הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא ○ צפו

צאצאיה הראשונים של הנצרות באנטיוכיה הסורית

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (בערבית: كنيسة الروم الملكيين الكاثوليك, באנגלית: Melkite Greek Catholic Church) היא כנסייה אוניאטית העומדת בפני עצמה. מאמיני הכנסייה, הקרויים מלכיתים, הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח-תיכוני ונחשבים כצאצאים ראשונים של הנצרות והנוצרים באנטיוכיה הסורית, וזאת מן המאה הראשונה לספירה.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית • צפו

• מומלץ לצפות במסך גדול •


קתולים מזרחיים

הם מגדירים את עצמם כ"קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי" – כלומר, הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן, אך זוכים לאוטונומיה פולחנית, במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם נמצאים בנצרות היוונית-אורתודוקסית.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

"פטריארך אנטיוכיה וכל המזרח, אלכסנדריה וירושלים"

בראש מוסד הכנסייה הזו עומד משנת 2017 הפטריארך יוסוף הראשון עבסי (בערבית: يوسف الأوّل عبسي), שתוארו הרשמי הינו "פטריארך אנטיוכיה וכל המזרח, אלכסנדריה וירושלים". הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר "פטריארך אנטיוכיה", והוא כפוף ישירות לאפיפיור. הוא החליף בתפקידו את קודמו הפטריארך גרגורי לאחם, שעמד בראש הכנסייה משך 17 שנה, משנת 2000. כיום, מקום מושב מוסד הפטריארכיה הינו בדמשק, סוריה.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

מלכיתים

המונח מלכיתים משמש לציון מספר של כתות נוצריות במזרח התיכון אשר שייכות לנצרות המזרחית הקתולית ובעיקר מציין את הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (בערבית: كنيسة الروم الملكيين الكاثوليك). מקור השם הוא במילה הסורית העתיקה "מלכאיא", שפירושה "מלכותי".

הכנסייה המלכיתית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

מלכותי

היוונים הקתולים הם העדה הנוצרית הגדולה בישראל. כאמור, הם נקראים גם “מלכיתים”, כינוי שפירושו “מלכותי”, והוא יוחס למקבלים את מרות המלכות הביזנטית בוועידת כלקדון (451), שדנה בשילוב האנושי והאלוהי בטבעו של ישוע. בעקבות ועידה זו – פרשו כמה עדות מזרחיות מהכנסייה הביזנטית.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

הגמוניה במזרח

הזרמים המרכזיים במוסד הכנסייה התגבשו במאה ה-11, וכך קרה שהכנסייה הלטינית (קתולית) במערב והכנסייה היוונית – האורתודוקסית נהייתה לבעלת ההגמוניה במזרח.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

מצטרפים אל העולם הקתולי

במאה ה-18, בעקבות תחושת זרות וקיפוח בצל הכנסייה היוונית-האורתודוקסית, קמו קהילות ערביות נוצריות במזרח והצטרפו אל העולם הקתולי, וכך נולד שילוב מרתק של קהילות שלבִן ותרבותן במזרח והשתייכותן הדתית במערב.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

"הבשורה"

כדוגמה, כנסיית “הבשורה” מדגימה את השילוב המלכיטי בין מזרח ומערב: כנסייה קתולית מעוצבת ככנסייה מזרחית – אורתודוקסית. הציורים בסגנון ביזנטי, אין פסלים, ושמות הקדושים נכתבו גם בערבית – שפת הקהילה.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

מרות האפיפיור

למעשה, בקצה האולם של זרם הכנסיות המלכיתיות ניצב “איקונוסטזיס” מעוטר, שזהו רכיב המשמש בכנסיות האורתודוקסיות להסתרת האגף המקודש מהקהל. נוסח התפילה ביזנטי, אך הכנסייה נתונה למרות האפיפיור הקתולי.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

מאקסימוס החמישי

הארכיבישוף ג'ורג' חכים (מאקסימוס החמישי) (18 במאי 1908 – 29 ביוני 2001) היה מנהיג הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית במזרח התיכון בין 1967–2000, מן המנהיגים הבולטים של ערביי ישראל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

ללא מנהיג

העדה היוונית-קתולית שעמה נמנו רבים מתושבי הגליל שנותרו במדינת ישראל נותרה ללא מנהיג ובמצב קשה. שלטונות ישראל פנו אז לבישוף חכים וביקשו ממנו שיחזור וינהיג את עדתו בארץ.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)
הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

דאגה לעדתו

חכים קיבל את בקשת הממשל הישראלי ואכן דאג רבות לפליטים הפלסטיניים וביקר במחנות הפליטים. הוא הציע להגיע להסדר בין ישראל לארצות ערב על החזרת כ-250,000 פליטים לישראל ויישוב השאר בארצות ערב. במיוחד דאג חכים לבני עדתו.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

גלימה אדומה וזקן

במסגרת פעולותיו הרבות בישראל, נבנתה הכנסייה היוונית קתולית בעוספיא בשנת 1951.
אמיל רוחאנה מספר שכשהיה נער צעיר כבן 10-12 הגיע הבישוף (אז, לפני מינויו לארכיבישוף) חכים – להתארח בבית אבי המשפחה. כנער צעיר אמיל הביט ובהה בו – ואזי הבישוף שאל אותו "התרצה להיות כומר?" הנער אמיל השיב: "מה? כמוך? אם זה עם גלימה אדומה וזקן לבן – אז כן!"

