כנסיית מנזר המוחרקה בכרמל ○ "כשאש ירדה מהשמיים…" • צפו

כנסייה המוחרקה, מנזר "מקום השרפה" ותצפית אל נוף עוצר נשימה

כשנאמר "חיפה", באותה המידה נחשוב ונאמר גם "כרמל". מכל הרי ישראל, הכרמל הוא הקרוב ביותר לים התיכון. הצמחייה בו רבה והיא נובעת מכמות המשקעים הנאה, המעניקה לו את הכינוי "ההר הירוק".

האירוע המשמעותי והמאחד את שלוש הדתות – היהדות, האסלאם והנצרות, הינו האירוע המונוטאיסטי אשר קרה בפסגת קרן הכרמל, היא המוחרקה. במקום זה, אליהו הנביא הוכיח לנביאי הבעל את היות וקיום האל האחד והיחיד.

אליהו ונביאי הבעל

כנסיית "מנזר מקום השרפה" נמצאת בפסגה השלישית בגובהה ברכס הכרמל, היא מתנשאת לגובה של 474 מטר, ומיקומה כ-4 ק"מ דרומית-מזרחית לדאלית אל כרמל.

במקום זה, על פי המסורת, התחולל העימות בין אליהו הנביא לבין נביאי הבעל כשאש ירדה מן השמיים, ורק קורבנו של אליהו נענה.

מנזר המוחרקה – "מקום השרפה" | צפו

אליהו נביא האמת

אליהו הנביא הוא אחד מהנביאים המוערכים ביותר מראשית ימי בני ישראל. הוא פעל בתקופה בה דת ישראל והאמונה באל אחד עמדו כנגד אתגרים רבים, נאבקות מול אמונות ופולחנים של צלמים ואלילים.

מקום ההתרחשות

במקום הזה התרחש עימות בין אליהו הנביא אשר ייצג את האל, לבין 450 נביאי הבעל אשר ייצגו פולחן אלילים ופסלים. מהות המבחן היתה כוח האלוהות מול נביאי הבעל אשר נחלו כישלון חרוץ, נוקב וצורב. בכך הוכיח הנביא לעם כי הוא נביא אמת, בעוד שנביאי הבעל היו נביאי שקר.

הוקם ב-1868

בשנת 1868 הוקם במקום מנזר על ידי נזירים כרמליתים. המקום אינו מחובר אל מערכת החשמל הארצית וניזון מגנרטור מקומי.

ממרפסת המנזר נשקפת תצפית מרהיבה ובסמוך למנזר נפתח בימים אלו שביל נוף קצר. הכניסה למנזר בתשלום סמלי (חמישה שקלים).

המקום הוא בבעלותם של הנזירים הכרמליתים, כך כבר מעל מאה שנים. מסדר הכרמליתים רכש את השטח שהיה נטוש והקים את הבניין הנוכחי.

פסל אליהו

הפריט הבולט ביותר בחצר המנזר הוא פסל אליהו, שהיה לסמלו של המקום. הפסל פוסל בשנת 1958 על ידי האמן הנצרתי, נג'יב נוֵאפי.

ראש כרות

נואפי פיסל את אליהו לפי התפיסה הרווחת בנצרת, כשאליהו מתואר בו כנביא זועם עם חרב שלופה וראש האויב כרות למרגלותיו. הפסל פונה אל מבנה המנזר וניצב בקו ישר עם הדלת ומזבח הכנסייה. על בסיס הפסל מופיעים פסוקים בלטינית, ערבית ועברית.

12 אבנים – 12 שבטים

בשנים האחרונות שופץ חדר התפילה והוקם בו מזבח מ-12 אבנים, לזכר 12 שבטי ישראל, כדברי המקרא. על קירותיו הוצבו כתובות קרמיקה המספרות על המאורע לפי התורה (מלכים א' יח ל-לא).

כנסייה קטנה

הכנסייה הקטנה במנזר עשויה מחלל בודד והיא מקורה בתקרת קמרון. שני טורים של ספסלי עץ פשוטים משמשים את קהל המאמינים. האור חודר אל הכנסייה דרך דלת הכניסה ודרך חלון עגול הקבוע בקיר מעליה. קירות הכנסייה צבועים בלבן ומעוטרים בשורה של אבנים חומות המקיפות את האולם בבסיסו של הקמרון.

