האלימות נגד נשים בביתן, בעת סגר הקורונה • ראיון עם ורדית דוזלר טנג'י, מנהלת סניף ויצ"ו חיפה

מה קורה בויצ"ו חיפה בימים אלה?

בימי קורונה זועמים אלה, עולה וגואה האלימות במשפחה, שקורבנותיה הן לרוב נשים מוכות.
הלחץ, ההיסטריה, הסגר – כל אלה גרמו לעלייה מדאיגה במצוקתן של נשים מוכות ושל ילדיהן, כאשר המענה היחיד העומד לרשותן הוא ויצ"ו חיפה, שנוסד בדיוק לשם מטרה חשובה זו – להוות כתובת לנשים האלו, שגורלן בגד בהן.

ימים ספורים לפני יום העצמאות נערכה הפגנה כלל ארצית של ארגוני נשים, זאת בעקבות רצח של אישה חמישית והתאבדותן של שתיים נוספות . ארגוני הנשים מחו כנגד התעלמות הממשלה ממצבן של נשים נפגעות אלימות ושל אלה הנמצאות בסיכון בתוך ביתן.

המחאה נערכה בכ – 14 מוקדים בארץ, ביניהם חיפה. בעיר התחתית בחיפה, הפגינו, תוך חסימת כבישים, מספר ארגוני נשים מובילים, שזעקו את זעקתם של חסרי הישע ושל קורבנות גל האלימות במשפחה. אלה, שהסבל הוא מנת חלקם גם כך, סובלים אף יותר בעקבות מגפת הקורונה. טענת הארגונים היא, כי הממשלה אינה עושה די למענם ולמען מציאת מענה עבורם. בין ארגוני הנשים המוחות נמנה גם ויצ"ו חיפה.

"הבידוד החברתי מהווה סכנה עצומה עבור נפגעות האלימות וילדיהן. שהותן במצב של סגר עם בן זוג תוקפן, הוא איום כבד פי כמה עבורן, מאשר הידבקות בקורונה"

"העבודה לעתים היא מקום להפוגה מההתעללות הבלתי צפויה של בן הזוג, מוסדות הלימוד מהווים לא פעם קרש קפיצה ליציאה ממעגל האלימות ומאפשרים הזדמנות לשיתוף גורמים מוניציפלים במה שמתרחש מאחורי דלת הבית הסגורה. כאשר ניטלת מידיהן האפשרות צאת למקום העבודה ולפגוש חברים מתגברת פגיעותן ועימה גם הלחץ הכלכלי. המצב כולו הוא טריגר לאלימות במשפחה ועם כניסת ההגבלות, נתנו את אותותיהם כל אלה".

האם הכתובת לא הייתה על הקיר ? לא ראיתן את הרצח הבא?

"זה לא שהכתובת לא היתה על הקיר. מתחילת משבר הקורונה, ארגוני נשים רבים וקווי סיוע, מדווחים כי ישנה עליה בפניות שמקורן באלימות במשפחה . מידי יום אנחנו שומעים בחדשות על החלטות צו השעה, שמתעדכנות שוב ושוב כדי לשמור על כל נפש בישראל מאימת הנגיף. האבסורד הוא, שלא ניתנה התייחסות לעובדה כי ישנן נשים שנמצאות בסיכון והן אלו שיהיו הראשונות לשלם את מחיר הבידוד הזה. כך, מתחילת הסגר נרצחו שלוש נשים ועוד שתיים קיפדו את חייהן בהתאבדות. וודאי שאנו מבינות את הצורך בבידוד או בסגר, אך ישן נשים שעבורן הוא מהווה איום של ממש.

