שיקוע הרכבת בחיפה – דרישה לפינוי המסילה מקו החוף – דף הבית

קייטנות בחיפה

חשמול_הרכבת_-_ההפגנה_במסעדת_מקסים_09.06.2013_-_כתבת_וידאו_מהשטח.JPG

חשמול הרכבת – ההפגנה במסעדת מקסים 09.06.2013 – כתבת וידאו מהשטח

חשמול הרכבת והדרישה להסרת חיץ המסילה – תקציר העלילה:


רכבת ישראל מתכננת לחשמל את המסילה בשנים הקרובות. במסגרת הפרויקט יהפוך מכשול הרכבת בחיפה לבעייתי ומכוער במידה שממש תהרוס את הנוף ותיצור חיץ גדול עוד יותר בין העיר לים. עיריית חיפה מנסה לשנות את רוע הגזירה על ידי שכנוע של משרד האוצר להזרים כמיליארד וחצי שקלים, על מנת לשקע את הרכבת מתחת לפני הקרקע בקטע שבין מסעדת מקסים לבית המכס. פשרה שנחתמה בין האוצר לעיריית חיפה תאפשר הזרמת חצי מיליארד שקלים לשיקוע המקטע הראשון בין מסעדת מקסים למכון לחקר ימים ואגמים. הפרשנים בעניין הפשרה חלוקים בדעותיהם: בין הישג אדיר לאסון אורבני.
הטוענים להישג מסבירים: שיקוע חלקי עדיף על האלטרנטיבה שהיא “כלום”
הטוענים לאסון אורבני מסבירים: 1. הפשרה מונעת שיקוע מלא 2. שיקוע חלקי חייב להתקיים בעיר התחתית ולפתוח אותה לנמל (ולא בפארק הכט). 3. השיקוע לאורך כל המקטע אינו אפשרי, עקב סחבת אינסופית ולכן החלופה הראלית היחידה היא מינהור דרך ההר.

כללית  – מיון לייד הבית – רחב

המאבק על חשמול הרכבת בחיפה על ציר הזמן

חשמול הרכבת, כתבת וידאו מההפגנה ההפגנה ביום א’ 09/06/2013:


המאבק על חשמול הרכבת – אוסף סרטי הוידאו:


הסרט ים. לא חומה! – מחזירים את העיר אל חיפה


גארי שיינמן, חיפאי, מסביר על מפגעי הרכבת, נזקיהם לעיר וגם קצת על חזונו – כתבת וידאו בהפקת חי פה בשטח.


הריאיון בוצע על הגשר שבכניסה המבוצרת לנמל הנוסעים. מול הגדרות והשומרים.

כתבתו של איתי ורד בנושא חשמול הרכבת. הערוץ הציבורי


הכתבה מסקרת את מאבק התושבים בחיפה, את עמדת עיריית חיפה ואת עמדת הרכבת.

הסרט החדש “צביקה הולך לים בחיפה” שעלה לרשת במסגרת קמפיין השיקוע


הפקה: החברה להגנת הטבע, סניף חיפה

כתבת וידאו – כך חופרים את המנהרה לרכבת בדרך לירושלים

כתבת וידאו – חשש שפרויקט השיקוע מהווה כיסוי למחסן חומרים מסוכנים תחת פארק הכט

האקדמית גורדון – הרשמה – רחב
65 תגובות
  1. שמואל גלבהרט אמר/ה

    חישמול הרכבת, שיקוע לעומת מינהור

    מדוע הצעת מהנדס העיר לשיקוע חלקי, בתקציב 500 מיליון ש’, אינה ריאלית

    המורכבות הרבה של הצעתו תחייב הסכם עמוס פרטי פרטים, על כל קטע,
    על כל מטלה. הסכם פגיע מאין כמוהו, חשוף לכל הפתעה בשטח. קשה
    יהיה להגיע אליו, וקשה יהיה עוד יותר לקיים מעקב צמוד על ביצועו המלא.
    כל זאת – כאשר השליטה איננה בידינו, אלא בידי ה"פרטנר", רכבת ישראל,
    הרואה בהסכם שנכפה עליה מכשול מיותר.
    לעולם לא יסכימו להפקיד בידינו את התוואי, ולחכות שנבצע את השיקוע,
    כדי להיכנס אחרינו עם המסילות והחישמול, ללא חריגות מהלו"ז ומהתקציב.
    מי יסמוך עלינו אחרי שהתפוצצה פרשת החריגות ב"מטרונית"?
    מנסיוני כאיש מקצוע בתחומי התכנון והפיתוח, גם אני לא הייתי מסכים!

    השיקוע הוא מטבעו פרוייקט עתיר הפתעות בלתי צפויות, לא בהיקף
    המקובל של 15%, אלא של 85%! ולכל הפתעה יש תג מחיר, על חשבון
    הקצבת ה-500 מיליון, שיחייב ביטול מטלות שסוכמו. לא הרבה ישאר בסוף
    מההסכם המקורי, מה שלא ימנע כמובן את הצגת השאריות כ"הישג"…
    עבודת השיקוע בתוואי הקיים, ובה בעת פעילותו כרגיל – זו משימה שלא
    הייתי מעיז לקחת באחריות על עצמי, ולא פלא שגם הרכבת לא. אני מתפלא
    על מהנדס העיר, היחידי המוכן כן לקחת עליה אחריות, בנסיבות שכל
    מתכנן מנוסה היה בורח מהן כמו מאש. אח"כ כרגיל במקומותינו לא יחסרו
    מועמדים להפיל עליהם את הכשלון הבלתי נמנע.

    מה"ע מציג את השיקוע החלקי כיעד ריאלי, ויש בכך כדי לרמז שהמינהור
    הוא לא. לדעתי – ממש להפך!
    מדוע לקומם עלינו שוב את יישובי הגליל, העומדים כבר על הרציף,
    ואזנם כרויה לפעמי הקרונות?
    מחכים לנו גם בעלי הנכסים והזכויות, אמיתיות או מדומות, בחיים
    או במתים, לאורך התוואי, כל "זכיין" ועו"דיו ושמאיו, לקושש גם לעצמם
    את המגיע להם, אם לא בזכות, לפחות בתוקף יכולתם לעתור ולערור
    ולמתוח לאין קץ את הלו"ז. למי יבואו כולם בטענות על ההסתבכות?
    לא אליהם, רק אנחנו נהיה הנאשמים.
    לא שלא ישאר כלום מה"הסכם". ישאירו משהו ל"תמונת נצחון" כביכול
    כדי לרצות אותנו, אולם בפועל כדי לסתום את פינו אם ביום מן הימים,
    ראש עיריה מן הראשים, יבקש לחזור, באיחור-מה, למינהור:
    "עכשיו? אחרי שהשקענו בשבילכם חצי מיליארד?".
    ורק דבר אחד אני לא מבין: איך בעיריה לא מבינים את כל זה?
    התחושה היא שרק חסרון אחד לפתרון שלי: הוא בא מחבר אופוזיציה…

    הצעת המינהור:

    מתאימה לשני הצדדים, בכך שני הצדדים מודים, ומשום מה זה מוצג
    כחסרון, בבחינת "אם הרכבת מסכימה, בטח שלנו זה לא טוב"…
    לנו זה הכי טוב, בעיריה כבר מודים בכך, ורק מוסיפים: "באופן תיאורטי",
    כנראה נגד עין הרע, כי הסבר אחר ל"תיאורטיות" לא מצאתי.
    גם לרכבת זה הכי טוב: משחרר להם את התוואי הקיים לחישמול זמני,
    בלי הגיבנת של הסכם, שיקוע חלקי או חלקיקי, וחיכוכים מתמידים עם כל
    הגורמים המקומיים, ובעלויות הכי נמוכות, כי נסכים ואפילו נדרוש את
    מערכת החישמול הכי זולה, כמה שתיראה יותר רע, כך יותר טוב…
    אם תוחלט ותתוקצב המינהרה, בנפרד מפרוייקט החישמול המקורי,
    מבחינת הרכבת זה עוד אתגר מקצועי, עוד תקציבים ועובדים, עוד
    "אקשן" באחריות צוות מקביל – האין זו שאיפתו של כל גוף מקצועי?
    תוואי המינהרה טומן בחובו הכי מעט הפתעות, בגבולות ה-15%
    כמקובל. ללא פתח לגרנד-קניון ההליך הסטטוטורי מהיר ביותר,
    מאחר ופוטנציאל ההתנגדויות יהיה הפעם אפסי.
    לא צריך אפילו להבטיח "ערבויות" לוידוא החלטה וביצוע. החישמול
    מיועד ל-2015. אם כל הצדדים יסכמו בחיוב, וצוות ב’ של הרכבת
    יגובש ויתחיל בקידום הנושא בשנה הבאה, הוא ישלים עבודתו עוד
    לפני צוות א’, והמינהור יתחיל עוד לפני החישמול. בינינו – רק שיתחילו,
    אחרי 100 מ’ מי יעצור אותם?

    הצד השלישי, האוצר:

    אומדן עלות המינהרה, 3 מיליארד ש’, הרתיעה את האוצר. אולם לאור
    עלות בפועל של מינהרות הכרמל, ומינהרות מודיעין וירושלים, הסכום
    נראה מופרז. יש להכין אומדן ע"י גורם חיצוני, ובהשוואה למינהרות
    דומות באירופה.
    חצי מיליארד כבר הבטיחו. גאולת והשבחת קרקעות לאורך החוף
    שווה מאות מיליונים נוספים, ומקרבת את הפרוייקט לאיזון כלכלי, אולי
    אפילו רווחיות, וזה עוד לפני הרווח האורבני, תיירותי ונופי.
    במקום עתירות, עררים ומאבקים, צריך להפגש מיידית עם הרכבת,
    לתאם ולרתום אותם כפרטנרים אמיתיים למינהור, ולא לנישואין בכפיה
    לשיקוע. אם נתייצב עמם, "יד-ביד", מול המנכ"לים ומיניסטריהם,
    כל בר דעת יתמוך.
    אני נפגשתי עם מנכ"ל הרכבת, הם תומכים, ואפילו עוסקים בתכנון
    המינהרה, שבכל מקרה יבצעו אותה בעתיד, עבור מסילות 3 ו-4..
    צריך ליזום את המהלך הזה בדחיפות מוחלטת! כמה יותר מאוחר
    נפגוש את הרכבת, וכמה יותר קילומטראז’ יספיקו לעבור, ככה פחות
    ענין ימצאו בנו ובהצעותינו.

    בברכה, שמואל גלבהרט

  2. שמואל גלבהרט אמר/ה

    את יהב מעניין רק דבר אחד כעת –
    איך לצאת בשלום מבחינת הדימוי שלו בציבור.
    אותנו יותר מעניין איך פותרים את הבעיה, ולדעתנו זה לא מקרה אבוד!
    הצעתנו מהיום הראשון, חלופת המינהור, הוכחה כנכונה, עכשיו זה ברור.
    השיקוע מלכתחילה לא היה ריאלי, אף אחד היום לא יכחיש שזו היתה עמדתנו.
    יותר זולה, יותר פשוטה ומהירה לביצוע, לא מעכבת את חישמול המסילה לגליל,
    ומקובלת על הנהלת הרכבת. נפגשתי עם מ"מ המנכ"ל ושמעתי זאת ממנו.
    גם היוע"מ לעיריה הודה ש"על זה הממשלה והנהלת הרכבת מוכנים להסכים כבר היום".
    גם יהב הודה ש"זה הפתרון האידיאלי, אבל מה יהיה אם הם לא יקיימו את ההסכם"…
    אז עכשיו יותר טוב???

    לכן צריך לשריין את התקציב שהציעו לנו, אבל לא לשיקוע חלקי בקטע חלקיקי,
    אלא כחלק ראשון בתקציב המינהור
    ולנהל קמפיין להשגת יתר התקציב, וזה לא בשמים!
    נעשה הכל להוביל מהלך זה, ואם העירייה והעיר יתגייסו – גם ננצח.
    מקווה שאף אחד לא ילך עתה שולל אחרי הצהרות יהב על "נצחון" וירטואלי,
    בנוסח עוד נצחון כזה ואבדנו (זוכרים את נצחונו בפולינום? "כופפתי את חיל הים…").
    גלבהרט

  3. מעין ש אמר/ה

    גלבהרט, אני חוששת שאנו הולכים לחזות בעוד החמצה קשה לעיר. העירייה הולכת להתפשר על שיקוע רק בחלק קון ודרומי לעיר. העיר עצמה הולכת ללכת פייפן.
    שיהיה מינהור
    אבל שיהיה פיתרון שירחיק את הרכבת מהחזית העירונית אל הים. אנו חייבם לפתוח את החזית הזו ולהתחיל לקדם את העיר למקום טוב יותר
    http://www.xnet.co.il/architecture/arti … 99,00.html" onclick="window.open(this.href);return false;

  4. שמואל גלבהרט אמר/ה

    הודעה דחופה לתקשורת
    מטעם
    סיעת הירוקים של חיפה

    שיקוע חלקי של הרכבת – מהלומה נוספת לפיתוח חיפה

    אנו דוחים על הסף את מבצע ההונאה של עיריית חיפה ודובריה, בנסיון
    להציג שיקוע של 10% מהמסילה, כנצחון. עוד "נצחון" כזה – ואבדנו!
    הרי זה מה שהציעו לעיריה לפני שנה! אז על מה היה, אם היה, "מאבק"?
    90% מהמסילה, ולב העיר כולו, ישארו חסומים! אז איפה כאן ה"נצחון"?

    היינו מעורבים בנושא מהיום הראשון, ומהיום הראשון גם הצענו חלופה:
    העברת המסילה כולה במינהרה דרך הכרמל, פתרון שישנה את פני העיר
    מחוף אל חוף, ויהפוך את חיפה מעיר נמל תעשייתית, לעיר חוף תיירותית.
    הצעתנו נמצאה ישימה מבחינה מקצועית, והתקבלה על דעתם של בכירי
    הנהלת הרכבת. יתרה מכך, היא מתוכננת כפתרון לשתי המסילות הבאות.
    גם ראש העיריה הודה כי זהו הפתרון האידיאלי, וניתן להגיע עליו להסכם
    עם הממשלה והנהלת הרכבת, אבל "מי ערב לי שיקיימו את ההסכם?"…

    העיריה הקימה "מטה למאבק ציבורי", אולם ניהלה את המשבר בסודיות.
    בפועל המשבר ניהל את העיריה, וכמו בפרשת ה"פולינום", כך התוצאה:
    הנצחת עוד מחסום בין חיפה לחופיה, בין העיר לנמל.

    בברצלונה זה לא היה קורה. גם לא בתל-אביב!

    ראש העיריה בהתנהלותו אינו מחמיץ שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות.
    וכעת מנסה הוא, ומגוייסים דובריו, להפוך את הכשלון ל"תמונת נצחון".
    אנו קוראים לציבור ולתקשורת לא ללכת שולל אחרי ה"נצחון" הבידיוני.
    אנו מתנגדים לשיקוע החלקי בפארק הכט. לא זו הבעיה, לא זה הפתרון!
    הוא יסכל מינהור המסילה בעתיד, ינציח את המסילה הנעוצה בלב העיר,
    ויקבור באדמה, תרתי משמע, חצי מיליארד שקל.
    אנו דורשים לשריין כסף זה, ולהוסיף עליו את הדרוש, למינהור מלא
    של כל המסילה. ההפרש יכוסה ממילא ע"י גאולת והשבחת הקרקעות
    לאורך המסילה בעיר התחתית, ואפשרויות הפיתוח העצומות שיווצרו בה.
    עמדתנו מבוססת מבחינה מקצועית, ועדיפה מבחינה סביבתית ואורבנית.

    התנגדנו בזמנו
    למיכל האמוניה, למרינת הנדל"ן, ולמגדלי חוף הכרמל.
    הצענו מראש, לפני 13 שנים, ייעוד מינהרות הכרמל לרכבת ולא לרכב!
    עמדותינו כמיעוט התבררו תמיד כצודקות – בדיעבד. לכן אנו מצפים כי
    התקשורת תיתן ביטוי גם לעמדותינו, לא רק לדוברי העיריה, ותאפשר
    פתיחתו, ולא סגירתו, של ויכוח נוקב העלול, או עשוי, לעצב את דמותה
    של חיפה לדורות.

    בכבוד רב
    שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
    יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה
    057-7548025

  5. geronimo אמר/ה

    אומדן מופרז – כי את צמד מינהרות גילון שהחלו בכרייתו במינהור הרכבת לכרמיאל, באורך 5 ק"מ – מבצעים ב-600 מליון שקל.
    אין כל ספק שהפתרון היחיד שיכול לחולל גם מהפך אורבני ענק זה מינהור הרכבת.

    מבחינת כל תושבי הצפון טמון בו חסכון של 10 דקות בכל הקוים כך שיש לו הצדקה לאומית. כרגע נחצבות לתוואי עכו מינהרות גילון עם החברה הסינית שבנתה את מנהרות הכרמל. התוואי שם מסובך וארוך פי 2 – אושר ומבוצע. העלות – 600 מליון. מסתבר שרכבות יכולות לעבור במנהרות – אם בגליל, אצלנו בודאי אפשר. זמן הביצוע 32 חודשים. וזה לצמד מנהרות פי 2 אורך ממה שידרש בכרמל!

    מה נקבל ממנהור הרכבת?
    קו חוף: הסרת החסם ונגישות מלאה לקילומטרים של חוף.
    הקפצת ערך קרקעות – הבסיס שיתפנה מול חוף דדו יהנה מנגישות מלאה במרחק הליכה לים ויהפוך לאחת הקרקעות היקרות בארץ.
    תוספת מאות יח"ד – בבת גלים תוסר הגדר וייבנה רחוב חדש שלם לאורך שדרות ההגנה ובמקום מגרשי התחנה מאות יח"ד.
    פארק חוף ומלונות – פארק הכט רציף עד לים, וחלק מרצועה הזו ישווק לכפרי נופש או אכסניות, במקום מגרשי החנייה ליד תחנות הדלק, שיבנו בצמוד לכביש ההגנה.
    תחנת רכבת אפשרית לכרמל: תחנה בואדי הגיבורים תשרת את כל הכרמל וסטודנטים שבאים מהמרכז והצפון ירדו ישירות בנו"ש ומשם לקמפוס. בואדי עצמו ש’גולח’, ייבנה חניון ענק שישרת גם את היכל רוממה וגם את תחנת הרכבת וגם מרכז מוגן בחירום.
    חיבור רוממה והאצטדיון: תחנת הרכבת תאפשר לחבר בין היכל רוממה ובין האצטדיון באירוח ארועים גדולים. שטח המסילה בעיר התחתית: מקמפוס הנמל עד בת גלים, כל שטח המסילה יהיה רחוב עירוני חדש ובינוי שיתאפשר סביבו, שביל אופניים, טיילת עירונית.
    הצדקה למטרונית: תשמש כתחליף לרכבת בין חוף הכרמל לתחנת המפרץ, במקום רכבת מרכז ובת גלים.

    עם מינהור, ‘הפאזל’ העירוני מסתדר. הצדקה כלכלית, ישימות מהירה, זולה יותר, רווח עצום לתושבי העיר – הערך של העיר, בת גלים, השכונות המערביות – יזנק. מינהור הרכבת יבצע את השינוי האורבני הכי גדול שנראה בארץ. המינהור לא יפריע לרכבות להמשיך לפעול תוך כדי הביצוע שלו, והחישמול ייבנה ‘בילט אין’ כחלק מתוואי המנהרות. ובסיומו מחוף הכרמל ועד קרית הממשלה חיפה תקבל חזרה את העיר וחוף הים, ללא מכשולים וגדרות.

    הנה מינהור הרכבת, שהחל בגליל: מנהרות גילון
    צפויות להיפתח ב-2017. זוג מנהרות חדש באורך כ-5 קילומטרים ייכרה בין עכו לכרמיאל, כחלק מהרחבת תוואי הרכבת בצפון. עלות "מנהרות גילון" מוערכת ב-600 מיליון שקלים, ובמכרז לביצועו זכו "שותפות דניה סיבוס" וחברת הבניה הסינית CCECC, שגם ביצעה את מנהרות הכרמל. הפרויקט השאפתני כולל זוג מנהרות רציפות באורך 4.6 קילומטרים כל אחת. הן ייחצבו במקביל לתוואי כביש 85, כשתחילתן בנקודה בה מתחיל הר גילון, ממערבו, וסיומן בנקודה בה יורד ההר עד לגובה הכביש. יש לציין כי פרויקט המינהור המרכזי באזור עד עתה, מנהרות הכרמל, כלל צמד מנהרות באורך 1.6 קילומטרים וצמד אחר באורך 3.2 קילומטרים.

