תל שקמונה חושף סודותיו:
מבנה המגורים השמור ביותר מתקופת ממלכת ישראל נחשף שנית במהלך חפירות של אוניברסיטת חיפה בתל-שקמונה.
בנוסף לממצאים רבים מתקופת ההתנחלות וממלכת ישראל (לפני כ-3000 שנים) נחשפו באתר גם שרידים של עיר מן התקופה הפרסית (לפני כ-2400 שנים) ושל עיירה ביזנטית ("רק" לפני כ-1300 שנים). האתר מתוכנן להפוך לגן ארכיאולוגי פתוח לרווחת התושבים
מבנה מגורים מתקופת ממלכת ישראל
הישג ארכיאולוגי-בלשי יוצא דופן בעונת החפירות הראשונה של אוניברסיטת חיפה בתל-שקמונה: מבנה מגורים מתקופת ממלכת ישראל, שנחפר לראשונה לפני כ-40 שנים ובעקבות העזובה במקום נטמן מתחת לערימות של אדמה ופסולת, נחשף שנית. למרבה הפתעתם של החוקרים, המבנה נשאר ברמת שימור גבוהה והוא למעשה המבנה השמור ביותר מתקופת ממלכת ישראל שקיים כיום. "ראינו את המבנה בתמונות הישנות והצטערנו על כך שממצא ששמור בצורה נדירה כל כך נעלם בגלל ההזנחה. לא היינו בטוחים כלל שנצליח למצוא אותו שוב, אבל העובדה שמצאנו אותו ברמת שימור כל כך גבוהה היא כמעט בגדר נס", ציינו ד"ר שי בר וד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה שעומדים בראש החפירה.
שרידי יישוב שהתקיים במקום
תל-שקמונה, לחופה הדרומי של חיפה, הנמצא בשמורת הטבע והגן הלאומי שקמונה של רשות הטבע והגנים, נחפר כבר בשנות ה-70 על ידי יוסף אלגביש המנוח מטעם עיריית חיפה ונתגלו בו שרידי יישוב שהתקיים במקום החל מתקופת הברונזה המאוחרת (המאה ה-16 לפנה"ס לערך) ועד לכיבוש המוסלמי (המאה השביעית לספירה). אולם בעשרות השנים האחרונות סבל התל מפגיעה בעתיקות, פסולת בניין נערמה על גבי השרידים ורכבי שטח חרשו את האתר.
לפני כחצי שנה החלו חוקרי אוניברסיטת חיפה בחפירה מחודשת, הממומנת על ידי קרן הכט, כחלק מהפיכת המקום לגן ארכיאולוגי פתוח בשיתוף עם עיריית חיפה וכעת מסתיימת עונת החפירות הראשונה ועימה ממצאים מרתקים.
כאמור, בתמונות הישנות של החפירה משנות ה-70 נראה דגם מגורים מהמאות השמינית-תשיעית לפני הספירה, היא תקופת ממלכת ישראל, הנקרא "בית ארבעה מרחבים". זהו הדגם השכיח ביותר למבנה מגורים מהתקופה הזו, שהיה מאופיין בחלוקה תפקודית של ארבעה מרחבי מגורים: שלושה מהם לאורך ואחד לרוחב, אולם מבנים מסוג זה שנחשפו עד היום היו ברמת שימור נמוכה. לאחר עבודת בילוש בעקבות התמונות העריכו החוקרים היכן עליהם לחפש את המבנה והמזל, כאמור, האיר להם פנים פעמיים: המבנה לא רק נמצא אלא נותר ברמת שימור גבוהה. לדבריהם של ד"ר בר וד"ר איזנברג, הממצא המהווה הזדמנות נדירה לחקור ולהכיר את חיי היום-יום בימי ממלכת ישראל והם מקווים כי יצליחו לכלול אותו לאחר שימורו במסגרת הגן הארכיאולוגי הפתוח המתוכנן במקום.
ממצא נדיר נוסף שנמצא באזור השייך לתקופה הישראלית (המאות ה-11 ועד ה-8 לפני הספירה – תקופת ההתנחלות וממלכת ישראל) הוא חותם אישי ועליו אותיות בכתב עברי או פיניקי קדום. מציאת חותם ועליו אותיות מהמאות 9-10 לפנה"ס הוא נדיר ביותר והחוקרים מקווים שעם פענוח הכתב הם יקבלו תשובה לאחת השאלות הבסיסיות – האם היישוב היה ישראלי או פיניקי.
ממצאים נוספים מתקופה זו מעידים על מסחר ענף עם שכנותינו למזרח התיכון: ממצאים רבים במקום הם יבוא מקפריסין ומהחוף הלבנוני והגיעו בכלים עדינים ונאים העשויים קרמיקה איכותית. ממצא יוצא דופן נוסף, שהתגלה הוא שרידים של צבע סגלגל על שברי קנקנים גדולים. לדברי החוקרים, כנראה מדובר במקרה נדיר של השתמרות צבע הארגמן על החרסים, והעובדה כי מאות קונכיות ארגמן התגלו בחפירה מחזקות הנחה זו.
במסגרת העונה הראשונה של החפירות נחפר בצד המזרחי של התל חתך אורך, שכבר חשף שרידים של וילות ביזנטיות (מאות רביעית-שביעית לספירה) בנויות במדורג על המדרון. בוילות נחשפו מספר רצפות פסיפס ומחסנים שנהרסו במהלך חורבן עז שהותיר אחריו עשרות כלים שלמים. עוד נמצאו מטבעות, כלי נוי, מדליונים, כלי נשק וכלי זכוכית רבים המעידים על עושרם של יושבי המקום. מתחת לשרידי התקופה הביזנטית חשפו החוקרים מבנה מהתקופה הפרסית (המאה הרביעית לפני הספירה) ובו התגלו תנור, משקולות נול אריגה רבות עשויות מחרס וקנקני אחסון רבים, המהווים עדות לעיר מן התקופה הפרסית שהתקיימה כאן. בשטח חפירה אחר בתל נחפרו שרידיהם של שלושה שלבים של יישוב מהמאות ה-11 ועד ה-8 לפנה"ס. נראה כי בתחילת התקופה היה במקום יישוב דל יחסית שהלך והתפתח ובאלף הראשון לפנה"ס הפך לעיר משגשגת מוקפת חומה.
במהלך החפירה נטלו חלק בפעילות הארכיאולוגית תושבי השכונות הסמוכות. בנוסף ערכו החופרים סיור והתנסות ייחודית בתהליך עיבוד הממצאים לקבוצות ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
