(חי פה תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – דו"ח מדדי האיכות לרפואת הקהילה מצביע על נתון מדאיג. שיעור ההשמנה בקרב ילדים בני שבע הגיע ל-8.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז החלה המדידה לפני כעשור. לצד הנתונים המדאיגים על השמנה וסוכרת, נחשפים גם פערים משמעותיים בין אזורים וקבוצות אוכלוסייה בישראל.
נתוני הבריאות בישראל מציבים תמרור אזהרה בכל הנוגע לבריאות הדור הצעיר. מהדו"ח השנתי של התוכנית הלאומית למדדי איכות, לרפואת הקהילה לשנת 2025, שפורסם בחודש נובמבר, עולה כי שיעור ההשמנה בקרב ילדים בני שבע, הגיע לשיא חדש מאז החלה המדידה בשנת 2014. הנתונים מבוססים על מידע מארבע קופות החולים וכוללים את כלל תושבי ישראל, למעט קבוצות אוכלוסייה שהוחרגו מהמדידה.
יותר מאחד מכל שמונה בני נוער בישראל סובל מהשמנת יתר
שיעור ההשמנה בקרב ילדים בני שבע עלה ל-8.6%, לעומת 7.9% בתחילת המדידה. הפערים בין היישובים בולטים במיוחד באשקלון נרשם השיעור הגבוה ביותר בישראל 13.1%, ואילו בבני ברק נרשם השיעור הנמוך ביותר, 4.4%.
בקרב בני 14–15, נרשמה דווקא ירידה בשיעורי ההשמנה, זו השנה השנייה ברציפות. אולם התמונה עדיין מדאיגה, יותר מאחד מכל שמונה בני נוער בישראל סובל מהשמנת יתר. שיעורים גבוהים במיוחד נרשמו בקרב בנים בחברה הערבית, שכמעט אחד מכל חמישה מהם סובל מהשמנת יתר.
גם בכל הנוגע למעקב אחר גדילה ומשקל, נותר מקום לשיפור. בשנת 2025 נרשמה עלייה בשיעור הילדים שגובהם ומשקלם נמדד ותועד בתיק הרפואי, והוא הגיע ל-71% בקרב בני שבע ול-76% בקרב בני נוער. עם זאת, כמעט שליש מהילדים בני שבע עדיין אינם נמדדים במסגרת המעקב הרפואי.

גם השמנת המבוגרים וסוכרת ממשיכות לעלות
המגמה המדאיגה אינה נעצרת בילדים. בקרב מבוגרים בני 20–64 נרשמה עלייה בשיעורי השמנת היתר, כאשר יותר מרבע מהנשים בקבוצת גיל זו, סובלות מהתופעה. הפערים החברתיים כלכליים משמעותיים במיוחד בקרב נשים המשתייכות לשכבה החלשה ביותר, שיעור ההשמנה כמעט כפול מזה שבשכבה המבוססת ביותר.
במקביל, מספר חולי הסוכרת בישראל הגיע לכ-677 אלף בני אדם, עלייה של כ-36 אלף חולים לעומת השנה הקודמת. שיעור הסוכרת בקרב בני 18 ומעלה עומד על 11%, וזוהי השנה הרביעית ברציפות שבה נרשמת עלייה.
בנפת נצרת שיעור התחלואה גבוה בכמעט 70% מזה שנרשם בתל אביב, ובחברה הערבית כמעט שליש מבני 45 ומעלה חיים עם סוכרת.
לצד העלייה בתחלואה, נרשם גם נתון מעודד: שיעור חולי הסוכרת המאוזנים עלה ל-79%, הנתון הגבוה ביותר מאז החלה המדידה. גם בקרב ילדים חולי סוכרת נרשם שיפור משמעותי, ושיעור הילדים שאינם מאוזנים ירד ל-15%, לעומת 44% בשנת 2011.
בדיקות לגילוי מוקדם: אין התקדמות בסרטן המעי הגס והשד
הדו"ח מצביע גם על קיפאון במאמצי הגילוי המוקדם של מחלת הסרטן. שיעור בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס, בקרב בני 50–74 נותר סביב 64% מאז שנת 2017.
נתון מדאיג נוסף עולה מהמעקב אחר מטופלים שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה: כשליש מהם לא עברו בדיקת קולונוסקופיה בתוך חצי שנה. בקרב השכבה החברתית-כלכלית החלשה ביותר, פחות מ-60% השלימו את הבירור, לעומת כ-75% בשכבה המבוססת ביותר.
גם שיעור בדיקות הממוגרפיה ירד מעט ועמד על 71.5%, אף שמספר הנשים שנבדקו הגיע לשיא של כ-740 אלף. מנגד, בבדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם נמשכה מגמת העלייה, והשיעור התקרב ל-70%.

שיפור במעקב הפסיכיאטרי ובהתחסנות מבוגרים
לצד הנתונים המדאיגים, הדו"ח מציג גם מגמות חיוביות. שיעור המטופלים ששוחררו מאשפוז פסיכיאטרי ממושך ונפגשו עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש בתוך 14 יום מהשחרור הגיע ל-66% פי שניים לעומת הנתון שנרשם לפני עשור. גם בתחום החיסונים נרשם שיפור בולט שיעור ההתחסנות בחיסון המצומד נגד פנאומוקוק בקרב בני 65 ומעלה זינק לכמעט 48%, לעומת פחות מ-6% בשנת 2023.
לעומת זאת, שיעור ההתחסנות נגד שפעת בקרב מבוגרים עלה מעט בלבד, ל-57%, ועדיין רחוק מהשיעור שנרשם בשנת 2020, שעמד על 70%.

"השמנה בילדים היא אירוע לאומי דרמטי"
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, העומדת בראש התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, ציינה כי שנת 2025 הציגה לצד מגמות מדאיגות גם שיפורים בתחומים שונים, בהם איזון הסוכרת בקרב ילדים, מעקב לאחר אשפוז פסיכיאטרי ועלייה בבדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם.
עם זאת, היא הדגישה כי לא נרשם שיפור בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס וסרטן השד, וכי נמשכת העלייה בתחלואה בסוכרת ובהשמנת מבוגרים.
פרופ' נחמן אש, יו"ר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, התריע מפני הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים, והדגיש כי הם אינם גזירת גורל. לדבריו, נדרשים מדיניות ממשלתית עקבית, השקעה בתשתיות ובכוח אדם וחיזוק שירותי המניעה והגילוי המוקדם.
ד"ר ענבל מוזס, מנכ"לית מרכז גושן לקידום בריאות הילדים בישראל, התייחסה במיוחד לנתוני ההשמנה והגדירה את התופעה כ"אירוע לאומי דרמטי ומתמשך".
לדבריה, ההתמודדות חייבת להתחיל כבר בילדות, והיא קראה לממשלה ולכנסת לקדם רפורמה מקיפה שתכלול צמצום משמעותי של הסוכר במשקאות, חינוך לאורח חיים בריא והרחבת מערך ההסברה להורים ולילדים.
הנתונים מצביעים על צורך דחוף בהתערבות מערכתית: ההשמנה בגיל הרך, העלייה בתחלואה בסוכרת והפערים בין אוכלוסיות אינם רק בעיה רפואית של ההווה, אלא אזהרה מפני השלכות בריאותיות וחברתיות שעלולות ללוות את הדור הצעיר גם בבגרותו.