  6. מעין ש אמר/ה

    היום נסתם הגולל על העיר התחתית. מועצת העיר חיפה הצביעה מתוך בורות מוחלטת של ההסכם, ההשלכות האורבניות וחוסר ההתייחסות להסכם פשרה שבו סעיפים שמגבילים וחוסמים את עיריית חיפה לכל התנגדות בעתיד להחלטות בנושא החישמול או התניית המשך החישמול בדרישות שיכולות חס וחלילה ליצור הטבה במצב העיר חיפה.
    מועצת העיר והעומדים בראש המוסד העירוני הממונה על העיר הוכיחו מעל לכל ספק כי הם אינם מבינים דבר וחצי דבר בעירוניות ובמצוקה החיפאית האמיתית והכתבה הבאה רק מוכיחה כי מכאן והלאה יגרם הרס עמוק ובלתי הפילך לעיר התחתית ומעט הסיכוי שהיה בה לרגע, לבת גלים וללב ההסטורי של חיפה.
    http://www.themarker.com/dynamo/1.1652287#" onclick="window.open(this.href);return false;זו

  7. האימייל האדום אמר/ה

    הסכם גישור – עיריית חיפה ורכבת ישראל לגבי חשמול הרכבת בחיפה.
    עמדת המועצה לשימור אתרים:

    במאי האחרון הצטרפנו למאבק שניהלה עיריית חיפה בשיתוף עם החברה להגנת הטבע במטרה לשקע את מסילות הרכבת בקטע באורך כשבעה קילומטרים במעברם בעיר התחתית.
    בנייר שצירפנו אז ציינו שמדובר במיקום רגיש מבחינת המרקם העירוני והנופי של חיפה כאשר משני עברי תוואי המסילה עשירה חיפה בנכסי מורשת בנויה ועירונית .
    חיפה כעיר משקיעה מאמצים בתכנון ובתשתית בעיר התחתית במטרה להפוך אותה שוב למרכז תרבותי, מסחרי ותעסוקתי.
    הסכם הגישור שהוצג אמש במליאת מועצת העיר בין הרכבת ועיריית חיפה – השיג שיקוע לאורך קילומטר וחצי בפארק הכט ועל כך אנחנו מברכים.
    ההסכם עצמו, מעבר להישג זה, מלא חורים וכובל את ידיה של עיריית חיפה.
    בסעיף 2 נקבע כי עיריית חיפה תגיש התנגדות לתת"ל 18 (תכנית חשמול רכבת) אבל בתנאי שזו לא תעכב את אישורה וביצועה של תכנית זו.
    בסעיף 3 , מתוך הבנה שאי אפשר לעצור את תת"ל 18 , כבר מדברים על הכנת תכנית מפורטת לשיקוע. עם זאת , בזמן ששוקדים על הכנת תכנית זו תוכל רכבת ישראל לחשמל חשמול עילי את כל שבעת הקילומטרים האמורים – כולל את הקטע העובר בפארק הכט. ומכאן שגם הישג זה מבוטל.
    בתמורה צריכה עיריית חיפה להתחייב שלא תתנגד יותר בשום ערכאה ובשום זמן לתת"ל 18 גם אם הדבר יהיה בעוכריה.
    בסופו של ההסכם בסעיף 9 "סוכרייה" – ועדת היגוי – שתבחן את השפעות המסילה על העיר (יש משהו שאנחנו עדיין לא יודעים? האם ניסיונן של ערים דומות בעולם לא מלמד אותנו משהו?) ולבסוף תגבש חלופות תכנוניות למזעור הפגיעה של המסילות במרחב האורבאני ולהנגשת חוף הים. לא מוזכר שיקוע ולא מוזכר מנהור. אנו חוששים כי זהו פתח לפתרונות קוסמטיים שלא יפתרו באמת את הבעיה.
    בשלב זה כבר יהיה חשמול עילי (שגם לו יש עלות) ויהיה מאד קשה להצדיק הוצאת כסף נוספת על כל פתרון שהוא.
    עיריית חיפה חייבת לכל הפחות להבטיח לעצמה חופש פעולה

    בכבוד רב

    אדר’ נעמה נאמן מזרחי
    מנהלת מחוז חיפה וגליל מערבי
    מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (ע"ר)

  8. ירון חנן אמר/ה

    בשבוע הקריטי הזה בו הושג "ההישג" העלוב הזה של יונה יהב ואלה אלכסנדרי, צמד החמד החדש-ישן, הייתי במילואים. לכן לא השתתפתי בדיון העלוב שניהלה חדוה אלמוג ובהצבעת הפארסה במועצת העיר..לפחות לא יוכלו למנות את שמי כמי שהשתתף בהצבעה המבישה הזו בה שוב מכרו רוב חברי המועצה שבחרתם את העיר ואח"כ העירייה עוד תציג זאת כ"אישור להסכם" התבוסה של יהב ואלכסנדרי. כבר בשלב הראשון של המאבק ראינו את המניפולציות , המידור וחוסר ההובלה של יהב ואלכסנדרי מחד ומאידך את החידלון וההפסד הצפוי והמטופש שמובילים יהב, אלכסנדרי וצחי טרנו. דווקא מהנדס העיר הבין לאן זה הולך וניסה בהתחלה, ללא הצלחה, לקבע בתודעה שכל ויתור על אי חישמול עילי של מקטע חשוב כלשהו מתוך 7 הק"מ של ציר המסילה בחיפה – יחשב לכישלון. מהר מאד גם הוא נאלם דום כשראה את הכישלון מתקרב וכרגיל הוא יודע להציג במצגות "מלומדות" את "ההישג" של אדוניו. מילא, אז נכשלתם/נו במאבק הזה. זה בסדר להיכשל ומיד להירתם ולהכין את הקרקע למאבק הבא בעתיד- למען מינהור המסילה. אבל להציג את הפארסה הביזיונית הזו כ"הישג היסטורי לחיפה"?? או קי, על יונה יהב איני מתפלא, כך הוא נהג בכל הפסדיו ההיסטוריים בעבר: מול חיל הים בפרשת הפולינום העגומה ובאי פינוי בה"ד חיל הים, מול הממשלה והנמל בכל הנוגע לפינוי הנמל המערבי ומול חנ"י בכל הנוגע להצלת פארק הקישון…תמיד הוא בחר בצד הלא נכון וניסה להציג את הכישלון כהישג. אמרנו גם במאבק הזה , לפני כשנה, שזו בדיוק תהיה התוצאה. אך לשמוע את אלה אלכסנדרי מנהלת החברה להגנת הטבע בחיפה, מצטרפת בשיר הלל ליונה יהב על "הישגו המופלא", זה כבר יותר מדי. בדיעבד היא לא מפתיעה אותנו…יש לנו בטן מלאה על התנהלותה ובחירתה האולטימטיבית להגן תמיד על העירייה ובמיוחד על יונה יהב. אל תתפלאו אם תראו אותה בעתיד לצידו של יהב גם בקטע הפוליטי. אז כבר נדע כולנו שזו לא החברה להגנת הטבע אלא "החַבֵרה להגנת יהב" שבחרה כפי שבחרה ואותנו לא מטעה…!

  9. מעין ש אמר/ה

    יהב אפילו לא יודע לבטא את שמה נכון. בראיון ברדיו חיפה קרא לה ala alexandroni . היא עוד עשויה להיות מופתעת מהכרת התודה העתידית על פי מסורת יהב.

  10. novebaru אמר/ה

    העיר הולכת פייפן – האומנם??

    לדעתי – הרעש והטטררם – שעושים בעניין מיקום פסי הרכבת –
    וה"נתק" כביכול של העיר מהים – הינו מוגזם – ומאחוריו מסתתרים אינטרסנטים !

    לטעמי – עצם קיומה של מסילת הברזל במקומה הנוכחי- גרם לאי פגיעה חלקי בחופי העיר
    למרות בחוף הכרמל -גם הפסים לא הושיעו- והוקמו שם שני מגדלים מגעילים – לטובת כרישי נדלן
    ועוד מספר קטן של עשירים.

    כל הדיבורים של הזזת פסי הרכבת – לא יעשו טוב לעיר.
    – ניתן בהשקעה קטנה יחסית למצוא פתרון – להקמת מעברים תת קרקעיים או עיליים מעל או מתחת לפסי הרכבת
    – עצם העובדה שפתרון מתבקש זה כלל אינו על סדר הים של פרנסי העיר -מצביע על חוסר תום לב ועל אינטרסים נסתרים –
    העומדים בלב ה"טררם" שנקרא שיקוע הפסים – וכעת מנהור נוסף…

    באם רוצים לחבר גם את הכרמל + נו"ש לרכבת – ומוכנים להשקיע בעוד מנהרה לרכבות, אוקי – אז ניתן לבחון כדאיות ההשקעה
    אבל למה לכרוך זאת בביטול המסלול העכשווי של הרכבת ?

    בתור תושב שכונת בת-גלים, אני וכמוני תושבים רבים – מאוד מרוצים שהרכבת עוברת בשכונה!
    זו גם אחת הסיבות שאני גר בשכונה זו אין לי שום רצון שהמצב הזה ישונה –

    אינני מסכים עם זה שכתב באילום שמו – כי המינהור והוצאת המסילה מבת-גלים יגרום לעליית ערך הבתים בשכונה
    – חבר נכבד, באם יקימו בבת גלים – רבי קומות במקום מסילת הרכבת – אז לעירייה תהיה כנראה עוד הכנסה מארנונה, אבל איכות החיים
    בשכונה תיפגע קשות וערך הבתים יירד !! זאת מכיוון שיהיו יותר צפוף יותר מכוניות יותר רעש וזיהום, יותר פקקים
    ולא תהיה תחבורה ציבורית מהירה המקשרת מהשכונה לצפון: קריות עכו נהריה ולדרום: ת"א נתב"ג באר-שבע !
    כלומר רעיון גרוע – לכל בר דעת
    – רק מי שאינו תושב השכונה יכול היה להציע רעיון כה נבזי.

    בברכה
    שאול ברוך

  11. עינת קליש רותם אמר/ה

    לכל מי שאוהב ודואג לעתידה של חיפה:

    חיפה הולכת ודועכת בעשורים האחרונים, היא עוברת שינויים קשים מאד מבחינה כלכלית, תרבותית ודמוגרפית ונחלשת מול תל-אביב החזקה.

    האוכלוסייה החזקה הצעירה והיוצרת שלה עוזבת למרכז הארץ או ליישובים שמעניקים איכות חיים
    אחת הסיבות שבגללן חיפה היא עיר עם כלכלה דועכת, תרבות וחיים עירוניים דלים היא העובדה שחיפה היא עיר בלי "עיר".

    במשך שנים, עומלים בעיריית חיפה על פתיחת חזית הים העירונית והפיכת הנמל למתחם ציבורי שוקק חיים. פרויקט קמפוס נמל אמנם מעורר ביקורת מקצועית רבה כפרויקט המנסה להניע התחדשות עירונית, אבל אין ספק שהוא לפחות נכון במיקום שלו. פרויקט התחדשות עירונית בעיר התחתית, הלב ההיסטורי של חיפה – ייצר צמיחה בכל היבט, יחולל שינוי דרמטי בכלכלה, תרבות, תיירות, חברה, וחיזוק תדמיתה של חיפה בארץ ובעולם.
    זוהי תפיסה נכונה ביותר המתקיימת בערי נמל וחוף בעולם כולו, ודי להזכיר את ברצלונה, בילבאו, המבורג ועוד.

    בשנה וחצי האחרונות ניהלה עיריית חיפה משא ומתן עם הרכבת למען שיקועה לאורך כל תוואי העיר (סה"כ 7 קילומטר).
    די מהר היא התפשרה והחלה לדבר רק על מקטעים, אך הכריזה בקול ברור על החשיבות העליונה של מתחם המרכז ההיסטורי בעיר התחתית.
    למרות זאת בחרה בעירייה שלא לחשוף את המאבק לציבור, שמא אם תפסיד – הציבור יידע שהעירייה הפסידה מאבק נוסף, בדיוק כפי שהפסידה את המאבק בפולינום.

    בימים אלו החליטה העירייה לחתום על הצעת פשרה שהוצעה לה לפני כמעט שנה, בה יוקצבו לה חצי מיליארד ₪ לשיקוע הרכבת.
    הפשרה מוצגת על ידי מחלקת הדוברות של העירייה כהישג חסר תקדים.

    לתדהמתנו, העירייה בחרה להשקיע את חצי מיליארד הש"ח בשיקוע הרכבת באזור פארק הכט בלבד, פארק נופי חביב אך בעל חשיבות אורבאנית מזערית לכלכלתה ותרבותה של חיפה.
    מדובר בהשקעה קוסמטית בלבד: אין בייפוי הפארק תרומה להתחדשות עירונית של מרכז העיר ההיסטורי, של השכונות הותיקות המשוועות לחידוש.
    השקעה זו לא תיצור תשואה כלכלית, לא תקדם את העיר, וזאת בנוסף לעובדה שמדובר במקום בו תוצאות החישמול בעלות השפעה נופית פחותה יותר.

    הסיבה להחלטה היא ברורה: זהו המקום בו הכי פשוט לבצע את השיקוע.
    במקום להשקיע מאמץ במקומות הנכונים משקיעים את המאמץ במקומות ה"קלים".
    באנאלוגיה פשוטה – כשאנחנו רוצים לעשות שיפוץ בבית כי המטבח רקוב –יהיה זה הרי לא הגיוני לסייד את חדר השינה, למרות שזה יותר "קל".

    הפשרה מעוררת כעס ואכזבה מההחלטה, המקדמת את ההרס וההזנחה בעיר התחתית ומעלה שאלות על חוסר ההיגיון בהשקעה העצומה מכספי הציבור שהיתה יכול לעזור למהלך של התחדשות עירונית רחבה.

    מערכת חישמול עילי לרכבת לאורך כל העיר התחתית תסכל את הסיכוי להתחדשות עירונית, תמנע עוד שנים רבות את חיבור העיר עם הנמל והים, ותדחה אוכלוסייה צעירה המחפשת חיים אורבאניים – דבר שיקרין על כל הרובע ההסטורי המוזנח של העיר ואפילו הדר. סכנת הקרינה תבריח את הסטודנטים שבחרו לגור במקום. מדובר על קו מתח גבוה 25,000 וולט AC בניגוד לרכבות קלות שעובדות על מתח נמוך במרכזי הערים באירופה 1000 וולט DC. המבנים ההיסטוריים המרהיבים ביופיים שעומדים שוממים ומתפוררים לא יאוכלסו, לא יקומו עסקים חדשים והדבר וההזנחה רק תלך ותתפשט.

    האם מרכז העיר חיפה יוכל לעמוד בעוד עשור או שניים של הזנחה? האם חיפה תוכל להמשיך להתקיים בלי לב היסטורי-כלכלי-תרבותי כפי שיש לכל עיר מכובדת בעולם?

    חיפה והציבור המתגורר בה עומדים לשלם מחיר גבוה עבור ההחלטה הזו: אי מיצוי הפוטנציאל שטמון במרכז העיר ושהיה עשוי למנף את העיר – יגביר את הגירת הצעירים והאוכלוסיה היוצרת והחזקה אל מחוץ לעיר.
    אוכלוסיה מוחלשת עלולה להיכנס לאותם מקומות שיגבירו עוד יותר את ההזנחה, ואז כולנו גם נחשוש מעלייה בשיעור הפשע והאלימות.

    כך הלב ההיסטורי המפואר של חיפה הולך ומתפורר.

    עיריית חיפה הבטיחה השקעה במאבק ציבורי שמעולם לא התרחש, הבטיחה לממן מחקר אקדמי הבוחן את ההשלכות של השיקוע או החישמול העילי על הכלכלה העירונית, הנדל"ן, התרבות, הסביבה והחברה. שום דבר מכל אלו לא קרה. זו הסיבה שבגללה נלקחו החלטות חסרות אחריות מבחינה מקצועית.

    אני, יחד עם קולגות וחברים נכחנו באירוע ההצבעה במועצת העיר, אירוע קשה ביותר: ניכר היה שחברי מועצת העיר שתמכו בהצעת הפשרה אינם מצויים בחומר, הביעו בורות עצומה בהשלכות האורבניות (הדברים מתועדים בסרט), קיבלו את החוזה המשפטי דקות לפני הגיעם לישיבה מיוחדת ואף אמרו כי אינם מבינים את הפרטים לעומק.
    מחובתינו לראות כיצד ישיבות של מועצת העיר מנוהלות כדי שתבחנו בעצמכם לאן הולכים כספי המיסים שלכם, והאם הם בידיים טובות.
    ואולי כדאי לשאול איפה היו "משמר המועצה" בדיון החשוב ביותר לחיפה בעשור הנוכחי?

    מי שיכול לראות מה עומד להיות המחיר הקשה וההרסני של הפשרה על עתיד העיר ומי שמבין עירוניות מהי, חייב לשאול:

    איך היו נראות ערים חשובות ואהובות בעולם כמו פאריס או אמסטרדם אלמלא פרנסיהם ותושביהם היו מטפלים ושומרים על הלב ההסטורי שלהן ברגישות ואהבה?

    חיפה יכולה היתה לחולל מפנה עצום ולהיות עיר נפלאה בארץ, המשלבת עירוניות וים, ארכיטקטורה וטבע מרשימים, אוכלוסיה מגוונת וחיי שיתוף פעולה למופת.
    על כולנו ללמוד את הנושא ולהציל את העיר הזו דקה אחת לפני שיהיה מאוחר מידי. מדובר על נזק בעל השלכות למשך עשור או שניים, נזק שהעיר חיפה החולה כבר לא תוכל לעמוד בו.

    כל עוד הבולדוזרים לא עולים על השטח – עדיין אפשר לשנות את המצב ! מקווה שכולכם תצטרפו.

  12. נאוה כרמל אמר/ה

    יש לי מספר שאלות ונקודות להבהרה:

    כולם מדברים על זה שהרכבת חוסמת את חיבור העיר לים.
    אז נניח שכבר שקעו את הרכבת, האם אתם יכולים לעבור לנמל ולים בעיר התחתית?
    האם הנמל ייהפך מיד למתחם ציבורי שוקק חיים?
    לדעתי ממש לא כי יש את הגדרות של הנמל.
    לכן החסם האמיתי של חיבור הים לעיר הינו הנמל ולאו דווקא הרכבת.
    ככל הידוע לי, היום מערב הנמל שייך לעובדים בעקבות הסכם חכירה ל-49 שנים שבנימין נתניהו חתם עם עובדי הנמל לפני מספר שנים.
    תקנו אותי אם אני טועה.
    עובדי הנמל מוכנים לפנות את מערב הנמל ובתנאי שיינתן להם נמל חילופי.
    הם גם מתנגדים להקמת הנמל הפרטי במפרץ.
    אז עד שלא יוקם נמל חלופי הרי שלא יהא שום פינוי הנמל המערבי וחיבורו לים.
    אז תפסיקו להאשים את החישמול בחסימת העיר לים.
    כל שוחרי חיבור הנמל לעיר צריכים להפנות את המאמצים לקידום בניית נמלי כרמל והמפרץ
    ואז הנמל המערבי יוכל להתפנות לטובת הציבור החיפאי.
    יש לנו את גשר שער הכניסה לנמל ליד תחנת הרכבת בעיר ולא תהיה שום בעיה להיכנס לנמל למי שירצה.
    ניתן יהיה לבנות עוד מספר גשרים ומנהרות חיבור לנמל שיפונה.

  13. מעין ש אמר/ה

    אף אחד לא מאשים את החישמול אלא את החישמול העילי.
    במקומות אחרים בהם הרכבת מחושמלת מזה עידן ועידנים משתדלים במקומות מאוכלסים להעלים את המפגע מתחת לקרקע או במינהור.
    אם אנו נכנסים לתהליך כזה, מינהור נעשה בכרמיאל מודיעין יבנה וירושלים, צריך לעשות אותו גם בחיפה.
    הגיע הזמן שפע םאחת יעבדו באופן יסודי מהתחלה. זו ההזדמנות שלנו.
    חיפה תיהנה גם מרכבת שקטה וגם מהיתרונות האורבניים שיתווספו לה כתוצאה מכך.
    אף אחד לא אומר שהכל יקרה מייד אבל פיתרון של פתיחת העיר אל הים יעניק לעיר את ההזדמנות הזו שאותה ניתן לקדם בהתאם ליוזמה והחריצות של מי שינהל את העניין.