אין בממשלה אף אחד…

התחושה שלי ושל נשים רבות, היא שבשנת 2020 אין בממשלה אף אחד ששם את צרכי הנשים על השולחן. אין ייצוג הולם למצוקותיהן וכנגזרת מכך, אין חשיבה מגדרית . לו הייתה כזו, אזי לצד הציווי לבידוד החברתי, הייתה מתקיימת היערכות ראויה במקביל להנחיות, מתוך הבנת המשמעות שלהן עבור 51% מהאוכלוסייה שהם נשים, קל וחומר בהיבט של ביטחון אישי, הן במרחב הציבורי והן בין כותלי הבית.

אך לצערנו ומניסיוננו הרב, אנו עדות לעלייה משמעותית במקרי אלימות במשפחה בעתות לחץ ומשבר, כאשר ההימצאות ביחד מאחורי דלת סגורה, מעצימה את הקושי הקיים ממילא במערכות אלימות ומגבירה את הסכנה. הבידוד בתקופת הקורונה מייצר זרז להסלמה של תופעות אלימות בין בני זוג. לאור כל אלה ויצו ישראל פתחה מקלט נוסף לנשים נפגעות אלימות.

מקלט מיוחד לתקופת הקורונה

המקום מהווה מקלט חירום ארצי ויפעל בחודשים הקרובים כמקום בידוד מונע הדבקה וכן מעון המתנה לשיבוץ המשפחות במקלטי הקבע הוותיקים. המקלט גם יאפשר קליטה של יותר נשים וילדים הסובלים מאלימות במשפחה וגם ימנע הדבקה בנגיף הקורונה של שוהות המקלטים, עם כניסה של משפחות חדשות, כאשר עדיין לא ניתן לקבוע אם יש בינהן נשאים של הנגיף.

ורדית דוזלר טנג'י (צילום: יח"צ ויצו)

הרווחה שהושגה למנהלות המקלטים היא לא תתואר. מנהלות מקלטים מצאו עצמן בפני דילמה קשה, אם לקלוט משפחות חדשות או לאו, שכן חששו שבכך הן מסכנות את כל השוהות האחרות ואת ילדיהן. כעת יוכלו לפתוח את שעריהן בביטחון ולתת מענה לכל אישה במנוסה.

הדאגה לנפגעות אלימות וילדיהן לא פסקה ביצירת מקומות נוספים לנשים וילדים הבורחים מאלימות במשפחה.

במהלך המשבר, לאורך כל התקופה, אנו מסייעות בסליי מזון, תווי קניה לרשתות מזון, ירקות ופירות טריים ומוצרים יבשים לנשים חד הוריות וילדיהן, שיצאו ממקלט נפגעות אלימות בשנה האחרונה, מתגוררות כאן בחיפה וחברות בתכנית "צומחות יחד".

אלו נשים אמיצות וחזקות מחד ומאידך מאוד בודדות ובתקופה מעין זו, מבודדות עוד יותר. הן עזבו את מקום מגוריהן על מנת להתרחק עד כמה שניתן מהגורם האלים, אך בכך נאלצו גם להשאיר מאחור את משפחתן, את החברות ולמעשה את כל מה שמוכר להן.

עושות גם הדרכות בזום..

אותן משפחות שיום יום צומחות לעבר בניית תא משפחתי חדש יציב ובטוח בזמן הקורונה, נשארו ללא עבודה, עם שלושה – ארבעה ילדים בבית, ללא מחשוב, ללא אינטרנט, ללא היכולת הבסיסית לפרנס את משפחתן, לדאוג לתשלומי החשבונות, שכה"ד או למזון במקרר. אלו נשים שעשו הכל כדי להצליח לבד ואנחנו לא ניתן להן להישבר ולחזור אחורה לגורם האלים. במהלך כל השבוע אנחנו נמצאות מולן בקשר באמצעות ה"זום" ובודקות מה הצרכים שעולים בעקבות המשבר. בעיקר מסייעות בבגדים ונעליים, במשחקי קופסא, דפי לימוד, ומזון, הרבה מאוד מזון, גם מבושל וגם טרי. בנוסף, אנו מקיימות המון הדרכות דרך ה"זום" שאותן בעיקר מעבירות עמותת "רוח נשית" שבשנה האחרונה שותפות להפעלת התכנית.

