אסון מירון: נדרשת חקירה, החל מה-ש"ג ועד הצמרת | שלמה יובל

בטרם אומר את דברי בעניין לקחי אסון הר מירון, אקדים כמה מילים, כרקע היסטורי שמסביר משהו על חרדים וציונים במדינת ישראל ואמשיך בהסבר מה לאבחנה הזו וללקחי אסון הר מירון.

אני חילוני ציוני מוצהר בן הארץ. נצר לדורות של חרדים שחיו בגולה. ממתינים לביאת המשיח, חרדים במשפחתי זעפו על בני המשפחה שהעזו להאיץ את פעמי הגאולה, אלה שנדבקו בחיידק הציונות והחליטו לעלות לארץ ישראל מוכת ההזנחה, העוני והחולי. החרדים במשפחה הסבירו לציונים הצעירים שארצנו אלימה, שהארץ תפוסה ע"י מקומיים, ברובם ערבים, שמתנכלים למתיישבים חדשים ולועגים לטענות היהודים על זכויותינו לארץ ישראל הרשומות בספרי הקודש שלהם.
מי מבני המשפחה שנותר בגולה נרצח בשואה. הציונים שהיו מיעוט בעם עלו ארצה, וחוללו את הנס שאנו חיים בו מדינת ישראל המשגשגת.

בצד הממתינים למשיח, שלא בא, היו גם יהודים חרדים חריגים, שבמשך מאות שנים עלו לארץ ישראל הנתונה לשלטון עותומנים, יהודים מקובלים דוגמת האר"י ותלמידיו, חרדים שאמונתם כיוונה אותם להתאמץ ולהגיע לארץ ישראל, לחיות, ללמוד ולעבוד בה, ובניגוד לדעת שאר החרדים, ראו בדרך זו לקדם את ביאת המשיח. צאצאיהם שנותרו בארץ ישראל, ניצלו מאסון השואה.

המקובלים הראשונים נאחזו בצפת והתגודדו בקרבת קברו המשוער של התנא רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון הסמוך. בלימודיהם מימשו את ערכי ספר הזוהר, שעפ"י המסורת, חיבר התנא למען המקובלים. במרוצת 300 שנים הפך הר מירון אתר קדוש לחרדים שהלכו והתרבו בארץ והם מונים כיום יותר ממיליון איש ואישה, רבים מהם בני ניצולי שואת אירופה, שקטלה 6 מיליוני יהודים שנשארו בגולה.

רבים מן הנמנים על שני סוגי החרדים שתוארו עד כאן, הם אנטי ציוניים, מאמינים ש"תורתם אומנותם", מסרבים לשרת בצה"ל וחלקם אף מתנגד לקיום המדינה ומסתפק בשתיית משאביה ושירותיה.

ועתה נפנה להר מירון…

לכאורה, הר בגליל העליון בלב מדינת ישראל, שיש בו, פרט לציון קבר שמעון בר יוחאי בתוככי המושב מירון, כמה וכמה שטחים המוחזקים ע"י גורמים דתיים. נציגי קהילות וחסידויות אדמו"רים שונים, תפסו פיסות קרקע בהר מירון ומרכזים עולים לרגל לאירוע דתי מרכזי שחוגגים בהר מירון מידי ל"ג בעומר, הוא ההילולה ביום הולדתו של רבי שמעון בר יוחאי. בעניני מנהלה מדובר בחובבים שחסרי כל ידע שמאפשר להתמודד ביעילות עם סיכונים לסוגיהם.

לקראת יום זה שבו מציתים מדורות על ההר ורוקדים ושרים לכבוד התנא הקדוש מגיעים למירון רבבות ובשנים מסוימות כמה מאות אלפי יהודים מאמינים , ברובם חרדים שמגיעים מירושלים, בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית וריכוזים קטנים בערים חילוניות, למשל בחיפה. הצפיפות היא גדולה והיא הופכת נוראה כאשר ההמונים נמצאים בתנועה אנכית משתוללים בקפיצות שמחה על טריבונות רופפות שנוטות להתפרק, וזה טרם קרה, או שהמוני חוגגים נעים בנתיבים צרים ומחליקים כפיסות דומינו, לתוך מבוי סתום נמחצים, נחנקים ומתים בייסורים. וזה בדיוק מה שקרה זו הפעם בהר מירון, בהילולת ל"ג בעומר באסון שבו נספו 45 יהודים ונפצעו מאות.

אפילו באשר להגדרת האירוע כאסון יש מחלוקת בין חילוניים לחרדים: חרדים טוענים שהכל "מידיי שמים", שמה שקרה צריך היה לקרות, כי זהו רצון האל. בעת שיחות הם מזכירים לציונים הבורים ש-ל"ג בעומר נחוג כיום שמחה כשחוגגים את תום המגפה שבה מתו תלמידיו של רבי עקיבא לפני יותר מ-2000 שנים, ומצפים באמונה שלמה שזכותו של רבי שמעון בר יוחאי תגן עליהם.