  14. עינת קליש רותם אמר/ה

    נאוה,
    לשאלתך על הנמל – אכן עומדים בפנינו מספר חסמים בדרך אל הפתרון. מהו המסר שאנחנו מעבירים לנמל אם אנחנו נותנים לרכבת להעצים את המפגע שהיא יוצרת? המסר הוא ברור: שבו בשקט, יש עוד המון שנים. חיפה צריכה לעבור מספר שלבים, וחייבים להתחיל מהצעד הראשון. אם העירייה היתה מטפלת כראוי במפגע הרכבת, הנמל היה מתחיל לזוז בכיסאו בחוסר נחת כי היה יודע שיומו מתקרב.
    מהיכרות עם ערים שונות בעולם שבהן היו מספר מפגעים (למשל בבילבאו הסיטואציה היתה דומה) – זה בדיוק מה שעשו. התחילו מהמפגע הראשון שאפשר היה לטפל בו. להרים ידיים בגלל החשש שאחרי הטיפול במפגע הראשון תגיע התמודדות נוספת עם המפגע השני מסכלת כל אפשרות להתקדם אי פעם לפתרון.
    העניין כאן הוא פשוט – אם עיריית חיפה לוקחת את חצי מליארד הש"ח הזה – היא מסכלת א. אפשרות לקבל מליאד וחצי (או כמה שצריך) למינהור, שזה כנראה הפתרון הכי ישים והכי זול. מבחינה מסוימת זו ממש גזילת כספי ציבור בלי אחריות ב.מונעת המשך מאבק על שיקוע לאורך העיר התחתית בהנחה שזה בכלל אפשרי (הדעות כאן חלוקות ואני בכנות אומרת שאני לא יודעת). מה שברור לי הוא ששיקוע לאורך כל 7 הקילומטרים יעלה הרבה הרבה יותר מאשר מנהרה.
    בכל מקרה אסור לחתום על הפשרה הזו. חייבים לעצור, לקדם צוות של מומחים – מהנדסים, אנשי כלכלה, אנשי תרבות, אדריכלים ומתכננים – כדי לבדוק מהו הפתרון הנכון ביותר בשביל העיר כולה (ולא רק עבור שכונת בת גלים שתשלם מחיר כבד מההזנחה הפושעת שעוד תלך ותגדל מכיוון העיר התחתית).
    עינת

  15. dvirlanger12 אמר/ה

    הנדון: הטמנת הרכבת לאורך חופי חיפה – בעלות של 600 מליון שקלים חדשים – תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס הלאומי ומתושבי הצפון, והחלופה העדיפה: ביצוע מנהרה חוצת כרמל שתחליף את קו הרכבת שלאורך חופי חיפה (בין תחנת בת-גלים לתחנת חוף כרמל)

    עיקרם של דברים:
    (אני, חבר קיבוץ גשר-הזיו, עושה דרכי יום-יום מנהריה לתל-אביב באמצעות הרכבת, בכדי לעבוד במשרד עורכי-דין גדול.)

    כידוע, עיריית חיפה הצליחה לכפות הוצאה של מעל 600,000,000 ₪ מהקופה הציבורית על פרויקט מיותר – הטמנת פסי הרכבת לצד חופי הכרמל – תוך התעלמות מוחלטת מטובת הציבור הרחב, ומהצפוניים בפרט. הפתרון שעליו הסכימו עיריית חיפה והנהלת הרכבת משקף זילות מוחלטת לכספי הציבור. היה עדיף עשרות מונים אילו אוצר לאומי זה היה מושקע בפרויקט מנהור כהלכה של הרכבת – מתחת להר הכרמל באפיק צפון-דרום ישיר, שבאמת מקרב את הפריפריה למרכז, ושמסילת הרכבת בין בת-גלים לחוף כרמל תבוטל, כמתואר בהמשך.

    ראשית – על כיוון הנסיעה מנהריה לתל-אביב (שאמור להיות כיוון דרום):
    הידעתם שתושבי הגליל, נהריה, עכו, כרמיאל או הקריות, הרוצים להשתמש ברכבת בכדי להגיע לתל-אביב, מוצאים עצמם נוסעים בכיוון צפון—צפון-מערב (!) זאת לא טעות, בכדי להכיף את הכרמל ולהתיישר סוף סוף בכיוון דרום, הרכבת נוסעת צפונה (!), ממש ליד מוזיאון הרכבת, כפי שנראה בברור במפה המצורפת. למעשה, בכדי להקיף את כיף-חיפה, הרכבת נוסעת 8 ק"מ בכיוון צפון-מערב ואח"כ חוזרת דרומה 10 ק"מ, במקום פשוט לעבור במנהרה מרחק של 9 ק"מ (ראו מפה מצורפת). כל עוד נתיב הרכבת הוא 180 מעלות במהופך מהיעד אליו היא אמורה להגיע, החזון של "שדרה" תחבורתית ע"פ נתיבי ישראל לא הושג, שכן "שדרה" מתארת עורק ישיר השומר על הכיוון הכללי המחבר בין שתי נקודות.

    החלופה:
    חלופה של מנהרה חוצת-כרמל, בעלת הכיוון הכללי המתבקש, כלומר דרום-צפון, לא נידונה כלל ועיקר בועדת המשנה לעררים, בדיון שנערך ב 20.2.2011, בנוגע לפרויקט חשמול הרכבת לאורך חוף הכרמל (מעבר לציון כוללני ש"העירייה איננה מוכנה לפתרון של מנהור"). מדוע? בעיקר משום שלעיריית חיפה אין אינטרס בפתרון המנהור, ומתוך חשש כי העיר תהווה מעבר בלבד לתושבי הפריפריה בדרכם למרכז הארץ.

    יתרה מכך, הרעיון של ביטול מסילת הברזל, בכללותה, בין התחנות בת-גלים לחוף כרמל – בוודאי שלא נידון. רעיון זה, אף שנשמע הזוי בבחינה ראשונית, למעשה הינו מאוד מעשי ואף מתבקש, כפי שיפורט להלן.

    במקום לתת יד לפתרון אמיתי וארוך טווח לחיבור הפריפריה למרכז – כנדרש על-פי חזון נתיבי ישראל – נעתרה הרכבת לרכוש אקמול במעל חצי מיליארד שקלים חדשים. אלא שאקמול זה, אף מזיק הוא: הטמנת המסילה לאורך החוף מקבעת מסלול בלתי הגיויני לרכבת, תסב נזק סביבתי רב, וחמור מכול: הטמנה זאת תכלה את המשאבים הדלים העומדים לפיתוח התחבורה לתושבי הפריפריה.

    הרי ברור לכול שפתרון של הטמנת הרכבת רק יעכב חיבור מהיר באמת, ע"י מנהרה, של תושבי הצפון למרכז הארץ – היכן שמצויים מרבית מקומות העבודה. מגה-פרויקט שכזה, כלומר הטמנת הרכבת, רק יכלה את האמצעים הדלים העומדים בידי משרדי הממשלה הקשורים בדבר, ולא יישארו משאבים לפרויקטים מהותיים באמת –כגון ביצוע מנהרה מתחת לכרמל, לפחות לא בעת הקרובה, אם בכלל.

    בעלות של 3 מיליארד שקלים ניתן לבצע מנהור מודרני, כנדרש, של נתיב הרכבת מאזור לב המפרץ (מעט צפונית לצ’ק פוסט) ועד המרגלות הדרומיים של הכרמל (מעט דרומית לטירת הכרמל) – תוך חיבור ישיר של המסילה למסילה הקיימת בכוון דרום (ראו מפה מצורפת). חלופה שכזאת אף תיטיב עם תושבי המרכז אשר מעוניינים לשקול העתקת מגורים צפונה, ותפתח שווקי נדל"ן רבים לכלל האוכלוסיה. כידוע, לאחר העתקת מגוריהם צפונה, בבוא העת, רבים מהמגרים יעתיקו אף את עסקיהם צפונה. המסלול נהריה-ת"א יארך פחות משעה. המסלול מכרמיאל לת"א יארך כשעה וחמש דקות. וכך, מרכז הארץ יתפרס מבאר-שבע שבדרום ועד נהריה שבצפון. זה החזון של כולם, כפי שהובא במתווה נתיבי ישראל, והדרך להגשימו זה לא ע"י כניעה לדרישותיה חסרות האחריות של עיריית חיפה, אשר מילואם יהיה על חשבון הצפוניים.

    האילוץ המדומה: האם באמת חייבים לחשמל את המקטע בסמוך לחוף כרמל בכדי להגשים את חזון החשמול?
    נכון שבכדי להגשים את החזון המיוחל של רכבת חשמלית, על רכבת ישראל להתמודד עם מטריצת אילוצים, בעלי דרגת דחיפויות שונה. להבנתה של הנהלת הרכבת, חשמול פסי הרכבת לאורך חיפה הוא אילוץ קריטי, שהכרחי להתגבר עליו בכל מחיר, ושבגינו כל כופר מוצדק. לא כן הדבר. ניתן לחשמל את הרכבת מהדרום ועד לתחנת חוף כרמל בצפון – עד אשר מנהרה חוצת כרמל תושלם, ולבקש את הנוסעים מנהרייה, עכו והקריות (שאני מנוי עמם) לנסוע ברכבת מונעת דיזל עד חוף כרמל, ולהחליף רכבות בתחנת חוף כרמל (מרכבת דיזל לרכבת חשמלית), בתקופת הביניים.

    זמן הכולל של הנסיעה ממילא יירד מהנהוג כיום – כתוצאה מחשמול הקו בין חיפה לתל-אביב והכפלת המסילה בין קרית מוצקין לנהרייה (דבר אשר יחסוך את ההמתנה המרגיזה בעכו לטובת "מפגש רכבות"). כמו-כן, אם באמת רוצים להיטיב עם תושבי הצפון, לאחר הכפלת המסילה, ניתן יהיה להוסיף תדירות רכבות ובחלק מהרכבות לבטל את תחנות הביניים – נניח ארבע רכבות תצאנה מנהרייה לחוף כרמל כל שעה, ובשתיים מהן לא תהיה עצירה בלב המפרץ, חיפה מרכז ובחיפה בת-גלים, וכך באמת לא תהיה כל פגיעה בתושבי הצפון. לעבור רכבת במסגרת נסיעה ליעד זה לא סוף העולם (ואפילו מחלץ את העצמות במעט), כל עוד הזמן הכולל נשאר נמוך.

    רבותי, כל רבעון בערך אנחנו, הצפוניים, כבר ממילא סובלים משיבושים בשירות, ולדוגמה, בין ה-18 ל-28 במרץ, יהיה עלינו לנסוע באוטובוס מנהרייה לחיפה, ורק בחיפה לעלות על הרכבת. בקיצור, אנחנו מתורגלים וניתן לומר שאנחנו סבלנים. אבל, כיצד נוכל להיות סבלנים שמפספסים הזדמנות פז שכזאת להפוך את מחוזותנו לבעלי נגישות ישירה למרכז הארץ, עם כל המשמעות התעסוקתית והתרבותית המשתמעות מכך.

    סיכום:
    למרות התעלמות עיריית חיפה מאינטרסים לאומיים, חשוב להבין שמנהרה כאמור וכנראה במפה המצורפת, וביטול המסילה בין תחנת בת-גלים לחוף כרמל, תיטיב עם כלל הגורמים בכל היבט אפשרי, כולל גם עם תושבי חיפה :

    • הדרך לתל-אביב תקוצר ב-14 דקות נסיעה – לתושבי הגליל, גוש שגב, הגליל העליון והקריות. למעשה, תושבי הגליל יוכלו להתפרנס במרכז. הדבר יביא להגירה חיובית לגליל ולחיזוקו, ולפתיחת חלופת קרקע לכלל תושבי מרכז הארץ.
    • בשל הקיצור המתקבל לעומת הנתיב הקיים בכ-45%, יהיה חסכון של כ-45% באנרגיה (!) בהשוואה לנתיב הקיים, וחסכון של כ-14% מכלל עלות האנרגיה וכוח האדם הנדרש לתפעול על פני הנתיב – נהרייה – תל-אביב (!)
    • עם לוקחים בחשבון את חשמול הרכבת, שהרי אז הנסיעה מנהרייה למרכז הארץ תקוצר ב-30 דקות, וניתן יהיה להגיע מנהרייה למרכז תל-אביב תוך שעה אחת בלבד(!), ומכרמיאל תוך שעה ו-5 דקות (!)
    • אין עוררין שעירית חיפה צודקת בכך שנתיב הרכבת הקיים הוא ארכאי ופוגע קשות באיכות הסביבה, ושיש לפיכך להזיז את הרכבת מרצועת החוף – למען רווחת הציבור. הצעתי היא פשוטה ומתבקשת: המסילה בין תחנת בת-גלים לחוף כרמל תבוטל לחלוטין – כך שתושבי חיפה יוכלו ליהנות מרצועת חוף נקייה, רציפה ויפה, תוך אפשרות קיום פיתוח איכותי ומודרני – המשמר את תכליתה של רצועת החוף המרהיבה. שובי הקרקע שישוחרר נעמד בכ-380-500 מליון ₪, וחלק משווי זה יכול לשמש למימון הפרויקט.
    • רכבות המשא היוצאות מהנמל יעשו דרכן דרך המנהרה, גם כן.
    • תושבי חיפה יוכלו להשתמש בתחנת הקיימות בכדי להגיע למרכז הארץ: הנוסעים מתחנת "בת גלים" ומ-"חיפה מרכז השמונה" ישתמשו באפיק המנהרה, ואילו הנוסעים מתחנת "חוף כרמל" יעשו דרכם כרגיל דרומה. במידה ותושב בת-גלים דווקא מעוניין לנסוע דרך חוף כרמל, אזי המטרונית הפועלת בהצלחה רבה עומדת לרשותו כבר כיום.
    • כיום פועלות שתי מכונות כרייה מודרניות לשם כריית המסילה בדרך לירושלים. משימתן תושלמנה כנראה במהלך 2015. מדוע לא יעבירו מכונות כרייה אלו לכריית מנהרות מתחת לכרמל מיד לאחר השלמת עבודתן? עד תחילת עבודתן יהיה ניתן להתחיל בעבודת התכנון ובבניית המסילות המקשרות את המנהרות. במידה ויעשה כן, כבר ב-2018 יהיה נתיב חוצה ישראל בכיוון צפון-דרום לרכבת.

    לתושבי הצפון, למנהיגים בצפון ולמנהיגים ברמה הלאומית שאיכפת להם מתושבי הצפון, הבה נתלכד בכדי לשים קץ לפתרונות עקומים ועוקפים – כפי שנרקמו בעסקה שבין עיריית חיפה לרכבת ישראל – שבהכרח על חשבון הצפוניים. הבה נדרש שתבנה מנהרה לאלתר שתקשר את הפריפריה למרכז הארץ ושלחיפה תהה רצועת חוף נקייה ממפגעים.

    בברכה,

    דביר לנגר, עורך דין*
    חבר קיבוץ גשר-הזיו
    טלפון: 03-608-9994
    טלפון ניד: 052-374-9722
    *מורשה במדינת ניו-יורק בלבד.

  16. החברה להגנת הטבע אמר/ה

    הסכם הגישור בין עיריית חיפה לרכבת – עמדת החברה להגנת הטבע – הודעה לחי-פה
    בימים האחרונים גובר העיסוק בהסדר הגישור שהושג בין עיריית חיפה ומשרדי הממשלה הרלוונטים והנוגע לחישמול הרכבת בתחומי חיפה.
    החברה להגנת הטבע כמי שהיתה בחזית המפעילות רואה בהסדר הישג סביבתי ונופי משמעותי עבור תושבי חיפה. קו הרכבת באזור פארק הכט, בקטע באורך של כ – 1.5 ק"מ, יעבור בשיקוע, ולא מעל הקרקע, כפי שתוכנן מלכתחילה. משרדי הממשלה יתקצבו את שיקוע הקו בסכום של 500 מיליון שקל ותוקם ועדה משותפת עם נציגי כל הצדדים, שתדון באפשרות לשקע קטעים נוספים מהקו, בתחום העיר. עם חתימת ההסכם משכו הצדדים את העתירות שהוגשו בנושא.
    אנחנו שמחים מאד לראות את השיח הער בסוגייה זו ורואים בעצם השיח הוכחה לשינוי ולהשג המשמעותי של פעילותנו בשנה וחצי האחרונות. מצב הרכבת בחיפה לא היה בשיח הציבורי בעבר, ואילו היום ברור לכולם "שצריך" וש"אפשר". גם הציבור, כמו גם משרדי הממשלה הרלוונטים ורכבת ישראל מבינים שלא ניתן להתעלם מהאופי המיוחד של מעבר הרכבת בחיפה והשלכותיו על העיר.
    ההסדר מציג תקדים חשוב ופעולה ממשית כשלב ראשון בדרך לפתרון מקיף לנושא זה, כמו גם מנגנון להמשך פעולה (ועדה משותפת לכל הצדדים המעורבים).
    החברה להגנת הטבע בחיפה תמשיך לפעול למען שיקוע קו הרכבת בתחום העיר חיפה, ובכלל זה בקטע שבתוואי העיר התחתית, בהבנה ששיקוע הרכבת בחלק זה אקוטי להתחדשות העירונית והתפתחותה התקינה של העיר חיפה. זאת נעשה תוך שאיפה למציאת האיזון הרצוי בין השאיפה לשיקוע הקו מחד, לרצון שלא לעכב את קידום התוכנית לחשמול המערכת המסילתית מצפון לחיפה, מאידך. בנוסף, החברה להגנת הטבע תמשיך במאמציה לעגן את שיקוע המסילה וחיבור העיר לים, במסגרת תכנית המתאר לעיר חיפה, המקודמת בימים אלה במוסדות התכנון."
    אנחנו מזמינים את הציבור להמשיך ולהיות מעורב, ולעזור בקידום המטרות הללו.

    אלה אלכסנדרי
    מנהלת החברה להגנת הטבע – סניף חיפה

  17. שמואל גלבהרט אמר/ה

    לכב’ מזכיר העיר, גב’ ברכה סלע
    הנדון: הצעה לסדר למועצת העיריה.

    דיון ב"הצעת הגישור" בנושא חישמול מסילת הרכבת בתחומי חיפה

    אין מדובר בדיון חוזר, מאחר ואי אפשר לראות את הישיבה הקודמת כ"דיון", כשם
    שאי אפשר לראות את הרמת הידיים בסיומה, כ"הצבעה", וממילא הבהיר היוע"מ כי
    אין לה משמעות מעשית. ולמרות זאת, כזכור, האיצו בנו לאשר את הסכם הגישור,
    בנימוק המשכנע: "כי צריך"!
    מסיבה זו סרבנו, חברי ואני, להצביע בכלל, כדי לא לתת לגיטימציה לזלזול במועצת
    העירייה ובציבור שבחר את חבריה. עתה מסתבר שטוב עשינו, כי לאחר לימוד סעיפי
    ההסכם, ברור לנו כי הבהילות לאשר אותם, נועדה למנוע בעדנו מלעיין בהם בריכוז,
    ולהשאיר אותנו תלויים בהסבר המגמתי מצד עורכי הדין.
    זו השיטה, ולא מהיום: להזין אותנו בחצאי ורבעי אמיתות, הגרועות לעיתים משקר,
    כדי להוציא מאיתנו, אפילו בתום לב, הצבעות כרצונם. כך אישרה המועצה לפני מספר
    שבועות את הסכם ה"מטרונית", זוכרים? בלי לומר לנו מילה על הגרעון הענק ואבדן
    השליטה התקציבית בפרוייקט. כך מכשילים את הוועדה המקומית בנתונים מסולפים,
    כפי שהתריעה ועדת הערר, וכך הוכשלתי אני עצמי בנושא מצפור סטלה-מאריס, שלא
    ויתרתי עדיין על חקירה לגביו.
    עיון מפוכח בסעיפי הגישור, הופך על פניה את "תמונת הנצחון" שהציגה העירייה,
    וחושף שורה של שגיאות חמורות בשיקול דעתה, בגין טיפולה החסוי במשבר, ללא
    שיתוף הציבור:
    # במקום להציע את שתי החלופות, שיקוע או מינהור – התמקדו בשיקוע בלבד.
    # במקום האיזור החיוני בעיר התחתית – התמקדו בקטע שולי קצר בפארק הכט.
    # במקום פגיעת המסילה בפיתוח האורבני – התמקדו בפגיעה הנופית של הכבלים.
    # במקום מאבק ציבורי נרחב כפי שהכריזו – התמקדו בעתירות ועררים חסרי סיכוי.
    # ובסוף, במקום להודות בכשלון – התמקדו בהצגתו כנצחון.

