טור דעה מאת יוסי מורג, המועמד לראשות ארגון "צוות", סניף חיפה
הבית היהודי? מילא היו מבינים יהדות מהי….!
כשהייתי מפקד בסיס טירונים של השריון אירחתי את האדמו״ ר הקדוש הרבי מקאליב , הוא ירד ממונית ארבעה גברתנים בשחור סביבו , שניים נושאים אותו ומרימים אותו באויר כשהם אוחזים במרפקיו , לרגליו אנפילאות משי לבנות והוא עטוף גלימה לבנה שזורה ברקמת זהב דומה היה שפגשת באליהו הנביא או מינימום הבעל שם טוב…
במשרד הוא מתיישב בכסא רגיל נושא המטריה נשאר לשמור על הדלת והפקיד סופר רושם כל מילה בפנקס ..
״נוווו, והמפקד שומר מצוות ?״ פתח ושאל בחיוך בקולו הדק ועיניו האירו את החדר…
״אני משתדל לקיים מצוות שבין אדם לחברו״ ענה היהודי שבי בקול מהוסס..
פניו של הרב הקשיש ניצול שואה שעונה וסורס ע״ י הנאצים אורו חיוך אוהב הציף את פניו לחץ את ידי בשתי ידיו קם ממקומו ואמר״מי שמקיים מצוות שבין אדם לחברו אתחלתא דגאולה פעמי משיח שכינה שורה עליו כל הכבוד! ועכשיו נלך לדבר עם החיילים״.
הלכנו אל חדר האוכל שפונה מראש מהריהוט , 400 חיילים ישבו על הרצפה , עניים ועשירים , ימניים ושמאלניים עירונים ובני עיירות פיתוח צפונים וצפו נבונים מושבניקים וקיבוצניקים , עמך ישראל טירוני השריון מחזור פברוא 82.
לאולם ארבעה פתחים מהם נכנסים ויוצאים ובמה קטנה שהכנו לרבי ומיקרופון . הרבי עלה על הבמה ארבעת משמשיו בקודקודיה , הבחור סגר את המטריה והפקיד שלף את הפנקס והרבי דיבר: ״ שלום חיילים אני ניצול שואה וכבוד לי להיות כאן אתכם , לא אשא דברים כי לא באתי לדבר על שום דבר באתי להיות אתכם באהבת ישראל , ידוע לכל שהלחנתי פסוקים רבים למנגינות המושרות בבתי הכנסת אני מבקש לשיר לפניכם שני פסוקי תהילים ומי שרוצה שיצטרף״
הרבי התחיל לשיר והטירונים והמפקדים כולם מרותקים אליו מצטרפים בשירה אדירה וחוזרים שונים משלשים מרבעים ושוב ושוב חוזרים בשירה נלהבת מאין כמוה לשמחתו של הרבי שרוקד פיזז על הבמה מאושר ושמח כשהוא שר בקולו הדקיק מזמורי תהילים עם החיילים .
בסוף השירה שנמשכה כחמש שש דקות פנה הרבי אל החיילים נפרד לשלום בירך אותם ב״ תחזקנה ידיכם״ ואמר אני אעמוד בכניסה משמאל ומי שמסכים ללחוץ את ידי יסב לי אושר רב״ .
כל החיילים בדממה ובשקט כולל המכי״ם והקצינים ביחד כחמש מאות איש סגל וטירונים לחצו את ידו אף אחד לא יצא מבעד ליציאות הנוספות..
״ תודה המפקד תזכה למצוות ״ אמר אליהו הנביא הקטן בגלימת המשי הלבנה עטוף בכבודה של תורה ונסע לדרכו…
הביקור היה אירוע מכונן בחיי הוא לא הפך אותי לאדם דתי אבל הוא בפירוש נתן תזכורת לעולם יהודי שלם שממנו כולנו באנו ואנחנו מכבדים את זהותנו היום כל אחד על פי דרכו… המרתק בכל העניין שאתה זוכר את האירוע לפרטיו כאילו היה אתמול אפילו שחלפו 34 שנים ואתה נטוע בתחושה שאירוע כזה נועד להיחרת בליבך לנצח !
ולכל זה אני קורא להיות יהודי!
הוא לא הזכיר את אלוהים אפילו במילה אחת הוא לא הזכיר תורה ומצוות הוא שר לחיילי צהל וחיזק את ידיהם בשמה של תורה בשם אלוהים ולרגע הנמשך לנצח נצחים היה גם נציגו עלי אדמות .
איך אמר רבי עקיבא ? ואהבת לריעך כמוך זה כלל גדול בתורה וזאת התורה כולה על רגל אחת .
אני לא צריך את הבית היהודי שיכניס אותי לבוץ בשתי רגלי.
מדויק