אני טוען כי מדובר בנס; למזלו "הטוב" של עם ישראל, לא נספו אלפים שיכלו להיהרג במערכת שלמה של מלכודות מוות שנפרסו במחדלים שונים על גבי צלע ההר. לשיטת החרדים, יש להאמין ש"בעזרת השם", כל מפגש אמוני בהר מירון יעבור בשלום, כשבפועל, מדובר בשיא של רשלנות וחוסר שליטה.

השכל הישר וההיגיון הבריא אומרים שיש אחראים בדרג שטח – שוטרים ואנשי מד"א והמהנדס שחתם על אישורי בניה ללא בדיקה, אך אסור לעצור את הבירור בדרג ה-ש.ג. בראייתי, כאיש שאינו סומך על הנס, האירוע חייב להיחקר עד לדרג העליון, בין שהשלטון יתחלף בתוך ימים, ובמיוחד אם לא יתחלף. ברור כי הנטייה של ההנהגה הפוליטית היא לחסום חקירה בדרג שמעל המשטרה והמועצה המקומית, אולי גם מד"א בגלל הפעלה לא נכונה של הליקופטרים… כדי לחסום התחמקות זו, יש להפעיל את דעת הקהל.

2008: "כשל מערכתי"

הכתובת "הייתה על הקיר" בדוח מבקר המדינה מדצמבר 2008, ובדוח משלים קבע מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי מדובר בליקויים שנמשכים כבר שנים רבות, ואף גוף לא תיקן אותם. "ליקויים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט, ששירותי הכבאות מתריעים עליהם מזה שנים ומהווים סכנה לציבור, לא תוקנו על ידי ההקדשות המנהלים את המבנה". המבקר קבע כי "יש צורך מידי בשינוי המצב הקיים, בהפסקת ההזנחה והפגיעה בקדושת המקום, במניעת הפגיעה במבנים ההיסטוריים ובהבטחת ביטחונם וחייהם של מאות אלפי המבקרים במקום". המבקר סיכם: "בטיפול במתחם קיים כשל מערכתי".

במרץ 2009, בעקבות דו"ח המבקר, הטילה הממשלה על מנהל רשות החברות הממשלתיות, לבחון את המלצתו של צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, להקים עמותה ממשלתית או חברה ממשלתית, שתהיה אחראית לטיפול הכולל בקבר הרשב"י ובשטחים מסביבו.

וכך זה ממשיך…

ב-2011 פרסם המבקר דו"ח מעקב שממנו עלה כי ההחלטה לא יושמה. על ההערה בדבר רמת התחזוקה של מבנה הרשב"י, שהייתה נמוכה ולא הלמה את קדושת המקום, מצא המבקר כי המצב שתואר לא בא על פתרונו, למעט שיפור מסוים ברמת התחזוקה. בנוסף, כתב המבקר בדו"ח שפורסם ב-2011, כי ההיערכות לל"ג בעומר אמנם שופרה, אך עם זאת, הרשויות המוסמכות ובראשן ועדת החמישה (הוועדה לניהול קבר הרשב"י שבה נציגים מחמישה משרדי ממשלה), לא הטילו על גורם כלשהו את האחריות לארגון אירועי ל"ג בעומר ולא יוחדה תשומת לב מספקת לאירועים רבים אחרים המתקיימים במהלך השנה.

באותו דו"ח כתב המבקר, כי על הממשלה לגבש מדיניות בדבר מידת מחויבותה לסייע למועצה האזורית מרום גליל, שמתחם הקבר נמצא בתחומה, לטפל באתר, ולחילופין, לאכוף על המועצה, באמצעות משרד הפנים, למלא את תפקידה.

בדצמבר 2013 חתם שר האוצר דאז, יאיר לפיד, על צו המפקיע את ניהול אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון מידיים פרטיות, ומעביר אותו לניהול המדינה. ב-2016 הועברה האחריות למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים שבמשרד הדתות.

"עברנו המון פרפורי לב בהדלקות האלה"

הנושא עלה פעם נוספת בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, באפריל 2018. בדיון, שאליו הגיעו רק שלושה חברי כנסת, התייחס ישראל דרעי – הממונה על המקומות הקדושים בצפון במרכז הארצי למקומות הקדושים – לסכנות באירועי ל"ג בעומר במירון. "יש פה הדלקה מאוד מאוד גדולה בסוף האירוע, ביום חמישי בשבע בערב השטח הזה הוא קטן, מאוד מסוכן, אז אנחנו נותנים שטחים מסביב שהקהל יעמוד ויראה את ההדלקה", סיפר. "אז ממילא הם כבר לא רואים צורך להצטופף, כי עברנו המון פרפורי לב בהדלקות האלה".