המדונה והילד

במרכז נמצא מזבח המורכב מ-12 אבנים לא-מסותתות, כמו המזבח שלפי הסיפור המקראי בנה אליהו במקום. מאחורי המזבח צלב עץ פשוט. על אחד מהקירות ישנו תבליט המתאר את המלאך שסיפק לאליהו אוכל ומזון כאשר ברח למדבר במצוות האל. כמו כן, ניתן לראות שמימין למזבח מצויה קפלה ובה נראים המדונה והילד.

"עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים…"

בקיר בו נמצאת הכניסה לכנסייה, תלויים שני ציורים המתארים את אליהו, ומעל לפתח מופיעים בעברית ובערבית דבריו של הנביא: "עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים–אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו".

החצר

החצר של המנזר מאד מטופחת יש בה גן קטן ונעים עם פינת התכנסות ושולחן דרשה וכן מספר פסלים העשויים אבן, כשהפריט הבולט ביותר בחצר הוא פסלו של אליהו, שהוא למעשה סמלו של המקום.

אליהו הנביא הלוחם

הפסל נעשה בשנת 1958 על ידי האמן הנצרתי, נג'יב נוּפִי. נוּפִי פיסל את אליהו לפי התפיסה הרווחת בנצרות, בה כאמור, אליהו מתואר כנביא לוחם מלא חרון הכופה את האמונה הדתית באמצעות חרב שלופה נוטפת דם שהוא נושא בידו המונפת, ורגלו דורכת על ראשו הכרות של אחד מנביאי הבעל.

לטינית, ערבית ועברית

הפסל פונה אל מבנה המנזר וניצב בקו ישר עם דלת ומזבח הכנסייה. על בסיס הפסל מופיעים פסוקים בלטינית, ערבית ובעברית. אך למעשה, פסל אליהו אשר ניצב בחצר אינו הפסל המקורי!

הפסל המקורי היה מעשה ידיו של נזיר כרמליתי מבוואריה שהובא לארץ בשנת 1914 ביוזמת האב סיריל. שהיה ראש המסדר הכרמליתי בכרמל בשנים 1905–1919.

הפסל הראשון אשר נמצא כיום בנצרת, עשוי מאבן חול צהבהבה וגסה כמו החומר ממנו בנויים בתי העיר מינכן בבוואריה.

אליהו המקורי

אליהו (המקורי) פוסל כשראשו שמוט בעצב על חזהו, כאילו הוא מתבייש במעשיו. ידו הימנית אוחזת בחרב שמוטה. בזמן שהפסל היה מונח באריזתו, פרצה מלחמת העולם הראשונה וחיילים טורקים שפשטו על המנזר, פרצו את הארגז בתקווה למצוא בו מטמון. הם התאכזבו מאד, כי מטמון לא היה בארגז אלא "רק" פסל" ולכן כרתו את ראש הפסל ואת ידו הימנית שולפת החרב. הם זרקו את הראש לבור מים סמוך. לאחר המלחמה הועלה הראש מהבור והושב על כנו, אולם היד הקטועה לא נמצאה.

כל עוד תונף החרב…

שתי סברות נוספות קשורות בפסל זה, האחת: ייחסו את קטיעת היד לנפוליאון בונפרטה בעת המצור על עכו ב-1799 והאחרת לקאוקג'י בעת קרב משמר העמק.

לפי האגדה האמינו כל אחד מהם שכל עוד יניף אליהו את החרב הם לא יצליחו במלחמתם, ולכן שלחו חיילים לקטוע לו את היד.

גג הכנסייה

חוויה נוספת הינו גג המקום. הגישה אל גג המנזר היא דרך חנות מזכרות קטנה שמפעילים הנזירים. לפני הכניסה לחנות נראה שלושה תבליטים המתארים את מאבקו של אליהו בנביאי הבעל. העלייה לגג הינה דרך גרם מדרגות רחב (אין נגישות לנכים)

עוצר נשימה

על ריצפת הגג מוטבעת שושנת רוחות גדולה מצוירת, והשמות בה מופיעים באנגלית ובעברית.  הנוף – עוצר נשימה.

תצפית מרהיבה

במזרח נראה את הגלבוע, גבעת המורה, הר תבור והרי ירדן; בצד דרום נראה את המשכו של רכס הכרמל וחוף הים התיכון; ולכיוון צפון ניתן להבחין בגליל ובחרמון. (הנוף מצד מערב חסום בגין המבנה עצמו).