מאי, סטודנטית לביולוגיה ימית, מתנדבת בחלוקת משלוחי מזון למשפחות של נשים יוצאות מקלט (צילום: יח"צ ויצו)

ויצו לוקחת על עצמה להביא את הנושאים האלה לשולחן מקבלי ההחלטות. אלו נושאים שנשים עדות להן ורגישות כלפיהן ולא תמיד נלקחים בחשבון כאשר יש היעדר ייצוג ראוי של נשים סביב שולחנות מקבלי ההחלטות. כמחאה על היעדר הייצוג הנשי בקבלת החלטות במשבר הקורונה ובחשיבה על היציאה ממנו, כינסה ויצו למעלה מחמישים נשים ממגוון תחומים, על מנת לכתוב דרך ראייה מגדרית, המלצות להתמודדות עם היציאה ממשבר הקורונה.

המלצות אלו הוגשו למשרד ראש הממשלה, למשרד האוצר ולמשרד הבריאות. גם כאן בחיפה החשיבות לייצוג נשי משמעותי בקבלת החלטות במהלך המשבר, וניהולו בשטח לא באה לידי ביטוי באופן שהניח את דעתנו.

עליה של 760% המספר הפניות לקווי הסיוע

בהובלת עמותת "אתך מעכי" – משפטניות למען צדק חברתי, הגשנו בקשות רבות להחזרת עובדות שבעיננו עבודתן חיוניות בתקופת משבר, בטח בתקופה בה ישנה עלייה של 30% במקרי האלימות במשפחה ומצוקה גדולה פוקדת משפחות רבות. אנו עדות לעליה של 760% בפניות לקווי הסיוע. נשים חד הוריות, אימהות עצמאיות, נפגעות תקיפה מינית ונפגעות אלימות במשפחה. במגזרים מסוימים נשים ממעטות לדווח ולפנות לגורמים המוניציפליים אלא נוטות לפנות דווקא "לשליחות הציבור" שמתווכות את המענים.

מתנדבים בחלוקת מזון (צילום: יח"צ ויצו)

איך אתן מביעות את מחאתכן כנגד הממשלה ומה האלטרנטיבה שאתן מציעות לנשים הנפגעות?

"אנחנו עוברות את המשבר הזה בתסכול עמוק לנוכח התעלמות הממשלה. כל ערב בכירים בממשלה מספרים לנו איך בעקבות ההגבלות על החופש שלנו, הם יצליחו לשמור עלינו יותר ויותר, בזמן שנשים נפגעות אלימות יושבות מול אותו מרקע, מחבקות את ילדיהן ולא יכולות להבטיח להם כלום, גם לא את חייהם. תחושה שעל אף הפניות, הפרסומים, ההצהרות , ההמלצות, דבר לא נעשה.

המחאה הוצתה לאחר שאדם הורשע בעבירות אלימות כלפי אשתו, ושוחרר לאחר ריצוי עשרה חודשי מאסר.הוא שב לביתו, ללא צו הרחקה, ורצח את אשתו ששהתה כבר בעבר במקלט לנשים נפגעות אלימות. כיצד לא חשבו על תרחיש כזה. מישהו היה צריך לדאוג שהוא לא ישוב הביתה ויסכן שוב את אישתו ואת ילדיו, אלא ישירות יגיע למלונית לגברים אלימים עד שהמשבר הזה יגמר.

"לא נשאיר אותן לבד" (צילום: יח"צ ויצו)

מישהו היה צריך לדאוג שהן יהיו מוגנות

מישהו היה צריך לדאוג שיהיה לו אזיק אלקטרוני. מישהו היה צריך להבטיח לה שהיא וילדיה יהיו מוגנים. אבל כל זה לא קורה בשגרה וגם בחרום נדחק לסוף סדרי העדיפויות.  הרבה יקראו את המילים האלו ויגידו 'למה היא לא התלוננה כשהוא חזר?' בשל הסגר, הקורונה יכולה לגרום לאנשים להיות לכודים במערכת יחסים אלימה. לא בגלל הווירוס עצמו, אלא בגלל ההשפעות הכלכליות או בגלל חוסר היכולת למצוא מקום חלופי.

