משמעות ההסכם שאושר השבוע במועצת עירית חיפה:
חישמול עילי של הרכבת, נתק בין חיפה לחופיה, והמשך שינוע חומ"ס בלב העיר.
מדוע הכפלת המסילות? בעיקר לשינוע מטעני הנמל ומפעלי המפרץ.
מדוע החישמול? לשידרוג מערך הרכבות הארצי.
לכאורה מטרות ראויות וחשובות, אולם הן מקודמות על חשבונה ועל גבה של חיפה.
מי מרויח מההסכם?
– רמ"י, רשות מקרקעי ישראל: תקבל תיגבור משמעותי לזכויות הבניה שלהם בחיפה.
– הרכבת: תכפיל ותחשמל "זמנית" את המסילות הקיימות, ורק "בעתיד" תשקע אותן.
מי מפסיד מההסכם?
כמובן – חיפה.
הסכם המאפשר הכפלת מסילות החוף, מונע כל סיכוי ריאלי להטמנתן מתחת הקרקע. אף אחד לא ימנהר ולא ישקע 4 מסילות! וכאשר מהנדס העיר ידרוש "בעתיד" לשקע את המסילות בתוואי הקיים, עפ"י תכניתו, יתברר מה שלנו ברור כבר היום:
העבודות ישתקו לכמה שנים את קווי הרכבות לצפון, ותושביו לא יאפשרו זאת!
מהנדס העיר טוען כי הכל נבדק וניתן לפתרון, אולם בהעדר נסיון מעשי בעבודות כאלו,
הוא עוד אינו יודע מה מצפה לו…
ההסכם ינציח את שינוע החומ"ס דרך לב העיר, את החישמול העילי של המסילות,
ואת הנתק בין חיפה לחופיה. לכל היותר ישאירו כמה מעברים, מעל ומתחת למסילות,
כמו שמשאירים לבעלי חיים מעל ומתחת לאוטוסטרדות, ועוד יציגו זאת כהישג היסטורי.
מה אנחנו מציעים?
במקום הכפלת מסילות החוף – קידום תת"ל 22, שתי מסילות מרכבת העמק דרומה,
עוקפות ממזרח את חיפה עתלית ובנימינה, בדומה לכביש 6, בעיקר לשינוע מטענים,
כולל חומ"ס, וכן לגיבוי מסילות החוף. תכנית זו כבר אושרה עקרונית במועצה הארצית
לתכנון ובניה, ואף בוצעה חלקית, ונותר להשלים קטע עד פרדס חנה. בתחומי חיפה
ישארו רק שתי מסילות הנוסעים, ואותן קל יותר למנהר, מתחת רחובות הגנה ויפו, או
ישירות דרך ההר, מדרום חיפה לתחנה חדשה שתוקם בכל מקרה בקרית הממשלה.
מאין יבוא הכסף?
מאותו מקור שמימן 13 ק"מ מינהרות לירושלים, ו-6 ק"מ לכרמיאל. כלומר – מהאוצר!
חישמול והוספת מסילות הינם פרוייקט לאומי, מדוע צריך לשתף במימון גורם עירוני?
בקיצור:
חיפה חייבת לדרוש מינהור המסילות ללא הכפלתן, כתנאי לביצוע הפרוייקט בתחומה.
אם הוא כזה חשוב, ישיגו מימון. אם לא – אין חישמול בחיפה, נקודה! גם לא "זמני"…
זה מה שחסר לי בהסכם שמועצת העיריה אישרה, ואין לכך אפילו רמז. אסור לעיריה
להתקפל, או להתנצל שהעיר הזו קיימת. זאת ההזדמנות, שניה לא תהיה, לפרוץ את
טבעת החנק המפרידה בין חיפה לחופיה וחזית הים שלה.
מה עומד מאחורי ההסכם לשיקוע הרכבת בחיפה?
כך שאלה חברת מועצת העיריה ד"ר עינת קליש-רותם, שגם השיבה: בעיקר כלום.
דעתי מעט שונה: מאחורי ההסכם עומדות/ים אלפי יח"ד, ומאות אלפי מ"ר מסחריים,
שמהם יבוא כביכול המימון ל"שיקוע" הרכבת. ומדוע רק "כביכול"? מאחר ולא יתבצע
שום שיקוע, בכל אופן לא עפ"י תכניתו של מהנדס עירנו. אולם בינתיים זהו כבר תרוץ,
"אליבי" קרא לזה היצ'קוק, לנפח וליצור יש מאין זכויות בניה מפליגות ברחבי העיר.
