קבוצת אוניברסיטאות בהובלת אוניברסיטת חיפה זכתה במכרז הות"ת להקמת מרכז לאומי לחקר הים
*המרכז הלאומי לחקר הים יחקור נושאים כגון הפקת גז ונפט, התפלת מי ים, תשתיות ועוד. נשיא אונ' חיפה, הפרופ' אהרון בן- זאב, אמר: "הים הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל ופיתוחו יוביל לעצמאות כלכלית למדינת ישראל "*
הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) קיבלה את המלצת הוועדה המיוחדת של האקדמיה הלאומית למדעים והכריזה על הקבוצה בהובלת אוניברסיטת חיפה כזוכה במכרז להקמת המרכז הלאומי לחקר הים. בקבוצה, בראשות אוניברסיטת חיפה, שותפים שמונה מוסדות מחקר (מהם 6 אוניברסיטאות): אוניברסיטת חיפה, הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר- אילן, אוניברסיטת בן – גוריון, מכון וייצמן, המכון הגיאולוגי והמרכז לחקר ימים ואגמים. עלות הקמת המרכז מוערכת בלמעלה מ-60 מיליון ₪ בשלוש השנים הראשונות להפעלתו, והוא יתמקד בנושאים כגון הפקת גז, תשתיות בים, התפלת מי ים ועוד.
"אני גאה בבחירה שנעשתה על ידי הות"ת. כבר לפני שנים זיהינו את הפוטנציאל הטמון בים והשקענו בהקמת בית הספר למדעי הים. הים הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל ופיתוחו יוביל לעצמאות כלכלית למדינת ישראל", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' אהרון בן-זאב.
בראש המרכז יעמוד פרופ' צבי בן-אברהם, ראש בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה. בית הספר הוקם על ידי האוניברסיטה כבר לפני כחמש שנים, מתוך הבנה שהים יהיה זירת המחקר העיקרית של ישראל בשנים הקרובות. גילויי הגז והמשאבים השונים בים רק חיזקו את העובדה שיש צורך בהכשרת אנשי מחקר באקדמיה בישראל.
היוזמה להקמת מרכז לאומי לחקר הים התיכון נולדה לאחר דו"ח מיוחד שחובר על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בנושא "פיתוח פוטנציאל הגז והנפט והאזור הכלכלי של ישראל במזרח הים התיכון". הדו"ח העלה תמונת מצב מדאיגה על מצב האקדמיה בתחום חקר הים ולכן ות"ת מינו ועדה בראשות נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים הפרופ' רות ארנון, שתייעצה עם מומחים עולמיים בחקר מדעי הים על היבטיו השונים, שמעה את ההצעות השונות והמליצה לבסוף על הקבוצה בראשות אוניברסיטת חיפה.
"הים השוכן לחופה של ישראל הוא מקור למשאבים אדירים, תשתיות, כלכלה ועסקים בינלאומיים. המשאבים הטמונים בים יכולים לחזק באופן משמעותי את כלכלת ישראל ומשק האנרגיה שלה, לסייע בצמצום הפערים החברתיים ולהוביל את ישראל לחוסן מדיני בזכות יכולת טובה יותר להתמודד עם השינויים המתרחשים סביבנו", ציין פרופ' בן-זאב.
חשיבות חקר הים התיכון עלתה בישראל בצורה משמעותית כצורך מערכתי בתחילת 2009 כשהתגלו מספר מאגרי גז טבעי בים התיכון מול חופי חיפה וחדרה ובהם כמות גז טבעי אדירה, המוערכת בכמאות מיליארדי מטר מעוקב. אותם גילויים התניעו פעילות אינטנסיבית במטרה לאתר שדות גז נוספים ולחפש שדות נפט בים התיכון.