    אנו מציעים להתעשת, ולא מאוחר עדיין! לפתוח לדיון רציני את החלופות המועדפות
    להסרת החייץ המסילתי בין חיפה לחופיה לכל אורכם, לבחון את דרכי הפעולה לקידומן,
    והפעם – לצאת למאבק ציבורי אמיתי. אם יתקיים – אין לנו ספק בהצלחתו. האמיתית!

    חשיבות הנושא מצדיקה לאפשר זמן נוסף להצגת הדברים, ומתן זכות דיבור גם לגורמים
    המייצגים את שכונות החוף, ואת המיגזר המקצועי.

    בכבוד רב
    שמואל גלבהרט
    אדריכל ומתכנן ערים
    יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העירייה

  18. לשקוע או להשקיע אמר/ה

    המצגת שתראו בלינק המצורף מסבירה את הכל בכרונולוגיה ובויזואליה.
    מעבר לצפיה מומלץ ומבוקש לשלוח את הלינק לכל מי שרק אפשר.
    אם מישהו מקושר לבכירי הברה להגנת הטבע, שישלח להם כדי שיראו מה עשו לחיפה
    בהצלחה

    http://www.haifa-truths.info/acc/files/ … %20new.pdf" onclick="window.open(this.href);return false;

  19. לשקוע או להשקיע אמר/ה

    מצגת בלינק המצורף, אשר עושה סדר וממחישה את כל התהליך וההשלכות.
    לצפייה, לשליחה לכל מי שרק עולה לכם בראש

    http://www.haifa-truths.info/acc/files/ … %20new.pdf" onclick="window.open(this.href);return false;

  20. האימייל האדום אמר/ה

    שיקוע הרכבת- הזמנה למפגש פעילים-יום א’ 18 מרץ 2012 במתנ"ס ליאובק , דרך צרפת 90

    לוז הפגישה נכון לעכשיו :
    19:20-19:30 התכנסות , קפה וכיוב
    19:30-20:00 מליאה: סקירה קצרה לחדשים, דיון באופי הארגוני ודרכי עבודה, דרכי התנהלות בנינו, ויצירת צוותי עבודה לפי נושאים
    20:10-20:40 דיונים בצוותי עבודה – אפיק משפטי, ציבורי,פוליטי, אקטיבסטי
    20:40-21:00 הצגת מסקנות במליאה, דיון
    דיון לסיכום, החלטה בקונצנזוס וקביעת מועד לפעילות ראשונה , תאריך לפגישה הבאה .

    שלום רב לכולם,
    כידוע לכולנו מדינת ישראל החליטה לחשמל את מסילת הרכבת הארצית, ולחבר את הפריפריה למרכז.
    בעוד אנו מברכים על החלטה זו , הכריזה העירייה על מאבק ציבורי על מנת שבחיפה
    הרכבת תשוקע, ולא תיצור חיץ בלתי עביר בין תושבי העיר לים.

    לאחרונה נחתם הסכם בין העירייה לאוצר, אשר קובע כי רק 20% מתוואי הרכבת החיפאי ישוקע, ורק בפארק הכט – אשר הינו בעל השפעה מינורית על חיפה ועתידה כעיר.
    המאבק הציבורי עליו התחייב ראש העיר יחד עם החלה"ט לא התקיים כלל, משיקולים שונים וזרים שלא נפרטם כאן.
    לאחרונה מתעוררות שאלות, מדוע תהליך הגישור לא התרחש בשקיפות,
    ומדוע מועצת העיר מתנהלת מתוך אינטרסים שאינם לטובת העיר.
    אנו קבוצת פעילים סביבתיים וחברתיים רואים בהתנהלות זו המשך ישיר לחוסר חזון עירוני
    המוביל לפגיעה במרקם העירוני, פגיעה במימוש הפוטנציאל של העיר חיפה,
    המשך הזנחת השכונות המוחלשות, זילות בכספי הציבור ועוד.

    לא נוכל לוותר ולהתעלם מההסכם הלז,
    מדרך קבלת ההחלטות במועצת העיר ומההשלכות הרות האסון.
    ביום ראשון הקרוב נקיים כנס ומפגש פעילים שני בנושא שיקוע הרכבת
    ובו נרחיב על הרקע לפעילים החדשים המתווספים למעגל העשייה,
    נחדד מטרות ודרכי פעולה ליצירת שינוי.
    אנו דורשים היגיון תכנוני,
    אשר כולל חזון לעיר אמיתית המשמרת את המרכז ההיסטורי האורבני, המהווה גם מרכז חברתי, תרבותי וכלכלי לעיר.
    אנו רואים באי שיקוע הרכבת
    מסמר נוסף בגוויעתו ושקיעתו של המטרופולין הצפוני, המנוהל מתוך אינטרסים של ערך הארנונה ולא ערך האדם.
    אנו מצרים
    על המשך ניהול העיר באופן שבלוני וחסר מעוף, השולל מכל וכל את ההבנה הבסיסית מדוע הצעירים עוזבים, מהי עיר ומהו מצפון חברתי.

    אי שיקוע הרכבת ממשיך את המגמה של הזנחת השכונות התחתיות בעיר,
    אי הטיפול בבעיות המזהמים במפרץ,
    והחלטות אנטי חברתיות נוספות במהותן.

    לא ניתן לעיר לגווע – אנו מזמינים אתכם :
    לבוא,
    לשמוע,
    לחשוב,
    להציע הצעות,
    ולקחת חלק בפעילות הציבורית ובקמפיין העירוני בנושא שיקוע הרכבת.
    כי זוהי ההתחלה.
    בוקר טוב חיפה!

    *מוזמנים להביא כוסות לקפה (חד פעמי זה לא אקולוגי- אז הכי טוב שכל אחד פשוט יביא כוס)
    קפה וכיבוד קל מי שיכול

    לדף האירוע בפייסבוק
    http://www.facebook.com/events/315098878553838/" onclick="window.open(this.href);return false;


    יובל בן ארי

    0509298384

  21. מעין ש אמר/ה

    השיר הזה כל כך ממחיש את חוסר האיזון שמגולם בהפקרת העיר אך בששון על ההישג לכאורה בשמירה על השטחים הפתוחים. אבל כאן שכחו גם את מרכיב בני האדם ואת העיר שבה הם גרים.

    ולס להגנת הצומח
    מילים ולחן: נעמי שמר

    כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
    מרבדים נפרשים בשפלת החוף
    כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
    והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף!

    רק עלי אין החוק משגיח
    רק עלי איש אינו שומר
    לו היו לי עלי גביע
    אז, היה מצבי אחר.

    ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
    אילנות נדירים נשמרים לחוד
    איילות נבהלות מסתכלות בשלט
    בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!

    רק עלי עוד לא שמו שלט
    מסביב אין לי כל גדר
    לו הייתי, נאמר, איילת
    אז היה מצבי אחר!

    אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
    צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
    כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
    שטח בר מגודר ואיזור רשום!

    אז אני לפעמים חושבת
    כי היה זה אולי רצוי
    לו הייתי נרקיס או רקפת
    או אפילו איזה בן חצב מצוי

    הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
    כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
    לו הייתי חיה או פרח
    אז היה מצבי אחר!

  22. מאיר פרומקין אמר/ה

    את רעיון העיוועים לשיקוע הרכבת שמעתי לראשונה בדירקטוריון יפה-נוף לפני כחמש שנים מפי אחד מחברי מועצת העיר. וכמו כל רעיון גרוע, לא היה לי ספק שהוא ימומש, ואפילו לא קיוויתי להתבדות. הנימוקים, אז כהיום, פגיעה נופית, חיבור העיר לים,,,, הרי חופי העיר שוקקים והם היפים בארץ. וחיפה מחוברת לים עם או בלי רכבת, עם או בלי מלונות המרידיאן, עם או בלי גשר אלנבי על כיעורו בנקודת הנוף היפה בחיפה. וכשמניחים על השולחן הצעות, אפשר לדרוש גם הגיון וחשבון של עלות/תועלת – על מה אנו הולכים להוציא כסף יקר ומהן התועלות אלטרנטיביות שאנו מוותרים עליהם. והעיקר – האם אנו פותרים את הבעייה העיקרית של תוואי מסילה בזבזני, שעדיין יתמשך לאורך העיר חיפה בואכה צ’ק-פוסט – שעה שיש פתרון אחר, נכון וכולל הקיים כבר בחיפה, הלוא הוא המינהור. זהו פתרון הנדסי יעיל ומוכח, שניתן להקימו בלו"ז אמין ובהפרעה מינימאלית לתנועת הרכבות ולתושבים. וחיבור חיפה לים ומניעת ההפרעות הסביבתיות יהיו בהכרח תוצאות של פתרון נכון – ולא סיבות ואילוצים לטלאים, חלמאות במיטבה, ושיקוע כסף בים. כולנו, ואני מתכוון לקשישים כמוני, למדנו שקודם יש בעייה ואזי פותרים אותה. וחשוב להבחין בין עיקר לטפל, בין סיבה למסובב, ויש לפתור את העיקר ולא את הטפל. והבעייה היא תוואי רכבת נוכחי במיקום גרוע, תוואי שנקבע ע"י האנגלים בשעתו הן לאורך החוף והן בעיר התחתית. הבעייה אינה חיבור העיר חיפה לים או הפרעות סביבתיות כלשהן – זהו הטפל, לא העיקר. ולכן מי שהולך "לפתור" את מה שאינה הבעייה האמיתית – ישגה בפתרון! ולראיה, שמתוך שיקולי הטפלות בחרו בשיקוע (אפילו חלקי) של המסילה! בהתחלה יהיה שיקוע חלקי. מדברים על 600,000 ש"ח שיהפכו כמנהג המקום למיליארד (זכויות, תביעות, בעיות הנדסיות ותחבורתיות, הפרעות לחיי העיר ותושביה – מי יכול להעריך עלויות עקיפות אלה?). הלו"ז יתמשך ויתארך. ואח"כ תהיה עובדה בשטח – יש בחיפה רכבת שהפכה לצוללת. הכסף כבר הושקע. וכך תונצח האיוולת והשיקוע יתקע עוגן בחיפה והשלשלת תתמשך למקטע השיקוע הבא. וכך הלאה, אני צופה 10 שנים של דם, יזע ודמעות טובלים במלח ים.

    אין בכוונתי להיכנס לפרטים של מה יבוטל ואיך נגיע מכאן לשם. מינהור שיתחיל היכן שהוא דרומית לטירת הכרמל, ויסתיים בסמיכות למרכז התחבורה בצ’ק-פוסט (אולי סוףסוף ינוצל שטח המחצבה 4.5 העומד שומם ומתוך הצוק התלול תתפרץ אלינו פתע הרכבת?), ומשם לרכבת העמק וקדימה לצפון מדינת ישראל. עם נגישות מסילתית למפעלי התעשייה ולמתחמי המכולות המתרחבים מזרחה. רכבת ישראל זקוקה לכביש 6 משלה (ולא תאמינו, גם לכביש 6 היו מתנגדים בשעתו, בהם גם ראש העיר) – ומינהור הרכבת יספק נתיב מסילה שכזה.

    צריך שתהיה סיבה אמיתית להפיכת הרכבת לצוללת, כי זה בדיוק מה שהולכים לבנות בסמיכות כזאת לים. בין אנגליה לצרפת בנו מנהרה – כי אין שום חלופה אחרת ומי שרוצה להגיע מצרפת לאנגליה חייב לחצות את הלמנש. אבל מי שרוצה להגיע מממרכז התחבורה בצ’ק-פוסט אל מרכז הארץ – חייב לעבור דרך חוף הכרמל, ועוד בצוללת? יש פתרון, זול יותר כלכלית, נכון יותר לוגית וסביבתית, זורם תחבורתית, בטוח יותר, ללא בעיות הנדסיות/תחזוקתיות של ציפה ואטימות, עמיד יותר ברעידות אדמה, וגם מקלט ציבורי חינם חלילה לעת צרה. זהו הרציונל הנכון למינהור המסילה. 7 ק"מ מינהרה אינם בגדר חריג בהשקעות המדינה במינהור המסילות בישראל. אומרים שעלות השיקוע של 20% מתוך 7 הק"מ היא 600,000 ש"ח. אשרי המאמין, כבר אמרתי. אבל אפילו לפי הערכה זאת, עלות השיקוע הכוללת היא 3 מיליארד ש"ח. וזהו הסכום הדרוש למינהור המסילה, דומני. יוצא מכך שאין כאן אפילו תוספת עלות. אבל יתרונות יש, ובשפע – ובאותו המחיר. במה הייתם אתם בוחרים?

    קצת על הבעיות הטכניות של מינהור בסמיכות לים והפיכת הרכבת לצוללת. אם אני מבין נכון, הכוונה לשקע את הרכבת מתחת למפלס הקרקע, משמע, מתחת למפלס פני הים. משמעות הדבר היא יצירת חלל אטום בו תנוע הרכבת, ומחמת הקרבה לים, השרוול בו תנוע הרכבת נחשב כטבול בים, ומהטעם הזה אני מכנה אותו צוללת. על הצוללת המסילתית הזאת יפעלו כוחות ציפה וצריך יהיה לעגן את הצוללת, או שמשקלה יגבר על כוח הציפה. רק לסבר את האוזן תוך שאני משרבט מספרים, אם נניח קוטר הצוללת הוא 10 מטר, יפעלו עליה כוחות ציפה של כמעט 80 טון לכל מטר אורך. עובי הדופן של הצוללת צ"ל 1.6 מטר אם תבנה מבטון, או כ- 35 ס"מ אם הצוללת מפלדה. אין משנה מהו חומר המבנה של הצוללת – זה מבצע הנדסי לא פשוט הצופן בחובו בעיות של אחזקה מתמדת בסביבה קורוזיבית לא נגישה. וכמובן הביסוס על קרקע ים חולית רכה יחסית ולא יציבה דיה – כמובן אפשר לתקוע כלונסים, לבצע יציקות בטון תת-ימי, לסבך ולהסתבך ואני שואל עבור מה??? ואיוורור, ורעידות, ובטיחות… ומה יהיה אם חלילה, משהו יקרה לרכבת ולנוסעיה כשהם בתוך הצוללת מתחת למפלס הים…. למי נחוצה השטות המיותרת הזאת???

    מינהור המסילה הוא הפתרון הנכון שאין בו הרפתקה, זמניות, שיקוע כספי ציבור לריק, מבטיח לו"ז סביר בר השגה ופיקוח, פשוט יותר הנדסית, עמיד יותר ברעידות אדמה, נכון סביבתית, ויפחית במידה רבה את ההפרעה לתושבים ולתחבורת הרכבת בחיפה. נוסף לאלה, לא אני ולא מומחה כלשהו יכולים להעריך את הנזק הסביבתי שיגרם לבטח מחפירת ובניית צוללת שכזאת בסמיכות לים לאורך 7 ק"מ – אלה יתבררו בעוד עשרות שנים.

    אין לי ספק שלכל שטות יש פתרון הנדסי, יועצים ותומכים. וכלל ידוע הוא שעוד לא נוצר שום משבר, אסון, או שריפה – ללא גיבוי של יועצים, מהנדסים, מומחים לשעתם. וגם אינטרסנטים, וגם מתפשרים. וגם תוהים וטועים. הציבור ככלל שאינו בקי בפרטים, ומתכנס בד"כ אחרי אינטרס מקומי או סיסמא, יכול בכוחו הדל לכאורה להשפיע ולהכניס שפיות למנגנוני החלטה שאיבדו כיוון. אבל האימפקט המגיע מהציבור חייב להתבסס על כיוון ומגמה נכונים עניינית, אחרת אין בהם תועלת אפילו שולית, כי למה שנכון סיכויים טובים יותר לנצח. וגם השימוש בשתי סיסמאות סותרות מוביל לפיצול כוחות ופוגם באחדות המסר. ולפיכך, לעניות דעתי הצנועה, אל לכם בקמפיין להציג שתי חלופות שוות – מינהור או שיקוע. השניים הללו לא הולכים יחד ולא נועדו זה לזה. אחד כשר ואחד טרף. תבחרו אחד משניהם, ורצוי את הנכון.
    ואולי עוד לא פס והתפספס ההיגיון בחיפה,

    פרומקין מאיר
    חיפה,
    0509-270248

  23. גארי אמר/ה

    הפתרון המעשי היחיד לקטסטרופה שיביא חישמול מסילות הרכבת הוא צמד מנהרות עם צמד מסילות מחושמלות מתחנת "חוף הכרמל", עד לקיריית הממשלה בעיר התחתית
    במקום להתלונן על הכשלון האדיר של עיריית חיפה ובעיקר של העומד בראשה, בניהול המענה של חיפה לחישמול מסילות הרכבת, עלינו החיפאים להתעשת ובעצמנו להציג בהקדם לציבור החיפאי, את ההצעה שנותנת פתרון מעשי, כלכלי והחשוב ביותר בלוח הזמנים הקצר ביותר יחסית למועד חישמול המסילות ב 2014.
    הפתרון הוא צמד מנהרות במתקונת מנהרות הכרמל בתוכן שתי מסילות מחושמלות. תחילת המנהרות ברכס הכרמל המערבי וסופן, בקריית הממשלה – בבית המכס, בקצה רחוב העצמאות
    היתכנות כריית מנהרות עבור הרכבת מתחנת "חוף – הכרמל" ועד קיריית הממשלה (בית המכס), נבדק בעבר מספר פעמים מכל הבחינות וההבטים ההנדסיים והכלכליים ונמצא פה אחד, על פי דעת כל המומחים כפתרון האולטימטיבי מכל הבחינות: פתרון המנהרות הוא בוודאות מלאה הפתרון הטוב ביותר עבור חיפה. המנהרות הן היחידות שנותנות פתרון מלא ויעיל לפן התחבורתי, בכך שהן מקצרות באופן משמעותי את זמן הנסיעה: נמנע הצורך להקיף את חיפה. המנהרות מונעות את בעיות הקרינה האלקטרומגנטית והבעיות האוקוסטיות של השכונות הגובלות במסילות, והחשוב מכל, השלמת פרוייקט מנהרות הרכבת אפשרי בלוח זמנים קצר של שנים בודדות. בוודאות מלאה בלוח זמנים קצר משיקוע המסילות בחפיר בתוואי המסילות כיום.

    הערת מערכת חי-פה – צילום מנהרת רכבת ישראל בדרך לירושלים

    קישור לגלריית תמונות – פרויקט קו מהיר לירושלים – אתר רכבת ישראל (כשהם רוצים הם יכולים)
    הצילום על ידי רכבת ישראל

    בקצרה, מהוא פתרון מנהרות הרכבת בכרמל ? כמו היום הרכבת תגיע עד לתחנת "חוף-הכרמל". מ "תחנת חוף-הכרמל" יופנו המסילות בכיוון מזרח, על גבי גשר עילי מעל כביש מס’ 4 (שד’ ההגנה), על הגשר העילי יונחו שתי מסילות רכבת מחושמלות. הגשר העילי יוביל את המסילות עד לפיתחן של צמד מנהרות בתחתית רכס הכרמל המערבי בין השכונת "כרמליה" ו"שמבור". אורך המנהרות בתוך רכס הכרמל יהיה כ- 3 ק"מ. אפשרות אחרת היא, צמד מנהרות עם יציאה צפונית יותר בתוך רכס הכרמל, אורך המנהרות באפשרות זו יהיה כ- 4.5 ק"מ עם מעבר קצר יותר מחוץ למנהרות. אחרי מעבר בשטח מחוץ למנהרות, יתחברו מסילות המנהרות אל מסילות הרכבת הקיימות היום המובילות לכיוון מפרץ חיפה בכיוון אחד, ולעבר בית המכס בקריית הממשלה בכיוון השני. באזור בית המכס, מול קריית הממשלה בקצה דרך העצמאות, תיבנה כמתוכנן, תחנת הרכבת המרכזית החדשה. הגובה הטופוגרפי המיועד עבור המנהרות בשתי האפשרויות, והמיקום שלהן במרחב הוא אידאלי, ובכך תימנע עבודת חציבה ומילוי שיחסכו זמן וכסף רב. עיקר הקושי בתוכנית מנהרות הרכבת מתרכז באזור הפתחים משני צידי רכס הכרמל. על קשיים אלה ניתן בהחלט להתגבר. קשיים אלה קטנים מאוד באופן יחסי לשיקוע המסילות בחפיר.