כי ממה נפשך – אם מסות הבניה האלו כה נחוצות לחיפה, מדוע "לחכות לרכבת",
לפי הבדיחה הידועה על הנגר… ואם אינן נחוצות, ואולי אפילו פוגעות, שיקוע הרכבת
ישנה אותן לחיוב? אולם בחיפה הנדל"ן משמש כתרופת פלא לכל, ללא מירשם.
קבלו דוגמא: בזמנו הוציאו מכרז לתחנת רכבת חדשה עבור קרית הממשלה, כולל
אלפי מ"ר מסחריים, בתקווה לקבל מהזכיין "תחנת חינם" בזכות הזכויות האלו. אולם
לאור המטראז' הענק בחיפה המשווע לקונים, המינוף התגלה כגבנון, והמכרז נכשל.
מה עשו? הוציאו שוב את המכרז, עם עוד יותר שטחי מסחר. ועובדה שנכשל שוב, כי
עתה, במסגרת הסכם ה"שיקוע", שוב הופיעה תחנת הרכבת החדשה… כולל שטחי
מסחר כפולים ומכופלים! לא בחלם ולא בכתריאליבקה – כאן בחיפתנו, מיוזמתם של
מנחם-מנדל ושות', פיתוח בערבון בלתי מוגבל.
כזכור, גם את האיצטדיון החדש בחיפה ביקשו למנף באמצעות שטחים מסחריים,
ואני רק שאלה: כמה מתוכם מכרו או השכירו במשך שנתיים? אולי לכן הוסיפה רמ"י,
רשות מקרקעי ישראל, סעיף בהסכם, "הכנה לנסיגה" ממנו…
חייב לכם הסבר, מדוע ה"שיקוע" אצלי הוא במרכאות ולכאורה: מהנדס העיר בונה
על שיקוע בתוואי הקיים, לפחות בחלקו, בשיטת "Cut & Cover". כך לדעתי תשותק
תנועת הרכבות לצפון, למספר שנים. מהנדס עירנו טוען שאין בעיה, הכל נבדק ונפתר.
אין לו נסיון במייזמים כאלה, והוא עוד אינו יודע מה מחכה לו! כל יום שני וחמישי יתייצבו
אצל ראש העירייה ראשי רשויות הצפון, לאחר שכל יום ראשון ורביעי יושבתו המסילות.
" אבל הנהלת הרכבת חתומה על ההסכם" יטענו רה"ע ומהנדסיו ויוע"מיו" בלי להבין
את משמעותו: הנהלת הרכבת רוצה רק שני דברים – הכפלת המסילות לפי תת"ל 65,
וחישמול עילי לפי תת"ל 18, עם מספר מעברים אל החוף מעל ומתחת המסילות, כמו
שמשאירים לבעלי חיים מתחת אוטוסטרדות.
חיפה כעיר נוגעת להנהלת הרכבת כשלג דאשתקד, וחזית הים – אשתקד דאשתקד
(ביטוי שלמדתי ממר יהב בהקשר אחר). ההסכם יאפשר להם להתחיל מיד בעבודות
ההכפלה והחישמול. כאשר יגיע הזמן לממש את יתר חלקי ההסכם, יגיעו גם הבעיות,
ובראשן שיתוק הרכבות לצפון, ויגיעו גם ראשי רשויותיו, ויעשו עבור הרכבת את העבודה.
מנהליה יתקשו להסתיר את חיוכיהם: "בטח שאנחנו רוצים לשקע, אבל לא נותנים לנו".
להם ישארו מסילות כפולות ומחושמלות. וחיפה תישאר מנותקת מחזית הים, כמיתחם
פטרוכימי על אם הדרך בין הגליל למדינת ת"א.
צריך, ואולי עוד אפשר, להגיע להסכם אחר: במקום הכפלת מסילות החוף – השלמת
המסילות המזרחיות לפי תת"ל 22, שגם יוציאו מתך העיר את שינוע החומ"ס. ובמקום
ה"שיקוע" – מינהור מלא של שתי המסילות שישארו בתחומי חיפה.
שמואליק גלבהרט