משרד מבקר המדינה פרסם אמש (שני 25/10/20) דו"ח מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, במטרה לתת כלים אופרטיביים למקבלי ההחלטות ולטייב את עבודת הממשלה בעת הזו. ממצאי הביניים ישולבו בדו"ח כולל ומקיף הנוגע להתמודדות ממשלת ישראל עם משבר הקורונה הצפוי להתפרסם במהלך שנת 2021.
בין הנושאים המתפרסמים בדו"ח שהוגש על ידי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן ליו"ר הכנסת:
- הפעלת יכולות טכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי לסיוע למשרד בריאות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות במאבק בקורונה.
- תשתיות מחשוב ללמידה מרחוק ומרחבי למידה חלופיים בתקופת משבר הקורונה.
- היבטים בפעילות רשות המיסים בתקופת הקורונה.
- מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה.
- חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה בנגיף הקורונה.
- הטיפול באזרחים הוותיקים השוהים במוסדות החוץ-ביתיים בתקופת משבר הקורונה.
- רפואה בקהילה בעת התפרצות מגפת הקורונה.
- טיפול הממשלה במובטלים ובדורשי עבודה במשבר הקורונה – ממצאי ביניים, פורסמו ב-10 בספטמבר, 2020.
מתניהו אנגלמן – מבקר המדינה • על דו"ח התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה
ליקויים במתן מענקים שעליהם החליטה הממשלה
קושי במתן מענה מהיר ויעיל
הביקורת בנושא היבטים בפעילות רשות המיסים בתקופת משבר הקורונה העלתה כי על אף ההיערכות המוקדמת והמהירה של רשות המיסים לתפקוד שוטף בתקופת משבר הקורונה, שירות הלקוחות של הרשות התקשה לתת מענה יעיל ומהיר לפונים אליו. כמו כן עלו ליקויים באופן מתן המענקים שעליהם החליטה הממשלה. מומלץ כי רשות המיסים תפעל לתיקון הליקויים, כדי לשפר את היערכותה לעבודה בצל משבר הקורונה, וכי לקראת המשך ההתמודדות עם המגפה תבחן באופן עיתי את הפגיעה המשקית בענפים ובעסקים מסוימים ובהתאם תסייע בגיבוש הקלות לענפים ועסקים אלו.
רבים נשלחים לבידוד ללא צורך
לא עמד במשימה במלואה
בביקורת בנושא הפעלת יכולות טכנולוגיות של שב"כ לסיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות במאבק בקורונה, עלה שהכלים שהפעיל השירות לא אפשרו לו לעמוד במשימה שהוטלה עליו במלואה, ותוצרי פעילותו שיקפו פוטנציאל כניסה של אנשים רבים מאוד לבידוד, בהם רבים שלא היו במגע קרוב עם חולה.
בהתחשב במכלול ממצאי הביקורת, מומלץ שממצאי שב"כ ישולבו באופן יזום בחקירה אפידמיולוגית יסודית ומעמיקה, על ידי תשאול של החולה. נוסף על כך, יש מקום שמשרד הבריאות ומשרד המודיעין, בסיוע המל"ל, יפעלו להטמעה אפקטיבית של אמצעים דיגיטליים חלופיים לאיכון שב"כ.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, החליטה להטיל חיסיון על חלקים מדו"ח מבקר המדינה בנושא זה, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].
להשלים בדחיפות מיפוי של אמצעי קצה וקיום חיבור אינטרנט בבתי התלמידים והמורים
לבחון שימוש במרחבים פתוחים מחוץ לביה"ס
מממצאי הביניים בנושא תשתיות המחשוב ללמידה מרחוק ומרחבי למידה חלופיים בתקופת משבר הקורונה: מבקר המדינה ממליץ כי משרד החינוך ישלים בדחיפות מיפוי של אמצעי קצה וקיום חיבור למרשתת (אינטרנט) בבתי התלמידים והמורים, ויפעל לאספקה דחופה של אמצעי קצה לתלמידים ולמורים שאין ברשותם אמצעים אלה, בין היתר, על ידי הסדרת מעורבות המגזר השלישי בחלוקת מחשבים לתלמידים נזקקים. עוד מומלץ לבחון את הגברת השימוש במרחבים סביבתיים פתוחים מחוץ לבתי הספר למטרת למידה ומפגשים בעת הזו.
36% מכלל הנפטרים מקורונה עד אוקטובר 2020 – דיירי בתי אבות
להגדיל את מספר הבדיקות בסופי השבוע
הביקורת בנושא הטיפול באזרחים הוותיקים השוהים במוסדות החוץ-ביתיים בתקופת משבר הקורונה, העלתה כי באפריל 2020 התגוררו 71,100 אזרחים ותיקים במוסדות חוץ-ביתיים, וכי שיעורם של דיירי המוסדות האלה מכלל הנפטרים מקורונה עד אוקטובר 2020 היה 36%.
משרד המבקר ממליץ שמשרד הבריאות יבחן בראייה כוללת, את הדרכים השונות לבידוד הדיירים במוסדות, כפתרון לבלימת קצב ההדבקה בהם. עוד המליץ, כי המשרד יבחן את האפשרות להגדיל את מספר הבדיקות הנלקחות מהדיירים ומהעובדים במוסדות אלה בימי סוף השבוע, שכן, לפי נתונים מאוגוסט 2020, בימים אלה מספר הבדיקות שבוצעו באוכלוסייה הכללית היה קטן ביותר מ-50% מבשאר הימים.