    לאחר בדיקות של רכבת ישראל ועיריית חיפה הגיעו שני הגופים למסקנה משותפת אחת: שיקוע המסילה (מלבד בפארק הכט) אינו בר ביצוע בגין קשיים הנדסיים, סטאטוטוריים, לוגיסטיים ותקציביים.
    בשונה מאוד מהשיקוע בפארק הכט, שיקוע המסילות בהמשך הדרך בכיוון העיר התחתית, הופך את השיקוע למסובך ויקר עשרות מונים. במקטעים רבים לא קיימים בכלל שוליים ומרווחי קרקע שיאפשרו סלילה והנחה של מסילות עוקפות להפניית הרכבות. את כל הפרוייקט הזה, צריך לבצע במקום בו חולפות בכל כמה דקות רכבות נוסעים ורכבות משא, ביום ובלילה ולא ניתן לנהל תנועה זו אלא בבניית מסילות עוקפות. ברוב המקטעים לא ניתן בכלל להכניס את הציוד המכאני הכבד הדרוש לחפירה ופינוי החומר החפור. צריך להבין שמדובר בתעלה שעמקה כ 10 מטר ורוחבה כ 13 מטר. מידות פנים החפיר כאשר הוא בנוי הן כ 8 מטר עומק ו כ 11 מטר רוחב. בעומק זה, באזורי החפיר המיועדים, טמונה רשת צינורות דלק ותשתית ארצית, מיים ו ביוב. כמו כן רשת של תקשורת טלפוניה כולל סיבים אופטיים רגישה מבחינות רבות, ומערכות חיוניות וכן כבלי כח של חברת החשמל. קושי גדול ביותר יהיו מי הים שיציפו את החפיר כמו שקרה בחניון של בית החולים רמב"ם. עלויות שאיבת מי הים ופינויים בחזרה אל הים לצורך ביצוע העבודה עצומות. נזכיר רק שבחניון רמב"ם החזירו המשאבות את המים בחזרה אל הים במשך 24 שעות ביממה וכמויות מי הים היו אדירות. אין בכלל להשוות את נפח החפיר של הרכבת לנפח חניון רמב"ם. באיזור העיר התחתית מדובר בכלל בייבוש ים שנעשה לפני כ 80 שנה ושם נמצאים מי הים קרוב מאוד לגובה הכביש היום. בנוסף, צפויות בעיות משפטיות של בעלות על קרקע בצידי המסילות, מפני שלטובת הפרוייקט ידרשו בצידי המסילה שטחי קרקע נוספים. מדובר אם כן בהפקעות של קרקעות ונכסים רבים מבעלים פרטיים. הנושא מורכב ועדין וידרוש דיונים אין סופיים בבתי משפט שיארכו הרבה זמן וכמובן עלויות נוספות עבור פיצויים מסוגים שונים. לסיכום, קבעו מומחי רכבת ישראל ועיריית חיפה: מדובר בפוייקט הנדסי, סטטוטורי ופיננסי שעלותו תהיה במיליארדי דולרים (לא שקלים) ומשכו שנים רבות מאוד.
    משרד התחבורה, האוצר ורכבת ישראל, מכירים היטב את הבעיות הענקיות של שיקוע המסילה ולכן התעקשו בתוקף רב להכניס ל "הסכם הגישור" עם עיריית חיפה את סעיף מס’ 8 שאומר מפורשות: "… עיריית חיפה לא תתנגד בדרך זו או אחרת בכל שלב שהוא בעתיד בכל ערכאה שהיא להליכי התכנון והביצוע של תת"ל 18 ותודיע שהיא תומכת בתוכנית לחישמול רכבת ישראל".
    למי מאתנו החיפאים שעדיין לא הבין: לאחר השיקוע בפארק הכט, לעיריית חיפה לא תהיה שום אפשרות להתמודד עם מעבר הרכבת המחושמלת בלב ליבה של העיר: עם הבעיה הזו תשאר חיפה לבד עשרות שנים.

    היום זה ברור: שיקוע הרכבת המתוכנן בפארק הכט יהיה השיקוע האחרון בחיפה בעשרות השנים הקרובות מתוך 7 הקילומטרים של מסילות הרכבת בתחום חיפה, 1.5 הקילומטרים שבאזור פארק הכט הם המתאימים ביותר לביצוע שיקוע בחפיר, וזאת מפני שהפארק רחב דיו לסלילת מסילות זמניות עוקפות למסילות הקיימות. עם השלמת המסילות הזמניות העוקפות, תופנה תנועת הרכבות השוטפת אל המסילות הזמניות דבר שיאפשר את ביצוע החפיר תחת המסילות העכשוויות. רוחב פארק הכט ודרכי הגישה יאפשרו הכנסת ציוד מכאני לצורך החפירה. בפארק אין בעיות קינייניות. לצורך "ההצגה" של "פתרון בעיית החישמול" לא יכלו עיריית חיפה ורכבת ישראל למצוא מקום מתאים יותר. מבחינת חיפה "פתרון" זה יהיה אסון לעשרות שנים.

    אין להרשות ביזבוז כספים על שיקוע מיותר בפארק הכט – חמש מאות מיליון ש"ח יופנו למנהרות הרכבת מנהרות הרכבת יתנו כמובן את הפיתרון האידאלי גם לפרק הכט. לעומת זאת השיקוע בפרק הכט יהיה תירוץ עבור משרדי הממשלה לעכב את תחילת פרוייקט מנהרות הרכבת בכך שמדובר בהוצאה כספית נוספת בבחינת: כבר נתנו חמש מאות מיליון ש"ח ופתרנו את הבעייה של חישמול המסילה בחיפה… מי שעיניו בראשו מבין היטב שהשיקוע בפרק הכט נבחר משום שהוא קל באופן יחסי ואפשרי. הממשלה בחכמה החתימה את עיריית חיפה שהסכימה בתמורה לוותר על המאבק לפיתרון מלא של הבעייה שכלל לא תיפתר: בעיית מסילת הרכבת תישאר בעיר התחתית לעוד עשרות שנים רבות עם כל הנזק הנלווה, אלא אם חיפה תתעשת מיד ותפנה את חמש מאות מיליון השקלים כתשלום ראשון לטובת מנהרות הרכבת.
    המטרונית תהיה המענה התחבורתי לשכונת בת – גלים את המענה התחבורתי לשכונת בת- גלים תיתן המטרונית. גם בחיפה יש ליישם את השיטה הנהוגה בכל הערים המפותחות באירופה ובארה"ב. ניקח את לונדון כדוגמא: באנגליה נעות הרכבות הכבדות הבין עירוניות אך ורק בין התחנות המרכזיות של הערים הגדולות. דוגמאות לתחנות מרכזיות בלונדון הן קינגס-קרוס וויקטוריה סטיישן. את הנוסעים אל ו מהתחנות המרכזיות מובילים אוטובוסים מוניות או רכבים פרטיים. אותה שיטה בדיוק נהוגה בניו יורק, שם הרכבות הכבדות, הבין עירוניות מגיעות לתחנה מרכזית כדוגמת פן – סטיישן ו וגרנד – סנטרל והנוסעים מגיעים לתחנות אלה באוטובוסים מוניות או רכבים פרטיים. אותה שיטה בדיוק מתקיימת בצרפת גרמניה וכל המדינות המפותחות בעולם. המקבילה של חיפה לוויקטורייה סטיישן הלונדונית, תהיה אם כן תחנת הרכבת בקריית הממשלה שבעיר התחתית. ממנהרות הרכבת יהנו בעיקר כל תושבי השכונות הקרובות לים ובראש ובראשונה תושבי שכונת בת גלים ששכונתם תחובר סוף סוף אל העיר ותאפשר הסרת הקיר האקוסטי. נהנים ותומכים נלהבים נוספים יהיו כל תושבי הצפון כולל תושבי כרמיאל נהרייה והקריות שעל מנת להגיע לתל אביב לא יקיפו את חיפה. מדובר בחיסכון זמן של כ 15 דקות בנסיעה מנהרייה – לתל אביב.
    התמורה למנהרות הרכבת עצומה – החייץ המסילותי יוסר, חיפה תחובר לים ותהפוך לעיר חוף אמיתית התמורה הענקית לחיפה עבור מנהרות הרכבת יהיה כמובן פינוי מלא ומוחלט של כל שטח הרצועה בה עוברת הרכבת היום. מסילות הרכבת יסולקו פיזית מכל 7 הקילומטרים, ודבר לא יוותר מהן. במקום המראה המוכר של מסילות הרכבת החוצות את העיר, תיוותר רצועה נקייה ופתוחה לחלוטין. פנוייה לכל צורך ושימוש עבור חיפה.
    למנהרות הרכבת תהיה תמורה ענקית עבור חיפה. המסילות יסולקו לתמיד מלב העיר, והשטח המפונה יהפוך לשטח פתוח ופנוי לכל צורך. מדובר יהיה ברצועת שטח פנוייה לחלוטין שתתאים לכל שימוש אורבני, עם כל היתרונות החזותיים והנדל"ניים הנובעים מהפינוי המלא. את הרצועה המתפנה ניתן יהיה לנצל בכל דרך שתתאים לעיר. ניתן יהיה כמובן להשאיר את השטח פנוי. על השטח המפונה ניתן יהיה להקים פארק ירוק, על השטח המפונה ניתן יהיה לבנות מבנים קהילתיים לטובת הציבור, או מבנים למגורים שכן סביב הרצועה קיימים שטחים פתוחים אליהם ניתן יהיה לצרף את הרצועה שפונתה, או כל שימוש מתאים שיבחר. שטחי הקרקע שיתפנו בעקבות סילוק המסילות ייקרו מאוד את האזורים הסמוכים לאיזור המסילה שפונתה מהמקום. השטחים הסמוכים, שהיו בעבר חסרי ערך כלכלי, בגלל קירבתם למסילה, יהפכו באחת לבעלי ערך כלכלי ניכר ביותר מפני שמדובר באזורי חוף הים. התמורה עבור מכירת השטחים המושבחים, וניצול שטח המסילה המפונה ישמשו מקור משמעותי נוסף למימון עלות מנהרות הרכבת.
    את פרוייקט מנהרות הרכבת ניתן יהיה לבצע בלוח זמנים עצמאי, מבלי להפריע לתנועת הרכבות השוטפת. בשונה משיקוע המסילות בחפיר, הכריית של המנהרות עבור הרכבת יתבצע כמובן באתר נפרד, מרוחק ממסילות הרכבת ולפיכך כריית המנהרות לא תושפעו מתנועת הרכבות השוטפת והפרויקט יתקדם ללא הפרעה.
    מהנדסי רכבת ישראל כבר החליטו: הפתרון למסילות 3 ו 4 הן צמד מנהרת רכבת דרך רכס הכרמל מזה זמן עובדים ברכבת ישראל על הפתרון המעדף מבחינתם לתוספת שתי מסילות "מסילות 3 ו 4". צמד מסילות מחושמלות אלה הן האלטרנטיבה למסילות שעוברות בלב העיר. על החיפאים להתרכז בזרוז והשלמת תהליך התכנון והמעבר הקצר ביותר לתחילת ביצוע. בסופו של דבר מדובר בפרוייקט הנדסי שהוא בר ביצוע גם אם בסופו יוחלט על העברת 4 מסילות דרך רכס הכרמל. הצד התקציבי הוא אתגר מרכזי וקובע עליו יש להתגבר. מאחר ומדובר בפרוייקט רב שנתי הרי שעלנו להתרכז בפתרון זה ולהפנות אליו את כל הכוחות.
    כשאני אומר שעל החיפאים להציג תכנית לכריית מנהרות דרך רכס הכרמל למה אני מתכוון?
    הקריאה הזו היא לחיפאים שמבינים שהמאבק הזה לעקירת מסילת הרכבת והעברתה במנהרות דרך רכס הכרמל הוא המאבק החשוב והגורלי ביותר בהיסטוריה של חיפה. כישלון במאבק ימית אסון על עתיד העיר.
    עיריית חיפה והעומד בראשה מובילים את העיר לדרך ללא מוצא, עלינו החיפאים להקים מנהלת תוכנית משלנו כפי שמקובל בתעשייה. בראש המנהלת יעמוד צוות שביחד יכין תיק בסיסי עבור התוכנית לכריית מנהרות לרכבת חשמלית דרך רכס הכרמל. התיק יכלל תוכנית בסיסית לתוואי המנהרות עם הדמיות ברורות.
    בתיק יהיו הצעות מחיר ראשוניות (תקציביות בלבד) לתכנון וכרייה של מנהרות הרכבת. על הצוות לקבל הצעת מחיר תקציבית מחברת מנרב הנדסה למשל שביחד עם חברה כרייה רוסית זכתה ביולי 2010 במכרז להקמת קטע ב’ של קו הרכבת מלטרון ועד שער הגיא תמורת 560 מיליון שקל. אורך המנהרה הוא 3.5 ק"מ כמו אורך מנהרות הרכבת בכרמל. קצב קריית המנהרה הוא 15 מטר ליממה כך שכריית מנהרה של 3,500 מטר תארך כ 250 ימים. עבור הצעה נוספת על הצוות לנסות לפנות לשותפות דניה סיבוס שזכו במכרז לכריית זוג מנהרות באורך 4.6 ק"מ בין עכו לכרמיאל עלות הפרוייקט מערך ב כ 600 מיליון ש"ח.
    על הצוות להבין את גודל עליית ערכן של הקרקעות בסמוך לתוואי המסילה: ידוע שהמש"א (המרכז לשיקום ואחזקה של חיל החימוש) מתוכנן להתפנות בקרוב, דובר על שנתיים שלוש. אין ספק שעליית ערך הקרקע, לאחר סילוק מסילת הרכבת מחזיתו הפונה לים יהיה גדול מאוד. עליית ערך הקרקע של המש"א המתפנה תיוחס לפינוי המסילה. כך יהיה הדבר לגבי שטחים רבים לאורך ובסמיכות למסילה. יש אם כן להכין טבלת מקורות שבסיסה הם 500 מיליון השקלים שיועדו לשיקוע בפרק הכט. פרוייקט מנהרות הרכבת הוא פרוייקט תקציבי לא פחות מאשר הנדסי. הבנת הפרטים הכרחית להצלחת המאבק. כשיהיה בידנו תיק בסיסי נתכנן את ההמשך.
    אנו עומדים בפני בחירות קרובות ברמה המוניציפאלית ולכנסת ברמה הארצית. נושאים עקרוניים מסוג זה יקבלו תהודה ועניין רבים מאוד בשנה וחצי הקרובים. אם נעשה את שיעורי הבית נהיה מוכנים לבחינה ונצליח.

    גבריאל (גארי) שיינמן. חיפה.

  24. יחזקאל ורשאי אמר/ה

    גארי תודה
    עבודה מעולה
    להתראות במפגש ביום א הקרוב

  25. זאבון אמר/ה

    בכתבה יש אי דיוקים והגזמות נוראיות.

    מי אמר שבחישמול הרכבת תהיה קטסטרופה? לדעתי זו טענת סרק.
    רעש בטוח שיהיה פחות כי רכבות חשמליות אינן מרעישות.רכבות דיזל (כמו היום) כן.
    פגיעה בנוף – ניתן לבנות רכבת עם חישמול עילי תוך פגיעה מינימלית.
    זיהום – בניגוד לרכבות דיזל שמזהמות (ועוד איך) – רכבות חשמליות אינן מזהמות בכלל. נכון שמקור הכוח הוא בתחנות כוח ושם יש זיהום אבל תחנות הכח קיימות ממילא והרכבת לא מהווה שום צרכן משמעותי שיחייב להוסיף תחנות כוח.
    בינתיים אני רואה ברכבת חשמלית ואפילו על חשמל עילי רק שיפורים ביחס לקיים.

    באשר להצעת המנהרה שבכתבה. זו הצעה חובבנית. כי מיש שטען שהעלות תהיה 560 מליוני שקלים פשוט לא יודע. הוא מסתמך על ניירות בעניין מנהרה בין לטרון לשער הגיא. אבל אין מנהרה כזו. הכל על הנייר. אנחנו אבל כן יודעים כי חפרו מנהרות כרמל בחיפה. סביר להניח שהעלות של המנהרה שמציע מי שהתיע תהיה פי כמה וכמה ממה שהוא כתב. וזמן הביצוע בוודאי.
    זה בזבוז כסף שממילא אף אחד לא יקצה אותו.

    במקום להכניס את התושבים לפניקה תוך המצאת בדיות (מזל שהכותב לא כתב כל הדובים שיבואו בלילות על המסילה לטרוף אנשים), אני הייתי אפילו מוותר על השיקוע בפרק הכט ומרכז את המאמץ בתכנון החשמל העילי כך שפגיעתו בנוף תהיה קטנה ככל שניתן. זה יהיה הרבה יותר מהיר וזול מכל אלטרנטיבה, בוודאי אלטרנטיבה הזויה.

  26. שמואל גלבהרט אמר/ה

    אתייחס לתוכן הדברים, ואשתדל להתעלם מסגנונם…
    מר "זאבון" אינו מבין שהחישמול איננו, אני חוזר, איננו הבעיה,
    אלא יוצר הזדמנות לפתרון!!! אסביר.
    הבעיה היא החייץ המסילתי המונע מחיפה להתפתח כעיר חוף, ומנציח אותה כעיר נמל.
    המצליחות שבערי החוף ידעו להעתיק את נמל המטענים מחזית העיר, ולייעד חזית
    זו לפיתוח אורבני תיירותי. הרשימה ארוכה, מסן-פרנסיסקו עד גנואה, ומקייפטאון עד הלסינקי.
    חיפה תקועה, והעיר התחתית נשארת בתחתית העיר, בגלל המסילות, כבר עשרות שנים, עם או בלי החישמול. התנהלות יותר חכמה של העירייה, היתה ממנפת את החישמול, "בהזדמנות חגיגית זו", גם לפתרון אחת הבעיות המכבידות ביותר על פיתוח העיר חיפה.
    מציע למר "זאבון" להכיר בגודל ה"מחדלון" של העיריה, ולתת יד למאבק שרק הולך ומתעצם, לקידום חלופת המינהור, לאחר שמומחים יותר מנוסים ממנו כנראה, מצאו כי הינה ישימה, כלכלית, ופשוט אין חלופה ישימה אחרת.

  27. kumove אמר/ה

    חיפה מקום של מחשבות קטנות ולכן היא תשאר עיר נמל ותעשייה קטנה ונידחת של עסקנים ועסקי נדל"ן קטנים.
    לערים מצליחות יש חזון ופרויקטים ציבוריים שאפתניים שמושכים אחריהם פרויקטים פרטיים נאים.
    חיפה היא היא של מחטפים קטנים של סוחרים קטנים מבנה קטן פה או שם שנדחף לתוך מגרש צפוף על חשבון הקלות מרחיקות לכת מתכנית המתאר.
    אחרי כן היזמים מתפלאים מדוע הפרויקטים לא מניבים תשואות טובות.
    חיפה היא עיר של כשלונות נדל"ן: מגדל חיים, מדגל הנביאים, מגדל אגד ומתחם אגד, מגדל ארמון ועוד אין ספור.
    כריית מנהרה נוספת כדי להסיט את הרכבת מהחוף דרך ההר ללב המפרץ יכול להיות פרויקט שישחרר את החוף והעיר לפיתוח שיועיל לעיר.

  28. האימייל האדום אמר/ה

    קיבלנו באימייל האדום:

    מה דעתכם?

  29. ירון חנן - הירוקים אמר/ה

    אני לא מכיר גורם אחד ישר והגון, מקרב פעילי ארגוני הסביבה ופעילי השכונות בחיפה, כולל כאלה שמקבלים את משכורתם דרך החברה להגנת הטבע, שמתייחסים לתוצאה העגומה של המאבק נגד החישמול העילי של המסילה בחיפה- כ"הישג", שלא לדבר על "הישג היסטורי" כפי מנסה החברה להגנת הטבע להציג לנו בצורה פתטית ומניפולטיבית!
    החברה להגנת הטבע התדרדרה לשפל המדרגה והוכיחה חוסר אינטגריטי ביחס לאינטרסים של תושבי חיפה, של העיר כולה וכשלה בהגנה על נכסי הטבע, המורשת והנוף שלנו.