על אף העלייה בהפניות למקלטים, נפגעות אלימות נמנעו מלהגיע למקלטים לנשים, בגלל ההמלצה לבידוד חברתי. זה נכון במיוחד במקרה שלא היו קודם לכן במקלט והן לא יודעות למה לצפות. הנפגעות צריכות לקבל החלטות לא רק בקשר לביטחון שלהן, אלא גם לגבי בריאותן ובריאות ילדיהן, ובחוסר ברירה הן יישארו ויסבלו."

מדיניות ממשלת ישראל שונה מאשר הטיפול באלימות במשפחה במדינות אחרות בעולם?

"ברחבי העולם הוצגו הרבה פתרונות בתקופת הקורונה. בצרפת ובספרד ,למשל, קראו לנשים לגשת לבתי המרקחת ולהשתמש בקוד 'מסכה 19'. ממשלת צרפת הודיעה שהיא תשלם עבור 20,000 לילות בחדרי מלון, עבור נפגעות של אלימות במשפחה, ותפתח מרכזי פופ-אפ לייעוץ בסופרמרקטים. באוסטרליה, הממשלה העבירה 92 מיליון דולר לתמיכה בנפגעות אלימות במשפחה ואלימות מינית, עקב מגפת הקורונה. בבריטניה אחת הדאגות הגדולות היא, שנפגעות לא יוכלו להתלונן על מצבן. הם נתנו לכך מענה שנקרא "פתרון שקט" ע"י יצירת אפשרות להתקשר למשטרה על ידי טלפון הטאצ', בלי צורך לדבר, או באופציית הצ'אט."

האם המחאה שלכן עוזרת?
מדוע, למשל, אין טיפול בגברים מכים?

"אני מוחה גם על זה שמדינת ישראל לא יצרה די פתרונות להתמודדות עם מצוקתן של נשים נפגעות אלימות. אין טיפול מספק, לא בשגרה ולא בחרום. האם המחאה עזרה? מיד בתום המחאה, נשלח מסמך האומר כי מדינת ישראל תקים מעון לגברים אלימים באחד ממלונות הקורונה, לא עוד ישובו גברים אלימים מבית הסוהר לביתיהם כאילו דבר לא קרה . אז אולי זה עזר במשהו, אך אנחנו רחוקות מפתרון. הפתרון צריך להיות מעוגן בתכנית סדורה ולא בצורה של פלסטרים שמטרתם היא להשתיק מחאות והפגנות רחוב."

באילו דרכים אתן נוקטות ותנקטו, על מנת להביע את מחאתכן?

"ההפגנה שהתקיימה היא רק כלי אחד מיני רבים, שאנחנו מפעילות במקביל כדי לעורר מודעות ציבורית וחברתית. השאיפה היא ליצור קצת יותר לחץ על הממשלה לשבת ולכתוב תכנית משמעותית."

ההפגנה בעיר התחתית בחיפה (צילום: יח"צ ויצו)

מה עוד קורה בויצו בתקופת הקורונה?

"תקופת הקורונה שנכפתה עלינו היא תקופה קשה ומורכבת. היא הדגישה את הפערים החברתיים ומצאנו את עצמנו ללא יכולת לברוח מהאמת המרה. ברגעי משבר הנפגעים העיקריים הם מבוגרים, נשים, אנשים עם מוגבלות, מהגרים, ואנשים מהפריפריה החברתית.

