הצלחה בינלאומית: התערוכה "בנות סושי יפניות" של הצלמת חדוה רוקח, אשר אצרה ד"ר אתי גלס גיסיס והוצגה עד לפני שבועיים במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, נבחרה להיות מוצגת במוזיאון היהודי בפורטלנד, מיין, בינואר הקרוב. התערוכה, שעוררה עניין ציבורי ותקשורתי רב, מציגה 16 צילומים של נשים יפניות שהחליטו בתקופה מורכבת זו, להכין סושי לחיילים בחזית.
התערוכה עוררה את סקרנותם של מנהלי המוזיאון היהודי בפורטלנד מיין, שיצרו קשר עם מוזיאוני חיפה. כעת, בפרויקט משותף של שני המוזיאונים, תוצג התערוכה גם בארה"ב. התערוכה תיעשה בתיאום מלא בין שני המוזיאונים והאמנית חדוה רוקח. היא תוצג בחלל הפופ אפ של המוזיאון היהודי בפורטלנד בין ה- 9 בינואר 25 ועד סוף פברואר 25.
לדברי יותם יקיר, מנכ"ל מוזיאוני חיפה: "התערוכה עוררה התעניינות ציבורית ותקשורתית מאוד גדולה. הנהלת המוזיאון היהודי בפורטלנד פנתה אלינו עם ההצעה להציג אצלם את התערוכה וכמובן ששמחנו על ההזדמנות. זהו שיתוף פעולה ייחודי, ליצירה מסקרנת במיוחד, וחשוב גם להזכיר את ההתייצבות לצד ישראל בשעתה הקשה. אני מאד גאה ומשוכנע שהחשיפה הנוספת לקהל האמריקאי תעורר סקרנות, עניין ואמפתיה".
מנהלת המוזיאון היהודי בפורטלנד דון לה-רושל אמרה: "בנות סושי יפניות היא תערוכה מרגשת ומשפיעה, המעמידה זרקור על נשים בקהילה היפנית הפחות מוכרת בישראל ועל תגובתן האנושית והאכפתית בזמן המלחמה ההרסנית. במוזיאון היהודי של מיין, אנו חוגגים את "חמשת ה-C" (תרבות, קהילה, קשר ושיתוף פעולה), והשותפות שלנו עם מוזיאוני חיפה מתיישבת בצורה יפה עם הערכים הללו. אנחנו נרגשים מהבאת התערוכה "בנות סושי יפניות" מישראל למיין, ואנו בטוחים שהתערוכה הזו תעורר אמפתיה בקרב אנשים מכל הרקעים בזמנים המפלגים שאנחנו חווים כעת".
על התערוכה:
ביום שישי, 19 בינואר 2024 התכנסו "בנות סושי יפניות" (קאורי, נעמי ע', יורי, ממי, ארי ונעמי ש') להכין סושי עבור החיילים בחזית. במשך כמה שעות הן הניחו אורז על אצה, קילפו אבוקדו, הוסיפו גזר, חביתה ומלפפון, גלגלו אצות וחתכו אותן. אחת אורזת ואחרת כותבת ברכות לחיילים. המעשה לא נועד רק להשביע את הרעבים, אלא גם לפנק אותם, להעניק מזון שהן מיומנויות בהכנתו, ושאותו הן נוהגות להכין לבני משפחותיהן.
לדברי האומנית חדוה רוקח: "בעת הכנת הסושי שררו ביניהן הרמוניה וסדר שהקסימו אותי. הפעולות המתואמות, האקרובטיקה העדינה של אצבעות נעות בחינניות על גבי אצות וההבנה ששררה ביניהן בשתיקה, בצחוק ובדיבור, היו יפים בעיניי, כמו גם הסינרים המגוהצים והמטפחות היפניות שחבשו לראשיהן. שש נשים, שישה סיפורי חיים מלאים בהכרעות, פחדים ותקוות. בין ההכרעות ניצבת ההחלטה לחיות בישראל, רחוק מהוריהן, בני משפחותיהן, עמן וארצן. הן החליטו לקשור את גורלן בגורל בני עמי ולגלות סולידריות גם בעת הקשה והמורכבת הזאת".
רוקח הוסיפה: "אני מאוד מתרגשת מכך שהתערוכה שהוצגה במוזיאון טיקוטין תמשיך להיות מוצגת בפורטלנד. מקווה שגם שם היא תגרום למבקרים לחוש אמפתיה למצב המורכב שבו מצויה ישראל בשנה האחרונה".