    זה שיונה יהב פתטי ונוהג תמיד להציג את אוסף כשלונותיו ההיסטוריים כ"הישגים", זה כבר מוכר וידוע. כבר לפני כשנה ידענו שכך בדיוק הוא יציג את התוצאה הנוכחית.
    מה שחמור פה זה השימוש הציני שיהב עושה בגורם בעל תדמית ציבורית "נקיה", "א-פוליטית" ו"ירוקה", כמו התדמית שאיפיינה בעבר את החלה"ט, כדי לבצע GREEN-WASH קלאסי !
    מי חלם שהחברה להגנת הטבע תהיה שותפה למהלכים מסוג זה ותסכן בצורה כל כך חמורה את המוניטין רב השנים שלה??

    מזלנו שאיש בחיפה אינו קונה את פרסומי הרהב הנלעגים הללו, אפילו חלק מחברי "המקהלה הקואליציונית" במועצת העיר אומרים לנו מאחורי גבו של יהב, כי מדובר ב"כישלון היסטורי" שלו.
    את הביקורת הקשה על הכניעה והבגידה הזו, אני מפנה למי שפעלה בפועל כמשת"פית להליכים הפוליטיים של יונה יהב וחבר מרעיואלה אלכסנדרי! עד לרגע זה אלה ממשיכה לייצג במעשיה את האינטרסים של יונה יהב בכל פורום שעדיין מקשיב לה… ולא נותרו הרבה כאלה. הביקורת על התנהלותה המזגזגת של אלה- חוצה גבולות ונשמעת מקיר לקיר. לביקורת הקשה שותפים כמעט כל ארגוני הסביבה, כולל המועצה לשימור אתרים, גולשי הים, רוב מכריע של חברי "דרך חיפה" ועיתונאים המסקרים את תחום הסביבה.
    כמי שהובילה את תהליך הטיוח הזה בשירותו של יונה יהב – אלה אלכסנדרי נושאת ביחד עימו באחריות לביזיון הקולוסאלי הזה. זהו "כישלון היסטורי" שבא עקב חוסר הבנה והתנשאות בניהול המאבק הסביבתי וחמור מכך: תהליך הונאה, הסתרה, מידור, ומניפולציות נוספות מבית מדרשו של ראש עירייית חיפה. יש לנו שלל דוגמאות נוספות להתנהלות חמורה של אלה אלכסנדרי, גם במקרים אחרים, אך אין ספק שזהו שיא השיאים!

    לצערנו, הנהלת החלה"ט בת"א מוכיחה בהתנהגותה כי חיפה לא מעניינת אותה, אין לה מושג מה קורה פה והיא מאפשרת לנציגה שלה בחיפה לתמרן ולסמא את עיניהם שלהם, אך לא את עינינו. הפרסום ההזוי והאומלל הזה שהוציאה החלה"ט כדי לפאר בעיני עצמה את "המאבק" הכושל הנ"ל, רק מוכיח לכל מי שעינייים בראשו מהי רמת הניכור, הריחוק והנתק של הנהלת החלה"ט ממה שקורה בחיפה.
    הכישלוון המהדהד של אלה אלכסנדרי הוא גם הכישלון של מנהליה. מבחינת תושבי חיפה זו אכזבה קשה מהירידה העקבית של ביצועי החלה"ט בחיפה, אך לא רק באזורנו. החברה שהיתה פעם בשיא גדולתה ותפארתה בכל הארץ, לא מעט בזכות המאבקים שניהלה באזורנו, מראה כיום לכל שוחר סביבה כיצד גם הגוף החשוב הזה הסתאב וירד לשפל המדרגה.
    החולשה של החלה"ט מחלישה את כולנו. בעידן בו כולנו צריכים להתאחד מול איומים רציניים דוגמת "הרפורמה" בחוק התכנון והבנייה, קשה לראות כיצד נוכל לשתף פעולה עם גוף כושל כזה. איני רוצה לפסול את כל חברי ההנהלה בחלה"ט, אבל כמות מנהיגי שמירת הסביבה הטובים והמקצועיים בתוך החלה"ט הולכת ופוחתת. נדרש שידוד מערכות בגוף הזה, אין מנוס מריענון האנשים שאיבדו את הדרך, מתוך עייפות או ציניות! בראש וראשונה צריך להחליף ומהר את אלה אלכסנדרי שלא ראויה לאמון מצד חברי תנועת "דרך חיפה" ותושבי העיר, לאור התנהלותה האישית! אנו שואלים: מתי סוף סוף נזכה לקבל בחיפה מינוי ראוי בראש סניף החלה"ט? כולנו רוצים לחזור ומהר לימי הזוהר של מיקי ליפשיץ ואילנה אפללו-פרץ שכולנו מתגעגעים אליהם מאד!
    אני קורא בשמי לאלה אלכסנדרי: אלה חיסכי מעצמך התבזות נוספת- פשוט תתפטרי לאלתר ולכי לדרכך!

  30. irir אמר/ה

    ההתנהגות של החברה להגנת הטבע וביחוד סניף חיפה בראשות אלה אלכסנדרי היא מבישה. טוב שמוקיעים התנהגות זאת. אך הוקעה זו לא תקדם את מינהור המסילה.

    השאלה לירון חנן היא: מה אתם עושים חוץ מלכתוב, למען פתרון מינהור המסילה. מתי למשל תארגנו משמרות מחאה, הפגנות ודברים אחרים לפי הבנתכם?

    ולגולן, אין לך מה להתפלא שאינך מקבל תשובה מהחברה להגנת הטבע. החברה מתנהגת כמו גופים ומוסדות אחרים, ובראשם עיריית חיפה, אשר משתמשים באתר זה באופן ציני כדי להתפרסם, לטפוח על שכמם ולהזין אותנו בפרופוגנדה. הם עובדים בשיטת שגר ושכח. בדרך כלל לא מענינות אותם שאלות שמפנים אליהם כתגובה למה שכותבים. אין להם שום רצון לבזבז זמן ולהתעסק עם "המטרידים".

  31. ירון חנן אמר/ה

    שלום רב,
    היום- 20 במרץ 2012 התארגנה משמרת מחאה ספונטנית מול מלון "דן כרמל" בחיפה מטעם הפורום החדש שהוקם לאחרונה לניהול המאבק למען הסרת חיץ מסילת הרכבת בחיפה – באולם של מלון דן כרמל נערכה ועידת רוה"מ לשילוב עסקי .
    [attachment=0:22tawewz]mehaarail.jpg[/attachment:22tawewz]

    במשמרת השתתפו ראשי הפורום הנ"ל שקראו לבאי הכנס להפנים כי לחיפה אין עתיד עסקי, כלכלי וחברתי אם לא יוסר מפגע מסילת הרכבת המונע פיתוחה של חיפה לכיוון הים ומהווה מחסום נופי ופיזי המונע מחיפה להתפתח בעתיד באופן משמעותי. לבאי הכנס הוסבר כי המחסום הזה אף יחריף במיוחד לאחר שיסתיים הליך חישמול המסילה ולאחר כישלונם ההיסטורי של עיריית חיפה ושותפתה החברה להגנת הטבע- שחתמו על הסכם כניעה המנציח את רוב רובה של המסילה לעשרות שנים קדימה בתחומי העיר התחתית, המושבה הגרמנית ובת גלים ולמרבה האירוניה והצער טרחו להציגו כ"הישג היסטורי" לחיפה…

    בשיחה שקיים בתוך הועידה ירון חנן- חבר מועצת העיר מסיעת "הירוקים של חיפה" עם ד"ר יובל שטייניץ- שר האוצר על נושא חישמול מסילת הרכבת בחיפה, אמר שר האוצר כי לדעתו לא ניתן לחזור מההסכם שהושג בין העירייה והנהלת הרכבת וכי משרד האוצר העביר את חלקו במימון שיקוע המסילה בפארק הכט בלבד.

    ירון חנן סיפר לשר האוצר כי בחוץ מתקיימת משמרת מחאה של פורום ההולך וצובר תאוצה ומייצג את רובם המכריע של תושבי העיר חיפה שאינם משלימים עם ההסכם שעליו חתם ראש עיריית חיפה-מר יונה יהב ורואים בו בכייה לדורות. חנן ציין כי דווקא שר האוצר שהיה בעבר הלא רחוק תושב חיפה יכול יותר להבין את הנזק שיגרם לחיפה למשך עוד עשרות שנים ומהי משמעות החמצת ההזדמנות להגשים את חלום הסרת חיץ המסילה שיאפשר לחיפה להתפתח כלכלית ואורבנית לכיוון הים, למשל בעיר התחתית ומול המושבה הגרמנית.

    ההתרשמות של ירון חנן משיחתו עם השר שטייניץ היא כי לא נעשה עד כה ניסיון רציני מצד הנהלת עיריית חיפה להיפגש לשיחה מעמיקה עם השר יובל שטייניץ ולנצל את היכרותו הקרובה עם עירנו כדי לנסות לגייסו באופן רציני יותר לטובת האינטרסים של העיר ומגמות ההתפתחות הרצויות לעתידה!

    צילומים: ירון חנן

  32. האימייל האדום אמר/ה

    מסמך זה הגיע לאימייל האדום באופן חסוי.
    למיטב ידיעתנו, המסמך נכתב עבור רכבת ישראל
    היועצים ההנדסיים של חי-פה טוענים כי על סמך המסמך הזה אסור לשהות במרחק 20 מטרים ממסילת הברזל במשך למעלה מ-4 שעות.
    אנחנו עדיין מבררים אם זה נכון ומה זה אומר לגבי כל הציבור החיפאי הגר ועובד בסמוך למסילה
    מה זה אומר לגבי ההסכם בין רכבת ישראל לעיריית חיפה, בהנחה שחשמול המסילה בכלל אינו עומד בדרישות החוק בישראל

  33. התנועה להחזרת העיר לחיפה אמר/ה

    קריאה לעורכי דין בחיפה לסיוע בחתימה על התנגדויות שיכתבו על ידי תושבי חיפה

  34. התנועה להחזרת העיר לחיפה אמר/ה

    תחילה הערה:
    מספר מהנדסי חשמל בדקו את מסמך הקרינה אשר הוכן עבור רכבת ישראל ופורסם בקישור זה.
    המהנדסים פרסמו את מסקנותיהם המובאות כאן לידיעת הציבור. אין בדברים משום קביעה חד משמעית כי הקרינה הזו תצריך פינוי הבתים, אך יש בכך משום תמרור אזהרה המצביע על סכנה פוטנציאלית אשר צריכה להיבדק לעומקה.

    שטח הקרינה אחרי 43 מטרים – שלפי חישובי מהנדסי החשמל הפעילים הוא הנכון להתייחסות- מסומן בתכלת. המבנים המסומנים בעיגול שחור הם אלו שיפגעו מקרינה גם לפי הערכותיה של הרכבת- מדובר בכ 37 מבנים.
    המבנים המסומנים בעיגול אדום הם אלו שיפגעו לפי החישובים שלנו- עוד 47 נוספים
    סה"כ מדובר בכ 84 מבנים- חלקם גדולים מאוד
    המספרים לא מדוייקים כי צריך לרדת לשטח ולראות את המבנים מקרוב- אבל זה סדר הגודל
    לעיתים מבנה אחד כמובן שייך למספר בעלים, או שישנם מצבים בהם שני מבנים מחוברים אחד למשנהו ואינני יכולה לקרוא זאת במפה
    הערת עורך חי פה:

  35. יעקב בורובסקי אמר/ה

    המאבק המתעורר של רבים וטובים לאי שיקוע הרכבת באזור פארק הכט והעדפתו של
    איזור אחר נוסח העיר התחתית או הנמל מזכירה את האמרה המפורסמת על נעילת
    האורווה לאחר שהסוסים ברחו נושא חשמול הרכבת מלוווה את השיח הציבורי
    בחיפה מזה שנים רבות ובשלוש השנים האחרונות ביתר שאת כאשר התוכנית לחשמל
    את הרכבת מאילת ועד כרמיאל קרמה עור וגידים והפכה לתוכנית ארצית המחייבת
    הצטיידות של קטרים מיוחדים כמו גם סוג של קרונות ואביזרים אחרים כל שוחרי
    הטבע ואיכות הסביבה ובעיקר לאחרונה דורשי טובת השכונות הסמוכות לחוף
    יודעים כי קיימות שלוש חלופות לנושא החשמול :השארת המצב כמות שהוא תוך
    פגיעה נופית קשה שיקוע או מנהור דומני שבדיון התיאורטי כולם מסכימים כי
    מנהור הרכבת מדרום לצפון הוא הפתרון המועדף אם כך היכן היינו כל אלה
    שמתעוררים היום למאבק כאשר מנהרות הכרמל נחפרו מדוע לא יצאנו למאבק
    עקרוני ,עיקש ,משפיע, היכן היינו כל תומכי השיקוע כאשר משרד התחבורה ?
    הציעו בנוסף לשיקוע קטע פראק הכט עוד כחצי מילארד ש"ח לשיפורי תחבורה
    אולי ניתן היה להוסיף מספר קטעים נוספים בהסכמה ולפרוס תכנית במספר שלבים
    נניח בעשור, כדי לשקע את כל 7 הקילומטרים ה"בעייתיים" הלכנו להתגושש
    בזירה המשפטית חסרת הסיכוי מול המדינה כדי להפעיל מנופי לחץ מצחיקים שאיש
    לא התרגש יתר על המידה כמובן כשלו ,היכן היו כל הגופים חדורי השליחות
    כאשר צריך היה לקיים מאבק ולהשמיע קול מול הממשלה והתנהלות העיריה פעלו
    כגוף אחד חסר מטרות ללא מטה ללא תכנית ללא דרך אז מה הפלא שהעיריה נאלצה
    להסכים ,להכנע,להסדר פשרה.

    מנהיגות חייבת ברגעים מסויימים ואולי כל הזמן לשאול את עצמה
    מהי ההחלטה הטובה שניתן לקבל בין חלופות ראליות זוהי
    אחריותה ולכן נהגה נכון העיריה לדעתי כאשר הסכימה לסגת מהמאבק המשפטי
    ולנסות ולהציל משהו על ידי הסכם פשרה בבית משפט החלופה האחרת היתה דחיית
    ההליך המשפטי חשמול מלא ללא כל סיכוי להשתתפות כספית כלשהי של הממשלה
    לשיקוע כלומר חשמול מלא אפס כסף מה אומר הסכם הפשרה חשמול מלא ואולי
    השתתפות של עד חצי מילארד שקל לשיקוע אזור פארק הכט מה היתה אלטרנטיבת
    המקור חשמול מלא שיקוע פארק הכט ועוד חצי מילארד שקל ובעיקר הסכמה
    והבנה לצרכי העיר שיתכן וניתן היה לתעלה למנהור ואולי לפתרון רחב יותר של
    רישות חיפה (לא רבתי)ברכבות קלות משולבות לכרמלית ונסיון אמיתי להציע
    תחבורה ציבורית אמינה,זולה ,מהירה שעשויה לפתור את מצוקות התחבורה
    הציבורית הבלתי נסבלת בעיר שתלך ותחריף בניגוד להבטחות שמנהרות הכרמל
    יפתרו הבעיה(המנהרות הן פתרון מצויין למי שחוצה את העיר ומכאן שהן
    מזיקות לכלכלת העיר למעט הקניונים) איפה היינו ?,היכן טעינו? מה גרם לנו
    כעת להתעורר כאשר הפשרה קיבלה תוקף משפטי מחייב?

    אין לי ספק שכוונות ההתארגנות טהורות ,ניהול מאבק ציבורי לא ממוקד,לא מדוייק עלול לייצר
    נזקים בלתי הפיכים
    לנושא ללא תועלת ממשית נכון להגיד הדברים בשלב הזה
    כדי להבהיר שאת האנרגיות הברוכות יש לכוון למאבקים יעילים להתבסם במאבק
    לשם קיומו ראוי לשקול סיכויים מול סיכונים החשש מתדמית של מקדשים כל מאבק
    כדי להאבק ראוי שישקל בכובד ראש בעת הזו.

  36. מעין ש אמר/ה

    מר בורובסקי, את השאלה היכן הייתם תשאל את עצמך. היכן היית במאבק הזה? עסוק כמעכער של מבקר המדינה ועוד כל מיני קומבינות כאלו? הלא את ידך הרמת ללא היסוס לטובת החוזה כשקושי הספקת לקרוא אותו וכל הבנתך נבעה מהרצאה מגוחכת של היועץ המשפטי שהתלונן על כך שנצרך לנסוע לחיפה הרחוקה ממשרדו ברשל"צ.
    לא היה כאן מאבק, לא גוייס ציבור ודעת קהל, הארגונים הודרו מהמאבק למעט החברה להגנת הטבע שהשתלם לה לחתום על חוזה מביש זה.
    אתה רצית להיות ראש העיר? לא ברור היום מה יותר גרוע, אתה או יהב אבל בטוח שאותך אין אנו רוצים לנסות אי פעם ואת עצמך שרפת ואין לך סיכוי גם אם תתחנף לכל החרדים ולכמה קבלנים כפי שעשית בבחירות הקודמות על פי עדותו של יהב עצמו. את אלו שהצביעו לך כהצבעת מחאה לא תוכל לשכנע יותר. זה חד פעמי.
    העיר מעניינת אותך? לא עושה רושם שזה כך. מוטב כי תמנע מלחלוק על מומחים בתכנון, עירוניות ואפילו חוות דעת ממשלתיות וועדות מהכנסת שהמליצו על מה שהתנועה להחזרת העיר אל חיפה מקדמת. אתה יושבת לך במועצת העיר המכורה יחד עם חבורת ליצים שמדרדרת את העיר ומדי חודש מייצרים מופע אימים של המועצה בראשות ראש העיר ואנו סופרים את קיצו של ההרכב הזה לאחור.
    עוד 18 חודשים!

  37. שמואל גלבהרט אמר/ה

    לכב’ חבר מועצת עיריית חיפה, מר בורובסקי, בהתייחס לביקורת שלך על מאבקנו:
    א. אתה שואל: היכן היינו, ומדוע לא דרשנו ליעד מראש את מינהרות הכרמל לרכבת?
    אני עונה: זה בדיוק מה שדרשתי, זו היתה התנגדותי העיקרית, ואיש לא שמע לי.
    ב. אתה מציע: בעתיד, בשלבים, השלמת שיקוע כל שבעת הק"מ בתוואי הקיים.
    אני עונה: שכח מזה, השיקוע אפשרי בתיאוריה, בלתי מעשי לביצוע.
    ג. אתה מאשים: העירייה נכשלה כשלון חרוץ בניהול המשבר.
    אני מסכים: יהב אינו מנהל את המשברים, הם מנהלים אותו. עיין ערך "פולינום"…
    ד. אתה שואל: היכן היו הגופים "חדורי השליחות", ומה פעלו?
    ואני שואל: היכן היית אתה ומה פעלת?
    ה. אתה מייעץ לנו איך מנהלים מאבק. אני מייעץ לך, במקום לתת לנו עצות, לקחת
    אחריות ויוזמה, לחבור למטה המאבק, ולנהל אותו כפי שאתה מבין.
    עדיין לא מאוחר מדי, המאבק רק התחיל, הסוסים עדיין לא ברחו מהאורווה,
    ואתה מוזמן!
    שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים, הירוקים של חיפה

  38. kumove אמר/ה

    חיפה ותושביה צריכים להחליט איזה עיר רוצים:
    1. עיר תעשייה, מוקד תחבורה ונמל
    2. עיר מגורים עם פעילות כלכלית נקייה
    3. עיר תיירות
    4. אחר
    כל חלופה היא קבילה אך צריכים ליישם את החלופה בראש צלול ותוך כדי תכנון
    אם עיר תעשייה וכו’ יש לפצות ולפנות את האוכלוסיה מאזורי עתירי המפגעים
    אם עיר מגורים ו/או תיירות יש לפנות את התעשייה והתחבורה או לפחות למתן את השפעת השלילית של אלה ככל האפשר
    המצב הנוכחי הוא הרע ביותר אין תכנון וכל גוף הפועל בעיר עושה כרצונו (הרכבת, המפעלים הגדולים וכו’)
    עיר ללא חזון

  39. irir אמר/ה

    למר בורובסקי, שקלתי בכובד ראש: אם אינך רוצה לעזור, לפחות תתאפק ואל תפריע.

