינה של תנועה נכונה ומדויקת לכל טיפוס וטיפוס.
מינימום מפורט
בהיבט האומנותי-ציורי, לוקשבסקי מפשטת צורות בתמציתיות מעניינת, כאשר יכולת הרישום בציוריה היא מעולה והצבעוניות בהם מאתגרת ביותר. לעיתים, במינימום של פרטים, מתקבל האופי המפורט של הטיפוס המצוייר/ת.
הפרט שמעיד על הכלל
אם נתמקד גם בעצם הגדרת שם התערוכה, למונח "טיפוסים" קונוטציות שונות. למשל, ישנו טיפוס בבחינת תנועת עלייה מעלה (הפוך מירידה במדרון, לדוגמה), או עלייה במעמד חברתי, מקצועי, מעמדי וכיו"ב. אולם כאן, משמעות ההגדרה "טיפוס/ים" הוא המיוחדות באדם או אישה, בסביבה הממוקמת שלהם!
'דמות טיפוסית'
מושאי הציורים הינם "דמות טיפוסית", כלומר דמות שבאפיונה מלמדת לא רק על עצמה, אלא גם על החברה בה היא נמצאת. היא מלמדת למשל על הזמן, המקום, והמעמד שאליהם היא משתייכת. חלק, או כלל קווי אופייה של "הדמות הטיפוסית" בכלל וזו המצוירת בפרט, וגם קורותיה או בעיותיה, יהיו כאלו המשותפים לחברה ממנה היא באה ובה היא נמצאת.
עכשיו נתבונן שוב
עתה, לאחר ההבנה וההפנמה הללו, יש להביט פעם נוספת בהנחות הצבע המופלאות שבציורים של לוקשבסקי.
'איזה מן טיפוס אני?'
גם אם אינכם נמצאים בסביבת "שכונת הדר", גם אם אינכם חיפאים בכלל – מהרו להגיע לתערוכה, לצפות ולבדוק "איזה מן טיפוס אני עצמי?!" בתערוכה המרגשת והנוגעת הזו.
אוצו רוצו! חוויה עוצמתית מובטחת.
מתוך קטלוג התערוכה:
"בחיבה עמוקה לנשים ואנשים יוצאי דופן, אנה לוקשבסקי משוטטת בסביבת הסטודיו שלה בשכונת הדר בחיפה ו"צדה" ברחוב טיפוסים – דמויות שקולעות למאפיינים אתניים וחברתיים ברורים, אך דבר-מה ייחודי באישיותם פורץ את מעטפת ה"טיפוס" ולוכד את מבטה".
"אנה לוקשבסקי נולדה בשנת 1975 בווילנה, עלתה לישראל ב-1997, ומשנת 2011 עובדת בחיפה. מעמדה זרה יחסית של מהגרת, היא מתבוננת במרחב החיפאי כאנתרופולוגית".
"היא מנתחת את הסביבה האורבנית ומציירת את המגוון הדמוגרפי הרחב שמרכיב את הרב-תרבותיות החיפאית.
ציוריה הם דיוקנאות חברתיים: הם מתארים אינדיווידואלים, תופעות אנושיות חד-פעמיות של גנטיקה, רגשות ורעיונות; בה-בעת הם גם דיוקנאות של מעמד, של נסיבות החיים שנכפו על מושאי ציוריה ושייכו אותם לקבוצות חברתיות וכלכליות.
עבודתה היא ציור מהתבוננות במלוא מובן המילה, משום שהיא מתבוננת באנשים על כל הרבדים שבהם: חזותיים, חברתיים ונפשיים".
בזמן שמייבאים לפה המוני אוקראינים שבאים רק כי שם יש כרגע בלאגן מעניין לראות את חוסר הקליטה של גלי העלייה הקודמים שמשתקף בזרות ובניכור של העלייה בהדר בעבודות שלה.
אולי חומר למחשבה מאד אקטואלי לא להביא לישראל אוכלוסיה שאחרכך מרגישה פה זרה ומנוכרת, מתקשה להסתגל למדינה ולעברית ומפתחת אחרכך גם רגשות שנאה וניכור ומצטערת שבאה. מדובר בהרבה אנשים עם הבעות יאוש ועצב בפניהם, אם חבל להם שבאו אז חבל לנו על סלי הקליטה שיכלו ללכת לסייע לאוכלוסיה ענייה מסכנה והומלסים שכבר יש בישראל.
מעמיק ומעניין. תודה לך, רחלי