ויצו, כמובן, עומדת כגדר חיה, כדי להגן על אלה שקולן/ם לא נשמע, בראש ובראשונה בכלים משפטיים. אנו פועלות לצד גופים נוספים, כדי לשנות את ההחלטה, שהתקבלה בחסות תקנות החירום, לבטל חוק מגן ולאפשר פיטוריהן של נשים הרות או נשים בהליכי פוריות. בשטח הלשכות המשפטיות עבדו לילות כימים עם מיטב עוה"ד שלנו, כדי לתת מענה בכל הקשור לדיני עבודה במטרה לדאוג שזכויותיהן של נשים בעבודה לא יפגעו בשל הקורונה, כדי לתת הסבר לנשים לגבי זכויותיהן במסגרת העבודה ועוד. הסיוע כמובן ניתן ללא עלות לכל דורשת."

מי מסייע לכן?

"מה שמיוחד בחיפה זה ה"ביחד". זו עיר מעורבת, שמחבקת בתוכה כל כך הרבה תושבים שונים זה מזה, בדת, בצבע, בדיעות הפוליטיות, בגישות לחיים. זו עיר שרואה בחיבור ובשותפות ערך עליון, ופועלת בסינרגיה ובשיתוף פעולה, על אף הכל, למען הקהילה. זו הזדמנות להגיד תודה על התרומות הרבות להם אנו זוכות, ולשיתוף הפעולה מהמגזר העסקי בחיפה. בלעדיכם לא היינו מצליחים לעמוד במשימתנו.

בהובלת היועצת לראש העיר לשיווין מגדרי, הגב' ביאטריס כץ רוזן, הצלחנו לבנות רשת ביטחון, שסביבה מחזיקות ידיים כל עמותות הנשים החיפאיות, המסייעות זו לזו בעת הצורך. על אף שכל העמותות הן לטובת עזרה, קידום והעצמה של נשים, כל עמותה שונה בתכלית מרעותה ומשרתת מגזר אחר או צורך אחר. בכל זאת, עם כל הוויכוחים, ויש ויכוחים, אנחנו נפגשות לפחות פעם בחודש בהרכב מלא, דנות ומקדמות נושאים הקשורים לתעסוקה, חינוך, ביטחון נשים, תרבות וספורט נשי, וכמובן, בכל שנה, גם מפיקות את צעדת המחאה, המוחה על אלימות כלפי נשים ועל הטיפול הממשלתי הלקוי בסוגיה כואבת זו."

עובדות בשיתוף פעולה ומסייעות זו לזו (צילום: יח"צ ויצו)

האם אתם זוכים לכתף ויד תומכת מעיריית חיפה?

"אנחנו זוכות לשיתוף פעולה מלא ולתמיכה מעיריית חיפה. בכל שנה מתקיים יום האישה הבינלאומי, בשיתוף העירייה. בחודש מרץ האחרון, שניות לפני שכבר לא יכולנו להתכנס, ערכנו את יום האישה הבינלאומי במוזיאון חיפה, במסגרת התערוכה "נשים עושות היסטוריה" כשהמופע המרכזי היה סטנד אפ של הדר לוי.

לנו ולעיריית חיפה תכניות רבות, ביניהן : קורס דירקטוריות, תכנית סדר חברתי חדש – תכנית מנהיגות נשים, תכנית בי – סטייל לנערות, "שעה טובה עם ילד" ועוד תכניות רבות אחרות, נרקמות ופועלות בשיתוף פעולה מול אגפי העירייה השונים, האגף להעצמה חינוכית והמחלקה לשירותים חברתיים. משרד מזכיר העיר, שבראשו הגב' ברכה סלע, תמיד פתוח לחשיבה משותפת. היא נאותה לעזור בכל סוגיה, לתמוך ולסייע עד כמה שניתן. יש לנו קשר יומיומי, כמעט, עם הרווחה ועם המרכז לאלימות במשפחה בחיפה."

יש לך ביקורת על התנהלות העירייה כלפי נשים?