  40. מאיר פרומקין אמר/ה

    ליעקב בורובסקי שלום,

    אתה איש ציבור ואני קורא את דבריך ומתקשה להאמין שאתה מבין את משמעותו של ציבור. הרי הציבור אינו שותף (באמת ובתמים) במהלכי התכנון, אינו מיודע עם המתרחש בוועדות ובמפגשים, אין פתיחות ושקיפות, והוא מתעורר לפעול רק בדיעבד. פיתוח העיר אינו גרסה מקומית לעסקאות טיעון ופשרות, נכון שצריך להחליט ולמצות את המיטב בתנאים הקיימים, אבל עתידה של חיפה יושפע לטוב ולרע ממהלכי התחבורה המסילתית, ולהתפשר על דברים כל כך שוליים כמו השיקוע מול פארק- הכט במקום להתרכז בעיקר, בחומ"ס, בהסטת הרכבת הארצית (הפועלת כרכבת פרוורית) מהתוואי הקלוקל הזה, בהפיכת הרכבת לכל תחבורה גם בחיפה, בחיבור בלתי מותנה לים ועוד – אלה נראים לי חשובים מידי מכדי לבטלם ולאמר נו, טוב, הבה נאכל את התפוח עם התולעת.

    אין לי ספק שלו התנהלו דיונים מול אנשי רכבת ישראל והממשלה כפי שמתקיימים אצל אנשי המחאה – לא היה צריך לשאול היום היכן היינו. אתה לא תוכל להכחיש שכאן מכופפים את טובת העניין לטובת הפארק, וסביב זה מתנהלת הפסאדה, זה מה שקובע את הפתרון! חלופת המינהור, יגיד כל דרדק, עדיפה לאין שיעור ומכל היבט וגם משחררת את פארק הכט ממפגע הרכבת החולפת. ולמיטב ידיעתי המינהור נבדק והוצג ונלקח בחשבון ע"י אנשי הרכבת, אבל הוא לא אומץ ברצינות דווקא ע"י אנשי העיריה. וראה לעניין זה את מה שכותב ד"ר יניב רונן ממרכז המידע והמחקר של כנסת ישראל לאמור "נמצא שבניית מנהרה מתחת לכרמל היא חלופה נחותה לעומת שיקוע המסילה לאורך רצות החוף מכיוון שעירית חיפה תומכת בשיקוע מסילת החוף…" (ראה עמוד 7 "חשמול מסילת הרכבת בתחום העיר חיפה" ע"י ד"ר יניב רונן מיום 22 במאי 2011).

    אז מה אשם הציבור, מר בורובסקי, ומה הטעם לשאול את הציבור היכן הוא היה כשהניח בתמימותו שהדברים נשקלים מתוך טובת העיר הכוללת ובמקצועיות ראויה כמתבקש. אני לא אשאל מחמת ההדדיות היכן היית אתה ומה המניע אותך לבקש תמיכה בפשרה רעה שקיבלה גם תוקף משפטי. לא אני ולא הציבור חתמנו על הפשרה הזאת, ואיני חושב שמשיקולים פרקטיים יש לתמוך בה ממבחינת טוב ציפור אחת ביד ולא עשר על העץ. כי כאן מדובר בעץ ולא בציפור, בליבת העניין, בשינוי ממשי של מצבה הפרובינציאלי המתמשך של חיפה. – עם התוואי הנוכחי של המסילה ועם פארק הכט!

    לא מאוחר לשנות זאת. לא מאוחר להקים וועדה מקצועית (ולא בראשות העיריה) ולבצע בדיקה אובייקטיבית מקצועית של הפתרון הנכון לחיפה. להביא בחשבון את כל השיקולים, העלויות, הקשיים, הלו"ז. והסכם הפשרה שנחתם, גם הוא אינו קדוש, ניתן להפרו אם המטרה ראויה. זה לא דבר חריג. ואל תשאל היכן היה הציבור, היכן היינו אני ואתה. תשאל היכן נהיה אנו כולנו.

    בברכה,
    פרומקין מאיר

  41. יובל כתף אמר/ה

    מר בורובסקי היקר , ותושבי חיפה שלום

    שמי יובל , ואני מדבר בשם עצמי כרגע , אולם יחד איתי
    קבוצה הולכת וגדלה של אזרחים ותושבי העיר מכל התחומים
    מהנדסים, מתכננים, אנשי בריאות הציבור, פעילים סביבתיים ועוד
    קצנו באוזלת היד של הניהול וההכוונה של חיפה בידי חבורה של אופורטוניסטים
    גנרלים בדימוס , שאין להם מושג בניהול עיר , שאין להם חזון.

    בהתייחס למאבק הנוכחי הזה , אומר רק שהוא סופר ממוקד. יש לו מטרה
    מוגדרת לטווח הקצר – עצירת התת"ל במתכונתו הנוכחית למניעת פתרון קבע רע לעיר

    ולטווח הארוך הנגשת העיר לים ללא מפגעים שיפור פני העיר והתחדשות עירונית , בניית מרקם אורבני
    בכל חלקי העיר , לאו דווקא הכרמל
    אשר ימשוך צעירים להישאר בעיר ולא לעזוב לאחר הצבא/תקופת הלימודים
    וע"י כך יחזק את העיר כמטרופולין של הצפון.

    אלו הם מטרותינו. מטרותיך לעומת זאת מסתכמות בלהיות ראש עיר
    וככאלו , אין בהם משום דאגה לחיפה , וכך גם נראות הצבעותייך
    במועצת העיר.

    לקראת הבחירות הקרבות אני בטוח שתתחיל לנפנף בכנפייך ולעשות רוח
    אולם זכור זאת היטב – אין לנו רצון בשקרנים ,פוליטיקאים בגרוש ומפקדים לשעבר

    כראש תא מגמה ירוקה המנהל קמפיין בנושא זיהום אוויר במפרץ ותחלואת סרטן
    כפעיל חברתי בהדר – החלק המוזנח של העיר
    כאחד ממובילי המאבק להחזרת העיר בחיפה
    אני מציע למר בורובסקי לשקול מילים.

    נ.ב
    אני מבין שאתה רוצה להיות ראש עיר. מדוע דווקא חיפה?

  42. החברה להגנת הטבע אמר/ה

    להלן דיווח עיקרי הדברים מישיבת הולנת"ע היום בנוגע לתוכנית המתאר של חיפה:

    מוסדות התכנון הארציים שינו את עמדתם הקודמת והחליטו כי תיבחן האפשרות לשיקוע הרכבת בכל העיר חיפה, כולל בעיר התחתית, כדי לממש את החזון של חיבור העיר לים. החברה להגנת הטבע רואה בהחלטה צעד חשוב נוסף לקראת שיקוע הרכבת בכל תוואי העיר .
    מוסדות התכנון הארציים שינו ביום שלישי השבוע את החלטתם הקודמת והחליטו כי במסגרת תכנית המתאר של חיפה (חפ/2000), שנידונה בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), ייכנס סעיף חדש הקובע כי "לצורך מימוש התכנית של חיבור העיר לים, יתווסף סעיף לפיו כל תכנית מפורטת למסילה וסביבתה תיבחן אל מול מימוש החזון של הנגשת חוף הים בכל מיני אמצעים, בהם שיקוע, זאת מגבול התכנית הדרומי ועד כיכר פייצל", כלומר כולל כל אזור העיר התחתית.
    כזכור, לפני כמה חודשים הגיעו עיריית חיפה, משרד האוצר ורכבת ישראל, להסכם לפיו השלב הראשון של מעבר הרכבת בתחום העיר חיפה, מפארק הכט צפונה, לאורך של למעלה מקילומטר וחצי, יהיה בשיקוע, ולא מעל הקרקע, כפי שתכננה במקור הרכבת. עלות ההסכם הינו כ – 500 מיליון שקל והחברה להגנת הטבע, שהייתה שותפה לעירייה לפעילות למען מעבר הרכבת בשיקוע, בירכה על ההסכם.
    בדיון היום השתתף מהנדס עיריית חיפה, אריאל וטרמן, נציגי הרכבת וכן נציגי תושבים מחיפה.

    החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול למען שיקוע הקו בכל העיר חיפה. נציג את עיקרי הדברים בין היתר גם במפגש דרך חיפה הקרוב אשר יתקיים ביום א’, 3.6.12 בשעה 18:00 במשרדי החלה"ט (דרך יפו 90, חיפה)

    בברכה,
    אלה אלכסנדרי

    הערות העורך:

    • ולנת"ע = ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה.
    • כאשר יגיע הפרוטוקול המלא מהדיון שהתקיים ביום 15/5/2012 בעניין הרכבת, נפרסמו כאן
    • מהיכרותי עם הולנת"ע, ועדה זו ערה לנעשה בזירה הציבורית והיא מושפעת מהקמפיין שמתחולל בחיפה בחודשיים האחרונים.
      החלטת הולנת"ע משקפת הנחת עבודה זו.

  43. שמואל גלבהרט אמר/ה

    החלטת הועדה לתכנון נושאים עקרוניים –
    הישג חשוב למאבק לסילוק החייץ המסילתי מחופי חיפה

    דרישת הוולנת"ע, לבחון דרכים לחיבור של חיפה אל חופיה, לכל אורכם,
    מהווה פרס לחיפאים שלא ויתרו, ויצאו למאבק על עתיד עירם. עתה ברור
    כי היתה זו טעות מצד העירייה להסתפק בשיקוע חלקי של המסילה בפארק
    הכט, כאשר יש חלופות כמו מינהור דרך הכרמל, או שיקוע מלא, מה שיימצא
    "יותר עדיף".
    טוב יעשו הנהלת רכבת ישראל ומשרדי הממשלה האחראים לתכנית חישמול
    הרכבת, אם יקדמו אותה בשת"פ עם נציגי הציבור שהתגייס למאבק נגד החישמול
    העילי, על מנת להגיע להסכמות מלכתחילה, ולא להתנגדויות בהמשך.
    בינתיים מדובר רק על "בדיקת האפשרות", במסגרת תכנית המיתאר. אולם
    החלטה זו תקרין ללא ספק גם על עורכי תת"ל 18, התכנית הארצית לחישמול
    מסילות הרכבת, ותעניק משקל רב לחלופות שהוצעו ע"י פעילי התנועה להחזרת
    העיר לחיפה.

    בברכה, שמואל גלבהרט
    אדריכל ומתכנן ערים
    יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העירייה.

  44. שמואל גלבהרט אמר/ה

    בנושא החלטת ולנת"ע – הבהרה: הדיווח של החברה להגנת הטבע רחוק מדיוק, ולכן מוקדם לחגוג. "מוסדות התכנון הארציים" אינם גוף אחוד, יש מוסדות שונים, ויש היררכיה ביניהם, כמו שיש היררכיה בין התכניות. הולנת"ע תומכת בבחינת אפשרויות שונות לסילוק החייץ המסילתי מחופי חיפה, כדי לאפשר חיבורה לחזית הים העירונית שלה. זו אמירה חשובה ותומכת, אולם הועדה לתשתיות לאומיות, וכמובן המועצה הארצית לתכנון ולבניה, סוברניות להפוך אמירה זו על פיה, כמו שלפני כמה חדשים הפכו את החלטת הולחו"פ. יתרה מכך, תכנית מתאר ארצית לתשתיות לאומיות גוברת על תכנית מיתאר עירונית. וחוץ מזה בינתיים רק הורו על "בחינת האפשרות", וזה עדיין לא מבטיח שהאפשרות תאומץ ותתוקצב…
    לכן אסור להרפות, אלא לחזק ולשדרג את המאבק. באשר לפתרון, אסור לחזור על הטעות של העיריה, ולשקוע בפתרון של השיקוע, שהוא בעייתי ביותר וספק אם ניתן ליישם אותו, בהשוואה למיהור שהוא הרבה יותר ריאלי.

  45. שמואל גלבהרט אמר/ה

    החלטת הועדה לתכנון נושאים עקרוניים –
    הישג חשוב למאבק לסילוק החייץ המסילתי מחופי חיפה

    דרישת הוולנת"ע, לבחון דרכים לחיבור של חיפה אל חופיה, לכל אורכם,
    מהווה פרס לחיפאים שלא ויתרו, ויצאו למאבק על עתיד עירם. עתה ברור
    כי היתה זו טעות מצד העירייה להסתפק בשיקוע חלקי של המסילה בפארק
    הכט, כאשר יש חלופות כמו מינהור דרך הכרמל, או שיקוע מלא, מה שיימצא
    "יותר עדיף".
    טוב יעשו הנהלת רכבת ישראל ומשרדי הממשלה האחראים לתכנית חישמול
    הרכבת, אם יקדמו אותה בשת"פ עם נציגי הציבור שהתגייס למאבק נגד החישמול
    העילי, על מנת להגיע להסכמות מלכתחילה, ולא להתנגדויות בהמשך.
    בינתיים מדובר רק על "בדיקת האפשרות", במסגרת תכנית המיתאר. אולם
    החלטה זו תקרין ללא ספק גם על עורכי תת"ל 18, התכנית הארצית לחישמול
    מסילות הרכבת, ותעניק משקל רב לחלופות שהוצעו ע"י פעילי התנועה להחזרת
    העיר לחיפה.

    בברכה, שמואל גלבהרט
    אדריכל ומתכנן ערים
    יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העירייה.

  46. dvirlanger12 אמר/ה

    לכלל הקוראים ולאלה המנהלים את המאבק בפרט, אני מצרף את התצהיר שהגשתי לועדת המשנה להשגות. מטרתי העיקרית: להזכיר לתושבי חיפה הנאבקים במוסדות השונים כי המאבק הראוי שהם עושים הוא לא רק למענם ולעירם הם, אלא מאבק לכלל תושבי הצפון. לכן, בהצגה ובתמיכה בפתרונות המנהור האפשריים, מן הראוי שהנציגים יקחו בחשבון את האינטרסים של תושבי הצפון בכללותו (קריות, עכו, נהריה, כרמיאל ושאר יישובי הגליל).

    והרי מכתבי:

    לכבוד: משרד הפנים \ הועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות – ועדת המשנה להשגות לפי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965, רחוב יפו 232, ת.ד 36078, ירושלים.

    הנדון: הטמנת הרכבת לאורך חופי חיפה – בעלות של 600- 1,500 מיליון שקלים חדשים – תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס הלאומי ומתושבי הצפון, והחלופה העדיפה: ביצוע מנהרה חוצת כרמל מצומת הצק פוסט ועד אזור טירת הכרמל, שתחליף את קו הרכבת שלאורך חופי חיפה (בין תחנת בת-גלים לתחנת חוף כרמל)

    עיקרם של דברים:
    אני, חבר קיבוץ גשר-הזיו, עושה דרכי כמעט מידי יום מנהריה לתל-אביב באמצעות הרכבת, בכדי לעבוד ב-[חברת עורכי דין גדולה]. כמוני יש רבים, והנתונים המדויקים מצויים אצל הרכבת – ע"י בחינה של כמות הכרטיסים ה"חופשי חודשי" הנרכשים לתל-אביב. יש לזכור, שברגע שהתוואי ישופר ע"י צמד מנהרות כמוצא ויפתח הקו מכרמיאל, כמות המשתמשים ברכת לת"א ולירושלים לפחות תוכפל.

    • בכדי לדעת בדיוק כמה מתושבי הצפון מעוניינים להגיע מנהריה, עכו והקריות לתל-אביב על בסיס של כמעט יומי, על הועדה לבחון את כמות הכרטיסים ה"חופשי-חודשי" הנרכשים לתל אביב בתחנות הצפוניות האמורות.

    כידוע, עיריית חיפה הצליחה לכפות הוצאה של מעל 600,000,000 ₪ – 1,500,000,000 ₪ מהקופה הציבורית על פרויקט מיותר – הטמנת פסי הרכבת לצד חופי הכרמל (אורך המקטע להטמנה לא ברור בשלב זה) – תוך התעלמות מוחלטת מטובת הציבור הרחב, ומהצפוניים בפרט. הפתרון שעליו הסכימו עיריית חיפה והנהלת הרכבת משקף זילות מוחלטת לכספי הציבור, וגובל ברשלנות. היה עדיף עשרות מונים אילו אוצר לאומי זה היה מושקע בפרויקט מנהור כהלכה של הרכבת – מתחת להר הכרמל באפיק צפון-דרום ישיר, שבאמת מקרב את הפריפריה למרכז, ושמסילת הרכבת בין בת-גלים לחוף כרמל תבוטל.

    • סדר גודל של מיליארד ₪ הולכים להיות מושקעים בפרויקט ארכאי ובלתי הגיוני.

    ראשית – על כיוון הנסיעה מנהריה לתל-אביב (שאמור להיות כיוון דרום):
    הידעתם, תושבי הגליל התחתון (הכולל את גוש שגב), הגליל העליון, נהריה, עכו, כרמיאל והקריות, הרוצים להשתמש ברכבת בכדי להגיע לתל-אביב, מוצאים עצמם נוסעים בכיוון צפון—צפון-מערב (!) זאת לא טעות, בכדי להקיף את הכרמל ולהתיישר סוף סוף בכיוון דרום, הרכבת נוסעת צפונה (!), ממש ליד מוזיאון הרכבת, כפי שנראה בברור במפה המצורפת כנספח א’. למעשה, בכדי להקיף את כיף-חיפה, הרכבת נוסעת 8 ק"מ בכיוון צפון-מערב ואח"כ חוזרת דרומה 10 ק"מ, במקום פשוט לעבור במנהרה מרחק של 9 ק"מ (ראו מפה מצורפת). כל עוד נתיב הרכבת הוא 180 מעלות במהופך מהיעד אליו היא אמורה להגיע, החזון של "שדרה" תחבורתית ע"פ נתיבי ישראל לא הושג, שכן "שדרה" מתארת עורק ישיר ושמירה על הכיוון הכללי המחבר בין שתי נקודות.

    • בכדי להגיע מנהריה, עכו או הקריות לתל-אביב או ירושלים, נאלצים תושבי הצפון לנסוע כ-7 ק"מ בכיוון צפון-מערב !!

    • חזון נתיבי ישראל להקמת "שדרה תחבורתית" המקרבת את הפריפריה למרכז לא יושג באופן האופטימלי כל עוד תושבי הצפון נאלצים להקיף את כיף חיפה!!

    החלופה:
    חלופה של מנהרה חוצת-כרמל, בעלת הכיוון הכללי המתבקש, כלומר דרום-צפון, לא נידונה כלל ועיקר בועדת המשנה לעררים, בדיון שנערך ב 20.2.2011, בנוגע לפרויקט חשמול הרכבת לאורך חוף הכרמל (מעבר לציון כוללני ש"העירייה איננה מוכנה לפתרון של מנהור"). מדוע? בעיקר משום שלעיריית חיפה אין אינטרס בפתרון המנהור, ומתוך חשש כי העיר תהווה מעבר בלבד לתושבי הפריפריה בדרכם למרכז הארץ.

    • חלופת המנהור לא נשקלה בצורה יסודית, בהתחשב בכלי המנהור (מכונות כרייה מודרניות) המצויות כיום ברשות הרכבת!

    במקום לתת יד לפתרון אמיתי וארוך טווח לחיבור הפריפריה למרכז – כנדרש על-פי חזון נתיבי ישראל – נעתרה הרכבת לרכוש אקמול במעל חצי מיליארד שקלים חדשים. אלא שאקמול זה, אף מזיק הוא: הטמנת המסילה לאורך החוף מקבעת מסלול בלתי הגיויני לרכבת, תסב נזק סביבתי רב, וחמור מכול – הטמנה זאת תכלה את המשאבים הדלים העומדים לפיתוח התחבורה לתושבי הפריפריה.

    הרי ברור לכול שפתרון של הטמנת הרכבת רק יעכב חיבור מהיר באמת, ע"י מנהרה, של תושבי הצפון למרכז הארץ – היכן שמצויים מרבית מקומות העבודה. מגה-פרויקט שכזה, כלומר הטמנת הרכבת, רק יכלה את האמצעים הדלים העומדים בידי משרדי הממשלה הקשורים בדבר, ולא יישארו משאבים לפרויקטים מהותיים באמת –כגון ביצוע מנהרה מתחת לכרמל, לפחות לא בעת הקרובה, אם בכלל.

    • פרויקט שיקוע, בעלות של כמיליארד ₪, יכלה באופן מעשה את המשאבים הדלים העומדים לרשות משרד התחבורה בכדי לקרב את הפריפריה למרכז.

    בעלות של בין 1.0 ל-1.4 מיליארד ₪ ניתן לבצע מנהור מודרני, כולל כל המסילות וההתאמות הנלוות למנהרות, לנתיב הרכבת מאזור לב המפרץ (מעט צפונית לצ’ק פוסט) ועד המרגלות הדרומיים של הכרמל (אזור טירת הכרמל) – תוך חיבור ישיר של המסילה למסילה הקיימת בכוון דרום (ראו מפה מצורפת). חלופה שכזאת אף תיטיב עם תושבי המרכז אשר מעוניינים לשקול העתקת מגורים צפונה, ותפתח שווקי נדל"ן רבים לכלל האוכלוסיה. כידוע, לאחר העתקת מגוריהם צפונה, בבוא העת, רבים מהמגרים יעתיקו אף את עסקיהם צפונה. המסלול נהריה-ת"א יארך פחות משעה. המסלול מכרמיאל לת"א יארך כשעה וחמש דקות. וכך, מרכז הארץ יתפרס מבאר-שבע שבדרום ועד נהריה שבצפון. זה החזון של כולם, כפי שהובא במתווה נתיבי ישראל, והדרך להגשימו זה לא ע"י כניעה לדרישותיה חסרות האחריות של עיריית חיפה, אשר מילואם יהיה על חשבון הצפוניים.

