"תוצר מיוחד של החיים בישראל" | זידאן זידאן מהכנאפה בשוק בחיפה

כנפה תלפיות (צילום: עומר מוזר)

זידאן זידאן מגיש באנגלית, ערבית ועברית, הכל הולך בכנאפה תלפיות

בשנים האחרונות הכנאפה כובש את המדינה, מקומות נפתחים בזה אחר זה והטרנד לא פסח גם על חיפה. בלב השוק, עומדת הבסטה של זידאן זידאן, בחור בן 31 שמחזיק את המקום לבדו. כמעט אי אפשר לתפוס דקה פנויה איתו מרוב אנשים, לכולם הוא עונה בחיוך, מסביר בסבלנות איך מחממים את הכנאפה בבית כדי שלא תישרף, מדבר בנעימות – אנגלית, ערבית, עברית. הכל הולך.

ספר קצת עליך ועל העסק
גדל בעוספיה כבן יחיד במשפחתו. להורים שלו יש מפעל לגבינות בן 40 שנה שנקרא "פסגת הכרמל" שמייצר גבינות, לבאנה, יוגורטים. "אחד המוצרים שלהם הוא הגבינת כנאפה שאנחנו משתמשים בה כרגע. מה שמייחד אותה, שהיא גבינה שמאד דומה בתכונות שלה למוצרלה, אבל עם טעמים הרבה יותר עמוקים, גם היא לא זקוקה לחימום גבוה כדי שתגיע למרקם הנכון, זה מה שהופך אותה למושלמת לקינוח הזה. מוזמנים לבוא לטעום ותבינו את ההבדל, מושלמת גם לטייק אווי ומשלוחים." מקצוען בכנאפה, וביחסי ציבור.

הוא מגיש 2 סוגים של כנאפה – רגיל וטבעוני עם סוגים שונים של גלידות של שמנת ופיסטוק, בקלוואה שמכילה הרבה פחות סוכר מבקלוואה רגילה והכול עשוי בצורה ביתית וטעימה. "הרצון שלנו להוציא מנה מנצחת".

לגדול בעוספיה

איך זה לגדול בעוספיה?
"זה לגדול בכפר שהוא רגיל, כפר במלוא מובן המלא – גם בתשתיות, גם בראייה המרחבית וגם בשירותים שאתה מקבל. בתור נער, יש לזה משמעויות מאד יפות. זה אומר לך שיש לך את החברים, את המשפחה, את החום, ואת הקרבה של קהילתיות, שלאט לאט הולכת ונעלמת מהחיים שלנו. האם זה עדיין אותו כפר כמו שאני מגדל את הילדים שלי?" הוא שואל את עצמו ועונה: "לא, הרבה דברים השתנו, תחומי העניין של הילדים השתנו, המשחקים נהיו יותר זמינים, הרשת, זה שינה את צורת החיים של הכפר." 

כתבות נוספות בחי פֹּה - חדשות חיפה:

דרוזי במדינת יהודית

איך ההרגשה לחיות כדרוזי, כבן מיעוטים, במדינה יהודית?
"אף פעם לא הייתי מחוץ למדינה יהודית." כשהוא מדבר על יחסי דרוזים – יהודים, הוא שם את הצחוק בצד ומדבר ברצינות. "תקשיב, אנחנו גדלים על ערכים של לתת למדינה. זה לעמוד בתור ילד בגן בדקה דומייה לזכר חללי צה"ל, זה להדביק דגלי ישראל. ככה מחנכים אותנו, זה לא זר לנו, אנחנו גדלים לתוך המציאות הזאת. אחוז הגיוס לקרבי הוא גבוה, אפילו אני, בתור בן יחיד למשפחה דרוזית, התגייסתי לקרבי. אתה חוגג עצמאות, עושה על האש, מבלה, רוב הדיבור שלנו הוא בשפה העברית, זה סוג של מנהגים שגורמים לך להרגיש לפעמים שאתה טיפה מאבד את הזהות." ואכן, קשה להכניס את האישיות של זידאן לתוך מילים – הוא מדבר עברית מצוחצחת, מבין את הניואנסים והרגישויות של לחיות בישראל וגם צוחק על זה, הוא תוצר מיוחד של החיים בישראל. 