"אני יודעת שמה שרואים מכאן לא תמיד רואים משם", לכן חשוב שתהיה ביקורת שתישמע ותעובד במנגנונים כגון: וועדות עירייה או מועצה עירונית ותוכל לקבל מענה ענייני ולא אמוציונאלי. באחת הוועדות הראשונות לשוויון מגדרי, בראשותן של נעמה לזימי, חברת מועצת העיר וביאטריס כץ רוזן, יועצת ראש העיר לשוויון מגדרי, בחנו את נושא הספורט בראיה מגדרית.

פנו אלינו קבוצת נערות שרצו להתאמן בכדורגל מקצועי במסגרת קבוצתית והיו צריכות לנסוע שלוש פעמים בשבוע עד חדרה, כדי להתאמן בקבוצה מקצועית. בנוסף, באותה וועדה נחשפנו לחלוקת המשאבים המטרידה בין ספורט מקצועי לנשים ובין אותו ספורט מקצועי לגברים.

חלוקת המשאבים הכספיים והפיזיים של עיריית חיפה בנושא הספורט, מעלה שאלות רבות ודורשת עבודה. אני שמחה לבשר שלא עברו ימים רבים והוקמה בחיפה קבוצת כדורגל לנערות. באשר לחלוקת המשאבים מבחינה מגדרית בספורט, מבחינתי השאלה עדיין עומדת בעינה.

"עושות הסטוריה" (צילום: יח"צ ויצו)

האם עצם העובדה, שמי שעומדת בראשות העירייה היא אישה, לא מסייעת לכן?

"בחירתו של אייל גולן, להופיע בראש המופע המרכזי של חגיגות יום העצמאות למדינת ישראל שהתקיימו בחיפה, היתה מושא לביקורת, מהרגע שבו הידיעה פורסמה לקהל הרחב. אותו אייל גולן – שניצב בליבה של פרשה בה נפגעו מינית, באופן ציני, נערות צעירות, שנוצלו על רקע הערצתן הגדולה לזמר. ויצו, לצד עמותות חיפאיות אחרות, בניהן המרכז לנפגעות תקיפה מינית, "אישה לאישה" ו"איתך מעכי", דרשו לבטל את הגעתו של הזמר "בפותמוביל" המפורסם לשמצה, ואף קיימנו הפגנה לביטול ההחלטה.

מי קיבל את ההחלטה?

תהיתי איך ההחלטה הזאת התקבלה, ועל ידי מי. כיצד ראש העיר אישרה שבשעריה יופיע אדם כזה, שענייניו בפרשה עוד מתבררים בתביעה אזרחית שהגישו הנערות לביהמ"ש, ועוד על במה חגיגית, לאומית, המסמלת את הישראליות במיטבה שכולן נושאות אליה עיניים.

במקרים כאלה, רציתי להאמין שהעובדה שראש העיר שלנו אישה, תמנע דבר שכזה. התשובה הלא רשמית שקיבלנו (כי את הרשמית עדיין לא קיבלנו), היא שערוץ 13 הוא שבחר את התכנים ואת הזמרים.  

אני עוקבת בהערכה רבה, אחר העשייה שהיא מקדמת בעיר. היא פועלת נגד המפעלים המזהמים, מחדשת את השוק, ממש נלחמת כדי להקים כאן שדה תעופה ועוד. כאישה, ציפיתי שהיא תלחם גם לצד נשים נפגעות תקיפה מינית ונשים בכלל, שסולדות מהתנהגותו הלא מוסרית של אייל גולן, ולא תתן שהופעה כזו תתקיים על במות העיר. גם זו, בהחלט,מלחמה ראויה."

2 תגובות
  1. רפי+חסון+ומשפחתו. אמר/ה

    תיקון דורית דוזלר – טנג'י

  2. רפי+חסון+ומשפחתו. אמר/ה

    ראיון מרתק עם ורדית דוזלר ,מנהלת ויצ"ו בחיפה גם מעניין.עושים עבודת קודש.כל הכבוד לכם.

לא ניתן להגיב