לסיכום ביניים נאמר, כי אין גורם ממלכתי שקיבל דיווח על הסכנות ועל החובה לפעול בדחיפות, שרואה עצמו מחויב לטפל בסיכון לקטסטרופה ברמה לאומית. בולט לעין שהנושא לא נחקר עקב התנגדות פוליטיקאים חרדים לשנות את סדרי השליטה המפוררת באירועים דתיים.

2017: "לא צריך לחכות שיקרה משהו"

נושא הבטיחות עלה בישיבה נוספת בכנסת ב-2017. אז ח"כ דודי אמסלם, שעמד בראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חזה את העתיד: "הרי אם אספר לכם, חס ושלום, באופן תיאורטי, שאם לא יהיה רישיון לאירוע… תהיה שם איזו בעיה קשה מאוד ברמת הבטיחות והסכנה של האנשים. ואני לא מדבר על מאות ואלפים, אפילו בן אדם אחד, שניים, אני מניח שתסגרו את האירוע ותגידו – רבותיי, אם לא יהיה א', ב', ג', אין אירוע. כשהיה בזמנו פסטיבל ערד והיה שם את מה שהיה, הוקמה ועדת חקירה, לא יודע אם ממלכתית או לא, אבל בדקה את המשטרה, וכתוצאה מזה גם שונו הנהלים. לא צריך לחכות שיקרה משהו".

"איפה שמתכנסים 300 אלף איש צריך להיות מישהו", הוסיף אמסלם. "המבקר בוודאי לא דואג לאירוע, הוא בא להתפלל, אבל מישהו ממדינת ישראל צריך להגדיר את זה כאירוע. מטעם מדינת ישראל צריך להיות אחראי, ואז הדיון הזה לא קורה כמו שהוא קורה. אז יש שירותים, ויש זה, ויש זה, ויש חניונים, ויש הכל. וה'פרטץ" הזה קורה בגלל שאין מישהו שמבקש רישיון לאירוע, אז אין אחראי כל כך מדויק, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה".

2018: "סכנת הימחצות ממשית"

נתקדם בדיווח ל- 2018: הכתב החרדי אריה ארליך צייץ ב- 2018 בעיתון "משפחה" על המחדל במירון: "סכנת הימחצות ממשית". הוא התריע מפני הסכנה, בדיוק באותו מיקום שבו אירע המחדל במירון בליל ל"ג בעומר. ארליך כתב אז: "שביל היציאה הצר שמוביל מטקס ההדלקה של חסידות תולדות אהרון, יוצר צוואר בקבוק אנושי ודחיפות איומות, ברמה של סכנת הימחצות ממשית, זו היציאה היחידה! אסור לערוך הדלקה במקום לפני יצירת יציאה רחבה".

דברים כדורבנות! וכיום הוא שב ואומר "אין ספק שהכתובת הייתה על הקיר". מדובר היה בשביל יציאה שאינו יכול להכיל 40 אלף איש של חסידים לוחמנים מ-"תולדות אהרון", בתוספת סקרנים וילדים רכים שנלוו לאביהם. בראיה אמונית, זכו הניסים להתעלות בדרכם לעולמות עליונים.

"עגנון כבר דיבר על זה…"

באשר לפתרונות אין צורך בהמצאת הגלגל. יש ליישם המלצות ועדת חקירה שתקום, ללא סייגים והתחמקויות. צריך לבצע את שמתחייב כבר למעלה ממאה שנים, מאז תיאר הסופר עגנון קריסת מבנה ואי סדרים בעת ההילולה שהשתתף בה במירון. ראוי להמשיך בהשלמת דברים שהחלו לבצע בעקבות דוח מבקר המדינה מ- 2008, דוח מעקב מ- 2011 ופעילות ועדות שמונו ונתקעו, בגלל ניהול כושל והיעדר פיקוח דרג עליון במדינה.

יש לחוקק חוק שיפקיע את הקרקע מהקדשים, יקים מנהלת ויאפשר שליטה בהר מירון. אז תתאפשר מסירת זיכיונות לביצוע כל טקס דתי לגורמים שמסוגלים לבצע, תוך עמידה בדרישות.

המנהלת תפעל לסילוק מבנים בלתי חוקיים וניקוי ההר, תקים מבנים נחוצים ותכשיר קרקע לפעילות תחת כיפת השמיים. תבנה תשתיות, דרכים, נתיבי מילוט; תגבש ותתרגל נוהלי בטחון, בטיחות, היסעים, ותסכם נוהלים לסוגיהם, כולל נוהלי חירום למתן סיוע רפואי.
חובה לדאוג לשילוט מאיר עיניים שיקל על התמצאות בני אדם נרגשים במצבי חירום.
המנהלת תנחה יזמים שיטפלו באירוח עולי הרגל לטקסים בהר מירון, תקיים פיקוח על, ותחייב מינוי מומחים מקצועיים ואישור תוכניות ותרגול במידת הצורך.

אז, בסייעתה דשמיא, תבוא גם עזרה ממרומים לצאן מרעיתו של האל ובא לציון גואל.