להרגיש שונה

הוא מוסיף ואומר, "אין לנו בעיה עם המדינה היהודית. אם אני מרגיש גזענות? בכל פעם שעולה עניין חוק הלאום, אז אני מרגיש. בן אדם, שעד לפני שנייה נתן 40 ימי מילואים בשנה, משרת ביחידה קרבית שיש לה תפקיד במלחמה הבאה ואז זה. כן, זה יכול לגרום לך להרגיש שונה, לא מקובל"

וברמה היום יומית? 
הוא חושב קצת ואז אומר שחיפה היא כור היתוך מאד יפה. "בעם אין גזענות, השיח בין היהודי לערבי, לדרוזי, לנוצרי, למוסלמי, הוא שיח מכבד. אתה לא תחווה פה גזענות. אבל לפעמים אתה שומע משפט כמו – 'אתה לא נראה ערבי'. איך אני אמור להיראות? איך אני אמור לדבר?" הוא שואל. ומה זה בכלל אומר? ערבי זה תרבות, זה מוזיקה טובה, שפה מצוינת, זה הכל."

להמציא את עצמך מחדש

בנושא אחר לגמרי, איך עברה עלייך תקופת הקורונה? התחושה הייתה מאד קשה, תחושה של חוסר ודאות, אני בעל עסק צעיר, שיודע שרשויות החוק לא מיד יתנו לך פיצוי, כי אין לי מספיק ותק. אתה נלחם בשביל עצמך, המלחמה היא מאד עיקשת, צריך להמציא את עצמך מחדש, להגיע ללקוחות דרך משלוחים ולייצר לעצמך הכנסה מינימלית כדי לא לסגור את העסק. מצב לא טוב, אתה מרגיש שאתה לבד במערכה הזאת, אני עושה את כל הדברים שמוטלים עלי בתור אזרח ובתור בן אדם עצמאי, אבל אף גוף לא ישלם בשבילך את המיסים, אתה מבין שכשאתה צריך את העזרה הזאת, היא לא מגיעה. 

דיור מוגן – רחב
כנפה תלפיות (צילום: עומר מוזר)
כנפה תלפיות (צילום: עומר מוזר)

להחזיק את הראש מעל המים

בסגר הראשון היינו סגורים לגמרי. בתקופת החגים, שהייתה אמורה להיות הכי טובה שלנו, לא היתה לנו את העונה של התיירים, לקחו לנו את זה. לטובת עיריית חיפה יאמר, שבדברים שצריך היה להקל בהם, הקלו. הממשלה, היא האכזבה הגדולה, אני אמור לקבל איזשהו מענק, אבל עוד לא קיבלתי. פיטרתי את כל העובדים שלי, נתתי מעצמי את האקסטרה כדי לעבור את החודש ולהחזיק את הראש מעל המים. זו המציאות.

מחפשים את הפשטות

מה אתה אומר על שוק תלפיות המתחדש?
"אני חיפשתי את האווירה של השוק, את המדרכה הפשוטה, את הכיסא הנמוך, את המוזיקה הכיפית, לא את הקירות ואת הזכוכיות. יש פה את השכנים הטובים שלי – חאלד מהבסטה ממול, יחיא מהדגים, איזי מהכשר, יש אופי לאנשים שפותחים בסטה בשוק, הם הופכים את המקום למה שהוא. גם האוכלוסיה שבאה לפה – פחות מחפשים לשבת באיזה קניון והם מחפשים את הפשטות הזאת."       באמצע הראיון הוא עוד מספיק עוד אלף ואחד דברים ביחד – להביא עוד צלחות מהאוטו, לצעוק לאיזה שכן ממול, לגלגל סיגריה. "חלק מהעסקים שנמצאים באזור פה, הם טיפה שונים ממני מסיבה אחת, העסק שלי נגיש – הוא יכול לפנות לכל האוכלוסיה המגוונת שבאה לפה, גם להוא שגר בכרמל, שאוהב לבלות ולהוציא כסף וגם לאדם הפשוט. זה הסוד שגורם למקום להשתלב יופי בשוק."

כנפה תלפיות (צילום: עומר מוזר)
כנפה תלפיות (צילום: עומר מוזר)

עידן של התחדשות

זידאן, כיף גדול לשבת איתך. מילה לסיום?
"אנחנו כבר בעידן של התחדשות, מקווה שנמשיך להתחדש – גם בשוק, גם באנשים, גם בגישה לחיים. מגיע לנו סביבה יותר טובה לחיות בה."

דיור מוגן – רחב
3 תגובות
  1. גוגו אמר/ה

    כולה היה לו עובד אחד במקסימום.בקושי שנה וגם זה בשכירות.פשוט חוסר מזל לזה שפתח כנאפה ולהוא מעליו שפתח שניצליה בעשרים שקל בבגט.ולהיא עם סנדוויץ טונה פראסה עם כלום השקעה.איזה פיצוי הם רוצים.שיוציאו את עצמם לחל"ת.

  2. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    איש טוב.

  3. אגם אמר/ה

    זה בן אדם שכיף לדבר איתו.. חייב לראות מי הבחור

לא ניתן להגיב