דפוסי השינה של מתבגרים נפגעים כתוצאה משימוש במדיה הדיגיטלית

דפוסי השינה של מתבגרים צעירים נפגעים כתוצאה משימוש במדיה הדיגיטלית.
*הם ישנוניים, מתקשים לקום בבוקר ועייפים במהלך הצהריים כבר בגילאים 10-12, "אין ספק שהרגלי צריכת המדיה של מתבגרים צעירים משבשים את דפוסי השינה שלהם", אמרה ד"ר עופרה פלינט-ברטלר מאוניברסיטת חיפה שערכה את המחקר*

מתקשים לקום בבוקר

הם ישנוניים, מתקשים לקום בבוקר ועייפים במהלך הצהריים כבר בגילאים 10-12, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובחן את הקשר בין הרגלי השינה והרגלי צריכת המדיה של מתבגרים צעירים. "אין ספק שהרגלי צריכת המדיה של מתבגרים צעירים משבשים את דפוסי השינה שלהם. הם הולכים לישון מאוחר מידי כי הם נשארים ערים לראות טלוויזיה, לא ישנים מספיק זמן ומתעייפים במהרה, מה שפוגע בתפקודם היומיומי", אמרה ד"ר עופרה פלינט-ברטלר שערכה את המחקר. הבשורות הטובות: המחקר מצא בפעם הראשונה, כי סדנה שמועברת להורים יכולה לשפר משמעותית את המצב.
חוסר שינה בקרב מתבגרים עלול לגרום לפגיעה בתפקוד המערכת המטבולית, היכולת לבצע מטלות, יכולת הזיכרון, הישגים בלימודים ועוד. כמו כן, חוסר שינה אצל מתבגרים נמצא קשור לעליה בסיכון לתאונות ופציעות, בעיות בהתנהגות, פגיעה באיכות החיים במצב הרוח וברווחה. אולם לדבריה של ד"ר פלינטה-ברטלר, הנושא לא מקבל מספיק תשומת לב. "נושאים כמו תזונה נכונה, פעילות גופנית – שהם חשובים מאוד – זוכים לתשומת לב רבה, הן בקרב ההורים והן בקרב גורמי הרפואה בקהילה, אולם נראה שחשיבותם של דפוסי השינה נשכחים לעיתים", אמרה.

במחקר הנוכחי שמבוסס על עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ' תמר שוחט ופרופ' אורנה צ'ישינסקי בחנה החוקרת את דפוסי השינה, הרגלי צריכת המדיה דיגיטלית ואיכות חיים אצל ילדים בגילאים 10-12. המחקר התבסס על שאלוני דיווח עצמי, כמו גם על בדיקות אובייקטיביות של הרגלי השינה באמצעות אקטיגרף (מכשיר הבודק את השינה באופן אובייקיבי).
מהממצאים עולה כי זמן השינה הממוצע עומד על 8.41 שעות, שנמצא בטווח זמן השינה המומלץ לגילאים אלה, העומד על 8-9 שעות ללילה. עם זאת, כבר בשכבת גיל צעירה זו נמצא כי 30% מהילדים ישנים פחות ממשך זמן מומלץ זה. תמונת מצב מעודדת פחות נמצאה מבחינת שעת השינה. השעה הממוצעת עומדת על 22.23, כשבמחקר נמצא כי ילדים שהלכו לישון אחרי השעה 23:00 דיווחו על מצב רוח נמוך יותר בהשוואה לאלה שהלכו לישון לפני שעה זו. לדבריה של ד"ר פלינט-ברטלר, השעה בה צריכים ילדים בגיל זה ללכת לישון היא בין 20:00-21:00, "אבל יש את התוכנית שהם 'חייבים' לראות, או שהם באמצע שיחה בפייסבוק, וכך שעת השינה מתאחרת", אמרה.
את התוצאות לכך ניתן לראות בהתנהגויות במשך היום: הילדים מתקשים לקום בבוקר ויש להם קושי להירדם בלילה, כשעל פי האקטיגרף, משך הזמן שלוקח להם להירדם עומד על למעלה מחצי שעה, במיוחד לאלו שיש להם מכשיר מדיה בחדר השינה. בנוסף, הם מדווחים על ישנוניות במשך היום ועל עייפות גדולה כבר במהלך הצהריים.
שינוי ספציפי שנבדק במחקר הוא דפוסי צריכת המדיה. כך התברר כי המתבגרים שלהם היה מחשב בחדר ישנו בממוצע שעה פחות מאלה שלא היה להם מחשב בחדר. באופן דומה, צעירים שלהם הייתה טלוויזיה בחדר ישנו בממוצע חצי שעה פחות מאלה שלא הייתה להם טלוויזיה. עוד נמצאו פערים גדולים בין הזמן שבו דיווחו הילדים שהם צופים בטלוויזיה או משתמשים במחשב במהלך היום, לבין הזמן שהוריהם חשבו שהם עושים זאת. "התברר שההורים לא תמיד מודעים לשעה בה הילדים מסיימים לצפות בטלוויזיה או במחשב. יש להעלות למודעותם של ההורים את היקפי החשיפה האמיתית למדיה האלקטרונית ולהדריך את ההורים והמתבגרים בנוגע להשפעות המזיקות של צריכת מדינה בלתי מבוקרת", אמרה ד"ר פלינט-ברטלר.

במחקר אף נמצא, בפעם הראשונה, עד כמה הדרכה של ההורים יכולה להיות יעילה. חלק מההורים עבר תוכנית התערבות קצרה, בה התמקדו המנחים בהסבר על חשיבות השינה ועל ההשפעה של צריכת מדיה על דפוסי ואיכות השינה. התברר כי לאחר ההתערבות, הילדים להורים אלה ישנו בממוצע כחצי שעה יותר בלילה ונרדמו במהירות רבה יותר. הם אף הורידו למעלה מחצי שעה במשך הצפייה בטלוויזיה ובמחשב במשך השבוע. "ממצאי המחקר הראו כי ההורים יכולים להיות סוכני שינוי מצוינים לשינוי דפוסי השינה. בתוכנית ההתערבות לא נכללו כלל הילדים, שהיו 'צריכים' לשמוע שוב שאסור להם להשתמש באופן מוגזם בטלוויזיה ובמחשב, וההתמקדות הייתה בהורים בלבד. בתוך תקופה קצרה מאוד, ובעבודה שהייתה בעיקרה העלאת המודעות בקרב ההורים, הוסיפו הילדים עוד חצי שעת שנה ללילה. ההורים צריכים להתערב כבר בגיל הצעיר של ההתבגרות המוקדמת, על מנת לעזור למתבגרים לשמור על הרגלי צפייה ושינה טובים גם במהלך התבגרותם" סיכמה ד"ר פלינט-ברטלר.