כמו כן המליץ, כי משרד הבריאות יבחן אם ניתן לנצל טוב יותר את האפשרות לאשפז אזרחים ותיקים חולי קורונה במחלקות הקורונה בבתי החולים הגריאטריים.
עד חודש אוגוסט בוצעו בישראל כ-2 מיליון בדיקות קורונה
לנתח הגורמים לתוצאות בדיקות שגויות
בנושא מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה, הועלה כי במדינת ישראל 40 מעבדות לבדיקות קורונה; ממוצע מספר הבדיקות מאמצע יולי עד אמצע אוגוסט 2020, היה כ-25,000 בדיקות ביום. עד יום 9/8/20 בוצעו בישראל כ-2 מיליון בדיקות קורונה.
נוכח הממצאים בפרק זה המליץ המבקר, כי משרד הבריאות יבחן דרכים שבכוחן לייעל ולקצר את תהליכי הבדיקות וישלים את הנתונים על זמני הליכי הדיגום והבדיקה במלואם, ינחה לבצע בדיקות איכות בשלב הדגימה, ינתח את הגורמים לתוצאות השגויות של הבדיקות ויפעל לצמצומן של תוצאות אלה.
כמו כן, על משרד הבריאות לשקול להנחות כי לצוותי טיפול ורפואה הבאים במגע עם חולי קורונה או עם אוכלוסיות בסיכון יבוצעו בדיקות עיתיות לזיהוי הנגיף. ראוי כי משרד הבריאות יבדוק חלופות לשימוש באריזות הקלקר המשמשות לשינוע הבדיקות אשר מזהמות את הסביבה.
ירידה של 50% בביקורים הפיזיים במרפאות
הימנעות חולים מהגעה למרפאה סיכנה את חייהם
בביקורת בנושא רפואה בקהילה בעת התפרצות נגיף הקורונה הועלה כי קיימת ירידה של 50% בביקורים הפיזיים במרפאות במרץ-אפריל 2020, לעומת ינואר-פברואר אותה שנה. מצבם הרפואי של חלק מהחולים היה חמור, ובהימנעותם מלפנות למרפאות בקהילה ולבתי החולים הם סיכנו את חייהם.
עוד נמצא, כי הוזמנו 3.4 מיליון מנות חיסון נגד שפעת, וכי בתחילת ספטמבר 2020 עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן החיסונים. כדי להבטיח כי אוכלוסייה גדולה ככל האפשר תחוסן נגד שפעת וכי החיסונים יינתנו בזמן ובאופן בטוח, המבקר ממליץ לגבש תוכנית סדורה למתן החיסונים, כי משרד הבריאות, בשיתוף האיגודים המקצועיים בהסתדרות הרפואית בישראל, יקיים הליך הפקת לקחים מהניסיון שנצבר עד כה בנושא הרפואה מרחוק, ויפעל לשימור היכולות שהתפתחו בעת מגפת הקורונה, לצורך פיתוח ויישום של כללים הרלוונטיים לעת שגרה לקראת התפרצות של גלים נוספים, אם יקרו.
מערכת החקירות האפידמיולוגיות נמצאה לא יעילה
ארבעה ימים לאחר האבחון
הביקורת בנושא חקירות אפידמיולוגיות לצורך קטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה העלתה כי בתקופת הביקורת (מאי-אוגוסט 2020) למשרד הבריאות לא הייתה מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. במדגם אקראי של 76 חקירות שנערכו ביוני וביולי 2020 במחוז ירושלים, נמצא כי כ-64% מהן החלו ארבעה ימים ויותר לאחר האבחון, אף שפרק הזמן היעיל לקיומן הוא 24 -48 שעות ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה ועד לסיום החקירה.
עוד נמצא, כי החקירות תועדו בטפסים ידניים המוזנים בשלב מאוחר יותר למערכת לניהול החקירות, וכי חלק מהנתונים הוזנו בשיטה של מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" שבו מוזנים נתונים נבחרים מתוך רשימה. כמו כן, גם לאחר הגדלת מספר החוקרים האפידמיולוגיים, בספטמבר 2020 עדיין היה שיעורם בישראל קטן משיעורם במדינות אחרות.
ביקורת בונה המכוונת אל אתגרי העתיד
דו"ח זה משקף את חזון מבקר המדינה ואת יעדיו, ובכללם ביצוע ביקורת בונה, רלוונטית, אובייקטיבית ומכבדת, אשר מכַוונת אל אתגרי העתיד, מטייבת את פעילות הגופים המבוקרים, מקדמת את מילוי ייעודם ומגבירה את התועלת שהציבור יכול להפיק מפעילותם: הביקורת מתמקדת בנושאים חברתיים, ובהם השירות לאזרח, ובסיכונים המהותיים המשפיעים על פעילות הגופים המבוקרים, ופועלת להטמעת נורמות של תקינות בסדרי הממשל והמינהל הציבורי ושל טוהר המידות.
הביקורת שממצאיה מובאים בדו"ח זה בוצעה על ידי החטיבה לביקורת חברה ורווחה, החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות והחטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. תודתי נתונה לעובדי חטיבות אלה וכן לשאר עובדי המשרד שהיו מעורבים בכתיבת הדו"ח, על עבודה מקצועית, יסודית, יעילה ובלוח זמנים קצר, בפרט בימים של התפרצות נגיף הקורונה.
על הגופים המבוקרים לפעול במהירות וביעילות לתיקון הליקויים שטרם תוקנו כדי לטייב את המשך התמודדותם עם משבר הקורונה.