הילדים שלכם חזרו לספסל הלימודים • מדריך קצר להורה הנבוך

לימודים (צילום: משרד החינוך)

קפסולות מסכות ואלכוג’ל

שלום להורי הילדים בגיל המתוק ביותר, א-ד. כבר לא פעוטות, עדיין לא בגיל ההתבגרות, שנים של מתיקות אין-קץ. הבוקר הילדים שלכם חזרו לחבוש את ספסל הלימודים (איזה ביטוי נפלא!) בקפסולות של 20 תלמידים, מסכות ואלכוג’ל. ברכות.

מורים ולמורות

שלום גם לכל המורים והמורות, שאין לתאר את המאמץ העצום שהם נדרשים לעשות כדי להמשיך לחנך וללמד את ילדי ישראל.
אתמול קראתי פוסט באיזו קבוצה, בו הורה העלה תמונה של התכתבות שלו עם המורה. הוא מודיע לה שהבת שלו לא תגיע לכיתה, משום שההורים שלה מתנגדים לעטיית מסיכה. היא תלמד בבית. הוא גם החליט שמדובר ב “מרד.”

חוזרים ללימודים ושומרים על ההנחיות (צילום: ראובן כהן, עיריית חיפה)
חוזרים ללימודים ושומרים על ההנחיות (צילום: ראובן כהן, עיריית חיפה)

הורים יקרים, ברשותכם…

זה הזמן, עבורנו ההורים, לשפר עמדות. לפתח תקשורת קרובה ומוצלחת יותר עם המורים. לברר, באופן מכבד, אם נשמרות ההנחיות ונשמר הריחוק החברתי היחסי. לבדוק מה מצב הצאצא/ית ולעבוד יחד.

זה הזמן להזכיר לילדים את חשיבות עטיית המסכה ושמירת הריחוק, לצד לימודים ומשחק. זה אפשרי. זה דורש קצת שינוי בחשיבה ובהרגלים. עדיף מאשר להינמק מול המחשב.

זה הזמן לכולנו, לגלות סבלנות ואורך-רוח. לכוווווולם קשה. לא רק לילד הפרטי שלנו. וגם, פחות כיף לנו. אבל אנחנו רוצים לחזור לחיים שלנו לאט ובזהירות, בלי לעורר וירוס מרבצו, וזה המצב.

כוחם של הילדים

הדבר, אולי החשוב ביותר, שאני יכולה להמליץ לכם, הורים יקרים: שדרו לילדים שלכם שאתם מאמינים בכוחם. תנו להם להבין שאתם מאמינים בחוסן שלהם, בעוצמתם הפנימית וביכולתם לשמור על ההנחיות ולשמור על עצמם.

קבלו את הילדים בזרועות פתוחות כשהם חוזרים מביה”ס (אם זה בטלפון, אז מטאפורית) והביעו התעניינות (אמתית): שאלו אותם איך היה להם, מה היה להם כיף, מה היה יותר קשה, איך פעלו ואיך הרגישו, וחזקו אותם, שוב, על כוחם. המשיכו לעקוב, להתעניין ולהקשיב להם, תוך אמונה כנה ביכולתם.

חזרה ללימודים (צילום: ראובן כהן)
חזרה ללימודים (צילום: ראובן כהן)

נס “המרד” המגוחך

ולאותו הורה שהיה לו חשוב להניף את נס “המרד” המגוחך: הנח לנו, פתית-שלג ייחודי שכמותך. אתה רוצה לנהל מלחמה אידאולוגית על חשבון הבת שלך, הלמידה שלה והחיים החברתיים שלה? אין בעיה. רק קח בחשבון, שיש מצב שיבוא יום, שפתאום תרגיש את “כאפת” המציאות מכה בך, מכיוונה ממש, כי האמת היא, שאין הורה מאוס ונקלה יותר מזה ששם את צרכיו שלו לפני אלו של ילדו, התלוי בו לחלוטין.

מעניין כקליפת השום

הייתי ממליצה להורה שכזה, ללכת ולעבד את ענייניו הבלתי פתורים בדרכים המקובלות, בקליניקת הטיפולים. “המרד” הזה צריך לעניין את כולנו כקליפת השום של שלג דאשתקד. כולנו רק רוצים לחזור לחיים בהגבלות ובהקפדה על ההנחיות המתאימות. אין דרך אחרת.

בהצלחה ובריאות לכולם.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

2 תגובות
  1. אייל אמר/ה

    הילדים חזרו לבתי הספר עם מאות נדבקים ביום ובלי בדיקות מחייבות ואכיפת כללי התו הסגול?
    נתראה בסגר של חנוכה.

  2. יפעת אמר/ה

    נקווה מאד שלא. הרבה תלוי באיך שנתנהל.
    אגב, הבנתי שמשרד החינוך יבקש בדיקות קבועות ממורים לשלילת קורונה.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.