פנימייה בנצרת

הנער אמיל סיים את לימודיו היסודיים בכפר הולדתו בעוספיא ויצא ללמוד בפנימיית תיכון "מוטראן" שבנצרת.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

ללמוד ברומא

בסיום כיתה י"ב נשלח ללמוד ברומא (למרות שקיווה ללמוד בפריז…). ברומא סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה ואח"כ גם תואר בתיאולוגיה באוניברסיטת "סאן תומא'.
במהלך לימודיו הכיר את רעייתו והם נישאו בשנת 1978 (כיום, להם 3 ילדים ו-10 נכדים).

אבונה אמיל רוחאנה בכנסייה (צילום: רחלי אורבך)

ראש העדה בעוספיא

בתום לימודיו חזר לכפר עוספיא ונהייה כומר בכנסייה. בתאריך 5.2.1983 נתמנה אמיל רוחאנה לראש העדה הנוצרית בעוספיא.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

אב הכנסייה

בשנת 1995 נתמנה גם כאחראי על הכנסייה בעיר סח'נין וזאת עד שנת 2020. כיום ומזה שנים רבות אבונה אמיל רוחאנה משמש כאב הכנסייה היוונית קתולית בכפר עוספיא.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

1951

מבנה הכנסייה אשר הוקם כאמור בשנת 1951 בעידודו ובעזרתו הרבה של האריבישוף חכים – הוא זכה לשיפוץ מאסיבי בעזרת תרומות מחברו הטוב של אבונה אמיל רוחאנה.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

שיפוץ ומבנה נוסף

דרך מכר משותף החלה חברות אמיצה עם תורמים הגרים בשטוטגרט וברוטנבורג שבגרמניה – ובעזרת תרומות של כספים אלו ובנוסף לשיפוץ הכנסייה, הוקם גם מבנה נוסף, סמוך למבנה הכנסייה, אשר בו שני אולמות המשמשים את צרכי הקהילה הקתולית בעוספיא.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בעוספיא (צילום: רחלי אורבך)

מגן הנגיד לסובלנות

אבונה אמיל רוחאנה משתתף ופועל במפגשים עם אנשי דת דרוזים, מוסלמים ויהודים. במהלך השנים הוא השתתף בוועדות וכנסים עולמיים ובינלאומיים לשלום. הוא דוגל בנתיב השלום, קירוב לבבות, אהבת הזולת, החיים והתיקווה. אשר על כן, הוענק לו "מגן הנגיד לסובלנות, לשנת 2022" מאת נגיד רוטרי ישראל – עו"ד חיים קנת.

אבונה אמיל רוחאנה מקבל את מגן הנגיד לסבלנות מרוטרי (צילום: רחלי אורבך)

אומנות ומשפט

על מירב עבודות האומנות אשר בחלל אולם הכנסייה היוונית קתולית שבעוספיא, אחראי האב סמיר רוחאנה שהוא אומן בנשמתו ובביצוע העבודות המיוחדות והנאות. יש לציין שבנוסף לכך האב סמיר הוא גם שופט בבית הדין הכנסייתי של העדה הקתולית בחיפה. כמו כן, חלק מן הציורים צוירו  בידי נזירות מנצרת.

אבונה אמיל רוחאנה, אשתו ורחלי אורבך (אלבום פרטי)

הכנסייה המלכיתית יוונית קתולית אשר בעוספיא מקיימת את מיסת יום ראשון בשעה 10:00 בבוקר. ניתן להגיע ולהתרשם מהדר המקום. לשם ביקור בשעות אחרות – יש לתאם ע"פ טלפון הקשר המתפרסם ברשת.

הגיבו כאן לכתבה

2 תגובות
  1. גורג אמר/ה

    עדיף לא לבקר שם בשעות התפילה זה סתם מפריע זה לא תיאטרון עם כל הכבוד! כבר סבלנו מזה מספיק בכניסייה הקולית בתקופת חג החגים, בזמן התפילה זרים שהם לא נוצרים הגיעו לשם רק הרעישו ולא כיבדו את המקום ואפילו הצטלמו במחשופים לא ראויים למקום כזה!

  2. אבי הראל אמר/ה

    מצא חן בעיני השילוב של צילומי טקסט המתאר אירועים מהברית החדשה וההמחשה שלהם בתמונות בתוך הכנסיה

הגיבו כאן לכתבה