    • פרויקט מנהור, בעלות של מעט מעל מיליארד ₪, יביא למהפכה תחבורתית כנדרש ע"פ מתווה נתיבי ישראל, וסוף סוף יקרב את תושבי הפריפריה למרכז המדינה ולבירת ישראל, ירושלים.

    סיכום:
    למרות התעלמות עיריית חיפה מאינטרסים לאומיים, חשוב להבין שמנהרה כאמור וכנראה במפה המצורפת, וביטול המסילה בין תחנת בת-גלים לחוף כרמל, תיטיב עם כלל הגורמים בכל היבט אפשרי, כולל גם עם תושבי חיפה :

    • הדרך לתל-אביב תקוצר ב-14 דקות נסיעה – לתושבי הגליל, גוש שגב, הגליל העליון והקריות. למעשה, תושבי הגליל יוכלו להתפרנס במרכז. הדבר יביא להגירה חיובית לגליל ולחיזוקו, ולפתיחת חלופת קרקע לכלל תושבי מרכז הארץ.
    • בשל הקיצור המתקבל לעומת הנתיב הקיים בכ-45%, יהיה חסכון של כ-45% באנרגיה (!) בהשוואה לנתיב הקיים, וחסכון של כ-14% מכלל עלות האנרגיה וכוח האדם הנדרש לתפעול על פני הנתיב – נהרייה – תל-אביב (!)
    • עם לוקחים בחשבון את חשמול הרכבת, שהרי אז הנסיעה מנהרייה למרכז הארץ תקוצר ב-30 דקות, וניתן יהיה להגיע מנהרייה למרכז תל-אביב תוך שעה אחת בלבד(!), ומכרמיאל תוך שעה ו-5 דקות(!)
    • רכבות המשא היוצאות מהנמל יעשו דרכן דרך המנהרה, גם הן.

    ___________________
    חבר קיבוץ גשר-הזיו
    זהו שמי _________________ , חבר קיבוץ גשר-הזיו, וכל האמור לעיל אמת.

  47. דʹʹר עודד סושרד אמר/ה

    היה לי הכבוד להשתתף במפגש התנועה להחזרת העיר לחיפה בסינקופה. כל הדוברים היו מאוחדים בעמדה שתוכנית החשמול העילי הינה תוכנית רעה שתביא לפגיעה אנושה בעיר, ועל כך אין ויכוח. מדובר באסון אורבאני שיש להיאבק בו בכל הכח הפוליטי והציבורי. תנועת אומ"ץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, שאני נמנה על חברי הנהלתה, הייתה שותפה למאבק מתחילתו, וגם היום אנו נאבקים על הסרת החיץ המסילתי לאורך כל חופי העיר.
    אז אנחנו יודעים מה לא, ועכשיו נשאלת השאלה מה כן. ובחיפוש התשובה חייבים להתבונן במצב בראייה כוללת, שרואה את טובתם של כלל תושבי העיר במבט אל העתיד, כמי שמאמינים שחיפה יכולה להיות עיר משגשגת – מרכז חברתי, עסקי ותיירותי, שאינו נופל ברמתו מערים חשובות אחרות בעולם.
    נראה, כי הפתרון הכולל הנכון לעיר, בראייה כוללת וארוכת טווח, הוא:
    (1) שיקוע מסילת הרכבת מתחנת חוף הכרמל, לפחות עד ליציאה מהעיר התחתית.
    (2) הוספת מסילה נוספת בחלקו הדרומי של התוואי המשוקע, לטובת רכבת קלה. המסילה תתחיל מתחנת חוף הכרמל, ובאזור מלון מרידיאן תפנה ימינה – שם תוקם תחנה – ובהמשך תעבור במסלול שחלקו עילי וחלקו ממונהר (בהתאם לתוואי השטח) דרך נווה דוד, שער העליה, קרית שפרינצק, רמת שאול וכרמל צרפתי, עד לגן האם, שם ניתן יהיה להתחבר לכרמלית. בהמשך, ניתן יהיה להאריך את המסילה דרומה לאיצטדיון החדש ולטירת הכרמל, ומצידה השני לרוממה, נווה שאנן והטכניון.
    (3) האזור של פארק הכט, מעל הרכבת המשוקעת, יהיה מרכז תיירות שלא ייפול ברמתו למשל משד’ הרמבלס בברצלונה, ואף ייהנה מיתרון בזכות המשאב הטבעי של חוף הים המשתרע לכל אורכו.
    (4) מגרש החנייה בחוף הכרמל יוכל לשרת את מי שמגיע לחיפה ברכבו, וממשיך אל תוך העיר ברכבת הקלה. יתפנו מקומות רבים, שכן תושבי העיר הנוסעים ברכבת מחוצה לה, יוכלו להשאיר את רכבם בבית, לנסוע לתחנת חוף הכרמל ברכבת הקלה, ומשם להמשיך ברכבת למחוז חפצם.

    פתרון זה, עונה על מירב הצרכים, ובעלויות סבירות. הוא פתרון הכרחי גם משיקולים של מניעת פקקים, הפחתת זיהום אוויר, בטיחות, מקומות חנייה ועוד – במיוחד לאור הבנייה המתוכננת (ובחלקה כבר מבוצעת) בכל השכונות הנ"ל. חלופת המנהור, לעומת זאת, לא תהיה זולה יותר, ותועיל רק לתושבי מרכז הכרמל (אם אלה יזכו במעלית אל בטן האדמה), על חשבונם של תושבי כל שאר השכונות שציינתי, שלא יוכלו ליהנות מהפרוייקט, שכן ברור שלא ניתן להקים תחנה של רכבת כבדה בכל שכונה, ואיש גם אינו מציע זאת, ועל חשבונם של תושבי ק.אליעזר-בת גלים, שתחנת הרכבת הקיימת תילקח מהם.

    נכון, אנחנו לא פאריס וכנראה שגם לא נהיה בקרוב. אבל בירושלים כבר פועלת רכבת קלה, המשרתת הן את תושבי העיר והן את אורחיה הרבים מהארץ ומהעולם. בתל-אביב התבשרנו בשבוע שעבר על תחילת העבודות להקמתה של רכבת קלה. ומי נשארת מאחור? בואו לא נישאר מאחור כשהרכבת עוברת בתחנה. אבל קודם כל, נפגש כולנו ביום רביעי 30.5 ב-18:00 בכאמל, ונחתום על תצהירי התנגדות לחשמול העילי.

    אם תרצו, ואם נפעל כולנו ביחד – אין זו אגדה !

  48. irir אמר/ה

    יש לנו מסילה אחת מיותרת, אנא על תוסיף עוד אחת.
    פתרון השיקוע גרוע: בעיות חדירת מים במקומות שונים. משבית את הקו לצפון הארץ כל זמן הבנייה.
    חלופה ריאלית: המינהרה.

  49. דʹʹר עודד סושרד אמר/ה

    המסילה אינה מיותרת – רכבת היא כלי תחבורה חשוב ויעיל. הבעייה היא שהמסילה מהווה חיץ בין העיר לים, והבעייה תהיה חמורה יותר אם חלילה תבוצע תוכנית החשמול העילי האיומה. כל זה ייפתר כאשר המסילה תשוקע מתחת לפני הקרקע.
    ישנו פתרון הנדסי למניעת חדירת מים, שכמובן לא כאן המקום לפרטו. כמו-כן, הקו לא יושבת במהלך העבודות: יש מספיק מקום לתוואי המשוקע בין המסילה הנוכחית לכביש החוף, כך שאפשר יהיה להשתמש במסילה הקיימת עד לגמר העבודות – אז תסיים המסילה הקיימת את תפקידה והיא תוסר ממקומה ותובל אחר כבוד למשימתה הבאה – בדרך לאילת או לגבול ירדן.
    כרגע, הדבר החשוב הוא להתאחד ולרכז את כל המאמץ במניעת החשמול העילי. אך מייד לאחר שנצליח במאבק המשותף והחשוב הזה – וכשאני רואה את ההתלהבות והנחישות של הפעילים, אני בטוח שאנחנו בדרך הנכונה – עלינו לפעול למען החלופה הנכונה: שיקוע בסמוך לתוואי הקיים, והקמת רכבת קלה, בחלקה עילית ובחלקה ממונהרת, מחוף הכרמל למרכז הכרמל, עם תחנות בשכונות שבדרך, ובהמשך חיבורה לאיצטדיון החדש ולטירת הכרמל מצד אחד ולטכניון ולנשר מצד שני.
    חלופת המנהור עדיפה על-פני השיקוע, אם בכלל, רק לתושבי מרכז הכרמל, וגם זה בספק: בוודאי יהיו רבים מהם שיעדיפו נסיעה ברכבת הקלה והחלפה לרכבת כבדה בחוף הכרמל, על-פני צלילה באחת ממעליות הענק הדרושות להובלתם ממרכז הכרמל עמוק אל התחנה שבבטן האדמה, ובחזרה, אם בכלל ניתן להקים מעליות בגודל ובעומק הנדרשים. תושבי נווה דוד, קרית שפרינצק, כרמל צרפתי, ובשלב השני גם תושבי שכונות רבות נוספות, שברור כי לא ניתן לבנות עבורם תחנות של הרכבת הכבדה ומעליות אימתניות אליהן, יזכו לאיכות חיים טובה הרבה יותר כשתעבור בשכונתם רכבת קלה, נוחה ומהירה. גם תושבי קרית אליעזר ובת גלים, המשוועים מזה שנים להתחדשות עירונית בשכונותיהם, זכאים שהחיבור מסילתי ממקום מגוריהם לכל הארץ יוותר על כנו (וישוקע, כמובן), ולא יילקח מהם, על לא עוול בכפם.

  50. irir אמר/ה

    חדירת מים תעכב ותייקר את הבנייה , אבל אכן ניתן להתגבר.
    תבדוק טוב את תוואי הרכבת, ותברר מה הרוחב הדרוש בזמן ביצוע השיקוע. בקטעים בתוך העיר וכן בקטע לאורך רחוב יוברט המפרי לא ניתן לבצע שיקוע במקביל למסילה הקיימת.

  51. המשרד להגנת הסביבה אמר/ה

    הערת עורך חי פה: פנינו למשרד להגנת הסביבה על מנת לקבל את התייחסותו לחשש מפני חשיפה לקרינה אלטקומגנטית.
    תשובתו מעניינת מאד, היות שהי מתיחסת לתקן של 2 מיליגאוס כתקן מחייב.

    תגובת המשרד להגנת הסביבה:
    "המשרד להגנת הסביבה מקפיד על הפעלת שורה של אמצעים אשר מונעים חשיפה מסוכנת לשדה מגנטי. מנתוני המשרד, לאחר הפעלת אמצעים אלה, לא יהיו כלל דיירים שיהיו חשופים לשדה מגנטי החורג מהתקן של 2 מיליגאוס".

  52. מאיר פרומקין אמר/ה

    שהרכבת תגיע לגן האם?
    איזה שרות הליקופטרים ירים אותה לגן האם?
    סליחה, אם אלה הרעיונות אזי אני סבור שוודקה היא חומר גלם סילוני.
    איך ניתן לנהל מאבק הגיוני סביר עם יצרני פתרונות סרי טעם?

  53. נ.שומר אמר/ה

    קבוצת ההנדסה של התנועה להחזרת העיר לחיפה אספה ועיבדה רעיונות מספר לפתרון הסרת החיץ. לכל חלופה קימות מספר חלופות משניות אותן ראוי לבחון בצורה מעמיקה יותר. למשל, רעיון תחנה במרכז הכרמל הינו אחת מתתי החלופות. בנוסף לה קימות חלופות המשמרות תחנה תת קרקעית לשירות העיר התחתית במקום את הכרמל, וכן שינויים נוספים בתוואי כך שאין לשלול מנינהור כל כך מהר.
    בדומה, לחלופת השיקוע יש חלופות משנה אחרות. למשל מרגע שרכבות משא תעבורנה רק דרך מסילת העמק ההולכת וניבנית, תוכל רכבת ישראל להגמיש את דרישותיה המחמירות מפרויקט השיקוע מה שיהפוך אותו זול יותר וקל יותר לביצוע.
    בקיצור רק בחינה מעמיקה של חלופות תוביל לפתרון מועדף . עדין מוקדם לפסול חלופות.

    רעיון הרכבת הקלה העולה במעלה הכרכמל הוא מענין מאוד. עד היום היה ידוע לנו כי לרכבות בעיה להתגבר על שיפועים תלולים שכאלו. האם יכל בעל הרעיון להסביר כיצד יש בדעתו להתגבר על השיפוע ?

  54. נ.שומר אמר/ה

    [quote="המשרד להגנת הסביבה":2u57barl]הערת עורך חי פה: פנינו למשרד להגנת הסביבה על מנת לקבל את התייחסותו לחשש מפני חשיפה לקרינה אלטקומגנטית.
    תשובתו מעניינת מאד, היות שהי מתיחסת לתקן של 2 מיליגאוס כתקן מחייב.

    תגובת המשרד להגנת הסביבה:
    "המשרד להגנת הסביבה מקפיד על הפעלת שורה של אמצעים אשר מונעים חשיפה מסוכנת לשדה מגנטי. מנתוני המשרד, לאחר הפעלת אמצעים אלה, לא יהיו כלל דיירים שיהיו חשופים לשדה מגנטי החורג מהתקן של 2 מיליגאוס".

    במדינה לא קיים תקן מחייב לסף חשיפה לקרינת אלמ"ג. על סמך עדויות מדעיות המצטברות והולכות דורש המישרד להגנת הסביבה , בצדק, סף חשיפה של 2 מיליגאוס ממוצע יממתי. גם מישרד הבריאות דורש דרישות דומות ואף מחמירות יותר.
    לעומת זאת תוכנית החישמול מתיחסת בפירוש לסף חשיפה בן 10 מיליגאוס. פי 5 גבוה יותר .

    משום מה נתן המישרד להגנת הסביבה היתר הקמה למערכת (אשר פורסם בעבר באתר זה) למרות הסתירה בין מסמכי התוכנית לדרישה המובאת כאן.

    לא ברור אילו נתונים הוצגו למישרד בבואו לאשר את היתר הסוג ומדוע לא היגן על הציבור כמוצהר עלידו.

  55. שמואל גלבהרט אמר/ה

    תגובה להצעת ד"ר סושרד לשקע את המסילה בתוואי הקיים. אין ספק שזה הפתרון האידיאלי, הבעיה היא שהוא אינו ריאלי! לא בגלל מי תהום או בעיות הנדסיות שאנחנו יודעים לפתור, אלא בגלל בעיות סטטוטוריות, נכסיות, משפטיות ופרקטיות, ובראשן – שיתוק המסילה לצפון לכמה שנים בזמן עבודות השיקוע.לכך אין כל פתרון מעשי, ופורום ערי הגליל וישובי הצפון מתקומם על כך, ובצדק. יש עוד בעיות, מנינו אותן מספיק פעמים, וחבל להמשיך להתעסק בחלופת השיקוע בתוואי הקיים. זו היתה הטעות של העירייה, ובסוף הובילה אותה להסכם
    הגישור המביך

  56. מערכת חי פה - חדשות חיפה אמר/ה

    חיפאים אשר ביקשו להפגין בפסטיבל הסרטים נגד חשמול הרכבת גילו כי הפקחים מונעים כניסה של מי שאוחז בפלאיירים.
    רויטל חובל סיקרה את האירוע הזה בעיתון "הארץ".
    הנה קישור לכתבה

  57. יעקב בורובסקי אמר/ה

    שליחת פקחים להתעסק בנושא פוליטי היא עבירה על החוק לפקח יש סמכות לפעול
    אך ורק כנגד חוק עזר עירוני מסמיך אסורלפקח לדבר בכלל בנושא הפגנות
    ,היתרים זה מחוץ לתחום לפקח ומתפקידו של שוטר שליחת פקחים כנגד אזרחים
    תמימים היא הסיבה העיקרית מדוע בישראל אין משטרה מקומית אלא לאומית אותו
    חשש שראש עיר נלהב ומשולהב ישלח שוטרים כנגד אזרחים למימוש רצונותיו
    הפוליטיים

    לכל אזרח קיימת הזכות להפגיו ברחוב ובמדרכה כאשר הרעיון המרכזי של חרויות
    אלו מעוגן בחוק יסודכבוד האדם וחרותו ,אין להגביל את חרותו של האדם אלא
    על פי חוק מפורש

    הזכות להתקהל מבלי לבקש רשיון נתונה לכל 49 איש מ50 מתקהלים ומעלה החוק
    רואה במתקהלים מעל ל50 איש אסיפה תחת כיפת השמים ורק לזה זקוקים לרשיון

    איני סבור שמועצת העיר היא הבמה הראויה ,אני גם מסופק אם היועץ המשפטי הזה
    פועל בידים נקיות ואינו מעורב בהיתיעצויות המוקדמות ולכן תלונה למשטרה
    של מי שפונו או של נבחרי ציבור בשם מי שטופלו לא כנגד הפקחים אלא כנגד
    שולחיהם תחדד הגבולות מוכן להיות בין הפונים למשטרה ולגופים נוספים במידה
    ותארגנו החומר

    חג שמח

  58. מערכת חי פה - חדשות חיפה אמר/ה

    מבצעת הפרויקט תהיה החברה הלאומית לדרכים

    קישור לכתבה באתר דה מרקר:
    פשרה בין כץ לרכבת: תשתית לרכבות חשמליות במסילות הקיימות

    קישור לדף המידע הראשי – מאבק הרכבת בחיפה

  59. מערכת חי פה - חדשות חיפה אמר/ה

    מאבקים פוליטיים, תקציבי עתק, יועצים שמשתכרים מיליונים ופיגור מתמשך בלוחות זמנים; אלו מקצת הבעיות בפרויקט חשמול מסילות הרכבת. מה כלול בפרויקט הענק?
    קישור למאמר באתר וואלה חדשות

  60. ronbarak אמר/ה

    התנועה להחזרת העיר לחיפה (הלה”ח) הציעה את חלופת המינהור הבאה לרכבת החשמלית.

    להצעה זו יתרונות רבים על השיקוע שדוחפות עירית חיפה/ממשלת ישראל, אך לדעתי אם כבר מציעים חלופת מנהור, ההצעה הבאה הינה אף בעלת יתרונות רבים יותר לחיפה.

    הכוכבים מציינים תחנות אפשריות על הנתיב המוצע, שיהיה קצר מהנתיב של הלה"ח: בדרך הים (שתשרת ישירות את תושבי שכונות הר הכרמל) ו/או תחנה בשדרות הציונות/טשרניחובסקי (שתשרת ישירות את תושבי כרמל מערבי והדר עליון). תחנות אלו קרובות יותר לשכונות רבות אוכלוסין מאשר תחנת בת גלים (שתבוטל).

    הגישה לתחנות חדשות אלו תהיה בתחבורה ציבורית עד למפלס הרחוב. תחנת הרכבת תוקם מתחת למפלס הרחוב. כן יוקם חניון תת קרקעי לרכב (שיכול לשמש גם כמקלט אב"כ ציבורי לשעת חירום).
    הגישה למפלס הרכבת תהיה במעליות מהירות (גובה דרך הים הינו כ-70 מטר מעל פני הים. גובה רחוב טשרניחובסקי הינו כ-200 מטר מעל פני הים).

  61. מערכת חי פה - חדשות חיפה אמר/ה

    מצורף לינק למכתב-עצומה לשלליחה ישירה לרוה"מ בימין נתניהו, שר האוצר, שר התחבורה, מנכ"ל הרכבת וראש העיר חיפה.
    חיתמו ושתפו
    http://www.hasdera.org.il/group_messages/40.htm

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

מירית הנדסה – עתלית – רחב
תאטרון חיפה – רחב
הסטודיו – אירועי החודש
הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB
הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB
קניון שער הצפון – מתחלף – רחב
האקדמית גורדון – הרשמה – רחב

האקדמית גורדון – הרשמה – רחב